מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יהושע זליג רוך. לומז'ה, תרצ"ב [1932].
המכתב נשלח אל "ידי"נ הרב הגאון המפורסם כו' כש"ת מוה"ר ישראל זיסל דבורץ". המכתב עוסק במינויים לישיבת לומז'ה ובהסדרת החובות של הישיבה בפתח-תקוה. במכתב נזכר כישלון הנסיון למנות לכהן בישיבה את "הרב ר' יוסף אריה מקאברין" [הגה"צ רבי יוסף אריה לייב ננדיק], והעלאת האפשרות למנות את "הגאב"ד דפ"ת" רבי ראובן כ"ץ אב"ד פתח תקוה לחבר הנהלת הישיבה בפתח תקוה, יחד עם הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון, גיסו של רבי יהושע זליג.

הגאון רבי יהושע זליג רוך (תר"מ-תש"ב, אוצר הרבנים 5769), "העילוי מראקישוק", מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. מהאריות שבחבורה שנשלחו ע"י ה"סבא מסלבודקה" להכניס את רוח המוסר בישיבות טלז ומיר. חתנו של רבי אליעזר שולביץ מייסד וראש ישיבת לומז'ה. עמד בראשות הישיבה בלומז'ה יחד עם גיסו רבי יחיאל מרדכי גורדון. לאחר שהוקם סניף הישיבה בפתח תקוה בשנת תרפ"ו, הגיע רבי זעליג מפולין לארץ ישראל לעמוד בראשות הישיבה, ובהמשך כשהגיע גיסו רבי יחיאל מרדכי לפתח תקוה לכהן בראשות הישיבה, חזר רבי זעליג לפולין כדי להנהיג את הישיבה המרכזית בעיר לומז'ה. נרצח בשואה במוצאי יום הכיפורים תש"ב כשהוא לבוש קיטל ומעוטף בטלית.

מקבל המכתב, הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ (תרמ"ה-תשכ"ח), מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. יד-ימינו של "הסבא מסלבודקה" – רבי נתן צבי פינקל, ואיש-אמונו של ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין. כיהן ברבנות בעיירות יעזנה וקמאיי בליטא. איש רב פעלים לתורה ולמוסר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים בליטא רשת ישיבות קטנות ותלמודי תורה "יבנה", יחד עם מורו ורבו הגרמ"מ אפשטיין. רבי ישראל זיסל היה חלוץ עולם הישיבות הליטאי בארץ ישראל, יזם והקים את פתיחת סניף ישיבת סלבודקה בעיר חברון (והקים לשם כך את "בנק חברון" יחד עם אחיו רבי יצחק דבורץ, מנהל הישיבה). הקים את כוללי האברכים הראשונים בפתח תקוה וירושלים, ישיבות ותלמודי תורה. מייסד ועורך כתב העת "תבונה".

[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. סימני קיפול. נקבי תיוק.

אוסף גדול של למעלה מ-30 מכתבים, תעודות ומסמכים מארכיון הגאון רבי משולם ראטה אב"ד טשרנוביץ. גליציה, רומניה, אוסטריה וגרמניה, שלהי המאה ה-19 ומחצית ראשונה של המאה ה-20. עברית, גרמנית, רומנית ופולנית.

באוסף מכתבים שנשלחו אל רבי משולם ראטה, בהם:
• מכתב ברכות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב דרברימדיגר אב"ד גאלאץ, הכותב: "...שכבר בא החכם לשם הגאון האדיר מרן מהר"ם שליט"א ברוך יהיה בבואו לחיו"ש [לחיים ולשלום] ויהי רצון שימצא שם רפו"ש [רפואה שלמה] להוסיף כחו וחילו לאורייתא...". גאלאץ, תרח"צ [תרצ"ח 1938].
• שישה מכתבים מאת רבי יצחק שפירא, רב ומו"ץ בעיר גאלאץ; שאלות בהלכה ועניני קהילה. גאלאץ, שנות התר"צ [שנות ה-30].
• מכתב ראשי קהילת בארדיזען, בענין סכסוך שנתעורר בקהילתם. בארדיזען (Burdujeni), [תרצ"ה] 1934. רומנית.
• מכתב ראשי קהילת Vama אל רבי משולם ראטה אב"ד שאץ. Vama, [תרצ"ג] 1932. גרמנית.
• ועוד.
כמו כן, האוסף כולל תעודות ומסמכים רשמיים של רבי משולם ראטה ובני משפחתו, בהם:
• תעודת-יושר מטעם הקהילה היהודית בעיר הולדתו הורודונקה, חתום בחותמות רשמיות של הקהילה ובידי שנים מראשי הקהילה. הורודנקה, [תרנ"ו] 1896. גרמנית.
• מכתב-בקשה להנפקת תעודת תושבות (Heimatschein) מטעם הקהילה היהודית בהורודנקה, חתום בחותמות רשמיות של הקהילה ובידי רבי משולם ראטה. הורודונקה, [תרנ"ו] 1896. גרמנית.
• תעודת-המלצה מטעם הקהילה היהודית במיליניצה, חתום בחותמות רשמיות של הקהילה ובידי ראש הקהל רבי שמעון שטיינהולץ (חמיו של רבי משולם ראטה?). מילניצה (Melnîțea-Podilska), [תר"נ] 1900. גרמנית.
• שני מסמכים בענין רבנותו של רבי משולם ראטה בעיר בורשצ'יב, חתומות בידי הרשויות וראשי הקהילה. בורשצ'יב, [תר"ס/תרס"ג] 1901/1903. פולנית.
• חוזה-העסקה של רבי משולם ראטה לרבנות בורשצ'יב; חתום בחותמת רשמית של קהילת בורשצ'יב ובידי ראשי הקהילה. בורשצ'יב, [תר"ע] 1910. גרמנית.
• חוזה-העסקה של רבי משולם ראטה לרבנות חורוסטקוב; חתום בחותמת רשמית של קהילת חורוסטקוב ובידי ראשי הקהילה. חורוסטקוב, [תרע"א] 1911. גרמנית.
• מסמך חתום בידי מנהל המחוז, אל ראשי קהילת חורוסטקוב, בענין משרת הרבנות של רבי משולם ראטה. הוסיאטין, [תרע"א] 1911. פולנית (מצורף תרגום רשמי לגרמנית משנת 1915).
• ארבעה מסמכים ותעודות לידה, זהות ואזרחות שהונפקו מטעם הרשויות ברומניה עבור הרבנית מרת לאה רובין (בת האדמו"ר רבי פנחס מנחם מענדל רובין מסרט ואשתו בזיוו"ש של רבי משולם ראט). רומניה, שנות ה-20-30 בקירוב. רומנית.
• שלוש תעודות-גמר מטעם הגימנסיה בצ'רנוביץ של רבי ישראל הייטנר אב"ד בערלאד. צ'רנוביץ, 1921-1923. רומנית.
• מכתב (שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה), אל מערכת העיתון Ostjüdische Zeitung בצ'רנוביץ, הצגת מועמדתו של רבי משולם ראטה לרבנות העיר; הכותב מתאר בהרחבה את דמותו של רבי משולם ראטה, ייחוסו עד המהרש"ל ורש"י, הסמכתו לרבנות ע"י גדולי הרבנים, השכלתו הרחבה, כהונתו כרב בכמה ערים חשובות, ועוד. [צ'רנוביץ, שנות ה-30 בקירוב]. גרמנית.
• שני מסמכים מטעם קהילת צ'רנוביץ, אל הרשויות, בענין העסקתו של רבי משולם ראטה כרב העיר. צ'רנוביץ, 1938. רומנית.
• Ausfertigung, החלטה בענין הפיצויים האישיים המגיעים לרבי משולם ראטה על סבלו בתקופת השואה. 1962. גרמנית.
• ועוד.

הגאון רבי משולם ראטה (תרל"ה-תשכ"ג 1875-1962), מחשובי הרבנים ומגדולי הפוסקים בגליציה וברומניה. כבר בצעירותו התפרסם בגאונותו ובחריפותו ונודע בכינוי "העילוי מהורודונקה". בגיל 18 קיבל סמיכה מגדולי הרבנים בדורו – רבי משה תאומים אב"ד הורודונקה, רבי אברהם שטיינברג אב"ד בראדי בעל "מחזה אברהם" ורבי יעקב וויידנפלד אב"ד רימאלאוו בעל "כוכב מיעקב". רבו המובהק היה רבי מאיר אריק אב"ד יאזלאביץ. היה מקורב אל אדמו"רי הוסיאטין וטשורטקוב. בגיל עשרים מונה לאב"ד מילניצא, וכעבור מספר שנים עבר לכהן ברבנות חורוסטקוב. בשנת תרפ"ט מונה לאב"ד שאץ ובשנת תרצ"ה התקבל לרב העיר הגדולה צ'רנוביץ. לאחר פטירת אשתו הראשונה בדמי ימיה, נישא בזיוו"ש לבת האדמו"ר רבי פנחס מנחם מענדל רובין מסערט. הצליח להימלט מידי הגרמנים ובשנת תש"ד עלה לארץ ישראל. בארץ מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול ולחבר מועצת הרבנות הראשית. בארץ הוכר מעמדו כאחד מגדולי הפוסקים בדיני עגונות, כשרות ועוד. תשובותיו נדפסו בספרו שו"ת "קול מבשר".

למעלה מ-30 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.