מכירה פומבית 050 חלק ב' מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות – יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
שלושה מכתבים ומסמכים מארכיון משפחת ניימרק (מרבני חב"ד ברוסיה):
• דף בכתב-יד הגאון רבי ישראל יעקב ניימרק אב"ד נובגורד-סברסק (אחיו הבכור של הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימרק אב"ד סטרדוב). [נובגורד-סברסק, תרכ"ה 1864]. כתב קבלה והתחייבות: "ח"י [חתימת ידי] דלמטה תעיד עלי כמאה עדים, איך שקבלתי עלי מרצון נפשי הטוב בדיבור מפורש באו"ש [אלה ושבועה] חמורה... איך שאסור לי לשתות שום משקה ממינים המשכרים הן ממיני יו"ש והן ממיני דבש והן ממיני יין גפן והן פארטער, זולת כוס קידוש והבדלה בשבתות ויו"ט, וד' כוסות... הן רב או מעט בשום מקום ובשום זמן... ולראי' באתי עה"ח יום ועש"ק כ"ו מרחשון הכתר [=תרכ"ה 1864] ישראל יעקב ברמ"ד [משה דוב] ז"ל ניימארק". [כפי הנראה, כתב התחייבות זה נכתב בשל תפקידו של הרב ניימרק כשוחט ובודק, על פי תקנה קדומה שהשוחטים יקבלו על עצמם להימנע לחלוטין משתיית שיכר בימות החול. ראה נוסח תקנת המגיד ממזריטש אצל מונדשיין, מגדל עוז, עמ' תסז; ראה עוד: ר' יאשע שו"ב, מנחת יוסף, הלכות שחיטה, סימן א, ס"ק קטו; שמלה חדשה, סימן א, סעיף לו].
• מכתב שו"ת (2 עמודים בכתב-יד) אל הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימרק אב"ד סטרדוב, מאת רבי אורי אריה ליב כץ מו"ץ בעיירה פאהאר הסמוכה (מחוז צ'רניגוב). [זלינקה?], יום א' ראש חודש תמוז תרנ"ב [1892]. שאלה בענין שינוי מקום ארון הקודש מצד מזרח לצד דרום: "...נשאלתי בביהמ"ד שמקום הארון לצד מזרח כנהוג בכל המקומות, וכעת רוצים לבנות עוד בנין לביהמ"ד בכותל המערבי, ורוצים להעמיד הארון לצד דרום... והמורה דכאן לא אמר בזה כלום, גם אביו שבזיביקאוו לא רצה לומר בזה, אך איש אחד... שהוא למדן כדרך המתנגדים הביא הלאנדקארט [מפת המדינה] והראה להם שמחוז צערניגעב עומד כנגד ירושלים, היינו דרום שלנו... אם האמת הוא כך נעלם ממני כי אני לא ראיתיו את הלאנדקארט, אך בחלקלקות לשונו וגם מחזיקים אותו ללמדן מופלג קרוב שישמעו לדבריו, ובראותי זאת נבהלתי...". בשולי המכתב נרשמה הכתובת (ברוסית) למשלוח מענה בעיירה זלינקה (Zlynka) הסמוכה.
• שטר מכירת חמץ (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יעקב ניימרק אב"ד פרען (נכד הגאון רבי חיים משולם זלמן ניימארק אב"ד סטראדוב). פערן, י"ד ניסן תרע"ב [1912].
3 דף. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני-טוב.
