ספר סדר עולם רבה להתנא רבי יוסי בר רבי חלפתא, עם ביאורים והגהות מאת היעב"ץ, הגאון מווילנא, והגהות "מאיר עין" מאת רבי ירוחם מאיר ליינער מראדזין. וורשא, דפוס שמעון בער לנדא, תרס"ה 1904.

העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף האחרון חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

[2], 3, IV-XVIII, מו דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר שפע טל, מפתח לחכמת הקבלה, מאת רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג. פרנקפורט דמיין, דפוס שמעון טריר כ"ץ שלי"ט [בבית דפוסו של המדפיס יוהאן קעלנר], [תע"ט 1719]. מהדורה שניה. איורים ותרשימים קבליים.

עותק מיוחס.

בעותק זה למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר פעמים רבות. בעמוד האחרון מכתב-עדות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט: "...הספה"ק הזה הי' אצל כ"ק מרן הגה"ק רבינו מסאטמער שליט"א... בשאלה ממני כמה פעמים ולמד בו זמנים טובא ע"י ידיד נפשי הב' החשוב ירא ושלם כמר מנחם מענדל גרינבערג נ"י – וע"ז באעה"ח [ועל זה באתי על החתום] י"ג סיון תשכ"ד לפ"ק, ברוקלין יצ"ו, הק' אלימלך אלטר פאנעט בהרה"ק מהר"י אב"ד דעעש שליט"א..."; תחת מכתב האדמו"ר מדעעש, מופיע מכתב-אישור חתום בידי משמשו-בקודש של האדמו"ר מסאטמר - רבי מנחם מענדל גרינברג: "ג"א [גם אני] באתי על החתום לקיים הנ"ל – מנחם מענדל הכהן גרינבערג".

הגהה בשולי דף יט/1 - ארבע מילים שנכתבו כנראה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, הכותב: "כי כל בגמטרי' יסוד". הגהות בכתיבות-יד שונות בשולי כמה עמודים.

העותק היה מלפנים בבעלות הגה"ק רבי מרדכי אליעזר עהרענגרובער אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תלמיד ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג, חתן הגה"ק רבי פינחס שטיינער אב"ד איללאק) – חותמתו בדף-השער: "מרדכי אליעזר עהרענגרו[בער] חופ"קק ווראנאף והגליל יע"א" - הגאון רבי מרדכי אליעזר עהרנגרובר אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תרכ"ח בערך – כסלו תש"ג), מגדולי רבני הונגריה. חתן הגה"ק רבי פנחס שטיינער אב"ד איללאק בעל "בריתי שלום". בבחרותו למד בישיבת הגה"ק רבי משה פאלאק אב"ד באניאהד, ובשנת תרמ"ה נסע יחד עם ידיד-נעוריו ובן עירו פאקש, המהרי"ץ דושינסקי, ללמוד בישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג. בהמשך חזר לבית הוריו וקיבל תורה מפי המרא דאתרא הגה"ק רבי זוסמאן סופר. בשנת תרס"ב מונה לרב בית-מדרש בעיר שטיינאמנגער (סאמבאטהעלי), ובשנת תרס"ח התמנה לדומ"ץ ורב ד"חברת ש"ס" בעיר פאפא. בשנת תרע"א עלה לשמש בכתר הרבנות בעיר הגדולה ווראנוב, בה כיהן במשך ל"ב שנה עד לפטירתו. בנו יחידו, הגאון רבי הילל מאיר משה (תרנ"ב-חשון תרע"ט), חתן הגה"ק בעל "ערוגת הבושם" ומחסידי המהרי"ד מבעלז.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.

האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט (תרפ"ט-תשס"ה), אב"ד דקהל "זכרון יוסף" בברוקלין, ניו יורק, ונשיא ומייסד כולל "מראה יחזקאל" בארץ ישראל. בן האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד אילונדא ודעעש, ונכד הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל". חתן הגה"ק רבי יחיאל גרינצווייג אב"ד דאלהא.

המשב"ק ר' ניסן מנחם מענדל הכהן גרינבערג (מכונה "ר' מענדל שיקאגא"), שימש במשך כמה שנים כ"הויז בחור" (בחור המתגורר בבית האדמו"ר ומופקד על צרכיו) אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בצעירותו היה בן-בית אצל הגה"צ ר' צבי הירש מייזליש אב"ד קהילת "שארית ישראל" בשיקגו, ונסע בהמלצתו ובעידודו ללמוד בישיבת סאטמר בוויליאמסבורג, שם התקרב אל רבו האדמו"ר מסאטמר. שימש בקודש במשך שנים רבות, ואף התלווה בשנת תשי"ט אל האדמו"ר מסאטמר בביקורו בארץ.

[2], ב-טז, יח-נג, נג-סב, סד-סו, סו-עד, עו-פ דף. 34 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני - קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט; קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות רבות בטקסט משני צדי הדף, ובמסגרת (משוקמים בהדבקות נייר פרגמנט); הדבקות נייר ודבק בשולי כמה דפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר שאלות ותשובות שמן רוקח, חלק א, על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון רבי אלעזר לעוו. [סינער-וואראהל, גליל סאטמר, דפוס יעקב ווידער, תרס"ט 1909].

