שלושה מכתבים ומסמכים מארכיון משפחת ניימרק (מרבני חב"ד ברוסיה):

• דף בכתב-יד הגאון רבי ישראל יעקב ניימרק אב"ד נובגורד-סברסק (אחיו הבכור של הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימרק אב"ד סטרדוב). [נובגורד-סברסק, תרכ"ה 1864]. כתב קבלה והתחייבות: "ח"י [חתימת ידי] דלמטה תעיד עלי כמאה עדים, איך שקבלתי עלי מרצון נפשי הטוב בדיבור מפורש באו"ש [אלה ושבועה] חמורה... איך שאסור לי לשתות שום משקה ממינים המשכרים הן ממיני יו"ש והן ממיני דבש והן ממיני יין גפן והן פארטער, זולת כוס קידוש והבדלה בשבתות ויו"ט, וד' כוסות... הן רב או מעט בשום מקום ובשום זמן... ולראי' באתי עה"ח יום ועש"ק כ"ו מרחשון הכתר [=תרכ"ה 1864] ישראל יעקב ברמ"ד [משה דוב] ז"ל ניימארק". [כפי הנראה, כתב התחייבות זה נכתב בשל תפקידו של הרב ניימרק כשוחט ובודק, על פי תקנה קדומה שהשוחטים יקבלו על עצמם להימנע לחלוטין משתיית שיכר בימות החול. ראה נוסח תקנת המגיד ממזריטש אצל מונדשיין, מגדל עוז, עמ' תסז; ראה עוד: ר' יאשע שו"ב, מנחת יוסף, הלכות שחיטה, סימן א, ס"ק קטו; שמלה חדשה, סימן א, סעיף לו].

• מכתב שו"ת (2 עמודים בכתב-יד) אל הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימרק אב"ד סטרדוב, מאת רבי אורי אריה ליב כץ מו"ץ בעיירה פאהאר הסמוכה (מחוז צ'רניגוב). [זלינקה?], יום א' ראש חודש תמוז תרנ"ב [1892]. שאלה בענין שינוי מקום ארון הקודש מצד מזרח לצד דרום: "...נשאלתי בביהמ"ד שמקום הארון לצד מזרח כנהוג בכל המקומות, וכעת רוצים לבנות עוד בנין לביהמ"ד בכותל המערבי, ורוצים להעמיד הארון לצד דרום... והמורה דכאן לא אמר בזה כלום, גם אביו שבזיביקאוו לא רצה לומר בזה, אך איש אחד... שהוא למדן כדרך המתנגדים הביא הלאנדקארט [מפת המדינה] והראה להם שמחוז צערניגעב עומד כנגד ירושלים, היינו דרום שלנו... אם האמת הוא כך נעלם ממני כי אני לא ראיתיו את הלאנדקארט, אך בחלקלקות לשונו וגם מחזיקים אותו ללמדן מופלג קרוב שישמעו לדבריו, ובראותי זאת נבהלתי...". בשולי המכתב נרשמה הכתובת (ברוסית) למשלוח מענה בעיירה זלינקה (Zlynka) הסמוכה.

• שטר מכירת חמץ (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יעקב ניימרק אב"ד פרען (נכד הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימארק אב"ד סטראדוב). פערן, י"ד ניסן תרע"ב [1912].

3 דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.

הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר תרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד ומחשובי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. כיהן ברבנות כמה עיירות חב"דיות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעוויל (תרמ"ח-תרנ"ג). הגאון רבי אלעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק העיד עליו שיש לו "לב נבון ושכל ישר לאמיתתה של תורה...". בן ה"צמח צדק", האדמו"ר המהרי"ל מקאפוסט כתב אודותיו שהנו "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". רבי משולם זלמן עסק רבות בסיוע לבחורי ישראל להינצל מגזירת הגיוס לצבא הרוסי. עקב הלשנה, הוא נחקר והוחזק במעצר כשנתיים וחצי, יחד עם שמונים איש מיהודי סטרדוב, מחורף תרמ"א עד תשרי תרמ"ד [פרשת ההלשנה, ימי שבתו במאסר, וזיכויו המפתיע במשפט, תוארו בצורה ספרותית על ידי הסופר ד"ר פישל שניאורסון, בספרו "כוחה של סנגוריה"; תל-אביב תשכ"ז]. אחיו הבכור של רבי משולם זלמן, הגאון רבי ישראל יעקב ניימרק, כיהן כאב"ד נובגורד-סברסק, ואחיו הצעיר רבי אהרן כיהן כאב"ד חוטימסק. נכדו, הרב אברהם יעקב ניימרק אב"ד פרען שבליטא, עלה לארץ בשנת תרפ"ד, וכיהן כאב בית-דין ורב בתל-אביב. הוציא לאור את סדרת הספרים "אשל אברהם" על התלמוד.