הגאון החסיד רבי חיים משולם זלמן ניימרק (נפטר תרנ"ג), מגדולי רבני חב"ד ומחשובי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. כיהן ברבנות כמה עיירות חב"דיות: הורקי (תרי"ז-תרכ"ז), סטרדוב (תרכ"ז-תרמ"ו), ויטבסק (תרמ"ו-תרמ"ח) ונעוויל (תרמ"ח-תרנ"ג). הגאון רבי אלעזר משה הורוביץ אב"ד פינסק העיד עליו שיש לו "לב נבון ושכל ישר לאמיתתה של תורה...". בן ה"צמח צדק", האדמו"ר המהרי"ל מקאפוסט כתב אודותיו שהנו "מ"ץ מפורסם הן בהוראה והן בידיעת דא"ח [חסידות]". רבי משולם זלמן עסק רבות בסיוע לבחורי ישראל להינצל מגזירת הגיוס לצבא הרוסי. עקב הלשנה, הוא נחקר והוחזק במעצר כשנתיים וחצי, יחד עם שמונים איש מיהודי סטרדוב, מחורף תרמ"א עד תשרי תרמ"ד [פרשת ההלשנה, ימי שבתו במאסר, וזיכויו המפתיע במשפט, תוארו בצורה ספרותית על ידי הסופר ד"ר פישל שניאורסון, בספרו "כוחה של סנגוריה"; תל-אביב תשכ"ז]. אחיו הבכור של רבי משולם זלמן, הגאון רבי ישראל יעקב ניימרק, כיהן כאב"ד נובגורד-סברסק, ואחיו הצעיר רבי אהרן כיהן כאב"ד חוטימסק. נכדו, הרב אברהם יעקב ניימרק אב"ד פרען שבליטא, עלה לארץ בשנת תרפ"ד, וכיהן כאב בית-דין ורב בתל-אביב. הוציא לאור את סדרת הספרים "אשל אברהם" על התלמוד.
מכתב שו"ת ארוך (8 עמודים) בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א). ווהראן (אוראן; אלג'יריה), יום ג', כ"א חשון [תרמ"ח 1887].
מכתב שו"ת – "על דבר האשה תאמו בת יעקב שקרון, שנפלה בפח מוקשי הקידושין לשנים, ואח"כ הלכה ונישאת לאיש אחר, ועתה חזרה מהמעשה הרע אשר עשתה, ונפשה לשאול הגיעה, מה יהיה בדינה, אם צריכה גט מכולם להתירה לשוק או לא, יען כי קידושין הראשונים לא הי' קדושין גמורין כדין תורה. ומעשה שהיה כך היה...". בתשובתו מפלפל ודן הרב אליעזרוב באריכות ובבקיאות וחריפות מפליאה בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים, ופוסק בסוף: "המורם מכל הנאמר, כי האשה תאמו בת יעקב הנ"ל צריכה גט להתירה לשוק, מהמקדש הראשון, והשני, ומהשלישי שנישאת אליו, ואין להתירה בלאו הכי אפילו במקום עיגון, ואסורה לשלשתן עולמים – הנראה לענ"ד כתבתי, שלמה ליב מעיה"ק חברון תובב"א".
מעניין לציין, כי המכתב שלפנינו נשלח מהעיר ווהראן שבאלג'יריה, בשנת תרמ"ח, בעת שליחותו הראשונה של הרב אליעזרוב בחו"ל כשד"ר היישוב היהודי בחברון, בהיותו בגיל 24 שנים בלבד. על שליחות זו ידוע מעט מאוד [בספר "תולדות חב"ד בארץ הקודש" (פרק כ"ג), כותב כי מקובל ששליחותו הראשונה היתה חמש שנים לאחר מכן, בשנת תרנ"ב; אמנם ממשיך לדון ולהוכיח כי היתה נסיעה מוקדמת יותר לחו"ל, בשנת תרמ"ח, אך אינו מפרט איפה היתה שליחות זו]. בפתח מכתבו שלפנינו, הרב אליעזרוב מספר על נסיעה זו: "...ובפרט כאשר אני גולה ומטולטל, בטילטולי דגברי אגב מטלטלי, איש נודד ממקומו, ושמעתתא בעי צלותא...".
המכתב נדפס בספרו שו"ת "שאילת שלמה" (ירושלים, תשס"ב), סימן נה, בשינויי נוסח.
