שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. סדילקוב, זיטומיר, וורשא, טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטטין, בראדי ווילנא ומינכן, תקפ"ו-תש"ט [1826-1948].

73 כרכים מתוך 19 מהדורות שונות: 
• סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826. מהדורה שנייה של שו"ע הרב. כרך אחד: אורח חיים חלק שני – הלכות שבת. עותק חסר דף השער, שלושה דפים לאחריו ו-13 דפים בסוף. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני חלקים בכרך אחד: חלק חמישי יורה דעה ושו"ת עם חלק שישי חושן משפט. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' וואקס, תרי"א 1850. כרך אחד: אורח חיים חלק א מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ז, עמ' 90-91. מספר חתימות ורישומי בעלות של רבי "שמואל יעקב אייגר מפרשיסחא" [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "לא ראינו אלא דף שער בלבד"; חלק זה אינו מופיע גם בגנזי הספרייה הלאומית].
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. שלושה כרכים: • אורח חיים חלק ב (הלכות שבת). חותמות: "ארי' ליב בהר"ר אלימלך דוב סופר בד"ץ אשכנזים בעיה"ק ירושלם ת"ו" [הדיין הירושלמי רבי אריה ליב הרשלר מקארלין, ראב"ד עדת האשכנזים בירושלים בתקופת הר"ש סלנט והאדר"ת, מבוני הישוב ומיסד השכונות "בית ישראל", "גבעת שאול" ועוד; נפטר תרע"ד]; וחותמות בנו: רבי "חיים טודרוס הערשעל – ירושלם". • אורח חיים חלק ד (הלכות פסח). חותמות: "בית החסידים דגור פה אנדזעיוו". • חלק ה יורה דעה. חותמות (באותיות לועזיות) של ר' יונה כץ מבערטש ושל ר' שלום צוקרמן. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
• [קניגסברג, תרי"ח 1858]. חלק חושן משפט (לא נדפסו חלקים נוספים). חתימה וחותמות: רבי "מרדכי יוסף לעדערמאן מלאדז – ירושלם עה"ק ת"ו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יא, עמ' 96-97.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859-1860. כרך אחד: אורח חיים חלק ראשון. הגהות קצרות בשולי כמה דפים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשבעה כרכים. רישום בכרך ב: "מספרי הרב יעקב קאנטראוויץ משאצק" (הגאון רבי יעקב קנטורוביץ אב"ד שאצק ומגדולי רבני ארה"ב, תרל"ג-תש"ו; דודו ורבו של הגאון רבי משה פיינשטיין). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשבעה כרכים. חותמות בכרך א: "חסידים דוואלבערז [וולברוז'] – מלאדז". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. חמישה חלקים בששה כרכים (ללא חלק ד הלכות פסח). שער ראשי נוסף לחלק ב (הלכות שבת), שאינו רשום אצל מונדשיין או ברישומי מפעל הביבליוגרפיה (דף השער במצב בינוני, עם קרעים ופגמים). חתימות וחותמות בכרך ה: "שבתי אפרים באזון"; "יחיאל צאקראהוו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
• זיטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ט [1969]. כרך אחד – חלק חמישי חושן משפט (דפים קלב-קסז). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יט, עמ' 114-117.
• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. ארבעה כרכים (ללא חלק א וחלק ג של אורח חיים). חותמת בחלק ב: "יוסף ב"מ משה יעקב פלאטקין". חלק ד חסר שמונה דפים בתחילתו ושני דפים בסופו. חלק ו חסר שמונה דפים בחלק השו"ת. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.
• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. שלושה חלקים בשלושה כרכים (ללא חלק א אורח חיים). בחלק ג חסרים מספר דפים באמצע ובסוף. חותמות בחלק ד: "נחמן פריינד – סאטמאר" מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.
• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בשישה כרכים. בסוף כרך ו נכרכו ה דפים – "דברי נחמיה, השלמה לשו"ע רז"ל" (ווארשא, תרל"ט). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בשישה כרכים. בסוף חלק א נכרך "דברי נחמיה – השלמה מן שו"ע רז"ל" (ווארשא, תרל"ט). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.
• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. בכרך ג רישום בעלות (בעיפרון) של ר' יעקב הכהן הארטשטיין. בחלקים ד, ו חותמות בעלות של ר' יחיאל גולדמן. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.
• ווילנא, דפוס והוצאת צבי הירש בן יהודה ליב מ"ץ, תרפ"ה 1924. ארבעה חלקים בארבעה כרכים (ללא חלקים א-ב של אורח חיים; חלק מההוספות למהדורה זו חסרות). בחלק ג רישום בעלות של רבי שמואל נבנצהל אב"ד סטניסלאב. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לג, עמ' 133.
• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. חמישה חלקים בחמישה כרכים (ללא חלק שני של אורח חיים). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133 [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "ראינו רק חלקים ג-ו"; "חלק א-ב לא ראינו"].
• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. חמישה חלקים בארבעה כרכים (ללא חלק חמישי יורה דעה). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו, עמ' 134-135.
• ברוקלין [נדפס במינכן], הוצאת קה"ת, תש"ט [1948]. שני חלקים בכרך אחד – יורה דעה חלק חמישי וחושן משפט חלק שישי ושו"ת (ללא לוח ה"פאקסימיליא"). נדפס עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים בגרמניה לאחר השואה, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון דברי המו"ל – "מנחם שניאורסאהן, י"ט כסלו ה'תש"ח". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.

