מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove book filter book
- ספרי (150) Apply ספרי filter
- חסידות (106) Apply חסידות filter
- chassid (99) Apply chassid filter
- and (62) Apply and filter
- דפוסי (29) Apply דפוסי filter
- in (29) Apply in filter
- print (29) Apply print filter
- עם (21) Apply עם filter
- ספרים (21) Apply ספרים filter
- with (21) Apply with filter
- וספרים (19) Apply וספרים filter
- יסוד (19) Apply יסוד filter
- שונים (19) Apply שונים filter
- classic (19) Apply classic filter
- miscellanea (19) Apply miscellanea filter
- פולין (17) Apply פולין filter
- רוסיהפולין (17) Apply רוסיהפולין filter
- רוסיה-פולין (17) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (17) Apply רוסיה filter
- poland (17) Apply poland filter
- russia (17) Apply russia filter
- russia-poland (17) Apply russia-poland filter
- russiapoland (17) Apply russiapoland filter
- והקדשות (16) Apply והקדשות filter
- קבלה (16) Apply קבלה filter
- חתימות, (16) Apply חתימות, filter
- חתימות (16) Apply חתימות filter
- חותמות, (16) Apply חותמות, filter
- חותמות (16) Apply חותמות filter
- הגהות (16) Apply הגהות filter
- dedic (16) Apply dedic filter
- gloss (16) Apply gloss filter
- kabbalah (16) Apply kabbalah filter
- signatur (16) Apply signatur filter
- signatures, (16) Apply signatures, filter
- stamp (16) Apply stamp filter
- stamps, (16) Apply stamps, filter
- ותפילות (13) Apply ותפילות filter
- סידורים (13) Apply סידורים filter
- prayer (13) Apply prayer filter
- siddurim (13) Apply siddurim filter
- המזרח (12) Apply המזרח filter
- land (12) Apply land filter
- sephard (12) Apply sephard filter
- biographi (9) Apply biographi filter
- eulog (9) Apply eulog filter
- histori (9) Apply histori filter
- of (9) Apply of filter
- rabbi (9) Apply rabbi filter
אוסף ספרים גדול ומגוון בענייני קדושת שבת קודש, זמירות לשבת והלכות שבת:
• ספר תפארת שבת, בדיני שבת ובמעלת השבת, מאת רבי וואלף תרצה'ס אב"ד טאפאלשאן. דפוס S.a. Ujhely (אוהעלי), דפוס Moritz Weisz, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה.
• זמירות ישראל, ליקוט על מזמור "אשת חיל", מאת רבי ישראל איסר רוזנברג. וורשא, דפוס G. Piment, תרע"א 1910.
• ספר עת הזמיר, זמירות שבת עם פירושים, מאת רבי יעקב דוב בערקאוויטש. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תר"ע 1910]. חותמות רבי "יעקב שמרי' דייטש אב"ד מ' אויוואר"; "ישעי' מנחם כ"ץ".
• תענוג שבת, ליקוט מדרשים לשבת עם הוספות. וורשא, דפוס ארי' יהודה ליב ליפשיץ, [תרע"ג] 1912.
• ספר מנחת שבת, מזמורי "ברכי נפשי" ושיר המעלות עם פירוש, מאת רבי אהרן אפשטיין. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ט 1929].
• ספר שומר שבת, הלכות שבת בקצרה, מאת רבי דוד לידא, עם מנחת שבת, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מדולינא. בילגוריי, דפוס נטע קרוננברג, תרצ"ב 1932. חתימה בדף השער: "יוסף משה סג"ל --- תרצ"ב".
• ספר כבוד שבת, על מסכת אבות, עם משלים ודברי מוסר, מאת רבי יצחק מאיר הכהן שוורץ. מ' סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובנו, תרפ"ה [1925].
• ספר כבוד שבת, דרושים ומאמרים על שבת, מאת רבי אברהם בנימין קולטונובסקי. פיעטרקוב, דפוס J. Cederbaum, תרצ"ה 1934.
