מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (150) Apply ספרי filter
- חסידות (106) Apply חסידות filter
- chassid (99) Apply chassid filter
- and (62) Apply and filter
- דפוסי (29) Apply דפוסי filter
- in (29) Apply in filter
- print (29) Apply print filter
- עם (21) Apply עם filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- with (21) Apply with filter
- וספרים (19) Apply וספרים filter
- יסוד (19) Apply יסוד filter
- שונים (19) Apply שונים filter
- classic (19) Apply classic filter
- miscellanea (19) Apply miscellanea filter
- פולין (17) Apply פולין filter
- רוסיהפולין (17) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (17) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (17) Apply רוסיה filter
- poland (17) Apply poland filter
- russia (17) Apply russia filter
- russia-poland (17) Apply russia-poland filter
- russiapoland (17) Apply russiapoland filter
- והקדשות (16) Apply והקדשות filter
- קבלה (16) Apply קבלה filter
- חתימות, (16) Apply חתימות, filter
- חתימות (16) Apply חתימות filter
- חותמות, (16) Apply חותמות, filter
- חותמות (16) Apply חותמות filter
- הגהות (16) Apply הגהות filter
- dedic (16) Apply dedic filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- kabbalah (16) Apply kabbalah filter
- signatur (16) Apply signatur filter
- signatures, (16) Apply signatures, filter
- stamp (16) Apply stamp filter
- stamps, (16) Apply stamps, filter
- ותפילות (13) Apply ותפילות filter
- סידורים (13) Apply סידורים filter
- prayer (13) Apply prayer filter
- siddurim (13) Apply siddurim filter
- המזרח (12) Apply המזרח filter
- land (12) Apply land filter
- sephard (12) Apply sephard filter
- biographi (9) Apply biographi filter
- eulog (9) Apply eulog filter
- histori (9) Apply histori filter
- of (9) Apply of filter
- rabbi (9) Apply rabbi filter
חמישה מספרי בעל ה"תולדות יעקב יוסף" שנדפסו בלבוב (למברג), תרי"ח-תרל"ו:
• כתונת פסים, דרושים על ספרים ויקרא ובמדבר, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמיד הבעש"ט, בעל "תולדות יעקב יוסף". לבוב (למברג), דפוס אברהם יהושיע העשיל [דרוקר], תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
• ספר צפנת פענח, דרושים על ספר שמות, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, בעל "תולדות יעקב יוסף". למברג (לבוב), דפוס S. L. Kugel, Lewin et Co., [תרכ"ו] 1866. מהדורה שניה.
• ספר תולדות יעקב יוסף. למברג (לבוב), דפוס פנחס משה באלבאן, [תרי"ח] 1858.
• ספר תולדות יעקב יוסף. לבוב (למברג), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ג] 1863. חסרים דפים מן ההקדמה והושלמו בכתב-יד.
• ספר לשון חסידים, ליקוטים בענייני עבודת ה', על פי ספרי רבי יעקב יוסף מפולנאה וספרי חסידות נוספים, מאת רבי נחמן גולדשטיין מטשעהרין. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תרל"ו 1876.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. חתימות, רישומים וחותמות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספרי הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה – "תורה מגן עדן"
ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].
ספרי בעל ה"הפלאה", מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי איש הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, מהדורות ראשונות שיצאו בימי חייו של המחבר. "ספר כתובה" על מסכת כתובות, וספר "המקנה" על מסכת קידושין. שני ספרים בשני כרכים:
• ספר כתובה, "והוא חלק אחד מן ספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת כתובות. אופיבאך (אופנבך על המיין), דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפרשבורג, [תקמ"ז 1787].
• ספר המקנה, "והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" על מסכת קידושין. אופיבאך, דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפ"ב, תקס"א [1801].
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), בעל ה"הפלאה", היה תלמידו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בשנת תקל"ב החל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".
שני כרכים. כרך ראשון, ספר כתובה: [1], ו, קפ; [2], ב-פו, [1] דף. 32.5 ס"מ. כרך שני, ספר המקנה: [5], רנו דף. 31.5 ס"מ. כרך ראשון במצב בינוני-טוב, כרך שני במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בכרך הראשון. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים עם פגיעות בטקסט בכרך הראשון, משוקמים בהדבקות נייר, וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים בכרך השני, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש קלים בכרך הראשון. רישומי בעלות בדפי השער של שני הכרכים. חותמות. כריכות חדשות.
ספר נתיבות לשבת, חדושים על שו"ע אבן העזר, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ, בעל ההפלאה. לבוב, דפוס יהודא ליב באלבאן, [תקצ"ח] 1837. מהדורה ראשונה. נדפס עם: גבעת פנחס, שו"ת, מאת רבי פנחס הלוי הורוויץ. לבוב, [תקצ"ח] 1837. מהדורה ראשונה. שני ספרים בשני כרכים.
המחבר, הגאון הקדוש בעל ה"הפלאה" - רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), היה תלמידו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בשנת תקל"ב החל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".