סה"כ 73 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. ייתכן שחלקים אחדים חסרים מספר דפים וקונטרסים; האוסף לא נבדק בידינו לעומק והוא נמכר כמות שהוא.

ספר תורה אור, דרושי חסידות על התורה, תהלים ושיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, "ונלוה אליו מאמר ההתבוננות מבנו... דוב בעריש [רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש]... ועד היום היו גנוזים באוצרי תלמידיהם בכתב ידם ממש... הבאתיו לבה"ד אנכי הצעיר יוסף בהמנוח מוה’ אשר אנטשיל רייציס סג"ל בשנת תורה...". למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תרי"א 1851].
ליקוט כמה דרושי חסידות על התורה, תהילים ושיר השירים מאת האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא, ע"פ הנחת אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש. למרות שמו – "תורה אור", החיבור שלפנינו אינו זהה לספר "תורה אור" שהדפיס נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" בקאפוסט בשנת תקצ"ז, וכמה מדרושי החסידות המובאים בו נדפסו כאן לראשונה, כגון "דער פרומער וארא" הידוע (חלק מהדרושים המובאים בספר שלפנינו, עם זאת, כבר נדפסו בספר "תורה אור" ו"ליקוטי תורה" שהדפיס הצ"צ).

"מאמר ההתבוננות" שבסוף הספר, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הוא חלקו השני של ספר "נר מצוה ותורה אור", הנקרא גם "שער הייחוד" [כאן נדפסו רק ל"א מתוך נ"ד הפרקים של "שער הייחוד"], ונדפס כאן בנוסח שונה.

[1], מד דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל. סימני עש קלים בשולי מספר דפים. רישומים בעט. כריכה חדשה.

ספר לקוטי תורה מספר בראשית, דרושי חסידות של האדמו"ר הזקן בעל התניא על פרשיות בראשית, נח ולך-לך, עם הגהות, ביאורים ודרושים מאת נכדו בעל ה"צמח צדק" מליובאויטש, ומאת נינו רבי שמואל האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884]. מהדורה יחידה.
"ספר לקוטי תורה מספר בראשית... נאמרו מפי אדמו"ר... מוהר"ר שניאור זלמן... ונתנו לכתוב ע"י אחיו ותלמידו... מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל מ"מ ומו"ץ דק’ יאנאוויטש; ועתה נתוספו הרבה ביאורים ודרושים והגהות אמיתי’ ונתקנו בפנים ע"י נכדו אדמו"ר... מוהר"ר שמואל [שניאורסון] נבג"מ...".

פרשת הדפסת הספר והשמטת ההגהות והביאורים של האדמו"ר המהר"ש מליובאויטש

בשנים שקודם הסתלקותו בשנת תרמ"ג, החל אדמו"ר המהר"ש לערוך ולהכין לדפוס מחדש את מאמרי החסידות של זקנו בעל התניא על ג' פרשיות ראשונות של ספר בראשית (הנדפסים בספר "תורה אור", קאפוסט, תקצ"ז), והוסיף עליהם הגהות, ביאורים ודרושים משלו ומשל אביו בעל ה"צמח צדק". אולם, בשעה שהובא הספר אל בית הדפוס בווילנא בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות המהר"ש, השמיטו המדפיסים חסידי חב"ד-קאפוסט בחשאי את מרבית הביאורים והדרושים של המהר"ש, והותירו רק את התוספות של אביו ה"צמח צדק". מטרתם היתה להקניט וללעוג לחסידי חב"ד-ליובאוויטש המדפיסים תחת שם רבם אדמו"ר המהר"ש את דברי אביו ה"צמח צדק", ואף מעלימים את שמו של ה"צמח צדק" בדף השער.

ואכן מיד לאחר צאת הספר מבית הדפוס, התעוררה סערה בקרב החסידים, והאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט אף יצא במחאה פומבית: "בה'תורה אור' דעל ג' סדרות נדפסו רק כל הכתבים וההגהות וביאורים של כ"ק אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, בלי שום תוספת כלל. כל חידושי הר"ש [רבי שמואל] ע"ה לא יהיו גם ד' דפים. ושם כ"ק אאזמו"ר לא הזכיר עליהם כלל, רק שם מהר"ש ע"ה. וזה מעשה.. אשר לא נשמע עדיין בעולם".

האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש תיאר בהזדמנות את פרשת הדפסת הספר שלפנינו, את רדיפת חסידי חב"ד-קאפוסט את חסידי חב"ד-ליובאוויטש, ואת רוח הדברים בימים שלאחר הסתלקות סביו אדמו"ר המהר"ש:

"אותם ימים לא היה אבי [הרש"ב] בקו הבריאות, הדוד רז"א לא התעניין בהדפסה, סבתא הרבנית [רבקה אשת המהר"ש] היתה שבורה מאוד ונתנה את כל ענין ההדפסה בידיו של ר' שילם רייך [חתן ה"צמח צדק"]. הוא נסע לווילנא – על חשבונה של סבתא הרבנית, ששילמה את כל הוצאותיו ובנוסף לכך קיבל בשכרו 20 רובל לשבוע. ההערכה היתה, שהדפסת הספר תימשך חודש אחד; אבל ר' שילם משך את זמן ההדפסה – בסיבות שונות – ליותר משלושה חודשים. אך זו אינה אלא שאלה כספית; מה שגרוע יותר – שהוא קימץ בכסף שהיו צריכים לתת למומחים שתפקידם להשגיח על טיב ההדפסה, והוא על דעת עצמו – ללא ששאל את פיה של הסבתא – לא לקח איש למלאכה זו, מתוך הנחה שהוא ישגיח על כך בעצמו. ומה שאירע, הנה לבד מכך שהוא עצמו לא הקפיד על יופי ההדפסה – שבמלאכת הדפוס זהו אחד התפקידים המיוחדים – הרי שהוא, ר' שילם, לא השגיח לחלוטין על אופן הדפסת הספר. בשנה הראשונה אחר ההסתלקות [של מוהר"ש], שלח [האדמו"ר] מקאפוסט מכתבים – אצלי נמצא מכתב אחד בכתיבת ידו, שהוא כתב אל החסיד המפורסם ר' שמואל בער מבוריסוב, אחד מגדולי וזקני חסידיו של הסבא – אשר כל החסידים החפצים להבין דברי חסידות עליהם לבוא לקאפוסט. במכתביו אלו התבטא בחריפות רבה על אופן אמירת החסידות של הסבא ואופן כתיבתו, אשר הם [מתאימים] רק לבעלי-בתים ולחנוונים, ועתה ניתנת האפשרות לשמוע ענייני חסידות לאשורם.

אותן שנים מהוות תקופה שיכולה להיות רבת ענין לאנשים מסויימים, אבל אין אנו יכולים ואין אנו רשאים לפרסם דברים אישיים אלו. אך זה מה שהיה ידוע אז לכל, שקאפוסט רדפה את ליובאוויטש בכל יכלתה, וחסידי קאפוסט רוו נחת. חסידי ליובאוויטש היו מדוכדכים מאד מהסתלקותו של הסבא; הדוד רז"א פנה מיד לעסוק במסחר, האבא – כשהיה בקו הבריאות – היה אומר חסידות בכל שבת, אבל לא היה מקבל אנשים. ורוב הזמן לא היה בריא והיה שבור מאד. והוא לא היה אז אלא בן 22 שנה. לחסידי קאפוסט חרה מאד על שמדפיסים ספר חסידות של הסבא; התדברו ביניהם חסידי קאפוסט שבדווינסק וחסידי קאפוסט שבווילנא, 'לעשות צרות' בספר – שיבושים, דילוגים וערבוב דברים. חסידי קאפוסט שבווילנא [בצעו] את התוכנית, והספר מלא טעויות, עד כי במקומות מסויימים חסרים בו דפים שלמים..." (תרגום מיידיש של מכתב אדמו"ר הריי"ץ, התפרסם במאמר מקוון מאת הרב יהושע מונדשיין, "פרשת ההדפסה עם כתב יד קודש אדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון").

מסיבה זו, הספר שלפנינו לא נדפס בשנית ולא התפשט בקרב חסידי חב"ד-ליובאוויטש.

VIII, צח דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרס"ד 1903-1904. ארבעה חלקים (בארבעה כרכים).
ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו קודם לכן בספר "תורה אור".
מעבר לשער השני של כרך א, "מודעה רבה", ובה מתארים המו"לים את עבודת ההגהה על המהדורה הזו שלפנינו: "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים... בהגהה מדויקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס ראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחרי כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר...".
חתימות בעלות בדף השער של כרך ויקרא וכרך דברים: "מנחם ---".

ארבעה חלקים בארבעה כרכים:
• חלק א (ויקרא): [4], ח; נד דף.
• חלק ב (במדבר): [1], צו דף.
• חלק ג (דברים): [1], ק דף.
• חלק ד (שיר השירים): [1], נא דף.
27.5 ס"מ. נייר שביר מעט. מצב טוב. כתמים קלים בכמה דפים. קרעים קלים בשוליים (קרע לרוחב הדף בדף א של כרך ויקרא). מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכות חדשות, תואמות.