• ספר כבוד שבת, דיני ומנהגי שבת, מאת רבי יצחק הורוויץ. ניו יורק, דפוס שולזינגער ברידער, [תש"ב 1942]. עברית ויידיש.
• ספר מתן שבת, פנינים על קדושת השבת מספרי תלמידי הבעש"ט, מאת רבי נפתלי הירצקא אמסל. עדעלין, דפוס יודא ליב אבראהאם, תרצ"ז [1937].
• ספר עונג שבת, דיני שבת, מספרי מוסר וקבלה, מאת רבי ראובן כץ בעל "ילקוט ראובני". מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד 1893.
• ספר עונג שבת, דיני שבת, מספרי מוסר וקבלה, מאת רבי ראובן כץ בעל "ילקוט ראובני". סיגעט, דפוס "צענטראלא" משה ראזענטהאל, [תרצ"ח 1938].
• כרוך עם: ספר מצות שבת, רמיזת תרי"ג מצוות בתיבת שבת, מאת רבי צבי רוזנברג. סיגעט, דפוס א. קויפמאן ובניו, תר"ץ [1930]. חתימת רבי "חיים יעקב קליין" מסאטמר.
• ספר זהר לשבת, מאמרי הזוהר הנהוג לאומרם בשבת ובמוצאי שבת. ירושלים, דפוס וינפלד, [תרצ"ח 1938].
• שלשה ספרים נפתחים על זמירות שבת, מנחת יעקב, מטה יהודה, פרחי שושנים, עם הוספות. בודפשט, דפוס האחים געווירץ, תש"ב [1942].
15 ספרים ב-14 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
חתימות בכתיבה ספרדית בדף השער: "אברהם עובדייה הי"ו..."; "...סי' עובדיה רפאל קאפואנו הי"ו"; ועוד.
[3], רמט; [3], קסח דף. 31 ס"מ בקירוב. נייר כהה ברובו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות במסגרת השער המאויירת. קרעים, בהם קרע חסר באחד מהדפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עץ ועור עתיקה, משוקמת (נייר בטנה חדש), עם הטבעות מוזהבות. בלאי ופגמים בכריכה (צדה האחורי מעט מנותק).
ספר שו"ת התשב"ץ, ארבעה חלקים, מאת רבינו שמעון בן צמח דוראן. עם ספר שו"ת חוט המשולש, מאת נכדי המחבר. אמשטרדם, דפוס נפתלי הירץ לוי, [תצ"ח-תצ"ט 1738-1739]. מהדורה ראשונה, עם ארבעה דפי שער. השער הראשון מאוייר בדמויות משה ואהרן, דוד ושלמה.
[11], צא; סט, [1]; סח, [1]; [1], קא, [1] דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בחלק מהדפים סימני עש גדולים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים ובחלק ממסגרות השערים. כריכה חדשה.
למהדורה זו ידועים מספר וריאנטים, הנבדלים זה מזה במספר דפי השער. ידועים עותקים עם 7 דפי שער (ואף עם 8 דפי שער, ראה קטלוג "קדם", מכירה 59, פריט 88), וישנם עותקים בהם מופיעים במקור רק 4 דפי שער (כמו בעותק שלפנינו. ראה מפעל הביבליוגרפיה, וראה דן וגיטה ירדני, "סדר הדפסתו לראשונה של 'ספר התשבץ' לרבי שמעון בר צמח דוראן בדפוס נפתלי הרץ לוי באמשטרדם", עלי ספר, י, תשמ"ב, עמ' 119-132). בשער הראשון המאויר נרשם פרט השנה "אשר" [תק"א 1741], אולם הספר נדפס למעשה בתצ"ח-תצ"ט.
העותק שלפנינו מכיל ארבעה דפי שער: דף שער אחד לחלק הראשון, ובחלק הרביעי, המחולק לשלושה חלקים, שער נפרד לכל חלק.
ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], תקל"ג-תקל"ד [1773]. מהדורה ראשונה.
הקדמת המחבר נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. באמצע ההקדמה (סופו של הדף הראשון וראשיתו של הדף השני) מופיעים דברי תוכחה ופולמוס כנגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים". בעותק שלפנינו מצויים שני הדפים עם ההקדמה, אך צדו השני של הדף השני (בו נדפסו במקור שיר מאת המחבר, ודברי המגיה), נותר ריק.
חתימה בדף השער: "לעלת"מ [=לפני עיור לא תתן מכשול] הק' משה בה"ד בלאך ז"ל"; וחותמת: "Dr Armand Bloch".
[3], כד; [1], כה-מו; מו-סז; סז-קיט, [2] דף. 32.5 ס"מ. נייר מעט כהה בחלקו. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
ספר שיח יצחק, חידושי הלכה על כמה מסכתות, וזכרון יצחק – דברי מוסר על סדר התנ"ך ועוד, מאת רבי יצחק בן רבי יוסף מקראקא. פיורדא, דפוס איצק צ"ד [צירנדארף] בשיתוף יתמי חיים מדפיס, [תקמ"א 1781].
מעבר לשער נדפסה הסכמת רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, הכותב בהסכמתו: "ויהי כי זקן יצחק זה קנה חכמה ובינה פרח שושנה, הוא מותיב והוא מפרק ומבאר כל חמירא, ומעודו הוה רחבא ביני עמודא דגרסא גרס באורייתא בתדירא ויצק מים על ידי אשר לו עלה עליו עול תורה מנעוריו וכל מגמותיו לתורה ולתעודה, ה"ה כבוד הרבני המופלג בהפלגות חכמים מוהר"ר יצחק מק"ק קראקא, וסוף דבר חזית בתוך הספר ה"ה ספר שיח יצחק וזכרון יצחק שפומי' ממל רברבין נוצר תאנה יאכל פריו פרי הילול במים אדירי' צולל מצולת ים התלמוד וחשקה נפשו להוציא לאור תעלומו למרבה המשרה על שכמו...".
רישום בעלות בדף השער: "קניתי מהוני הק' קאפל...".
[2], נ דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה.
אוסף גדול מספרי רבי יחזקאל הלוי לנדא אב"ד פראג, בעל ה"נודע ביהודה". חלקם ממהדורות ראשונות:
• ספר דגול מרבבה, חידושים על שולחן ערוך. פראג, דפוס עלזינוואנגר, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה, שנדפסה מגליוני ספריו של המחבר, ע"י בנו רבי ישראל לנדא.
• ספר שו"ת נודע ביהודה, מהדורה תניינא, חלק שני. פראג, דפוס Franz Sommer, תקע"א 1810. מהדורה ראשונה. חתימה מחוקה של רבי "מאיר הק' ראט – קאניטץ".
• ספר דורש לציון, דרושים מאת בעל הנודע ביהודה, חלק ראשון. פראג, דפוס משה לנדא, תקפ"ז 1827. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. בדף המגן, רישום בעלות בחתימת: "הק' שמעון עמריך[?] רדמו"ש פ"ק[?]"; והקדשה משנת אעת"ר [תרע"א 1911] בחתימת "הק' מרדכי הערצאג".
• ספר שיבת ציון, שו"ת, חלק ראשון. פראג, דפוס משה לנדא, תקפ"ז 1827. מהדורה ראשונה. לא נדפסו חלקים נוספים. חותמת של רבי "שמחה נתן גרינבורג, אב"ד דק"ק קעזמארק והגליל יע"א". חתימה בדף המגן: "הק' אברהם גריענבורג[?]".
• ספר ציון לנפש חיה, על מסכתות שבת ועירובין. וורשא, דפוס ישראל הכהן אלאפין, [תרל"ט] 1879. מהדורה ראשונה. חתימות: "משה גרין" (וחותמתו); "צב"ה".