הרה"ג הרה"ח ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב – הרב שיל"א (תרכ"ג-תשי"ב), רבה ומנהיגה של קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון ושליח לקהילת יהודי בוכרה-סמרקנד. מייסד ישיבות "מגן אבות" ו"תורת אמת" בחברון. אביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי היה נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי. בשנת תרל"ג, בהיותו בן עשר שנים, עלה עם הוריו לארץ ישראל והשתקעו בחברון, שם קיבל תורה מפי רבני העיר – רבי שמעון מנשה חייקין ורבי אליהו מני. נסע פעמים רבות לערי צפון אפריקה ולאוזבקיסטן כשד"ר מטעם הקהילה הספרדית בחברון, ובשנת תרנ"ז נתמנה לרב הראשי של יהודי בוכרה-סמרקנד והגלילות. בסמרקנד שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (על שם אביו אליעזר). בשנת תרס"ג התמנה לרב עדת האשכנזים בעיר חברון, ולאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בירושלים, עד פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בספר "שאילת שלמה".
[4] דף (8 עמודים בכתב-יד). 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי (בעיקר בעמוד האחרון). קרעים קטנים בשוליים מחוזקים בנייר דבק.
ארבעה מכתבים בפלפול ובהלכה, שנשלחו אל הגאון רבי חיים ברלין (בתקופת כהונתו כאב"ד יעליסאוועטגראד ובתקופת מגוריו ירושלים), מאת חשובי רבני חב"ד ברוסיה בתקופת אדמו"ר ה"צמח צדק", אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. חרסון, רומַנובקה, יקטרינוסלב וליובאוויטש, תרס"ב-תרע"ב [1902-1912].
1. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי גרשון דובער פינסקר אב"ד חרסון, בענין התרת עגונה. חרסון, י"ח שבט תרס"ב [1902]. בראש המכתב חותמתו: "גרשון דובער בהרה"ג ש' זלמן ז"ל פינסקר – חופ"ק חערסאן" - הגאון החסיד רבי גרשון דובער פינסקר אב"ד חרסון (תר"ה-לאחר תרע"ב), בן הגאון החסיד רבי שלמה זלמן פינסקר אב"ד קרייצבורג, ליובאוויטש וחרסון (מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ואדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש), וחתן הגאון רבי יעקב אליהו ריבלין ראב"ד ריגא. בשנת תרל"ו התמנה לכהן כאב"ד בברעזנאוואטע (פלך חרסון), ובשנת תרמ"ו עלה לכהן על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה חרסון.
2. מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי שיימאן (שלמה) איטקין אב"ד רומַנובקה. רומַנובקה, תרס"ג [1903]. בראש הדף חותמתו: "שיימן בהרב איטקין מו"צ דק' ראמאנאווקא" - במכתב מבקש הרב איטקין את חוות דעתו של הרב ברלין בענין מכונה לשאיבת מי הבאר אל המקווה [בפתח מכתבו מזכיר הרב איטקין תשובה שקיבל מהרב ברלין שבוע ימים קודם לכן; ראה שו"ת זה בעניני מקוואות בספר "נשמת חיים – יורה דעה", ירושלים תשס"ח, סימן קכב, עמ' ריט-רכ]. הגאון החסיד רבי שיימאן איטקין (נפטר תרס"ו), רב ואב"ד העיירה רומונובקה (עיירה חב"דית בפלך חרסון), בן רבי יואל איטקין אב"ד אלכסנדריה (פלך חרסון) וחתנו וממלא מקומו של רבי ישראל לייב ינובסקי (זקנו של הרבי מליובאוויטש).
