מכתב (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע, שבועות ספורים לאחר שנמלט מוואלאווע בשנות השואה והגיע כפליט לעיר נירבאטור. נירבאטור, "מוש"ק בין יו"כ לסכות תש"ב" [מוצאי שבת אור לי"ד תשרי תש"ב - אוקטובר 1941]. גרמנית (כנראה מטעמי צנזורה).

נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי אהרן: "אהרן טייטלבוים אבדק"ק וואלאווע והגליל יצ"ו". נשלח אל "אחייני היקר רבי זלמן ליב טייטלבוים" [כנראה אחד מאחייניו בשם רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, שהצליח להמלט קודם לכן למקום מבטחים], והוא מבקש ממנו לדאוג לשלוח מצרכי מזון אל בני המשפחה הנמצאים בשטחי הכיבוש הגרמני, ובמדינות החסות בהונגריה ורומניה.

במכתבו הוא מספר שהוא נמצא מזה כמה שבועות בנירבאטור [בשלהי שנת תש"א נאלץ רבי אהרן לברוח מוואלאווע, עקב הכיבוש הגרמני וגירוש בעלי נתינות זרה. הוא הגיע לנירבאטור ועלה לכהן על מקום אחיו הרה"ק רבי נפתלי – שנפטר בשנת תרצ"ח]. רבי אהרן מספר לו כי ביקר בדרכו בעיר סאטמר ופגש את ר' אהרן [בנו של מקבל המכתב], הנמצא במצוקת רעב ממשית, ומזרזו לשלוח אליו חבילות מזון. בהמשך הוא מבקש לדאוג גם לאחיו רבי יצחק טייטלבוים מריישא [דודו של מקבל המכתב] ולדאוג שישלחו לו מארה"ב חבילות מזון (כשרות).

בעמוד האחרון רבי אהרן רשם את כתובתו שלו בעיר נירבאטור ואת כתובת מגוריו של אחיו הרה"ק רבי יצחק טייטלבוים בעיר ריישא - "בשטח הגרמני הכבוש".

מכתב זה כנראה נשלח [או הגיע] לארה"ב. על גבי הדף חותמת בהטבעה של "ישיבת אהבת תורה" בברוקלין ניו יורק.

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "תהלות אהרן" (תרמ"א-נספה בשואה, תש"ד), צעיר בניו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. היה חותנו של האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. בשנת תרס"ה התמנה לראב"ד בוואלאווע, וניהל בה ישיבה חשובה לבחורים צעירים. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד, עלה לכהן על מקומו ברבנות וואלאווע. בשלהי שנת תש"א, לאחר פטירת אחיו הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים (בשנת תרצ"ח), התמנה על מקומו ברבנות נירבאטור. הנהיג את עדתו במשך ארבעים שנה ועמד כחומה בצורה בפני רעיונות ההשכלה והציונות. היה מתנגד חריף ל"אגודת ישראל".

[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים. הדבקות נייר דבק.

מכתב דייני ק"ק סאטמר, חתום בחתימת-ידם של דייני העיר הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר) והגה"ק רבי אליהו לייכטאג. סאטמר, "יום ה' אחק"ד" [אחרי-קדושים; ח' אייר] תרצ"ו [1936].

המכתב נכתב כנראה בידי הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"ץ סאטמר, וחתום בחתימת-ידו, ובחתימת-יד קדשו וחותמתו של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים: "חנני' יום טוב ליפא מאיר אבדק"ק סעמיהאלי יע"א".

המכתב נשלח אל הרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ק"ק גרוסווארדיין, ועוסק בסירובו של אחד מבני קהילתם לקיים פסק בית-דין: "...הנגיד מו"ה מרדכי קלמן נ"י מקהלתכם בא אלינו בקובלנא וצעק שה"ר אברהם... נ"י מקהלתכם ממאן לקיים הפסק ביד"צ שיש לו עליו מאתנו הח"מ עוד מאשתקד... ולאשר אנחנו מרחוק לא נוכל לידע אם כדבריו כן הוא, ע"כ מובן שהדבר מוטל על דיינא דאותו העיר להזמינם ולברר את מי הצדק ולהכריחו לקיים הפס"ד בכל מה דאפשר – בעה"ח אור ליום ה' אחק"ד התרצ"ו לפק"ק פ"ע סאטמאר יע"א, הק' חנניו"ט ליפא, הק' אלי' לייכטאג".

האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות בארשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה עלה לירושלים, הקים את ישיבת "ייטב לב" ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בעיר. בזמן מלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב. כונן מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר. הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"צ סאטמר (נספה בשואה בשנת תש"ד), בן הגאון רבי פנחס לייכטאג אב"ד הוניאד, ותלמיד רבי צבי קינסטליכר מהוניאד. בשנת תרע"ח מונה לכהן כדיין ומורה צדק בקהילת סאטמר. במקביל כיהן גם כראש ישיבה בסאטמר. היה ממקורביו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר וקבע תפילתו בבית מדרשו של האדמו"ר.

15X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון אב"ד סיגט (חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט, אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). סיגט, כ"ה אדר תש"ז [1947].

נכתב על נייר מסמכים רשמי שלו: "יחיאל יהודה איזאקזאהן אב"ד דק"ק סיגעט והגליל יע"א", וחתום בחתימת-ידו "יח"י איזאקזאהן", ובחותמתו: "יח"י איזאקזאהן אבדק"ק סיגעט והגליל".

נשלח אל "בית הדין המיוחד לתקנות עגונות" שהוקם בבודפשט לאחר השואה – בירור אודות שני נעדרים בשואה.

הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזקסון (תרפ"א-תשל"ז), בן רבי אברהם ישכר דוב איזקסון אב"ד פאליען- ריסקעווע וחתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). תלמיד הגאון רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד. לאחר השואה שימש זמן קצר כרב שארית הפליטה בעיר סיגט, על מקום גיסו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". בהמשך עלה לישראל וכיהן כרבה של אחוזת שמואל בחיפה. בשנותיו האחרונות היגר לארה"ב, ושימש כרב קהילת "מגן אברהם" וראש ישיבת "תורת אמת" בלוס אנג'לס.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 16X20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. התכהות הנייר בשוליים. קרע חסר קטן בשוליים.

דף מודפס – מודעה העוסקת בהכשר הניתן ליין תוצרת העיר פיומה באיטליה, חתומה בידי גדולי וחשובי האדמו"רים והרבנים בהונגריה וגליציה. סיגט, דפוס ווידער, "יום ג' לסדר משם רעה אבן ישראל" [עשרה בטבת], תרס"א [1 בינואר 1901].

המודעה עוסקת בכשרותו של היין הבא מעיר פיומה שבאיטליה (כיום: רייקה בקרואטיה), ומזהירה לקנות רק מאת מוכרים שלהם תעודת כשרות חתומה על ידי שני המשגיחים – רבי משה זאב אבראהאם מסאטמר ורבי משה יצחק לעווי מגרוסווארדיין [כדי ללבן את סוגית כשרות היין הבא מפיומה שבאיטליה הרחוקה נערכו מספר אספות רבנים בהונגריה. ע"כ ראה גם בשו"ת "ערוגת הבושם" (או"ח סי' צד-צה) וב"אגרות שפירין" (עמ' קס-קסג)].

המודעה חתומה על ידי עשרים ושניים מגדולי האדמו"רים והפוסקים בהונגריה וגליציה באותה תקופה: האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט; האדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש; האדמו"ר בעל "דרכי תשובה" ממונקאטש; האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב; האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב; המהרש"ם מברעזשאן; הגאון בעל "ערוגות הבושם" מחוסט; הגאון בעל "זכרון יהודה" מסאטמר; הגאון בעל "הרי בשמים" מסטרי; הגאון רבי אברהם מנחם (מענדיל) הלוי שטיינברג אב"ד ברודי; הגאון רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ווייטצען; ונוספים. בגב המודעה רישומי דברי תורה, בכתב-ידו של הגאון רבי דוד שפרבר מבראשוב, מימי צעירותו.

[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (עם פגיעה בשם המדפיס).