ארבעה מכתבים בפלפול ובהלכה, שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין (בתקופת כהונתו כאב"ד יעליסאוועטגראד ובתקופת מגוריו ירושלים), מאת חשובי רבני חב"ד ברוסיה בתקופת אדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. חרסון, רומַנובקה, יקטרינוסלב וליובאוויטש, תרס"ב-תרע"ב [1902-1912].

1. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי גרשון דובער פינסקר אב"ד חרסון, בענין התרת עגונה. חרסון, י"ח שבט תרס"ב [1902]. בראש המכתב חותמתו: "גרשון דובער בהרה"ג ש' זלמן ז"ל פינסקר – חופ"ק חערסאן" - הגאון החסיד רבי גרשון דובער פינסקר אב"ד חרסון (תר"ה-לאחר תרע"ב), בן הגאון החסיד רבי שלמה זלמן פינסקר אב"ד קרייצבורג, ליובאוויטש וחרסון (מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ואדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש), וחתן הגאון רבי יעקב אליהו ריבלין ראב"ד ריגא. בשנת תרל"ו התמנה לכהן כאב"ד בברעזנאוואטע (פלך חרסון), ובשנת תרמ"ו עלה לכהן על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה חרסון.

2. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי שיימאן (שלמה) איטקין אב"ד רומַנובקה. רומַנובקה, תרס"ג [1903]. בראש הדף חותמתו: "שיימן בהרב איטקין מו"צ דק' ראמאנאווקא" - במכתב מבקש הרב איטקין את חוות דעתו של הרב ברלין בענין מכונה לשאיבת מי הבאר אל המקווה [בפתח מכתבו מזכיר הרב איטקין תשובה שקיבל מהרב ברלין שבוע ימים קודם לכן; ראה שו"ת זה בעניני מקוואות בספר "נשמת חיים – יורה דעה", ירושלים תשס"ח, סימן קכב, עמ' ריט-רכ]. הגאון החסיד רבי שיימאן איטקין (נפטר תרס"ו), רב ואב"ד העיירה רומונובקה (עיירה חב"דית בפלך חרסון), בן רבי יואל איטקין אב"ד אלכסנדריה (פלך חרסון) וחתנו וממלא מקומו של רבי ישראל לייב ינובסקי (זקנו של הרבי מליובאוויטש).

3. מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי דוב זאב קוזבניקוב מו"צ בקהילת יעקאטרינסלאוו; בענין ירושת משרת השו"ב בקהילה. יקטרינוסלב (דנייפרו), י"א ניסן תרס"ה [1905]. בראש הדף חותמתו: "דוב זאב ב"ר יוסף ז"ל קאזעווניקאוו מור'צד'פ"ק קאאטרינאסלאוו" - הגאון החסיד ר' דובער זאב וואלף קאזעווניקאוו (קוזבניקוב; נולד תקצ"ח-ת"ר בערך – נפטר טבת תרס"ח), כיהן במשך שנים רבות כרב הקהילה החסידית ביקטרינוסלב (כיום דנייפרו). מזקני חסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. בהיותו בן י"ז שנים נסע אל האדמו"ר ה"צמח צדק" בליובאוויטש, אשר שלחו ללמוד אצל רבי הלל מפאריטש (ר' הלל פאריטשער). גאון מופלג בנגלה ובחסידות; איש קדוש ומורם מעם שסיפורי מופת התפרסמו אודותיו. היה מעוטר כל שעות היום בטלית ותפילין ועסק בתורה ותפילה באריכות ובדבקות. לאחר פטירתו, התמנה רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש) על מקומו ברבנות יקטרינוסלב.

4. מכתב ארוך (קונטרס בן 10 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה. ליובאוויטש, כ"ז סיון בעת"ר [תרע"ב 1912]. בסוף המכתב חותמותיו: "חיים מינדילאוו Ch. Mendelow". שקלא וטריא בסוגיות שונות (חזקות וחזקת ממון, צרורות וכח-כוחו, ועוד).