• ספר דורש לציון, דרושים על סוגיות חמורות. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תר"ם] 1880. חתימה וחותמות של רבי "שמעון מנחם מענדל וואדניק במהרי"צ מקוטנא, גאוורטשוב" (עורך הספר "בעל שם טוב על התורה").
• ספר נודע ביהודה, מהדורה קמא. וורשא, דפוס האחים בני שמואל ארגעלבראנד, [תרנ"א] 1891. חתימות של רבי יום טוב ליפמן ליב כהן ("בן רבי יוסף דוב"); וחותמת של רבי קלמן וועבער אב"ד פישטיאן.
• ספר ציון לנפש חיה, על סדר קדשים. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"א 1891. מהדורה ראשונה. חותמת של רבי "ליב פריעדמאן, דיין דק"ק פרעסבורג".
• ספר דורש לציון, דרושים על סוגיות חמורות, עם שו"ת שיבת ציון, מאת בנו רבי שמואל לנדא. וורשא, דפוס יהושע גרשון מונק, [תרנ"ד] 1894. רישומי בעלות, חתימות וחותמות, ביניהן: "הק' אשר ישעי' פראממער"; "זה הספר שייך... מו"ה נפתלי יואל קליין נ"י מפ"ק דאראג"; "הק' נפתלי קליין"; "אליעזר מוידער, שו"ב"; רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".
• דרושי הצל"ח. וורשא, דפוס האחים לעווין עפשטיין, [שנות התר"פ 1920].
• ספר נודע ביהודה, מהדורא קמא ומהדורה תניינא. פאריז, דפוס געארגעס לאנג, תש"ז 1947. שני כרכים.
11 ספרים ב-12 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ארבעה ספרי חדושים, תשובות והגהות מאת רבי עקיבא איגר, מהדורות ראשונות:
• חדושי רבי עקיבא איגר, על בבא מציעא, גיטין, כתובות ועוד, בהדפסת בנו רבי בנימין וואלף. ברלין, דפוס קארנעגג, תרי"ח [1858]. מהדורה ראשונה. חתימה בדף השער: "מספרי ברוך מנדלבום". חותמות "אליעזר יעקב בר"א הלוי, עה"ק ירושלם ת"ו".
• הגהות רבינו עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה, בהוצאת אברהם משה בלייכראדע. ברלין, דפוס יוליוס זיטטענפעלד, תרכ"ב [1862]. מהדורה ראשונה. ללא שמונה דפים עם תולדות רבי עקיבא איגר מאת המו"ל.
• הגהות רבינו עקיבא איגר, על שלחן ערוך חושן משפט ואבן העזר, עם ליקוטים שונים, בהוצאת נכדו רבי נחום שטרייזאנד. טהארן, דפוס צ. דאמבראווסקי, תרכ"ט [1869]. מהדורה ראשונה. חותמות "אוצר הספרים של ישיבת 'עץ חיים' דולאזין".
• תשובות רבי עקיבא איגר, מהדורא תניינא. וינה, דפוס Jos. Schlesinger, תרמ"ט [1889]. מהדורה ראשונה. בדף המגן חותמות רבי פייש פולק אב"ד ווייטצען [רבי שרגא פייש פולק (תרכ"א-נספה בשואה תש"ד), תלמיד המהר"ם שיק וה"שבט סופר". בשנת תרס"א נבחר לרב קהילת הססטוס-קוו בווייטצען, שתחת הנהגתו הפכה לימים לקהילה אורתודוקסית רשמית]
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
שבעה מספרי המהרא"ל צינץ, בחלקם מהדורות ראשונות, שנדפסו בוורשא:
• ספר חדושים ופלפולים, על הלכות בשר בחלב. וורשא, דפוס אביגדור בן יואל Lebenssohn, תר"ה 1844. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות של רבי צבי מארדער ואביו רבי זאב וואלף מארדער.