3. מכתב (2 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי דוב זאב קוזבניקוב מו"צ בקהילת יעקאטרינסלאוו; בענין ירושת משרת השו"ב בקהילה. יקטרינוסלב (דנייפרו), י"א ניסן תרס"ה [1905]. בראש הדף חותמתו: "דוב זאב ב"ר יוסף ז"ל קאזעווניקאוו מור'צד'פ"ק קאאטרינאסלאוו" - הגאון החסיד ר' דובער זאב וואלף קאזעווניקאוו (קוזבניקוב; נולד תקצ"ח-ת"ר בערך – נפטר טבת תרס"ח), כיהן במשך שנים רבות כרב הקהילה החסידית ביקטרינוסלב (כיום דנייפרו). מזקני חסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. בהיותו בן י"ז שנים נסע אל האדמו"ר ה"צמח צדק" בליובאוויטש, אשר שלחו ללמוד אצל רבי הלל מפאריטש (ר' הלל פאריטשער). גאון מופלג בנגלה ובחסידות; איש קדוש ומורם מעם שסיפורי מופת התפרסמו אודותיו. היה מעוטר כל שעות היום בטלית ותפילין ועסק בתורה ותפילה באריכות ובדבקות. לאחר פטירתו, התמנה רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש) על מקומו ברבנות יקטרינוסלב.
4. מכתב ארוך (קונטרס בן 10 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה. ליובאוויטש, כ"ז סיון בעת"ר [תרע"ב 1912]. בסוף המכתב חותמותיו: "חיים מינדילאוו Ch. Mendelow". שקלא וטריא בסוגיות שונות (חזקות וחזקת ממון, צרורות וכח-כוחו, ועוד).
המכתב נשלח בזמן שהותו של הרב נאה בליובאוויטש אצל רבו האדמו"ר הרש"ב, לאחר תום שליחותו בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, בדרכו חזרה לארץ ישראל. בתקופה זו לבש הרב נאה את הבגדים המיוחדים ליהודי בוכרה ואימץ את שם המשפחה: "מענדילאוו" [=בן מענדל]. על אף גילו הצעיר בעת שליחת המכתב שלפנינו, 22 שנה בלבד, התפרסם הרב נאה בגאונותו והחליף מכתבי שו"ת עם גדולי רבני ירושלים. בפתח ספרו שהדפיס באותם ימים עבור תושבי סמרקנד, "חנוך לנער" – סיכום מפורט של דיני ומנהגי הנחת תפילין בלשון הקודש ובבוכרית, נדפס, בין היתר, מכתבו של הרב ברלין אליו, שבו הוא מכנה את הרב נאה בתארי חיבה והערצה: "...החריף ובקיא גמיר וסביר וידיו רב לו לישא וליתן במלחמתה של תורה... ידידו נאמן באהבתו ומוקירו ומכבדו כרום ערכו שוחר אושרו וטובתו". [מדברי הפתיחה בראש המכתב שלפנינו אנו למדים כי קדמו לו מכתבי שו"ת נוספים: "ח"י סיון הרצתי להדר"ג מכתב ארוך ע"י אאמו"ר [רבי מנחם מענדל נאה] שליט"א, ועתה הנני לכתוב ולהציע לפני הדר"ג את הדבר הקשה ממני בקראי את מכתבו הב' אלי, לאות כי קראתי בשים לב.."].
הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. בשנת תרע"א נסע בשליחות האדמו"ר הרש"ב לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן וכיהן שם כרב על מקומו של דודו הרב שיל"א אליעזרוב. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוגלה למצרים, שם ייסד ישיבה לגולים. היה בין מלוויו של האדמו"ר הריי"ץ בעת שהותו בירושלים בשנת תרפ"ט, וקיבל ממנו הסכמה לספרו "קצות השולחן". מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים (מכונה בשל כך גם "בעל השיעורים").
מקבל המכתבים, הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוולוז'ין. שימש כרב הראשי של מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וולוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.
ארבעה מכתבים (14 עמודים בכתב-יד). 21-22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל.
למיטב בדיקתנו, ארבעת המכתבים שלפנינו לא הובאו מעולם בדפוס.