המכתב נשלח בזמן שהותו של הרב נאה בליובאוויטש אצל רבו האדמו"ר הרש"ב, לאחר תום שליחותו בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, בדרכו חזרה לארץ ישראל. בתקופה זו לבש הרב נאה את הבגדים המיוחדים ליהודי בוכרה ואימץ את שם המשפחה: "מענדילאוו" [=בן מענדל]. על אף גילו הצעיר בעת שליחת המכתב שלפנינו, 22 שנה בלבד, התפרסם הרב נאה בגאונותו והחליף מכתבי שו"ת עם גדולי רבני ירושלים. בפתח ספרו שהדפיס באותם ימים עבור תושבי סמרקנד, "חנוך לנער" – סיכום מפורט של דיני ומנהגי הנחת תפילין בלשון הקודש ובבוכרית, נדפס, בין היתר, מכתבו של הרב ברלין אליו, שבו הוא מכנה את הרב נאה בתארי חיבה והערצה: "...החריף ובקיא גמיר וסביר וידיו רב לו לישא וליתן במלחמתה של תורה... ידידו נאמן באהבתו ומוקירו ומכבדו כרום ערכו שוחר אושרו וטובתו". [מדברי הפתיחה בראש המכתב שלפנינו אנו למדים כי קדמו לו מכתבי שו"ת נוספים: "ח"י סיון הרצתי להדר"ג מכתב ארוך ע"י אאמו"ר [רבי מנחם מענדל נאה] שליט"א, ועתה הנני לכתוב ולהציע לפני הדר"ג את הדבר הקשה ממני בקראי את מכתבו הב' אלי, לאות כי קראתי בשים לב.."].

הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. בשנת תרע"א נסע בשליחות האדמו"ר הרש"ב לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן וכיהן שם כרב על מקומו של דודו הרב שיל"א אליעזרוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוגלה למצרים, שם ייסד ישיבה לגולים. היה בין מלוויו של האדמו"ר הריי"ץ בעת שהותו בירושלים בשנת תרפ"ט, וקיבל ממנו הסכמה לספרו "קצות השולחן". מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים (מכונה בשל כך גם "בעל השיעורים").

מקבל המכתבים, הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.

ארבעה מכתבים (14 עמודים בכתב-יד). 21-22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל.

למיטב בדיקתנו, ארבעת המכתבים שלפנינו לא הובאו מעולם בדפוס.

קונטרס "עץ החיים", בצרוף דולר לצדקה, שהתקבלו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת ("הוצאה מיוחדת"), ברוקלין ניו יורק, כ"ף חשון תשנ"א [1990]."ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א [תשי"א-תשנ"א]".

קונטרס "עץ החיים" הוא קונטרס הדרכה שנכתב על ידי אדמו"ר הרש"ב בשנת תרס"ד, עבור תלמידי ישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש", ובו ביאור על מטרת ישיבת 'תומכי תמימים' ועל ההכרח ללמוד פנימיות התורה זו תורת החסידות על מנת להצליח בלימוד תורת הנגלה כנדרש וביראת שמים. הקונטרס נדפס לראשונה בשנת תש"ו, ובראשו מבוא מאת בנו האדמו"ר הריי"ץ. בסמיכות ליום כ' חשון תשנ"א, במלאות מאה ושלושים שנה ליום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב (תרכ"א-תשנ"א), הורה הרבי מליובאוויטש להדפיס את הקונטרס מחדש, בהוצאה מיוחדת; בראשו נוספו תמונת אדמו"ר הרש"ב ופקסימיליה של כתב-יד קדשו. ביום כ' חשון תשנ"א חילק הרבי את הקונטרס בצרוף שטר של דולר לצדקה.

בצדה הפנימי של עטיפת הקונטרס ובשולי שטר הדולר מופיע רישום מאת המקבל, הרה"ח ר' שאול שמעון דויטש: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 40-41) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי כ' חשון תשנ"א: "...היום אחרי הצהריים נודע שבערב יחלק כ"ק אדמו"ר את הקונטרס 'עץ החיים'... בינתיים התאסף ב-770 קהל רב... אחר סיום תפלת ערבית... החל לחלק את הקונטרס כשמצורף בתוכו דולר לצדקה, לכאו"א, אנשים נשים וטף... החלוקה הסתיימה בשעה תשע-וחמש דקות... בצאתו מהזאל שרו ניגון הכנה לאדמו"ר הרש"ב נ"ע, ועודד בידו את הניגון... הקהל התיישב ללמוד את הקונטרס... וכן על המכתב המיוחד של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע המופיע בראש הקונטרס... במהלך ההתוועדות בשבת הבאה... הסביר הרבי את טעם חלוקת הקונטרס: 'וזהו גם א' הטעמים להדפסת קונטרס עץ החיים בהוצאה מיוחדת וחלוקתו לכאו"א מאנשים נשים וטף בסיום וחותם יום ההולדת כ"ף מרחשון... אשר למותר לפרש שהכוונה היא שילמדו בקונטרס זה... כדי להדגיש שכל הדברים האלה נמשכים בתקפם ובשלימותם וביתר שאת ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] נשיא דורנו, ה'מנהל הפועל' דישיבת תומכי תמימים...'".

