קונטרס מודפס – "דרשה אשר דרש דרש אדמו"ר... כ"ק ש"ת רבינו חנוך העניך מסאסוב שליט"א [חתן ה"קדושת יו"ט" מסיגט] בעת קבלת הרבנות דקהלת קערעצקי והגליל...". מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תרפ"ג 1923]. "יצא לאור ע"י קהל עדת ישורין דפה קערעצקי".

מהדורה יחידה ונדירה. דרשה שנשא האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער מסאסוב, בשבת פרשת בהעלותך י"ח סיון תרפ"ג, בעת עלותו על כס הרבנות בעיר קערעצקי. בעמודים האחרונים נדפסה הגהה "מבן אדמו"ר הרב ר' ליפא" – רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (חתן האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר).

האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער-טייטלבוים אב"ד סאסוב וקערעצקי (תרמ"ד-תש"ג), מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מייער מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר ה"לב שמח" מאלעסק והאדמו"ר ה"שר שלום" מבעלז. לאחר פטירת סבו האדמו"ר הראשון מסאסוב רבי שלמה מייער, בשנת תרע"ט, הוכתר למלא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסאסוב. בשנת תרפ"ג התמנה לרבנות קערעצקי שבמארמרוש. קדוש וטהור, ותלמיד חכם מופלג. נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציווה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל". מתורתו נדפסו הספרים "עיר חנוך", שו"ת "יד חנוך", "מפענח נעלמים", ועוד.

בנו, האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מייער מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר ארשיווא, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות בארשיווא, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. הקים מחדש את חסידות סאסוב ובנה את קריית "ישמח משה", בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.

[8] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי קל. כריכה חדשה.

ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.

העותק של הבחור ר' משולם זושא טייטלבוים מסיגט, בן האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" אב"ד סיגט - חותמתו בדף השער: "משילם זישא טייטלבוים מסיגעט יע"א". רבי משולם זושא טייטלבוים נספה בבחרותו בשואה, הי"ד. ידועות תמונותיו לצד סביו אבי-אמו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט (ראה בספר רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שטז ועמ' שפא).

[1], כח; ב-יג דף; טו דף; [4], ה-יב דף. חסר דף א מהספירה השניה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו בדפים האחרונים עם פגיעה בטקסט. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים, חלקם משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה דפים. רישומים. כריכת עור חדשה.

בדפוס זה של רבי יהודא שלמה יאריש רפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה בספר "הרבי ר' אלימלך מליזנסק", מאת הרב בצלאל לאנדוי, המביא מסורת בעל פה (בשם הרה"ח רבי משה הלברשטאם) על סגולתו הרבה של ספר "נועם אלימלך" מדפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד" (ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא)].

ספר חידושי מהרי"ק, חידושים על הסמ"ג בהלכות פסח, המיוחסים לרבי יוסף קולון – המהרי"ק. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ומנחם קליין, [תרנ"ט] 1899. מהדורה ראשונה. הסכמות בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש, בעל ה"עטרת ישועה" מדז'יקוב והמהרש"ם מברעז'אן.

העותק של הגה"ק רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – חתימת-יד קדשו בדף השער ובעמ' האחרון: "לה"ו הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטם מדאלינא"; רישום בעלות בכתב-ידו הדף השער ובצדה הפנימי של הכריכה הקדמית: "נתן לי במתנה ר' אפרים קאפאלאוויטש מדיביווע"; "...נתן לי זאת במתנה גמורה הרבני החסיד המופלא מו"ה אפרים קאפילאוויטש בן ר' אנטשיל קאפילאוויטש מדיביווע בעת היותי פה מרחץ פאלין מאראמאראש אונגרן - הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מק"ק דאלינא יצ"ו גאליציען".

בדף השער, חותמת המו"ל: רבי "פנחס זעליג הכהן שווארטץ בהגאון מוהר"נ המחבר 'בית נפתלי' האבד"קק ה"מאד ז"ל" - רבי פנחס זליג הכהן שווארץ מבעזדעד, בן הגאון רבי נפתלי שווראץ אב"ד מאד בעל "בית נפתלי".

הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.

הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך - נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.

[2], ג-כ דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים קטנים בדף השער ובדף לאחריו, עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט. כריכה ישנה; השדרה וצדה האחורי של הכריכה חדשים.

ספר תפארת שלמה על התורה, דרושי חסידות וקבלה על סדר פרשיות התורה ועל נביאים וכתובים, ולקוטים על הש"ס, מאת האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק. פיעטרקוב, [תר"ן 1890]. מהדורה שניה של הספר "תפארת שלמה", עם הוספות רבות מתוך כתב-יד קדשו של המחבר, הנקראות בשם "לקוטים חדשים"; הספר הובא לדפוס בשנית ע"י נכדי המחבר, עם הסכמת בעל ה"דברי חיים" מצאנז והקדמת "הרבנים המופלגים" בני המחבר מן המהדורה הראשונה (תרכ"ט).

העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור - חותמותיו מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר"; בדף המגן האחורי חותמת חתנו הגאון רבי אורי גליקליך: "אורי גליקליך דומ"ץ דקה"י נירבאטור יע"א ותופס הישיבה" (נספה בשואה בשנת תש"א בקמניץ-פודולסק).

הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".

ב, קפו דף. הדף האחרון קפו נכרך שלא כסדרו. דפים קעט-קפב נכרכו פעמיים. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי כמה דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות כמה דפים. חותמת (באותיות לועזיות) של ר' ליפוט (ליב) פרידמן מנירבאטור. כריכת עור חדשה.

