מכירה פומבית 050 חלק ב' מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות – יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
- (-) Remove collect filter collect
- famili (16) Apply famili filter
- from (16) Apply from filter
- gourari (16) Apply gourari filter
- object (16) Apply object filter
- schneerson (16) Apply schneerson filter
- schneerson-gourari (16) Apply schneerson-gourari filter
- schneersongourari (16) Apply schneersongourari filter
- the (16) Apply the filter
אוסף של שבעה-עשר קונטרסים שקיבל הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי' מסביו רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, ומדודו רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש.
לכל קונטרס מצורף אישור נפרד (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרשד"ב גורארי'. באישורים מתאר הרשד"ב גורארי' מתי וממי קיבל את הקונטרס, ומוסיף פרטי מידע נוספים. כל האישורים מתוארכים – 2 בפברואר 1997.
האוסף כולל 14 חוברות וקונטרסים שקיבל מאת סביו האדמו"ר הריי"ץ:
1. "מאמר ללמוד אותו ברבים ביום ב' ניסן, הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע". ריגא, תרפ"ט [1929].
2. "דרושי דא"ח מאת כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] מליובאוויטש שליט"א, שנאמרו בארץ-ישראל". ירושלים, אב תרפ"ט [1929].
3. "שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה במעונו, 181 ברוקלין עוועניו, ברוקלין, נ.י. – מרשימותיו של אחד השומעים". ניו-יורק, תר"צ [1929].
4. "מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – ללמוד ברבים ביום ב' ניסן ת"ר צדי"ק הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע". ניו יורק, תר"צ [1930].
5. קונטרס מאמרים ושיחות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – כולל ד' מאמרים שנאמרו בהיותו בעיר ווארשא ואטוואצק בדרך מסעו צלחה למארינבאד, ורשימת שיחותיו מה שדיבר בימי הגאולה י"ב י"ג תמוז בישיבת תומכי תמימים אשר בווארשא. כפי שנרשם מהשומעים...". ריגא, תרצ"א [1931].
6. "מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ג הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע". ריגא, תרצ"ג [1933]. 7. "שיחה בסעודה דיום ב' דחג השבועות מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז". ריגא, תרצ"ג [1933]. 8. "די רייד פון ליובאוויטשער רבי'ן [אדמו"ר הריי"ץ] שליט"א פאר אידישע פרויען, בשעת זיין בעזוך אין ריגא, י"ב – כ' אדר תרצ"ד" [שיחת הרבי (הריי"ץ) מליובאוויטש שליט"א בפני נשים יהודיות, בעת ביקורו בריגא...]. וורשא, תרצ"ד [1934].
9. "מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ד הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע". וורשא, תרצ"ד [1934]. 10. "מאמרים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז – מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש". וורשא, תרצ"ד [1934].
11. "מאמרים של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – ללמוד ברבים ביום ב' ניסן תרצ"ה, הילולא של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע". וורשא, תרצ"ה [1935].
12. "לקוטי דבורים, משיחותיו של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בשמחת תורה תרצ"ו – מרשימותיו של אחד השומעים". וורשא, [תרצ"ו 1936].
13. "לקוטי דבורים, משיחותיו של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בשמ"ע וש"ת תרצ"ז... מרשימותיו של אחד השומעים". וורשא, [תרצ"ט 1939].
14. "שיחות פון כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א צו דער חגיגה פון דריי-יעהריגען יובילעאום פון מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש אין אמריקע און קענעדע – ז' אדר ב' ה'תש"ג". ברוקלין, [תש"ג 1943 בקירוב].
באוסף 3 קונטרסים נוספים שקיבל מאת דודו הרבי מליובאוויטש: 1. "יו"ד טי"ת כסלו – ערציילנוג פון אלוועלטליך באוואוסטען חסידיש'ן יו"ט – חג הגאולה פון כ"ק אדמו"ר דער אלטער רבי הרב רבי שניאור זלמן פון ליאדי". ברוקלין, תש"ב [1942]. 2. שליט"א Rabbi Joseph Schneersohn the Lubavitcher Rabbi. הוצאת קה"ת, ברוקלין, תש"ח 1947. 3. "קונטרס ב' ניסן ה'תש"ח – מכבוד קדושת אדמו"ר יוסף יצחק [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. ברוקלין, תש"ח [1948].
