מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- (-) Remove book filter book
- chassidut (56) Apply chassidut filter
- ספרים (53) Apply ספרים filter
- חב (9) Apply חב filter
- חבד (9) Apply חבד filter
- ספרי (9) Apply ספרי filter
- חב"ד (9) Apply חב"ד filter
- chabad (9) Apply chabad filter
- מיוחסים (3) Apply מיוחסים filter
- עותקים (3) Apply עותקים filter
- import (3) Apply import filter
- of (3) Apply of filter
- ownership (3) Apply ownership filter
ספרי הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט: דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. על פי מהדורת סלאוויטא תקס"ז-תק"ע.
מעבר לשער של חלק א, "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].
חתימות בשער חלק א (ובדפים נוספים): "חיים יהודא ליב ברוין" [כנראה הגאון רבי חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד (תרנ"ו – נספה בשואה תש"ד), בן רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד רעזאוויטץ, וחתן האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט מדעעש. תלמיד הגאון בעל "ערוגת הבושם" בחוסט]; "צבי הירש במוה"ר משה זצלה"ה באתקין מאשטר[א]ווסקי"; "יהודא ליב בא"א...".
שני חלקים בשני כרכים. חלק א (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): [2], ג-ריד דף. 33 ס"מ. חלקו נדפס על נייר כחול. כרך ראשון במצב כללי בינוני, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של הכרך הראשון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי הטקסט במספר מקומות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בקירוב), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות. כל תשעת חלקים (בתשעה כרכים):
1. שו"ת צמח צדק על שו"ע אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884.
2-4. שו"ת צמח צדק על שו"ע יורה דעה: חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ש"י פין וא"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. שלושה חלקים בשני כרכים.
5. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק א/1 – הלכות אישות ועגונות; חלק א/2 – הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. שני חלקים בשני כרכים. בחלק א/1, חותמת רבי "יעקב דוד ב"ר משה הכהן – סטעטען איילאנד". בחלק א/2, חותמות "בית הכנסת סוחרים-חסידים – פעטרבורג".
6. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק ב/1 – הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב/2 – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. שני חלקים בשני כרכים. בחלק ב/1, חתימה: "נתן רובין בבהמ"ד דרבינאוויטץ". בחלק ב/2, חותמות "בית המדרש דחב"ד הנקרא 'אהל יצחק' במאה שערים בירושת"ו".
7. ספר צמח צדק, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878.
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השולחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. עותק עם המשפט: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).
9 כרכים. • אורח חיים: [3], ב-עו דף. • יורה דעה (ג חלקים בשני כרכים) – כרך א (חלק א): [3], ב-פו דף; כרך ב (חלקים ב-ג): [2], ג-קכא דף; נב; [1], ב-יג דף. חסר דף שער של חלק ג. • אבן העזר א/1: [2], קמז דף. • אבן העזר א/2: [1], פב, [1] דף. • אבן העזר ב/1: [3], ב-ק דף. • אבן העזר ב/2: [3], ד-קלה דף. • חידושים על משנה וגמרא: [3], ב-קצב דף. • פסקי דינים: [3], ב-רפו; [3], ב-נ; ע דף. 23.5-34 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים לחלקם. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ועקבות רטיבות, במספר מקומות. קמטים וקרעים קלים בשולי מספר דפים. השלמות נייר והדבקות נייר ודבק בשולי דפים אחדים. סימני עש קלים במספר דפים בכרך השביעי ובכרך התשיעי. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
הדפסת הספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
ספר תורת אמת על התורה, חלק ראשון על ספרים בראשית ושמות, מאת האדמו"ר רבי יהודה ליב איגר מלובלין. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרמ"ט 1889. מהדורה ראשונה. שני שערים.
בדף השער הראשון, חותמת האדמו"ר רבי "ישראל משה בהרב ח"ק מ"ו יחיאל מאיר זצלל"ה מגאסטאנין ליפשיטץ חופ"ק בלוינא".
רישומי בעלות של "יוסף ישראל איסר פייגינבוים".
האדמו"ר רבי ישראל משה ליפשיץ (תקצ"ב בקירוב – תרע"ח, אנצי' לחסידות, ב', עמ' תר), בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. הכיר בילדותו את רבי מנחם מנדל מקוצק, והיה נוסע עם אביו לחידושי הרי"מ מגור, ולרבי אברהם מטשכנוב. בשנת תרמ"ח, לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר והתיישב בעיר פרושקוב, בה ניהל את עדת חסידיו כשלושים שנה.