מכתב בכתב-יד הגה"ק רבי יהודה יצחק פרנקל אב"ד סאניק (תלמיד רבי הירש מרימנוב ורבי שלום מקאמינקא), אל מחותנו הגה"ק האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. סאניק (סאנוק, כיום בפולין – Sanok) "יום א' בהעלתך" [י"ג סיון] תר"ם [1880].

בשולי הדף הוסיף בעל ה"ייטב לב" שלוש שורות בכתב-יד קדשו – דבר תורה בענין הגאולה: "...כי זמן הגאולה בניסן, ודור שלא נבנה בימיו כאלו נחרב בימיו, א"כ הו"ל [אם כן הוה ליה] כנשרף בניסן, וכ"כ [וכמו כן] אחר תשרי, כי מ"ד [מאן דאמר] בניסן ומ"ד בתשרי עתידין להגאל, ואו"א [ואלו ואלו] דברי א"ח [אלוקים חיים] כמבואר ברהב"ק [ברבותינו הקדושים], לכן אחריהן צריך להתענות כאמור" [תורה זו שמע ה"ייטב לב", כפי הנראה, מפי זקנו הגאון הקדוש בעל ה"ישמח משה" מאוהעל, שכן תורה זו מובאת בסגנון דומה בספר "ישמח משה" על המועדים (דף פ"ו, מאמר תענית בה"ב)]. 

את מכתבו  פותח רבי יהודה יצחק פרנקל בתארי-כבוד והערצה מופלגים כלפי ה"ייטב לב": "...שר התורה מקור החכמה והמדע צדיק ונשגב איש קדוש רבן ואביהן של ישראל... מנורה הטהורה איש אלקים בנש"ק... חסידא ופרישא... מוהר"ר יקותיאל יהודה... האבד"ק סיגוט והמדינה".

בגוף המכתב מבקש רבי יהודה יצחק את הסכמת ה"ייטב לב" על ספריו "מעט מים" ו"מחיר חלב", שהדפיס באותו זמן (תר"מ): "...אבא בשאלתי לשום עיניו המזהירים בכתבים הנדפסים ששלחתי, ולהאציל מטובו וחסדו עלי ליתן תעודתו על כתביי אשר נדפסים", ומוסיף כי ביקש מאת מחותנו, בן ה"ייטב לב" רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קולבסוב, להרחיב בפניו בענין זה: "יראתי לנפשי להעמיס על קדושת תורתו רבות מילין במכתב, וערכתי הכל למחו'[תני] הוא בנו הרב הגדול שליט"א האבד"ק קאלבסוב שיציע לפני מרן הקדוש והטהור". רבי יהודה יצחק חותם את מכתבו במילים: "דברי המתאבק בעפר רגליו הקדושים והטהורים, מבקש סליחתו – מחו' הק' יהודה יצחק בן חנה האבד"ק סאניק".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

שולח המכתב אל ה"ייטב לב", הגה"ק רבי יהודה יצחק אריה ליבוש פרנקל (תאומים) אב"ד סאניק (תקפ"ה-תרנ"ד), בן הגאון רבי חיים מרדכי פרנקל-תאומים אב"ד לינסק (מצאצאי ה"קיקיון דיונה" והגאון בעל "ברוך טעם"). תלמיד מובהק לאדמו"ר רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא. הסתופף גם בצלו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב. היה תלמיד-חבר לבעל ה"דברי חיים" מצאנז, שהעריכו ביותר והחליף עמו מכתבי שו"ת רבים. ה"דברי חיים" כותב אליו באחת מתשובותיו: "נכבד הוא בעיני מאד ובכלל כל הרבנים הגדולים דמדינה זו... ידעתיו לגדול הדור... יזהר מאד מלהניח כתר הרבנות... ולו יאתה כי נתן ה' לו חכמה ודעת" (שו"ת דברי חיים, אבן העזר, סימן עד). בתשובותיו הנוספות מכנהו ה"דברי חיים" בכינויי חיבה והערכה: "ידידי הרב המאור הגדול החריף המושלם החסיד המפורסם", "הגאון הגדול החריף המפורסם ירא ד'", ועוד. בזקנותו הורה ה"דברי חיים" לנכדו האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב (הראשון) שיפנה אל הרב מסאניק בענינים הלכתיים: "תשלח דברי להגאון מסאניק, אם יסכים כן תעשה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן לב). רבי יהודה יצחק כיהן בתחילה על מקום אביו כראב"ד לינסק. בשנת תרי"ח התמנה לאב"ד העיר סאניק וכיהן בה במשך כשלושים וחמש שנה. נודע כתלמיד חכם גאון וקדוש. עסק רבות בצדקה והכנסת אורחים. ברשותו הייתה ספריה גדולה וחשובה. לאחר פטירתו בנו אנשי עירו ציון ואוהל על קברו כמקום תפילה וישועה. הניח כתבים רבים אחריו, שמרביתם אבדו בשואה. בחייו הספיק להוציא לאור את חידושי סבו ר' יהודה ליבוש על מסכת בבא מציעא בספר "שני צמידים", ועמו את חידושיו שלו – "מחיר חלב" בהלכה ו"מעט מים" באגדה (פרמישלא, תר"מ). בנו רבי יעקב שלמה נשא את נכדת ה"ייטב לב" – הרבנית הצדקת דבורה בת הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קולבסוב.

[1] דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים, קמטים ובלאי קל. המכתב נדפס ב"כרם שלמה" (חודש אדר תש"ס, עמוד פה)