נשלח לבאדן שבשוייץ אל הנגיד רבי אליעזר בולג. המכתב כתוב בקצרה: "ב"ה [בעזרת השם] , הנני פב"ש [פורש בשלומו] באהבה ומברכו בגח"ט [גמר חתימה טובה] , חותם חיים ארוכים וברוכים שנת גאולה וישועה ב"ב בכ"י [במהרה בימינו בתוך כלל ישראל] – חיים אלעזר שפירא". חותמת דיו רשמית של האדמו"ר – Oberrabbiner L. Spira Mukačevo.

מעברה השני של הגלויה, מכתב מאת משמשו בקודש של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוותי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה ולברכו בברכת השנה בגמח"ט [גמר חתימה טובה] ושנה טובה ומברכת בכל מילי דמיטב בשפע ברכה והצלחה בכל אשר יפנה עכב"ב [עם כל בני ביתו] הרשומים בשמותם לאושט"א [לאורך שנים טובים ארוכים] ויגדלם למ"ט [למעשים טובים] מתוך נחת והרחבה שנת גאולה וישועה...".

גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל "מנחת אלעזר" (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו; בן האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

העותק של האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש – חותמות רבות שלו בדפי השער ובשולי דפים נוספים, מתקופת כהונתו ברבנות העיר סטריזוב: "שלמה שפירא אב"ד דק"ק סטריזוב".

האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש (תקצ"ב-תרנ"ג), האדמו"ר הראשון לשושלת מונקאטש. בנו של האדמו"ר רבי אלעזר שפירא מלנצהוט ובן-בנו של האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל "בני יששכר". חתן רבי שמואל שמעלקא מסאסוב. בשנת תרי"ח, כשאביו רבי אלעזר עבר לכהן ברבנות לנצהוט, התמנה על מקומו כאב"ד סטריזוב שבגליציה. בשנת תר"מ עלה לכהן פאר בעיר הגדולה מונקאטש. נסע אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן, רבי צבי הירש מרימנוב, "הדברי חיים" מצאנז, ה"שר שלום" מבעלז, ועוד. בנו הוא האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה". נכדו, האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל "מנחת אלעזר", מתאר את גודל קדושתו ואת השפעת נגינתו שהייתה מחוללת פלאות בלבבות השומעים: "כיבד ה' בגרונו עד שכל חולה נפש השומע מיד נתרפא, וראו כי כאשר ינגן המנגן נעים זמירות ישראל, ותהי עליו יד ד' בכח וגבורה, בשפה נעימה וברורה". הותיר אחריו ברכה מספר חיבורים בהלכה ובאגדה בשם "שם שלמה", אך בצוואתו הורה "שלא להדפיס שום חיבור מחיבורי, כי בעו"ה לא זכיתי לגמור שום חיבור שיהיה ראוי לדפוס, ועוד יש לי טעם אמת". עם זאת, דבריו נעתקו במקומות רבים בספרי בנו ונכדו. בצוואתו הרשה לכתוב על מצבתו רק שבח אחד: "עשה טובות בעניני הדת, להעיר בכלל ולאנשים בפרט".

[2], ב-נד, [5]; ב-צה, א-ב, צז-קכ; א-יג; א-מג, [1]; [1], ב-לא; [1], ב-לא; א-טו דף. חסר דף ג מהספירה השנייה (לפני דף צז). ייתכן שחסרים דפים נוספים. 38 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

* ספר שאלות ותשובות מנחת אלעזר, חלק שני. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה.

* ספר שער יששכר, על חודשי השנה והחגים – חלקים ראשון, שני ושלישי. מונקאטש, דפוס גראפיא (אליעזר יחיאל קאלליש), תרצ"ח-ת"ש [1938-1940]. מהדורה ראשונה. שלושה כרכים.

חתימה בשער חלק א: "שמעון נעמעטין"; בחלק ב חותמות ורישומים בכתב-יד מאת ר' "נפתלי חיים גוטמאנן" מדברצן בבני-ברק, המספר (בדף המגן הקדמי) בין היתר: "הצדיק בעל המחבר הי' אצל אחי מנחם נ"י סנדק מוהל, ומורי רבי הרה"צ מוהר"ר שלמה צוקר זצ"ל הי' תלמיד חבר מובהק לו, שנסע אתו בכל פעם בכל מקום, גם בארץ ישראל בשנת תר"צ".

* ספר עולת תמיד, חידושים על מסכת תמיד. בראטיסלאווא, דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו, תרפ"ב [1922].

* ספר חמשה מאמרות. בערעגסאס, דפוס שמואל שמעלקא קליין, תרפ"ב [1922].

* כרוך עם: "מאמר מילי דהספידא [נדפס במקור יחד עם ספרו "עולת תמיד" - בראטיסלאווא, תרפ"ב].

* מאמר זכרון צדיקים, דברי הספד על הסתלקות האדמו"ר רבי אברהם יששכר הכהן רבינוביץ מראדומסק ועל הסתלקות סבו האדמו"ר רבי שלמה שפירא ממונקאטש. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ה [1905]. בדף האחרון, חתימה: "הק' יוסף בערגער"; רישום: "אהרן מנחם לעבאוויטש בהגאבד"ק מטשאפף" [רבי מנחם אהרן לעבאוויטש, בן הגאון רבי יצחק צבי אב"ד טשאפ בעל "שלחן העזר", וחתן הגאון רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד מעדיעש וסערדהלי. כיהן כרב הצעיר בטשאפ. נספה בשואה].

* מאמר זכרון צדיקים, דפוס צילום של מהדורת מונקאטש תרס"ה הנ"ל.