• ספר שו"ת משיבת נפש, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס צבי יעקב בוימבערג, [תר"י] 1849. מהדורה ראשונה. חותמת ורישום בעלות של רבי שמריהו יוסף קלעפפיש מוורשא [אחיו של ראב"ד וורשא, וחמיו של הצדיק רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג].
• ספר שר האלף, חידושי רבי יהונתן אייבשיץ על הלכות פסח, עם מגן האלף, חלק א', מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרט"ז [1855-1856]. מהדורה שניה.
• ספר חידושי מהרא"ל צינץ, על הלכות שחיטה וטרפות, ועל מסכת שבת. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, [תרי"ט] 1859. מהדורה ראשונה.
• ספר גרש ירחים, חידושים על מסכת גיטין, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תר"ל 1869. מהדורה ראשונה. חתימות וחותמות של רבי "מרדכי מענדיל בר"מ בלאוואט וולאשצאווא".
• ספר שיורי קומץ המנחה, דרושים על ימים נוראים, שבתות ומועדים. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"א 1871. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות בדף השער.
• ספר שמחת יום טוב, על מסכת ביצה, מאת המהרא"ל צינץ. וורשא, דפוס יוסף אונטערהענדלער, תרמ"א 1881. מהדורה שניה. חתימה וחותמת של רבי "מרדכי יוסף גאלדפעלד – ביאלא".
המחבר, הגאון רבי אריה ליב צינץ – המהרא"ל צינץ (תקכ"ח-תקצ"ג), מגדולי גאוני פולין. נולד בפינטשוב לאביו רבי משה אייבשיץ שהיה בן-אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ וחתן רבי אריה ליב צונץ. כבר מנעוריו נודע כגאון חריף ובקי במרחבי התורה, בגיל 25 נתוודע אל בעל ה"נודע ביהודה", שהתפעל מגאונותו ועמקותו והיה "מאוכלי שולחנו" בפראג קרוב לשנה. כיהן כאב"ד פלאצק וטשכנוב, ובשנת תק"ע עבר לעיר וורשא בה ישב על התורה ועל העבודה, וגדולי גאוני פולין נמנו על תלמידיו המובהקים, בהם הרה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב, האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר בעל "חידושי הרי"מ" והגאון רבי יעקב גזונדהייט בעל "תפארת יעקב". השאיר חיבורים גדולים ועצומים על סוגיות עמוקות במרחבי הש"ס. חלק גדול מחיבוריו נשארו בכתב-יד עד לאחר פטירתו, ונדפסו בידי תלמידיו. כידוע, ברגעיו האחרונים לפני פטירתו מן העולם, סבבו את מיטתו תלמידיו הגדולים גאוני וורשא, והרב התאמץ וכתב בפניהם את צוואתו המפורסמת, בה הבטיח להיות "מליץ טוב" לזכותו של מי שישתדל ויסייע בהוצאת ספריו. העתק הצוואה חרות על מצבת קברו בבית העלמין בווארשא. במשך הדורות שחלפו מאז ועד היום, הדפיסו אנשים רבים את ספריו כסגולה לישועה ולרפואה, כפי הבטחתו הנ"ל, בהם הרה"ק רבי אליעזר פיש האדמו"ר מביקסאד (תר"מ-תש"ד) שהדפיס בעיר סאטמר כמה מספרי המהרא"ל צינץ כסגולה לישועה ולברכה לתורמי ההדפסה. גם הגאון הנודע רבי חיים קרייזווירט אב"ד אנטוורפן (תרע"ח-תשס"ב), הדפיס כמה וכמה מהדורות של ספרי המהרא"ל צינץ. גם הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי ה"סטייפלר" הדפיס קונטרס מספרי המהרא"ל צינץ, כסגולה לרפואת חתנו הגאון רבי שאול ברזם (ראה: ארחות רבינו, ג, עמ' קכא-קכב; ובמהדורה החדשה, ד, עמ' קסה-קסו).
