ספר דברי חכמים, "זייער שייני דרשות אויף תורה קשיות מיט תרוצים פון גרוסי רבנים אין גאונים מופלגי עולם זי"ע" [=דרשות מאוד יפות על התורה, קושיות ותירוצים מגדולי הרבנים והגאונים]. לבוב (למברג), דפוס Josef Schnayder, תר"י 1850. יידיש מנוקדת.

[38] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ספורים בשולי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר נדיר! נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מהספריה הבריטית (במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [36] דף בלבד ואילו לפנינו [38] דף).

ספר "איזה הלכות מיד החזקה" – Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט של חמישה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. סנקט פטרבורג, [תר"י-תרי"ב] 1850-1852. ארבעה חלקים בחמישה כרכים. מהדורה דו-לשונית בעברית ובגרמנית.
בשער נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלאשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].

הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה בידי ממשלת הצאר הרוסי כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי, ונערכה בהתאם למגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים, עם הוספות ושינויים, בעריכת לאון מנדלשטם ("הסטודנט היהודי הראשון ברוסיה").
מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהן "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" – "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.

מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בסנקט פטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראו: אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז; תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קנג; אוצר סיפורי חב"ד – ו', עמ' 202 ואילך).

ארבעה חלקים בחמישה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים רבות ומתחלפות. ייתכן שחסרים דפים במספר מקומות. 18 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים. קרעים במספר דפים (בעיקר בחלק מדפי השער), משוקמים בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות (אחידות).

במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000179085), נרשם חלק נוסף (חמישי), עם מניין המצוות להרמב"ם, שנדפס כתוספת למהדורה שלפנינו, בשנת תרי"ג 1853. חלק זה אינו מופיע בסט שלפנינו.

ספר ישמח לב, דרושי חסידות על אגדות הש"ס, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל. [זולקווא, תק"ס 1800]. בדף השער: "כאשר נדפס בסלאוויטא". מהדורה שניה.
הספר נדפס לראשונה בסלאוויטא בשנת תקנ"ח. יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם ספר "מאור עינים" של המחבר. כשנתיים לאחר מכן נדפס ספר "ישמח לב" במהדורה חוזרת, היא המהדורה שלפנינו. במהדורתו השנייה של הספר "מאור עינים" שנדפסה בפולנאה (תק"ע 1810), אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם המשותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה.

המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות, ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].

כח דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע בדף האחרון, משוקם בנייר-דבק. חיתוך דפים עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

אוסף מהדורות של ספר ליקוטי תורה, דברי חסידות והדרכות ישרות, מאת האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי, המגיד מטשרנוביל (תק"ל-תקצ"ז):
• ספר ליקוטי תורה. לבוב [למברג], דפוס J.M. Stand, [תרכ"ו] 1865. מהדורה שניה. רישום בעלות בדף השער: "זה שייך לי לשמי הק' משה גרשון ב"ר חיים שליט"א"; "משה גרשון ג"ץ" [רבי משה גרשון גאלדצווייג מצפת ומרבני שיקאגו בארה"ב; מגדולי חסידי באיאן; אוצר הרבנים 15343].
• ספר לקוטי תורה. לבוב, דפוס J.M. Stand, [תרכ"ז] 1867. רישום בעלות (בעיפרון): "שייך למשה נחמי'[ה] קאסיררר".
• ספר לקוטי תורה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרמ"ג 1883.

3 ספרים. גודל ומצב ומשתנים. כריכות חדשות. חותמות ורישומי בעלות בחלק מן הכרכים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר אבן פינה, שולחן ערוך אבן העזר, עם פירוש דרישת ארי, מאת רבי אברהם אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. למברג, דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולצדה הסכמת תלמיד המחבר רבי משה טייטלבוים אב"ד שיניווא [בעל ה"ישמח משה"], הכותב על רבו: "...כד הווינא טליא יצקתי מים על ידו ושימשתי אותו בישיבה... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי...".

מחבר הספר, המקובל הקדוש רבי (אברהם) אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמה לספרו "אותות השמים": "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר "אותות השמים": "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "מנעוריו לא מש מתוך אהל של תורה... העמיד תלמידים הרבה... וכל דבריו כגחלי אש ולפידים...". בהסכמה לספר אותות השמים כותב עליו רבי לוי יצחק: "...ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות, ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
חתימות בדף השער: "סענדר בארלאנט"; "סענדיר מקולק"; רישום צנזור בשער, משנת 1837; חותמות שונות בשער ובדפי המגן.

[2], קטו, [3] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי. קרעים חסרים גסים בשולי דף השער ודפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.