[2] דף, 240 עמ'. 26 ס"מ בקירוב. נייר מעט יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט (אך עם פגיעה קלה במסגרת השער), משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר חסידים, מאת רבינו יהודה החסיד, עם פירושים. וורשא, דפוס פסח לעבענזאהן, [תרל"ט] 1879.
העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש. בדף השער ובעמוד האחורי חותמות: "יחזקאל בהרה"ג מהר"ם פאנעט, אויבער וויששא".
מספר הגהות בכתב-יד.
האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש.
איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).
223 עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. סימני עש. דף השער הודבק על נייר לחיזוק (העמוד השני שלו מוסתר). רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
אוסף שישה ספרים מספריית האדמו"ר מדרוהוביץ' רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ובנו רבי אביעזרי שפירא, עם חותמות האדמו"ר, ובחלק מהספרים אף חתימות-ידו.
מצורפים לאוסף: ספר "השלום והאחדות" מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, וספר "נתיבות שלום" מאת בנו "האדמו"ר הצייר" רבי אברהם יעקב שפירא, עם הקדשה בחתימת ידו.
1. ספר סם חיים, קובץ חיבורים, מאת רבי אברהם בן אלעזר הלוי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"א 1801]. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא מירושלים, חתימה של "שמואל זנביל כהנא" וחותמות של ספריות שונות.
2. מאמר יקוו המים, מאת רבי שמואל אבן תיבון. פרעסבורג, דפוס אנטאן עדלען פאן שמיד, [תקצ"ז] 1837. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ג ומשנת תשט"ו, בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא וחותמותיו.
3. ספר פרי דעה, על יורה דעה, מאת רבי עזריאל דב הלוי. טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, תרכ"א 1860. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא מירושלים.
4. מדרש תנחומא הקדום והישן, מהדורת שלמה בובר. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה 1885. חותמות וחתימות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ורישום בעלות של רבי אביעזרי זליג שפירא מתל אביב.
5. ספר נתיב החכמה, מאת רבי ישעיה יעקב הלוי מאלעסק. קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ב 1891. חתימת ידו וחותמותיו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', ורישום בעלות משנת תרצ"ב בחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא בירושלים. חתימת רבי "שמואל זנביל כהנא".
6. ספר אברך, כולל פרח מטה אהרן על תהלים ומאמרים נוספים, מאת רבי אהרן מאיר פרידלנדר. מונקאטש, דפוס דוב בער בלייער וגיסו צבי יעקב הכהן קאהן, [תרנ"ג 1893]. חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', וחתימת בנו רבי אביעזרי שפירא.
מצורפים שני ספרים נוספים:
7. ספר השלום והאחדות, על מעלת השלום, מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'. דרוהוביץ', דפוס א. ה. זופניק, תרע"ד 1914. עם שער נוסף (שער מעטפת מודפס).
8. ספר נתיבות שלום, על ספר בראשית, מאת האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא (בן רבי חיים מאיר יחיאל מדרוהוביץ'). ירושלים, דפוס י. א. ווייס, תרפ"ח [1928]. עם הקדשת המחבר (קטועה) בחתימתו המלאה.
האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ'. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.
בנו, האדמו"ר הצייר – רבי אברהם יעקב שפירא (תרמ"ד-תשכ"ב, אנצי' לחסידות א', עמ' קיא-קיב), בן האדמו"ר מדרוהביץ רבי חיים מאיר יחיאל שפירא. מצד אמו היה צאצא לאדמור"י בית רוזין-בוהוש. הוסמך לרבנות בנעוריו אך סירב לשמש בה. גדול בתורה בנגלה ובנסתר והשאיר אחריו כתבים מפי תורתו. עלה לארץ תרפ"ב, ממתיישבי כפר חסידים בעמק זבולון. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד עלה לירושלים לכהן באדמורו"ת. אמן בעל נפש מתבוננת בהתפעלות מיופי הבריאה ויופיה של ארץ ישראל. עסק לעתים בציור, כחלק מעבודתו את הבורא. מתוך דברי האדמו"ר: "משתוקקת נפשי להעלות על הבד מעט מזעיר מקדושת ארץ-הבחירה של עם-הבחירה".
עוד אודותיו ראu בקטלוג "ציורי האדמו"ר א.י. שפירא", ירושלים, תשכ"ו.
בנו השני, החתום על רוב הספרים שבאוסף – רבי אביעזרי זליג שפירא (נפטר תשכ"ח), מדרוהוביץ', ירושלים ותל-אביב. חתן האדמו"ר רבי משה ליב מפאשקאן.
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.