* ספר תולדות רבינו, "תולדות אדם הגדול בענקים... מרן רבי חיים אלעזר שפירא", מאת רבי דוד כהנא. מונקאטש, דפוס Grafia, [תרצ"ח 1938]. חותמות רבי "אהרן יעקב אלטמאנן"

* ספר סדר שנה האחרונה "של רבינו... מוהר"ר חיים אלעזר שפירא" אב"ד מונקאטש, חוברת א', מאת יצחק אדלער מבערעגסאס "מתלמידי אדמו"ר". מונקאטש, דפוס Grafia - אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרצ"ז 1937.

* כרוך עם: ספר תרי"ג מצות, מסודרים על סדר אברי האדם, מאת רבי שמואל בן עזריאל יחיאל רובין. ווראנוב נ' ט' (Vranov nad Topľou), דפוס שמואל כ"ץ זינגער, תרצ"ד [1934].

* דברי קודש שנאמרו ביום הושענא רבה – שני קונטרסים, עם דרושים שנאמרו ע"י האדמו"ר ממונקאטש בשנים תרצ"ג ותרצ"ד. ירושלים, דפוס המערב, [תרצ"ג 1933] / מונקאטש, דפוס "גראפיא", [תרצ"ד 1934]. שני כרכים.

* ספר דברי תורה – מהדורה קמא, תניינא, תליתאה, רביעאה, ארבעה קונטרסים עם חידושי האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש. בראטיסלאווא-מונקאטש, [דפוס שלמה זלמן נייפעלד ובניו], דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, דפוס Grafia, תרפ"ב-תר"צ [1922-1930]. ארבעה כרכים.

18 ספרים וקונטרסים ב-16 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל "מנחת אלעזר (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו; בן האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

אוטוגרף בכתב יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם השניה. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא. כעבור זמן נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח). יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.

לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך נערכה מחדש (בשינויים) והובאה לדפוס במהדורות ברוקלין ובני ברק. בעמוד על פרשת אמור נוספו בין השורות כמה שורות בכתיבת יד שונה. בראש ארבעת העמודים נכתב "מוגה".

[2] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב עד בינוני-טוב. קרעים ובלאי בשוליים. בשולי אחד הדפים, קרעים מודבקים ברצועות נייר ודבק סלוטייפ, עם פגיעות בטקסט וכתמים כהים ועקבות הדבקה.

הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לאב"ד סאטמר, ועמד בה בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.

* ספר קרן לדוד, שאלות ותשובות, חלק אורח חיים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929]. ללא [3] דף אחרונים ("שמות החותמים"). בראש דף השער, הקדשה בכתב-יד חתן-המחבר, המו"ל רבי יוסף גרינוואלד: "דורן דרשה לכבוד האברך המו"מ בתו"י במעלות ומדות טובות וחמודות מוכתר בנימוסין ראוי לקילוסין שלשלת היוחסין מו"ה משה נ"י בן הרב וכו' צבי לאם שליט"א מווישווא תלמיד רבינו המחבר נ"י ויה"ר שיעמוד לו מכוחו לכט"ס כאו"נ ידידו דוש"ת הק' יוסף גרינוואלד". חתימות המקבל בשער ובדף השני: "לדהו"מ, שייך לי לשמי הק' משה לאם – קאהאן בדיניהם".

* ספר קרן לדוד, חידושי אגדה על התורה – חלק א על בראשית וחלק ב על שמות. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תר"ץ-תרצ"ט [1939-1930]. שני חלקים בשני כרכים. בראש שני החלקים הקדמת המו"ל האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד "ערוגות הבושם", אחי-המחבר). בחלק א - חותמות וחתימות: "חיים אריה כהנא – טימישארא"; חותמת: "לייב מיללער – סאפינקע"; חתימה: "מנחם נחום – שו"ב"[?]. בחלק ב – חתימה: "הק' מרדכי אפרים --".

* ספר קרן לדוד, חידושי אגדה ודרושים על המועדים – חלק א לחודש אלול וחגי תשרי וחלק ב ליתר מועדי השנה. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ד [1934]. שני חלקים בשני כרכים. בראש חלק א "הקדמת המסדר" האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד אחיו של המחבר בעל "ערוגות הבושם");

רישומי בעלות בשער חלק א ובדף המגן של רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנברג מבארשא: "...קניתי בס"ד בשבעים לעי הק' מאיר אייזיק ראזענבערג"; "מאיר יצחק איזיק ראזענבערג בנו של ר' דוד ראזענבערג מבארשא מאראמרש"; "קבלתי במתנה מאת ידיד ד' ומידיד עליון לידיד נפשי רחימאי כבוד הב' החשוב ונו"נ בהוראת חכמים ונבונים ודעת רבנים כש"ת מאיר יצחק ראזענבערג מק"ק בארשא נ"י---"; ורישומים נוספים. חותמות: "מרדכי שטיינמעטץ – שו"ב דק"ק מעדיאש יצ"ו – מלפנים בק"ק ריסקיוע יצ"ו"; וחותמות החברה להוצאת ספרי המחבר רבי אליעזר דוד גרינוואלד.

בדפי הפרענומעראנטן בסוף חלק ב, נזכרים בעיר סאטמר "אדמו"ר הגה"צ אב"ד שליט"א" [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים - שנבחר בשנה זו, תרצ"ד, לכהן ברבנות סאטמר], והבחור "אברהם יצחק קאהן" [לימים, האדמו"ר מ"תולדות אהרן" – בתקופת לימודו בישיבת רבי יואל בסאטמר].

חמישה כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני עש ופגמים קלים. כריכות חדשות.

המחבר, הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.