17 קונטרסים וחוברות + 17 אישורים מצורפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.
הקונטרסים והחוברות לא נבדקו בעיון, ונמכרים כמות שהם. הקונטרסים נתונים במזוודת עור נאה שייתכן ששימשה אף היא את "בית רבי" (המזוודה נמסרה יחד עם הפרטים שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישורים).
כיפה "בוכרית" שקנה רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש לנכדו יחידו הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי' - בן בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג, בהיותו ילד קטן.
רקמת חוטי מתכת סליליים, זהובים, על בד קטיפה שחור.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית: "אני נותן בזה במתנה... את הכיפה (ירמולקה) בוכרית שסבי [אדמו"ר הריי"ץ] נתן לי. יש לי תמונה עם סבתא רבא שלי [הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר הרש"ב] בה אני חובש את אחת משלוש הכיפות שסבי נתן לי. הכיפה הזו הייתה אהובה עלי במיוחד, משום ששנה אחת בפורים, בעת הסעודה, החלפנו אני וסבי בינינו את הכיפות. סבי לבש את הכיפה הזו במשך כל הסעודה - שלום בער גורארי'". האישור מתוארך – 4 במרץ 1990.
ידועה תמונתו של בארי גורארי' משלהי שנות התר"פ, בגיל שש או שבע שנים, לצד סבתו הרבנית שטערנא שרה שניאורסון (אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש), ובו הוא נראה חובש כיפה המזכירה מאוד בסגנונה את הכיפה שלפנינו (ראה תמונה מצורפת).
15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים ובלאי קל.
מצורפת תיבת-עץ נאה, שייתכן ששימשה אף היא את "בית רבי" (התיבה נמסרה יחד עם הכיפה שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).
צווארון בד (להידוק סביב הצוואר כקישוט אופנתי) של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.
עבודת תחרה עדינה.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נכדתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... צווארון דקורטיבי שסבתי שטערנא שרה לבשה במשך שנים רבות". האישור מתוארך – 4 במרץ 1990.
ידועה תמונתה של הרבנית שטערנא שרה משלהי שנות התר"פ, לצד נינה בארי גורארי' (בהיותן כבן שש או שבע שנים), בו היא נראית כשלצווארה מהודק צווארון לבן המזכיר בצורתו וסגנונו את הצווארון שלפנינו (ראה תמונה מצורפת).
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר לאדמו"ר הרש"ב ואמו של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בליובאוויטש בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש בן הצמח צדק ולאמה הרבנית חנה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של אדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא הצמח צדק (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה.
עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".
בנה, אדמו"ר הריי"ץ מתאר את דמותה, אופייה ופועלה: "הרבנית מרת שטערנא שרה נולדה בחמשה עשר לחדש טבת תר"כ בעיר ליובאוויטש. והיא בת השני' להורי' נ"ע. הרבנית שטערנא שרה היא הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד, בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותי' הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. יסדה אגודת נשים עולמי והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים. בנסוע הוד כ"ק אישה אדמו"ר הרה"ק מוהרש"ב לחוץ למדינה היתה הרבנית מעתקת את מכתביו ואגרותיו בעניני הכלל ועוזרת על יד קדשו, כמבואר בדברי ימי נשיאי חב"ד. בשתי שנים האחרונות היתה חלושה והיתה תחת השגחתם של רופאים מומחים, וכשלשה חדשים האחרונים היתה שוכבת במטתה וגם אז שמרה את סדר עבודתה בקדש בתפלה במתינות שלשה פעמים ביום ובאמירת תהלים קודם התפלה ואחרי התפלה ושיעורי לימוד בספרי מדרש ואגדה ודברי חסידות. בשבת קודש בשלח בשלשה עשר לחדש שבט תש"ב קודם התפלה אמרה: היינט איז שבת שירה בעדאַרפמען גאר אנדערש דאוונען [היום שבת שירה, יש להתפלל לגמרי שונה]. ובאמצע התפלה - בפזמון נשמת כל חי - בשלשת רבעי שעה האחת עשרה נסתלקה והשיבה נשמתה אל האלקים כשהסידור תפלה בידי', ומ"כ בבית החיים של אגודת חסידי חב"ד בעי"ת נויארק יע"א" (רשימה בגוכי"ק הריי"ץ, נדפס בסה"ש תרפ"א, עמ' 13, הערה 12).