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר שערי אפרים, על דיני ומנהגי קריאת התורה, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות, מחכמי ה"קלויז" בבראד – אוסף מהדורות:
• ספר שערי אפרים. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, תקפ"ה 1825, בערך]. בשער: "דובנא". חתימות בדף השער: "אליקום געציל לנדא".
• ספר שערי אפרים. לבוב, דפוס חיה גרוישמאן, [הסכמה תר"א 1840]. רישום בעלות בדף השער: "שייך לה"ה הק' קאפיל צבי דיקמאן" – רבי יעקב קופל צבי דיקמן (תק"ס-תר"ן), כיהן ברבנות בערים פאלטשיאה, טשרנוביץ, בוטושאן, ובערים נוספות בחבל מולדביה. מחברם של הספרים "יד החזקה" על ענייני חזקה, "אופן הגלגלים", "ספר המכלולים", "קרני ראמים", תורת עירובין".
• ספר שערי אפרים. קאלאמעא, דפוס M. Bilous, תרמ"ד 1883.
• ספר שערי אפרים, עם "שערי רחמים" מאת רבי שבתי ליפשיץ דומ"צ אורשיווא, ו"שערי חיים" מאת רבי חים יהודה עהרנרייך. ארשיווא, דפוס משה יודא גלאנץ, [תרצ"ב 1932].
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
חמישה ספרים מספרי הגאון רבי אלעזר לעוו, בעל ה"שמן רוקח":
• שערי חכמה, מהדורא בתרא. ס. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, [תרס"ז] 1907. מהדורה שניה. חסרים כ-5 דפים בסוף הספר.
• שאלות ותשובות שמן רוקח, חלק ראשון. ס.-וואראהל, דפוס יעקב ווידער, תרס"ט [1909]. מהדורה שניה. שני עותקים. עותק אחד חסר ארבעה דפי פרנומרנטן בסוף. עותק שני חסר דף קד ו-[6] דף בסוף (פרנומרנטן).
• סמא דחיי, דרשות בעניינים שונים. ס. וואראהל, דפוס יעקב ווידער, תרס"ו 1905. מהדורה שניה. חסרים דפים נ-נט ו-[6] דף בסוף הספר.
• ספר מנחת ערב, דרשות בעניינים שונים. טאלשווא, דפוס Benjamin Friedman, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה. וריאנט. הדפסת הספר החלה בקאששא, שם נדפסו רק ארבעת הדפים הראשונים. ההמשך נדפס באותה שנה בטאלשווא. בחלק מן העותקים שנדפסו בטאלשווא צורפו הדפים הראשונים שנדפסו בקאששא, ובחלקם (כמו העותק שלפנינו) הודפס השער והדפים הראשונים שנית בטאלשווא (בהשמטת חלק מההסכמות). חסרים דפים קכא-קכח.
הגאון רבי אלעזר לעוו (תקי"ח-תקצ"ז), מגאוני דורו המפורסמים, כיהן רוב שנותיו כאב"ד בכמה קהילות חשובות ברחבי אירופה. בשנת תקל"ח כיהן כאב"ד פילץ שבגלילות קראקא. בשנת תקס"א עבר לכהן כאב"ד טרישט בבוהמיה, ובהמשך כיהן ברבנות ערים שונות במורביה והונגריה. רוב ימיו כיהן כראש ישיבה, והעמיד מעל אלף תלמידים, בהם מגדולי גאוני הדור. בנו היה הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". רבי אלעזר היה ספרא-רבה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם (12 מהם הדפיס בחייו). בחלק גדול מחיבוריו הוא עוסק בכללי ודרכי הש"ס. על פי המסופר, היה הוגה בתורה אף בשעות השינה, ובחלומותיו היו מתחדשים לו חידושים רבים. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר עוד כי במוצאי יום כיפור היה שוקד על תלמודו כל הלילה, מבלי שטעם מאומה עם צאת הצום, והיה זוכה כל שנה בלילה זה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר).