עותק של בית המדרש החסידי הראשון שהקים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בעיר סאטמר בצעירותו [בשנת תרס"ו בקירוב]. בדפי הספר מופיעות חותמות רבות: "חברה קנין ספרים דב"המד של הרה"גה"צ מ' יואל ט"ב שליט"א פה סאטמאר יע"א". בספר מופיעות גם חותמות בית מדרשו מתקופה מאוחרת יותר [לאחר שנתמנה לרבנות העיר - בשנת תרצ"ד]: "חברה קנין ספרים דביהמ"ד אהבת רעים של מרן הרגה"צ אבדפ"ה [=אב"ד דפה] סאטמאר שליט"א".

לקראת ראש השנה תרס"ו, כשנה וחצי לאחר נישואיו, עזב רבי יואל את עיר הולדתו סיגט והעתיק את מקום מושבו לעיר סאטמר הסמוכה. בתפילות הימים הנוראים כבר התקבץ בביתו החדש מנין חסידי קטן. מיד עם בואו לעיר פתח רבי יואל בית מדרש קטן, וקבוצה קטנה של צעירים מחסידי אביו ה"קדושת יו"ט" (וכן כמה מחסידי צאנז-שינאווא בעיר), שהוקסמה מצדקותו ומלמדנותו המופלגת, החלה להתלכד ולהתגבש סביבו. התומך העיקרי של רבי יואל ובית מדרשו היה הגביר החסיד הנודע רבי חיים פריינד, בעליו של בית חרושת גדול לטקסטיל. בשנת תרע"א עבר רבי יואל לכהן ברבנות אורשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות קראלי. במשך למעלה מעשרים שנה המשיכה חבורת חסידיו בסאטמר להחזיק את בית מדרשו בעיר, עד אשר עלה בידם להשיבו בשנת תרצ"ד, לכהן ברבנות העיר הגדולה סאטמר.

הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.

בדפי המגן ובשולי כמה דפים נוספים נרשמו בכתב יד חתימות כמה מתלמידי האדמו"ר רבי יואל מסאטמר: "ליפא שווארץ" [הגאון החסיד רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, מתלמידי הרבי מסאטמר בשנים קדמוניות, בעל מחבר ספר "המאזרני חי"ל" ומנהל מוסדות "יטב לב ד'סאטמאר" ירושלים]; "אברהם שמחה האלפערט מחוסט"; "יעקב גליקמאן"; "אנטשל שטערן"; "יעקב שטערן"; "מאיר חיים"; "הק' אהרן פריעדמאן"; "אהרן ולדמן" (באותיות לועזיות - Valdman Aron), ואחרים.

[2], קד, [1] דף. חסר דף [3] בראש הספר וחמישה דפים אחרונים (פרענומעראנטן). 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. שליש תחתון של דף השער קרוע וחסר, עם פגיעה במסגרת ובטקסט (גם מעבר לשער). הדבקות נייר לחיזוק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

ספר תשועות חיים, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי חיים ישעיה הלברסברג בעל "מסגרת השולחן". לובלין, דפוס נחמיה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, [תרפ"ג] 1923.

העותק של הרה"ק רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) - בראש הספר חותמותיו (דהויות מעט): "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א". חותמת רבי "יצחק הערשקאוויטש".

הרה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".

[1], ב-נב דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני עובש. פגמים קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר תהלים, עם פירוש אמרות טהורות, מאת הרה"ק רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד וחתנו יחיאל מיכל דאוויד, [תר"ס 1900]. שני שערים (השער השני מורחב).

הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים, מאת רבי אליעזר הלוי הורוויץ אב"ד טרנוגראד (נפטר תקס"ו), תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, ותלמיד-חבר ל"החוזה מלובלין" ולמגיד מקוז'ניץ. 

עם הסכמות המהדורה הראשונה, ובהן הסכמת הגאון הקדוש רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל "אריה דבי עילאי" אב"ד וישניצא (חתן ה"ישמח משה" מאוהעל), המספר בהסכמתו כי זכה בצעירותו להכיר את המחבר: "...זכיתי ליהנות מאורו ומכירו הייתי אז בימי הנעורים... וכולו מחמדים וחריפות של אמת... כל רואיו הכירו גודל אור קדושתו ופרישתו, וכאשר ידעתי נאמנה בהיות מכון שבתי בק"ק שינאווא...".

העותק של הגאון הצדיק רבי דוד מושקוביץ הרב מבוניהאד - חותמותיו בדפי השער והמגן: "דוד מאשקאוויטש – קרעסטור" - הרב מבוניהאד – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר. חתן בזיוו"ר של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו ועל קדושתו ויראת השמים שלו. ההדיר את ספרי רבותיו בעל ה"לבושי מרדכי" ממאד וה"קרן לדוד" מסאטמר. היה מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].

[9], ח-תלא, [1] דף. ללא דף ההסכמות הנוסף ו-[11] דף עם "שמות הפרנומעראנטען", שנוספו לחלק מהטפסים בלבד. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי. פגמים קלים. כריכת עור חדשה.