רישומי בעלות של שמואל גולדברג מלבוב - בדף המגן הקדמי של ספר נתיבות לשבת, ובדף המגן האחורי של ספר גבעת פנחס. בשער "נתיבות לשבת" רישום בעלות, בחתימת: "משה חיים וו"ש".
שני כרכים. ספר נתיבות לשבת: [3], מח דף. ספר גבעת פנחס: [1], מז דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים עם פגיעות בטקסט בספר השני. קרעים חסרים בשולי מספר דפים בספר השני, משוקמים במילוי נייר. חותמות. כריכות חדשות.
ספר תשואות חן, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת רבי גדליהו מליניץ. [לאשצוב? ללא שם מדפיס, אחרי תקע"ו 1816]. מהדורה שניה.
המחבר, הרב הקדוש רבי גדליהו מליניץ (תצ"ח-תקס"ד), "אור תורתו הופיע בק"ק מרופאליא ובק"ק אוסטריפאליא, ולסוף ימיו תקע אהלו אוהל של תורה בק"ק ליניץ" (מתוך נוסח השער). זכה להסתופף בצעירותו אצל הבעש"ט מספר פעמים, ואף מביא בספרו מדברי תורתו של הבעש"ט ששמע מפיו. היה תלמידו המובהק של רבי אריה ליב ה"מוכיח" מפולנאה, בעל "קול אריה" (מגדולי תלמידי הבעש"ט), וכן קיבל מתורתם של כמה מגדולי תלמידי הבעש"ט. בספר שלפנינו מובאים דברי תורה רבים ששמע מפיהם. המחבר היה ממעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט, והוא אחד מהמקורות החשובים ביותר של הספר "שבחי הבעש"ט" (מחברו מרבה להביא דברים שקיבל מרבי גדליהו).
מסופר שהבעש"ט עצמו "כיבדו מאד, אם כי היה רך בשנים כבן שמונה עשרה או עשרים שנה, עם כל זה חלק לו הבעש"ט כבוד גדול כאחד מתלמידיו הגדולים" (נכדו רבי יהושע העשיל ממונסטריץ', בספרו תורת אבות, במאמר ערך אבות). המאמרים בספר שלפנינו נכתבו והובאו לדפוס על ידי תלמידו רבי יהודה ליב מליניץ (בנו של רבי דוב בער מליניץ, מחברו של הספר "שבחי הבעש"ט").
[4], כד, כז-לח דף. 22.5 ס"מ. נייר ירקרק כהה. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים וסימני עש בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר קדושת לוי, על התורה ולקוטים, מהאדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב. [ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, תקע"א 1811. מהדורה ראשונה של הפירוש על התורה – עותק חסר ופגום].
במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה מאמריו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על פרשיות התורה (קודם לכן נדפסו תחת השם "קדושת לוי", מאמרי ה"קדושות" על חנוכה ופורים בלבד). המאמרים נדפסו בידי צאצאיו לאחר פטירתו (בתשרי תק"ע), על פי כתבים שהשאיר אחריו המחבר. במהדורה שלפנינו לא נדפסו מאמרי ה"קדושות" על חנוכה ופורים.
חכמים וצדיקים העידו כי סגולת ספר "קדושת לוי" גדולה מאד ויש בכוחה להשפיע על הקורא בו התלהבות ודבקות באהבת ויראת ה'. עוד אמרו כי עצם החזקת הספר בבית גורמת להמתקת הדינים ומסוגלת לשמירה מן המזיקים. ה"אוהב ישראל" כותב בהסכמתו למהדורת תקע"ו: "ובוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספרים הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו... וימהרו ויחושו לקנות ספרי קודש הנ"ל בכסף מלא". דברים דומים כותב גם רבי אהרן מז'יטומיר בהסכמתו למהדורה הנ"ל. רבני מונקאטש [בהסכמה למהדורת מונקאטש תרצ"ט] כותבים: "ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור אשר ספר הקדוש קדושת לוי מסוגל בכל בית להמתקת הדינים...".
עותק חסר ופגום. קנח, קסא-קסב דף. חסרים דף השער ודפים קנט-קס. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה. בינוני עד גרוע. כתמים. בלאי ועקבות פטריה. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בשני דפים בציפוי נייר קשיח, ובמספר דפים במילוי נייר (עם השלמה בצילום). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה קלה בכותרות במספר דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה חדשה, מנותקת.
ספר קדושת לוי, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הרובשוב, דפוס מנחם מענדל פינקל שטיין, משה ציקור ושאול משה גאלד שטיין, [תקע"ח 1818]. מהדורה שלישית של הפירוש על התורה, נדפסה עפ"י המהדורה הראשונה שנדפסה בברדיטשוב ע"י בני המחבר.
שני עותקים חסרים (חסר דף אחד בכל אחד מהם) המשלימים זה את זה.
עותק ראשון: [1], עח; כז; יד דף. חסר דף טו בסוף הספר. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף ב עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. סימני עש מעטים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
עותק שני: עח; כז; טו דף. חסר דף השער (ברובו הגדול; נותר חלק קטן מאוד ממנו). 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בודדים, בעיקר בדפים הראשונים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים (חתימות: "משה בונם[?]"). כריכה חדשה.
ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב-יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".
ח דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
אוסף 11 מהדורות של הספר הקדוש "קדושת לוי", מאת האדמו"ר רבינו לוי יצחק מברדיטשוב, מדפוסי לבוב (למברג) במאה ה-19:
• ספר קדושת לוי, על פרקי אבות. לבוב, חסר שם מדפיס, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה, על פי כתב-יד שנמצא בגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ.
• ספר קדושת לוי, על פרקי אבות. לבוב, [דפוס זלמן פלעקיר, תרכ"ג 1863]. מהדורה שניה.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב, דפוס Feige Grohssmann, [תר"י] 1850.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ח] 1858.
• ספר קדושת לוי, חלק הקדושות על חנוכה, פורים וכללות הניסים, לבוב, דפוס Feige Grohssmann unter der leitung des David Hersch Schrencel, [תר"י] 1850.
• ספר קדושת לוי, חלק הקדושות על חנוכה, פורים וכללות הניסים, לבוב, דפוס פעסיל באלאבאן, תרל"ו 1876.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, [דפוס זלמן ליב פלעקיר, תרכ"ב (הסכמה) 1862]. שני שערים.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס U. W. Salat, [תרכ"ד] 1864.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס Abraham Nisan Siss, und B. L. Necheles, [תרכ"ו] 1866. שני שערים.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס אברהם יוסף מדפיס, תר"ל 1869-1870.שני שערים.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס בעריל ליב נעכעליס, תרל"ג 1872-1873. שני שערים.
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר קדושת לוי, מאת הרב הקדוש האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אוסף מהדורות שנדפסו בוורשא, ברדיטשוב, לובלין ומונקאטש. שנות הת"ר.
רוב המהדורות באוסף (מלבד אחת) כוללות את שני החלקים. גם את החיבור על התורה, וגם את החיבור על ה"קדושות" (חנוכה, פורים וכללות הניסים) ופירושי אגדות:
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ו 1876.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. וורשא, דפוס משה יאדקיס וחנינא ליפא מרגליות בברדיטשוב, [תר"ן] 1890. בשער: "תרמ"ט".
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס A. Glinka, [תרס"ג] 1902.
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס זנוויל כהנה[!] ועוזר הכהן פריעד, תרס"ה [1905]. רישומי בעלות וחותמות: "נתן הערץ"; "חיים הערץ"; "ישראל ארליך".
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. ברדיטשוב, הוצאת ישראל ראזומאווסקי, תרס"ח [1908].
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1927.
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, תרצ"ד 1934.
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש "Grafia", [תרצ"ט 1939].
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מספרי היסוד של תורת החסידות, מאת רבי אלימלך ווייסבלום מליז'נסק. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820, בערך].
חותמת וחתימה בדף השער של רבי "ישעי' חיים בן הלל שטערן..." [תלמיד רבי יששכר בער קאהן אב"ד ערדא סענזשארץ, שהדפיס בשנת תרס"ה לקט דרשות של ה"יערות דבש" עם תרגום ליידיש, ורשם את שם תלמידו רבי ישעיה חיים שטרן, כמלקט ומתרגם הספר – ראה חומר מצורף].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
[1], מו; [26]; ו, [1], [14] דף. חסרים דפים ז-ח בספירה השניה (ספר דברים). 23 ס"מ. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
הספר הקדוש נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק – אוסף של אחת-עשרה מהדורות שונות, שנדפסו בלבוב, בשנים תר"ט-תרל"א:
• לבוב, חסר שם מדפיס, תר"ט [1849]. חתימות: "טוביה מאיר בה"ר צבי הכהן מאונגארין" [רבי טוביה מאיר הכהן ליפקוביץ מירושלים].
• לבוב, דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תר"י] 1850.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1859.
• לבוב, דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ד 1864.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ו 1865.
• לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תר"ל 1869.
• לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרל"א] 1870. רישומים רבים בכתב-יד בדף המגן האחורי.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף מהדורות של הספר הקדוש "נועם אלימלך" מאת האדמו"ר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות. מהדורות שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:
• לבוב, דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.
• וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880.
• [קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896.] ללא דף שער ראשון. מהדורה ראשונה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1901.
• טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •.
• וורשא, דפוס האחים לעוין-אפשתין ושותפם, [תר"פ 1920, לערך].
• וורשא, דפוס לעוין-אפשתין, תרפ"ב [1922].
• לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •.
• קראקא, דפוס י' שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932.
• ירושלים, האחים לוין-אפשתין ושותפיהם, [תרצ"ה 1935, בערך]. שני עותקים.
• ירושלים, דפוס האחים לוין-אפשטין ושות', [תש"ה 1945, בערך].
• פערנואלד, דפוס יפה, [תש"ז 1947].
• ניו יורק, דפוס "נאבעל" אפסעט פרינטערס אינק, תשט"ז [1956].
• ירושלים, הוצאת "אמרי שפר", תש"כ [1960].
• מהדורת ג' נגאל (מוסד הרב קוק). ירושלים, דפוס גלאור, תשל"ח 1978.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
16 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