ה"חתם סופר" מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" התבטא רבי מרדכי בנט בהתפעלות רבה: "הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם". בהדפסת ספריו ראה את עיקר ייעודו משמיים, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם – "לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות, ואת הריווח הקדיש תמיד להדפסת יתר חידושיו, כי זו היתה כל מגמתו להגדיל תורה ולהאדירה" (בית אשר אהל שרה, עמ' קג, בתחילת ספר מנוחת אשר, מהדורת ברוקלין, תשכ"ג). בצוואתו כתב שיחקקו על מצבתו את שמות כל ספריו.
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות.
אוסף מספרי בעל ה"כתב סופר" - הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג וראש הישיבה בפרשבורג:
• שו"ת כתב סופר, חלק אורח חיים. פרשבורג, דפוס פראנץ נירשי אונד קאמפ’, תרל"ג [1873]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בשנה הראשונה לאחר פטירת המחבר.
• שו"ת כתב סופר, חלק יורה דעה. פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, תרל"ט-תרמ"ד [1879-1884]. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה.
• שו"ת כתב סופר, חלק אבן העזר (חלק ראשון בלבד): פרשבורג, דפוס השותפים דוד לוי ואברהם אלקלעי, [תרמ"ח 1888]. מהדורה ראשונה.
• שו"ת כתב סופר, חלק חושן משפט. דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, תרנ"ד 1894. מהדורה ראשונה.
• כתב סופר, על התורה. וינה, דפוס Jos. Schlesinger, [תרמ"ט 1889]. מהדורה שניה ומורחבת. שני כרכים. מספר חתימות וחותמות של אישים שונים לבית משפחת דרוממער (אפרים, אליעזר, יעקב). בסוף הכרך השני רישום "לזכרון בספר איך שאני ח"מ יצאתי לחרת... בשנתרנ"ה... 1895, הק' אלעזר אפרים דראממער" (ידוע על רבי אפרים דרוממער, מראשי קהל יולניצא ומחשובי חסידי ספינקא; עלי זכרון יח, עמ' נו).
• ספר כתב סופר, על התורה. וינה-בודפשט, דפוס Jos. Schlesinger., [תר"ע 1910, בערך]. חותמות של "חברה משניות וקנין ספרים דק"ק ווראנאב יצ"ו" ושל רבי "גרשון גאיטיין מק"ק העדיעס".
• חידושי כתב סופר, על מסכת גיטין, שני חלקים. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ו-תרנ"ז 1896[-1897]. שני כרכים.
• כתב סופר, חידושים על כמה סוגיות. בודפשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תרצ"א [1931].
• כתב סופר, חידושים על כמה סוגיות. בודפשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תרצ"ב [1932].
• כתב סופר, על מסכת חולין. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תרצ"ח [1938].
המחבר, הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר הנודע בשם ספריו – בעל ה"כתב סופר" (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה למרות שהיה אז צעיר לימים כבן-24 שנים, כסתו היתה נתונה בין גדולי הרבנים בדורו שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש מלחמת הרבנים, אשר לחמו מלחמת ה' בהיווצרות תנועת הריפורמה הכפרנית, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה - בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.
12 כרכים. גודל ומצב משתנים. חותמות וחתימות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר לחם ושמלה, על הלכות נדה טבילה ומקוואות, מאת רבי שלמה גנצפריד. לבוב, דפוס צבי הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תרכ"א] 1861. מהדורה ראשונה.
הקדשה בדף השער: "דו"ד [דורון דרשה] ומזכרת אהבה לי"נ הב' החריף המופלג... חתן תמים למעלות... מו"ה עקיבא נ"י. ממני אוהבו כנפשו הק' דוד ל"ב".
[2], קכד דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר (חלקים מהטקסט הושלמו בכתב-יד). כריכה חדשה.
