מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". ירושלים, י"ד טבת ת"ש [1939].
נשלח אל רבי שמואל זאנוויל שפיצער (תרכ"ג-תשי"א), מעסקני ירושלים הנאמנים, מראשי כולל "שומרי החומות" וממייסדי שכונת "בתי נייטין" ושכונת "שערי חסד" בירושלים. מכתב המלצה וסיוע עבור אלמנת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן גרושקא מו"צ בפינסק (עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה והתיישב בירושלים; נפטר בתמוז תרצ"ח), "שהיא צעירה בשנים, ואם תשאר בדירתה יש תקוה שיזדמן לה ת"ח בן זוג, ובלא זה היא נעזבה וגלמודה, בלא בנים ובלא קרובים וגואלים, ע"כ מצוה גדולה לרחם עלי' ולהשאירה בדירתה".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.

נייר מכתבים רשמי. 13.5X20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. קרע קל בשוליים.

שני מכתבים, מאת רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ומאת רבי צבי יהודה הכהן קוק:

• מכתב שו"ת ארוך (7 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ראש ישיבת "עץ חיים", נשלח אל הראי"ה קוק. ירושלים, ט"ז סיון תרפ"ב [1922].
המכתב עוסק בעניין שינוי צדקה של קופת העיר קמדן (Camden; ניו ג'רזי, ארה"ב) לטובת עניי ירושלים. 
4 דפים, נייר מכתבים רשמי (הכוללים: 7 עמ' כתובים). 28-29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קטנים.

• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה הכהן קוק, על גבי נייר מכתבים רשמי, אל רבי ניסן טיקוצינסקי, אודות שליחת מכתב השו"ת הנ"ל שמצא בגנזי אביו הראי"ה קוק. ירושלים, אלול תשל"ד [1974]. מצורפת מעטפה מבוילת (וקרועה), עם רישום הכתובת בכתב ידו של הרצי"ה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-14X 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מצורף: דף מודפס במכונת כתיבה, עם טיוטת מכתב תשובה מאת רבי ניסן טיקוצינסקי.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג (בעל ה"שרידי אש"). וייסנבורג, כסליו תש"ו [1945].
המכתב נכתב בעת שהרב וינברג התגורר בעיר וייסנבורג (בגבול גרמניה-צרפת), לאחר מלחמת העולם השניה, והוא כתוב על גבי כרטיס הביקור האישי שלו (מצדו השני מודפס: Professor Dr. J. Weinberg, Rektor des Rabbinerseminars zu Berlin).
מקבל המכתב הוא ד"ר זרח ורהפטיג, לימים חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, ממנו מבקש הרב וינברג שימסור למר אברהם לבקובסקי אודות מצבו של "הרב טייטלבוים" בירושלים [כנראה הרב טייטלבוים שד"ר ה"ועד הכללי"], ומבקש מספר בקשות נוספות.

הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.

[1] דף, כרטיס ביקור. 7.5x10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.

כתב-יד, "טעמי הלכות", על הלכות ראש השנה. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה מערבית.

"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי–יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" על הלכות ראש השנה (סימנים תקפ"א-תר"ג).

[20] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. מספר קרעים בשולי הדפים. כריכה חדשה.

מכתב על גבי גלויה מצולמת (עם תמונת רחוב של העיר בודניב ואנשיה), בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי". [בודניב], ניסן תרפ"ז 1927.

נשלח אל רעו וקרובו רבי חיים מלכא. המכתב פותח בברכת: "לשנה הבאה בירוסלים", והוא דורש בשלומו ובשלום משפחתו, ומאחל: "יה"ר שבקרוב נתראה יחד בשובע שמחות הבנים עם האבות בתוך ארץ נחלת אבות אכי"ר". הוא מוסיף לדרוש בשלום בני המשפחה, ומסיים בברכת "...ושים שלום בפיהם ובכלל מרת אמך מרים נחמה ובעלה הי"ו וא"ס, ע"ה [השם ישמרהו וינטרהו, ואומר אמן סלה, עבד השם] יצחק אביחצירא סי"ט".

האדמו"ר הקדוש רבי יצחק אבוחצירא (תרנ"ה-תש"ל), מאדמור"י בית אביחצירא במרוקו, אחיו של ה"בבא סאלי" שאף אותו כינו בשם ה"בבא חאקי". כיהן ברבנות במרוקו וכשעלה לא"י רבה הראשי של רמלה ולוד. תחילה התגורר בעיר מולדתו ריסאני יחד עם ה"בבא סאלי", אך לאחר רצח אחיהם הגדול רבי דוד אבוחצירא על ידי השליט המקומי, עברו שניהם בשנת תר"פ לעיר בודניב (Boudenib), שם כתב את הגלויה שלפנינו.

גלויה. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.