אורך: 40 ס"מ בקירוב. רוחב: 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.
מצורפת תיבת-מתכת נאה, עם מכסה מעוטר בדגמים צמחיים מאוירים ביד, שייתכן ששימשה אף היא את "בית רבי" (התיבה נמסרה יחד עם הצווארון שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).
מספריים קטנים של הרבנית רבקה שניאורסון, אשת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש.
מספריים קטנים ממתכת, לתפירה, רקמה ועבודות-יד שונות. במרכז הצירים מוטבעת על אחד הלהבים האות S – האות הראשונה בשם משפחתה של הרבנית רבקה ('ש'ניאורסון).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נינתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את המספריים הקטנים של סבתא רבא שלי [הרבנית רבקה]. הרבנית רבקה היתה אשתו של המהר"ש. על המספריים חרוטה האות S ל'ש'ניאורסון". האישור מתוארך – 4 במרץ 1990.
הרבנית רבקה שניאורסון, אמו של האדמו"ר הרש"ב וסבתו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בשנת תקצ"ג לאמה הרבנית שרה בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ולאביה הרה"ק רבי אהרן אלכסנדר משקלוב. בצעירותה התייתמה מאביה ומאמה, וגדלה בבית זקנתה הרבנית שיינא, אשת האדמ"ר האמצעי (שהסתלק קודם לידת נכדתו, בשנת תקפ"ח). בשנת תר"ט נערכו נישואיה עם הרבי המהר"ש. לאחר נישואיה, עמדה הרבנית רבקה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. היא נטלה על עצמה את האחריות על כלכלת חצר הרבי והייתה ממונה על חלוקת מעות "המעמד" (צדקה שנתנו חסידים לצורך החזקת בית רבי). השתדלה רבות גם עבור תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. היא השגיחה על סידורי הלינה והאכילה של התלמידים, דרשה בשלומם ודאגה שיוכלו לשקוד על לימודם ללא דאגות חומריות. מסופר שכשהגיע הנער עזריאל זליג סלונים יחד עם אמו מארץ ישראל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ביררה הרבנית רבקה אצל אמו "איזה סוג לחם הוא אוכל", והיתה "אורזת לו מיני מאפה מעשי ידיה".
הרבנית רבקה נודעה כ"בעלת שמועה" והייתה מקור לסיפורים רבים על תולדותיה של תנועת חב"ד ואדמו"ריה. נכדה האדמו"ר הריי"ץ נהג, על פי הוראת אביו האדמו"ר הרש"ב, לבוא אליה בעיתים קבועות ולהאזין לסיפוריה. רבים מסיפורים אלו נדפסו לאחר מכן בספרי הריי"ץ - "ספר הזכרונות", "ליקוטי דיבורים", "ספר השיחות", ועוד. הרש"ב סיפר פעם לבנו הריי"ץ כי אביו המהר"ש אמר פעם אודות רעייתו הרבנית רבקה כי לאחר שתספר לו סיפור מסוים, הוא יחוש "עונג פנימי", שכן היא "בעלת שמועה". חמיה האדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, ואכן הרבנית רבקה האריכה ימים והסתלקה בערב שבת קודש י' שבט תרע"ד, בגיל שמונים. מנוחתה כבוד בליובאוויטש, בסמוך לציון חותנה הצמח צדק ובעלה המהר"ש. במכתב לכלתו ולנכדותיו כותב בנה הרש"ב: "אין מילים לבטא את שברנו הגדול. ניטל אור גדול וקדוש מביתנו... אני מתנחם רק בידיעה הברורה שהיא חיה עמנו גם עכשיו, והיכן שאנו נמצאים היא אתנו" (אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק ב', עמ' תשפא). על שמה נוסדה רשת מוסדות החינוך "בית רבקה".
8 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
מצורפת תיבת-עץ שייתכן ששימשה אף היא את "בית רבי" (התיבה נמסרה יחד עם המספריים שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).