קונטרס: [3], 88 עמ'. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים, כתמים ובלאי קל. חותמת מחוקה בראש דף השער הראשון. הדולר במצב טוב.

קונטרס דבר מלכות שהתקבל מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת ("הוצאה מיוחדת"), ברוקלין, ניו יורק, תשנ"א [1991].חוברת י"ב, חידושים וביאורים בהלכות מלכים (פרקים יא-יב). רישום המקבל בשער-מעטפת: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 49-50) מסופר בהרחבה על הרקע והגורמים להדפסת הקונטרס שלפנינו, על אופיו ותוכנו של הקונטרס, ועל מעמד חלוקת הקונטרס ע"י הרבי: "יום שני ט"ו אייר תנש"א – לתפילת מעריב היה ביהכ"נ מלא מפה אל פה בקהל עצום... עקב השמועה ע"ד חלוקת הקובץ, עם השם, 'דבר מלכות'... החוברת 'דבר מלכות' החלה לצאת לאור בארץ הקודש, מחודש שבט תנש"א, ע"י הרב טוביה פלס... החוברת הייתה כוללת בכל שבוע את 'שיחות' המוגה של התוועדות השבת הקודמת... מאז י"א ניסן החלו הקונטרסים להגיע גם ל-770. השם 'דבר מלכות'... הוא ע"פ הוראת והסכמת הרבי... בעקבות דברי הרבי בשיחה הידועה בכ"ח ניסן... הדפיס הרב פלס קונטרס 'דבר מלכות' מיוחד, ושלא כבמתכונתו הרגילה... והנה, להפתעת הכל, כשהוכנסה חוברת זו אל הקודש – הורה הרבי להדפיסה כמות שהיא ע"מ לחלקה לקהל החסידים... יש לציין, כי חלוקה זו היא החלוקה היחידה – שהתקיימה ביום חול 'רגיל', ללא קשר לאיזה חג או מועד שקרב... בעמוד האחורי נדפסה הקדשה 'לזכרון... ישראל אריה ליייב, אחיו של – יבחל"ט – כ"ק אדמו"ר'. ...בשעה תשע הגיעו ארגזים מלאים בחוברות הנ"ל... בדף הראשון של כל חוברת היה מונח שטר א' של דולר. בשעה תשע-עשרים ושבע דקות נכנס כ"ק אדמו"ר לביהכ"נ, חגור בגארטעל ובסירטוק של משי... ואז ניגש ישירות לשולחן החלוקה והחל לחלק את קונטרס 'דבר מלכות'. בשעה הראשונה עברו גברים. כ"ק אדמו"ר היה נראה מאוד אויפגעלייגט וחייך להרבה מהעוברים ובמיוחד לילדים... בשעה השניה עברו נשים וטף... בשעה השלישית שוב עברו גברים, וכ"ק אדמו"ר בירך... ברכות באומרו 'בשורות טובות'. החלוקה ארכה שלוש שעות וחמש דקות... אח"כ הסתובב כ"ק אדמו"ר לעבר העומדים שם... הניף את ידו הק' לעידוד השירה ונכנס לחדרו הק'. למטה בביהכ"נ ישבו קבוצות קבוצות ולמדו את הקונטרס".

קונטרס: 27, [4] עמ'. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל.

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ריגא, י"ב חשון תרצ"ג [1932].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ – "מחלקת עניני כולל חב"ד יצ"ו אשר בארצנו הקדושה תובב"א", וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".

נשלח אל "חברי שלחן-הנשיאות דכולל חב"ד" בירושלים [בו היו חברים: ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב, ר' מנחם מענדל נאה, ר' חיים קאם, ר' ישראל אשר ליבא ור' מרדכי ראובן רוקח]: "הנני שולח בזה נוסח תקנון יסודי של כולל חב"ד, וגם מכתב אל ועד המועצה, ובבקשה למסור להם התקנון והמכתב".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול.