מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- (-) Remove and filter and
- the (94) Apply the filter
- satmar (78) Apply satmar filter
- of (76) Apply of filter
- letter (58) Apply letter filter
- his (54) Apply his filter
- rebb (54) Apply rebb filter
- archiv (30) Apply archiv filter
- from (30) Apply from filter
- household (30) Apply household filter
- household, (30) Apply household, filter
- lev (24) Apply lev filter
- yitav (24) Apply yitav filter
- poster (23) Apply poster filter
- book (22) Apply book filter
- hungarian (22) Apply hungarian filter
- in (21) Apply in filter
- sighet (21) Apply sighet filter
- rabbi (18) Apply rabbi filter
- munkac (16) Apply munkac filter
- state (16) Apply state filter
- unit (16) Apply unit filter
- communiti (15) Apply communiti filter
- copi (14) Apply copi filter
- distinguish (14) Apply distinguish filter
- dynasti (14) Apply dynasti filter
- forefath (14) Apply forefath filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- mosh (14) Apply mosh filter
- sighet-satmar (14) Apply sighet-satmar filter
- sighetsatmar (14) Apply sighetsatmar filter
- yismach (14) Apply yismach filter
- atzei (13) Apply atzei filter
- by (13) Apply by filter
- chaim (13) Apply chaim filter
- grandson (13) Apply grandson filter
- kedushat (13) Apply kedushat filter
- lev, (13) Apply lev, filter
- son (13) Apply son filter
- tov (13) Apply tov filter
- yom (13) Apply yom filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- eretz (12) Apply eretz filter
- israel (12) Apply israel filter
- notic (12) Apply notic filter
- press (12) Apply press filter
- descend (11) Apply descend filter
- manuscripts, (11) Apply manuscripts, filter
- booklet (10) Apply booklet filter
- maramureș (10) Apply maramureș filter
מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (נכד ה"ייטב לב" מסיגט). נירבאטור, "ה' ואתחנן" [ט' אב] תרפ"ט [1929].
נכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י נירבאטור והגליל יצ"ו". המכתב נשלח אל ראשי וממוני כולל "שומרי החומות" בירושלים, ועוסק בענינים שונים הקשורים בניהול הכולל בארץ ובחו"ל ובסוגיית פיצול הכולל לשניים.
רבי נפתלי מספר ש"הציונים הארורים" העלילו בפני הרשויות בסלובקיה, כי נשיא כולל "שומרי החומות", הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, עמד כביכול בקשרים עם מדינות זרות הפוגעים באינטרסים של מדינתו. בעקבות כך, הוא ממשיך ומספר, נערכו דיונים שונים בשאלה האם לפצל את הכולל לשני כוללים נפרדים – אחד להונגריה והשני למדינת צ'כוסלובקיה. בעוד "הרב הג' מפישטיאן" [הגאון רבי ישכר שלמה טייכטל] תמך בהצעת פיצול זו, נשיא ה"כולל" הרב מפרשבורג התנגד לה.
רבי נפתלי מתאר ביקור שערך בבית נשיא ה"כולל" הרב מפרשבורג, ואת התרשמותו מאישיותו וגישתו לנידון: "...בחזירתי מהמרחץ בקרתי את הרב הגה"צ הנשיא מפ"ב שליט"א ודיברתי אתו אריכת וקצרות והנה כפי שהגיד לי אינו מסכים עם הג' מפישטיאן לחלק הכולל... הנה ראיתי כי הוא יודע ומבין ובקי בכל דבר בכלל ופרט כל פרט ופרט, והעיקר יודע ומבין כי כל מעמד ומצב הכולל תלוי בזה אשר נחוץ מאוד מאוד להרם קרן התורה ולחזק ידי ת"ח היושבים ועוסקים בתוה"ק. זה הוא היסוד מוסד ובסיס הכולל, וכאשר אמר לי ישנו תח"י כת"י קודשו מהכת"ס זצלל"ה, אשר כתב תקנות הכולל: אשר הכולל נתיסד רק לחזק הת"ח היושבים ועוסקים בתוה"ק על טהרת הקודש על אדמת הקודש, ולהביט על כל איש בעין חמלה וחנינה כפי האפשרי, ובפרט על ת"ח אשר תורתו אומנתו...".
בהמשך הדברים מופיעים דברי תוכחה שונים בעניני ניהול ה"כולל", אך רבי נפתלי מוסיף ומעלה בפני מנהלי הכולל את זיכרונותיו היפים מביקורו בירושלים, ומתאר את אהבתו הרבה לאנשי ירושלים ואת געגועיו לאותם ימים ושעות רבות בצוותא: "...אהוביי ידידיי תאמינו לי באמונה כי אהבת נפשי נפש אהבתי אתכם, וכמעט נפשי יוצאה בכותבי הדברים מגודל הגעגועים אשר הנני מתגעגע והשעות הנעימות אשר הייתי אתכם בצוותא חדש, אף בעת אשר רבתי אתכם את ריב ונלחמתי אתכם המה לי כעת לשעשועי ולעונג נפש בזוכרי אותם ובהעלותם על לבי מה יפות הי' ומה נעמו הי', ובפרט השעות אשר ישבנו בנעימים חברים אהובים מה מאוד מהרו חלפו ועברו, ובגודל אהבתי אשגה אם הנני כותב לכם דברי תוכחה ומוסר, עכ"ז אמת כי מגודל אהבתי הנני חפץ בלונ"ח, משתוקק להרם קרנכם ולהטיב מעמדכם ומצבכם". רבי נפתלי מוכיח ומדריך את ממוני הכולל בירושלים, ומוסר להם את דברי הגאון מפרשבורג: "...לדעתי יהי' לתועלת גדול אשר תראו לקרב ולהתקרב לבני הישיבה בכל אופן אשר תוכל[ו], וגם לרבות שארי הת"ח, בלי שום נטירת טינה וקנאה, ותסירו כעס מלבכם אף למי שחטאו באמת נגדכם... תשלמו טובה תחת רעה ואזי טוב לכם, וכן ביקש אותי הרב הגה"צ מפ"ב הנשיא שליט"א לכתוב לכם. ע"כ אהוביי ידידיי, נא ונא אל ירע בעימכם על כותבי זאת, אדמה אשר הלב יודע ומכיר האמת תבחרו ותדונו כי רק מגודל הרצון והחפץ טובתכם הנני כותב ולא ח"ו לפגוע בכבודכם ע"כ אתם הסליחה...". בתוך דבריו רבי נפתלי כותב גם על "הרעש והאסון הנורא אשר קרה באה"ק" [פרעות תרפ"ט בארץ ישראל; התאריך בראש המכתב שלפנינו הוא אמנם ט' אב תרפ"ט, קודם פרוץ הפרעות ביום י"ז אב תרפ"ט, אך כפי שכותב רבי נפתלי במכתבו, כתיבת המכתב הארוך שלפנינו נעשתה בהמשכים במשך כמה שבועות, וחלקו נכתב לאחר תום הפרעות ביום כ"ג אב תרפ"ט].
במכתב מוזכרים אישים נוספים, בהם: רבי ישראל זאב לאבל שנסע לאה"ק בעניני ה"כולל", רבי יו"ט יקותיאל זלמן ועבער מירושלים, ודמויות אחרות מהנהלת ה"כולל" בירושלים. כמו-כן, במכתב נזכר גם האמן והצייר ר' שלמה זלמן צווייג, אשר עבד במשרד ה"כולל" בירושלים, בציור וצביעה של מכתבי תעודה לתורמים.
בסוף דבריו לאחר החתימה, רבי נפתלי כותב על הסיבה שבגללה נמנע ממנו לנסוע לווינה – "והעיקר מפני חשדא כי אז הייתי נחשד לחבר אגודה, אשר לדידן הוי מומא וד"ל".
הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
[2] דף (4 עמודים כתובים). 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
מכתב (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע, שבועות ספורים לאחר שנמלט מוואלאווע בשנות השואה והגיע כפליט לעיר נירבאטור. נירבאטור, "מוש"ק בין יו"כ לסכות תש"ב" [מוצאי שבת אור לי"ד תשרי תש"ב - אוקטובר 1941]. גרמנית (כנראה מטעמי צנזורה).
נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי אהרן: "אהרן טייטלבוים אבדק"ק וואלאווע והגליל יצ"ו". נשלח אל "אחייני היקר רבי זלמן ליב טייטלבוים" [כנראה אחד מאחייניו בשם רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, שהצליח להמלט קודם לכן למקום מבטחים], והוא מבקש ממנו לדאוג לשלוח מצרכי מזון אל בני המשפחה הנמצאים בשטחי הכיבוש הגרמני, ובמדינות החסות בהונגריה ורומניה.
במכתבו הוא מספר שהוא נמצא מזה כמה שבועות בנירבאטור [בשלהי שנת תש"א נאלץ רבי אהרן לברוח מוואלאווע, עקב הכיבוש הגרמני וגירוש בעלי נתינות זרה. הוא הגיע לנירבאטור ועלה לכהן על מקום אחיו הרה"ק רבי נפתלי – שנפטר בשנת תרצ"ח]. רבי אהרן מספר לו כי ביקר בדרכו בעיר סאטמר ופגש את ר' אהרן [בנו של מקבל המכתב], הנמצא במצוקת רעב ממשית, ומזרזו לשלוח אליו חבילות מזון. בהמשך הוא מבקש לדאוג גם לאחיו רבי יצחק טייטלבוים מריישא [דודו של מקבל המכתב] ולדאוג שישלחו לו מארה"ב חבילות מזון (כשרות).
בעמוד האחרון רבי אהרן רשם את כתובתו שלו בעיר נירבאטור ואת כתובת מגוריו של אחיו הרה"ק רבי יצחק טייטלבוים בעיר ריישא - "בשטח הגרמני הכבוש".
מכתב זה כנראה נשלח [או הגיע] לארה"ב. על גבי הדף חותמת בהטבעה של "ישיבת אהבת תורה" בברוקלין ניו יורק.
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע בעל "תהלות אהרן" (תרמ"א-נספה בשואה, תש"ד), צעיר בניו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. היה חותנו של האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר. בשנת תרס"ה התמנה לראב"ד בוואלאווע, וניהל בה ישיבה חשובה לבחורים צעירים. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד, עלה לכהן על מקומו ברבנות וואלאווע. בשלהי שנת תש"א, לאחר פטירת אחיו הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים (בשנת תרצ"ח), התמנה על מקומו ברבנות נירבאטור. הנהיג את עדתו במשך ארבעים שנה ועמד כחומה בצורה בפני רעיונות ההשכלה והציונות. היה מתנגד חריף ל"אגודת ישראל".
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים. הדבקות נייר דבק.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים מעטשעד. [עטשעד (נאדיעטשעד Nagyecsed), ערב ראש השנה, ראשית שנות הת"ש].
המכתב כתוב על נייר מכתבים רשמי: "אברהם אהרן טייטעלבוים רב ומו"צ דק"ק נאדיעטשעד יע"א", חתום בחתימת-ידו - "הק' אברהם אהרון ט"ב", ובחותמתו - "אברהם אהרון – תופס ישיבה – נ. עטשעד".
בקשת עזרה וסיוע לתלמידי הישיבה בעיר עטשעד, שנשלחה אל ראשי מנהלי "חברה תמכי תורה" בניו יורק, "היות ששמעתי משמעכם הטוב ומפעולתכם הטוב שת[ו]מכין אורייתא אתם, מה טוב ומה נאה חלקיכם ויהי חלקינו עמכם".
במכתבו מתאר רבי אברהם אהרן את הימים הקשים השוררים בעיר ערב השואה: "...מחמת הלחץ זה הדחק אשר שורר במדינותינו ר"ל הפרנסות מתמעטות והולכות בכל יום מחמת הגזירות חדשות אשר באים בכל עת ובכל עידן, כידוע לכהדר"ג שליט"א בודאי מן המכתבי-עתונים, מובן ממילא שגם התנהלות הישיבה הוא בכבידות גדול, ואין לתאר בחרט עלי הגליון שעד כמה קשה לדחוף הימים והזמנים לנהל בני ישיבה בלחם צר ומים לחץ... ע"כ באתי בבקשה נא ונא לחוס ולרחם להחיש ולמהר גם על בני הישיבה ולתמוך את בני ישיבתי בממון צדקכם... וזכות התורה יעמוד לימינכם שתזכו לזכות ולהחיות את הרבים ולהרים קרן התורה וקרן לומדי' – דברי המצפה שימלא משאלתו לטובה והמברך אתכם בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] ובשנה טובה ומבורכת ומתוקה כדבש, הק' אברהם אהרון ט"ב".
הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים (נספה בשואה תש"ד), רב וראש ישיבה בעיר עטשעד (מחוז סאטמר). בן הרה"ק רבי דוד טייטלבוים אב"ד עטשעד בעל "דברי דוד" (בן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים מקאלבסוב בן ה"ייטב לב" מסיגט). אביו הרה"ק רבי דוד טייטלבוים כיהן במשך למעלה משלושים שנים כאב"ד עטשעד (בשנים תרע"ב-תש"ד). בבית המדרש שבביתו הקים ישיבה לעשרות בחורים. לעת זקנתו, סייע לו בנו הרה"ק רבי אברהם אהרן במטלות הרבנות ונטל על שכמו את ניהול הישיבה. בתקופה זו היה רבי אברהם אהרן כותב לעיתים את מכתבי אביו. רבי אברהם אהרן ואביו רבי דוד נספו בשואה בשנת תש"ד יחד עם כל בני קהילתם.
היחיד מששת בניו של רבי דוד ששרד את השואה הוא בנו הרה"צ רבי נפתלי צבי טייטלבוים האדמו"ר מעטשעד בבורו-פארק (נפטר בשנת תשל"ד).
[1] דף כפול, נייר מכתבים רשמי. 23.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי סיכה. בלאי קל.
על הישיבה בעיר נאדי-עטשעד, ראה בספר "ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן", חלק ב, עמ' 196-199 (המכתב שלפנינו מצולם שם בעמ' 199); "ויתילדו על משפחותם", בני ברק תשס"ד, עמ' פה ו-קנא.
מכתב דייני ק"ק סאטמר, חתום בחתימת-ידם של דייני העיר הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר) והגה"ק רבי אליהו לייכטאג. סאטמר, "יום ה' אחק"ד" [אחרי-קדושים; ח' אייר] תרצ"ו [1936].
המכתב נכתב כנראה בידי הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"ץ סאטמר, וחתום בחתימת-ידו, ובחתימת-יד קדשו וחותמתו של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים: "חנני' יום טוב ליפא מאיר אבדק"ק סעמיהאלי יע"א".
המכתב נשלח אל הרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ק"ק גרוסווארדיין, ועוסק בסירובו של אחד מבני קהילתם לקיים פסק בית-דין: "...הנגיד מו"ה מרדכי קלמן נ"י מקהלתכם בא אלינו בקובלנא וצעק שה"ר אברהם... נ"י מקהלתכם ממאן לקיים הפסק ביד"צ שיש לו עליו מאתנו הח"מ עוד מאשתקד... ולאשר אנחנו מרחוק לא נוכל לידע אם כדבריו כן הוא, ע"כ מובן שהדבר מוטל על דיינא דאותו העיר להזמינם ולברר את מי הצדק ולהכריחו לקיים הפס"ד בכל מה דאפשר – בעה"ח אור ליום ה' אחק"ד התרצ"ו לפק"ק פ"ע סאטמאר יע"א, הק' חנניו"ט ליפא, הק' אלי' לייכטאג".
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות בארשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה עלה לירושלים, הקים את ישיבת "ייטב לב" ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בעיר. בזמן מלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב. כונן מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר. הגאון רבי אליהו לייכטאג דומ"צ סאטמר (נספה בשואה בשנת תש"ד), בן הגאון רבי פנחס לייכטאג אב"ד הוניאד, ותלמיד רבי צבי קינסטליכר מהוניאד. בשנת תרע"ח מונה לכהן כדיין ומורה צדק בקהילת סאטמר. במקביל כיהן גם כראש ישיבה בסאטמר. היה ממקורביו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר וקבע תפילתו בבית מדרשו של האדמו"ר.
15X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי קל.
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מסאסוב הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). ירושלים, "א' קרח" [כ"ד סיון] תש"ו.
נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי חנניה יו"ט ליפא מתקופת ירושלים (לאחר שניצל בשואה ועלה לארץ ישראל): "חנני' יום טוב ליפא טייטלבוים אבד"ק סעמיהאלי ראבד"ק סאטמאר יצ"ו – חו"פ ירושלים עיה"ק ת"ו, בית ישראל החדשה".
מכתב עדות להיתר-עגינות עבור ר' מנחם ב"ר חיים אדלער, שאשתו וילדיו נספו באושוויץ: "...מכיר אני אותו זה מזמן מרובה לאיש ירא ה' ונאמן ויכולים לסמוך על דבריו בלי שום חשש ח"ו. גם אני הח"מ שמעתי מפי איזה אנשים מבני עירו שה'[יו] ביחד עם אשתו וב"ב [בני ביתו] בגעטא אחד, ואח"כ נשלחו ביחד למחנה ההשמדה 'אויסשוויטץ'... נשארה שם בעווה"ר מפני שהיתה מטופלת בבנים קטנים, כידועה בעווה"ר אשר נשים כאלו הלכו ביחד עם ב"ב לצד השמאל ר"ל, ה' ירחם – ולראי' באה"ח [באתי על החתום] פה ירושלים... הק' חנני' יו"ט ליפא טייטלבוים".
לצד חתימת-יד קדשו מופיעה חותמתו: "חנני' יום טוב ליפא מאיר, אבדק"ק סעמיהאלי יע"א וראבד"ק סאטמאר יצ"ו, בעיה"ק ירושלים תובב"א".
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא - בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בזמן מלחמת תש"ח עזב רבי חנניה יו"ט ליפא את ירושלים והצטרף אל חותנו-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בארה"ב (שהגיע לשם יחד עם משמשו ר' יוס'ל אשכנזי כשנה וחצי קודם לכן, בראשית שנת תש"ז). ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה. בשנת תשט"ו נישא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. נקבי תיוק עם פגיעה בכמה אותיות בטקסט. כתמים ובלאי.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזאקסון אב"ד סיגט (חתן האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט, אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). סיגט, כ"ה אדר תש"ז [1947].
נכתב על נייר מסמכים רשמי שלו: "יחיאל יהודה איזאקזאהן אב"ד דק"ק סיגעט והגליל יע"א", וחתום בחתימת-ידו "יח"י איזאקזאהן", ובחותמתו: "יח"י איזאקזאהן אבדק"ק סיגעט והגליל".
נשלח אל "בית הדין המיוחד לתקנות עגונות" שהוקם בבודפשט לאחר השואה – בירור אודות שני נעדרים בשואה.
הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזקסון (תרפ"א-תשל"ז), בן רבי אברהם ישכר דוב איזקסון אב"ד פאליען- ריסקעווע וחתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). תלמיד הגאון רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד. לאחר השואה שימש זמן קצר כרב שארית הפליטה בעיר סיגט, על מקום גיסו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". בהמשך עלה לישראל וכיהן כרבה של אחוזת שמואל בחיפה. בשנותיו האחרונות היגר לארה"ב, ושימש כרב קהילת "מגן אברהם" וראש ישיבת "תורת אמת" בלוס אנג'לס.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 16X20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. התכהות הנייר בשוליים. קרע חסר קטן בשוליים.
כרזה מודפסת, "עת ספוד" – הספד בירושלים על הסתלקות האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט" אב"ד סיגט. ירושלים, אדר תרס"ד [1904].
הודעה על ההספד שיישא הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר לזכרו של בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט, בבית המדרש החסידי "אהל משה גרשון ורעכל" בבתי כולל אונגרין בירושלים.
"עת ספוד – על הלקח מאתנו ארון אלקים, הרב הגאון הק'... אדמו"ר מרן חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים האבד"ק סיגוט זצוק"ל, יעורר עליו הספד ובכי הרב הגאון... מו"ה עקיבא יוסף שלעזינגער... ביום פטירת משרע"ה ז' אדר בשעה תשעה בבהמ"ד אהל משה דחסידים בבתי כולל אונגארן, וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו ה"ייטב לב" נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר. הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו ב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים.
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים בקווי הקפל, מחוזקים בהדבקות דבק סלוטייפ בגב. קרעים חסרים קטנים בשוליים.
נדיר מאוד – העותק היחיד הידוע לנו. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
דף מודפס – מודעה העוסקת בהכשר הניתן ליין תוצרת העיר פיומה באיטליה, חתומה בידי גדולי וחשובי האדמו"רים והרבנים בהונגריה וגליציה. סיגט, דפוס ווידער, "יום ג' לסדר משם רעה אבן ישראל" [עשרה בטבת], תרס"א [1 בינואר 1901].
המודעה עוסקת בכשרותו של היין הבא מעיר פיומה שבאיטליה (כיום: רייקה בקרואטיה), ומזהירה לקנות רק מאת מוכרים שלהם תעודת כשרות חתומה על ידי שני המשגיחים – רבי משה זאב אבראהאם מסאטמר ורבי משה יצחק לעווי מגרוסווארדיין [כדי ללבן את סוגית כשרות היין הבא מפיומה שבאיטליה הרחוקה נערכו מספר אספות רבנים בהונגריה. ע"כ ראה גם בשו"ת "ערוגת הבושם" (או"ח סי' צד-צה) וב"אגרות שפירין" (עמ' קס-קסג)].
המודעה חתומה על ידי עשרים ושניים מגדולי האדמו"רים והפוסקים בהונגריה וגליציה באותה תקופה: האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט; האדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש; האדמו"ר בעל "דרכי תשובה" ממונקאטש; האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבאבוב; האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מבארדיוב; המהרש"ם מברעזשאן; הגאון בעל "ערוגות הבושם" מחוסט; הגאון בעל "זכרון יהודה" מסאטמר; הגאון בעל "הרי בשמים" מסטרי; הגאון רבי אברהם מנחם (מענדיל) הלוי שטיינברג אב"ד ברודי; הגאון רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד ווייטצען; ונוספים. בגב המודעה רישומי דברי תורה, בכתב-ידו של הגאון רבי דוד שפרבר מבראשוב, מימי צעירותו.
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים (עם פגיעה בשם המדפיס).
קול קורא לעזרה! - כרזה מודפסת למען הקמת חברת "תומכי ישיבות", חתומה ע"י חשובי אדמו"רי ורבני טרנסילבניה, בהם האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים. "ווארדיין-גדול" (גרוסוורדיין), דפוס גלאנצער, כ"א אדר שני תרפ"ט [1929].
קול-קורא לייסוד חברת "תומכי ישיבות" בטרנסילבניה. מטרת החברה היתה הקמת קרן כספית מיוחדת שתושיט עזרה לראשי הישיבות ותשפר את תנאי חייהם של בחורי הישיבות העניים, על ידי מתן הקצבה כספית קבועה והקמת פנימיות וחדרי-אוכל מיוחדים (במקום מנהג הבחורים לאכול "ימים" אצל בעלי-הבתים בקהילה).
החברה נוסדה בעקבות החלטת אספת הרבנים ונציגי הקהילות האורתודוקסיות של טרנסילבניה, שנערכה בחגיגיות רבה בעיר גרוסוורדיין באדר תרפ"ט. במהלך האספה פרצה מחלוקת באשר למיקום מרכז החברה - בעוד יוזמי הרעיון, ובראשם רבי יוסף זלצר, טענו בתוקף שיש למקם את מרכז הפעילות בעיר גרוסוורדיין, משום שבידי הקהילה הנכבדה והגדולה נמצאים האמצעים הדרושים להצלחת ההתארגנות, הרי שכמה מחשובי הרבנים והאדמו"רים בטרנסילבניה, ובראשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד קראלי, התנגדו לכך, מפני שחששו מראשי הקהילה בגרוסוורדיין, שהיו ברובם הגדול חברי ה"מזרחי".
על קול הקורא חתומים כמה מחשובי האדמו"רים והרבנים בטרנסילבניה: האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן באותה תקופה כאב"ד קראלי), האדמו"ר רבי מנחם מענדל הגר אב"ד ווישאווא, הגאון רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מארגארעטן, רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג, הגאון רבי מרדכי בריסק אב"ד טשנד, הגה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד, ועוד.
[1] דף. 34 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים. ברוקלין ניו-יורק, "א' לס' ואלה תולדות" [כ"ו כסלו] תשכ"ה [1964].
כתיבת-יד סופר [כנראה משמשו בקודש הרה"ח ר' יוסף אשכנזי], על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות"; המכתב חתום בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר, עם הוספת כמה מילים בעצם כתב-ידו.
נשלח אל הרה"צ רבי שלמה אליעזר מרגליות, לרגל הולדת בתו. במכתבו מברך האדמו"ר: "..."והנני לברכו בברכת מזל"ט [מזל טוב], שתזכו לרב נחת ותהי' בריאה בשלמות, ותזכו לגדל את יו"ח [יוצאי חלציכם] מתוך נחת והרחבה ואף טוב וחסד ישכון באהליכם, ותזכו לבשר בש"ט כה"י כאו"נ [בשורות טובות כל הימים כאות נפש], ידידו דו"ש [דורש שלומו] – הק' יואל טייטלבוים".
בשולי הדף מבקש האדמו"ר למסור את ברכתו אל אביו הגאון המקובל רבי ישעיה אשר זליג מרגליות: "ודר"ש [ודרישת שלום] וברכת מז"ט [מזל טוב] לכבוד מר אביו היקר הרב המאוה"ג [המאור הגדול] החסיד המפואר שליט"א – יזכה לאריכת ימים ושנים ורב נחת מבנים ובני בנים בכ"ט [בכל טוב] – הנ"ל".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
מקבל המכתב, הרה"צ רבי שלמה אליעזר מרגליות (תרצ"א-תשס"ב), בנו של המקובל הירושלמי הנודע הגאון הצדיק רבי ישעיה אשר זליג מרגליות (תרנ"ד-תרכ"ט).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בלאי קל. קרע קטן בשוליים; הדבקות נייר דבק בגב.
מכתב גדוש ומלא ברכות מאת האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים. ברוקלין ניו-יורק, מוצש"ק חי' [כ"ג חשון] תשכ"א [1960].
כתיבת-יד סופר [כנראה משמשו בקודש הרה"ח ר' יוסף אשכנזי], על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר: רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות"; המכתב חתום בחתימת-יד קדשו של האדמו"ר, עם הוספת כמה מילים בכתב-ידו.
נשלח אל הרה"ח המפורסם רבי צבי פנחס הכהן מושקוביץ מירושלים, תלמיד נאמן וחסיד נלהב של רבו האדמו"ר מסאטמר. במכתבו מברך האדמו"ר: "...אני תפלה בעדו שהשי"ת ישלח דברו וירפאהו ברפואה שלימה במהרה וישוב לאיתנו ותקפו והשב כהנים לעבודתם בבריאות השלמות ויצליח בכל ענייניו בגו"ר [בגשמיות וברוחניות] ואך טוב וחסד ישכון באהליכם ויזכה לבשר בשו"ט כה"י [בשורות טובות כל הימים] כאשר עם לבבו ולו"נ [ולב ונפש] ידידו דו"ש באה"ר [דורש שלומו באהבה רבה] – הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
מקבל המכתב, הרה"ח ר' צבי פנחס הכהן מושקוביץ (תרס"ה-תשל"ט), מתלמידי האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בצעירותו, וחתן רבי נתן נטע גליק מסאטמר. עמד בראשות ישיבה בעיר האלמין. עלה לארץ קודם השואה והתיישב בשכונת קטמון בירושלים. ייסד בעיר בית-מדרש לחסידי סאטמר. בזמן השואה היה בין המשתדלים הנמרצים ביותר בהצלת האדמו"ר ובהשגת אשרת עליה עבורו לארץ ישראל, וזכה להקביל את פני האדמו"ר על האניה בעת שהגיע לארץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בלאי קל. רישומים בעפרון.
מכתב "בפקודת" האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בקשת תרומה עבור רכישת מבנה חדש לישיבה ותלמוד תורה, בסמיכות לביתו של האדמו"ר בוויליאמסבורג. ברוקלין, ניו יורק, "אסרו חג דסוכות" [כ"ד תשרי] תשי"א [1950].
נדפס על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר רבי "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות", וחתום בחתימת איש-אמונו ויד-ימינו של האדמו"ר, ה"מזכיר" הרה"ח ר' חנניה יו"ט ליפא פרידמאן, ראש הקהל ד"קהל יטב לב" ומנהל מוסדות סאטמר בארה"ב (חתנו בזיוו"ר של הגאון רבי שאול בראך אב"ד קשוי).
נשלח אל הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, "בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א".
בראשו מתאר רבי ליפא פרידמן את התפתחות והתרחבות קהילת ומוסדות סאטמר, והצורך שנוצר בעקבות כך לרכוש מקום עבור הישיבה והתלמוד תורה: "וב"ה כי מצאנו בית במחיר נוחה והיא בשכונת כ"ק אדמו"ר שליט"א [ויליאמסבורג] ע"כ הוחלטנו לקנותו, אבל לדאבונינו מועטים המה היודעים להעריך חשיבות ונחיצות הענין...".
רבי ליפא מוסיף כי האדמו"ר הורה לכתוב אליו באופן אישי ולבקש ממנו שיתרום "סכום חשוב לצורך קניית הבית". כמו כן, הוא מבקש ממנו להגיע אל האדמו"ר המעוניין לשוחח עמו בנדון: "מאוד היינו שביעים רצון אם הי' לוקח לו עת לבקר אצל כ"ק מרן שליט"א כדי לדבר עמו פא"פ [=פנים אל פנים] כל הענין, וגם בעיניו יראה את הבית אשר קנינו, וגם התלמידים של הישיבה – אני בטוח שישביע רצון ויהי' לו לתענוג רוחני ויעשה עליו רושם בלתי נשכח".
בשולי המכתב, רישום (בעט) בכתב-יד, מכתב-תשובה מאת הנגיד החסיד ר' מנחם מענדל פעדער, הכותב על תרומתו בסך 200 דולר לטובת הענין: "לוטה פה מחאה ע"ס שני מאות דאלאר עבור בית הישיבה הק' – ברגשי כבוד, מנחם מענדל פעדער".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים ובלאי קל בשוליים.