מכתב (שלש שורות) בכתב ידו וחתימתו של רבי משה פיינשטיין. [ניו יורק], כסלו תשל"ח [1977].
תשובה שנכתבה בכתב-ידו, בשולי אגרת שקיבל רבי משה פיינשטיין מאת רבי דוד נשר ראש "מחלקת הכשרות הארצית" של "הרבנות הראשית לישראל", שפנה בשאלה אודות נאמנות ה"הכשר" של הרב יחיאל מיכל שמואל על הבשר מבית המטבחיים "דעביוק פעקינג".
הרב פיינשטיין משיב בכתב ידו: "הרב יחיאל מיכל שמואל משיקאגא בן גיסי הרב הגאון ר' יצחק אייזק הלוי שמואל ז"ל הוא ירא שמים וגם שמש בזה הרבה גם בהיותו אביו ז"ל בחיים, ויש לסמוך עליו כשכותב שהוא כשר, וע"ז באתי עה"ח בי"ד כסלו תשל"ח, משה פיינשטיין".

הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.

אגרת דואר אוויר. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.

דף בכתב יד, שטר מכר על זכויות בניה בחצר בירושלים, שנעשה בין "הרבני הנגיד מו"ה יצחק ליב מדובנא" ל"הרב הישיש מו"ה צדוק ב"מ יחיאל הלוי", בכתב-ידם ובחתימתם של הבוררים רבי אריה בן רבי ירחמיאל נאמן, ורבי אברהם יוסף בן מתתי'[הו], ובחתימות-ידיהם של שני הצדדים רבי צדוק הלוי ורבי יצחק ליב מדובנא. ירושלים, אלול תרטו"ב [תרי"ז 1857].

רבי אריה ליב נאמן (תק"ס-תרל"ז), בן רבי ירחמיאל מרקוס מקיידאן. עלה מווילנא בבחרותו, בשנת תקע"ו, עם רבי שלמה זלמן שפירא מוואלוז'ין, שלקחו כחתן לבתו חיה ביילא. היה מסור בלב ונפש לטובת ירושלים, לקיום היישוב והתפתחותו, ונשא על כתפיו את כל ענייני העיר. קיים מגעים עם השר מונטיפיורי לעזרת היישוב החדש, וניהל משא ומתן לרכישת קרקעות. נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי בית הכנסת "החורבה" (פינחס גרייאבסקי, זכרון לחובבים ראשונים, ב, תרפ"ז, עמ' 3-7).

רבי צדוק הלוי קרויז (נפטר תרכ"א), עלה ממאהילוב לירושלים בשנת תקפ"ב, מבוני ירושלים וממייסדי ת"ת וישיבת "עץ חיים". חצרו בעיר העתיקה בירושלים, ידועה עד היום בשם "חאש של ר' צדוק".
זמן מה לאחר כתיבת שטר זה התעוררו ויכוחים אודות כמה פרטים שלא היו מבוארים בשטר, והם התייצבו לבוררות מחודשת בפני רבי אריה נאמן ורבי שמואל מדלהינוב, בה נכתב שטר נוסף, שנדפס אצל ר"ד דסלר (שנות דור ודור, ב, עמ' מג-מה).
המסמך שלפנינו כנראה לא נדפס, אולם הוא מוזכר בשטר השני שנכתב בנידון הנ"ל (ונתפרסם ב"שנות דור ודור", שם).

[1] דף. 29 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים זעירים ספורים בעיקר לאורך סימני הקיפול, עם פגיעה מזערית בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.

מצורפת פתקה ישנה עם הכיתוב: "ניירות של... לחצר הוראדנא".

דף עם חמש קבלות ריקות ללא-מילוי, על תרומה ל"בנין הקדש" על ציון התנא רבי מאיר בעל הנס. [ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק?, סוף שנות התר"כ 1867 בקירוב].
דף מודפס עם חמש קבלות המיועדות לגזירה ולמילוי בכתב-יד. על הקבלות נכתב: "לר"מ ביד האיש הנכבד אשר הרים תרומה לה' לסיוע הבנין הקדש על ציון התנא האלהי ר' מאיר בעל הנס זיע"א, סך___ אל יד חו"ר פקו"מ עה"ק טבת"ו, הכ"ד השד"ר מק"ק הספרדים לבנין הק'...". לצד כל קבלה ספח למילוי בידי התורם: "הרימותי ידי לה' ונתת נדבת לבי סך___ ביד השד"ר...".

[1] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש וקרע חסר קטן, עם פגיעות בטקסט. סימני קיפול.

קבלות אלו נדפסו בסוף שנות התר"ך, כאשר מוסדות עיר הקודש טבריה החלו במגביות עצמאיות לקופת רבי מאיר בעל הנס. בנין הקבר על ציון רבי מאיר בעל הנס בטבריה, נבנה בשנים תרכ"ז-תרכ"ח, ובאותה תקופה יסדו חכמי טבריה את ה"הילולה" על ציון רבי מאיר בעל הנס בתאריך י"ד באייר [בשביל הנדיבים מרחבי העולם שהגיעו לארץ ישראל לקראת ההילולה של רשב"י במירון בי"ח באייר – ל"ג בעומר].

כרוז מודפס "גזירת עירין - פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט 1889]. שני עותקים שונים. באחד מהם מודפס משני צידי הדף, ובשני הודפסו שני העמודים מצידו האחד של הדף.

מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאלסטוק, ועוד רבנים - נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".

עותק 1: [1] דף, מודפס משני צידיו. 40X24.5 ס"מ. מצב טוב.
עותק 2: [1] דף, מודפס מצדו האחד. 39X49 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. עקבות רטיבות, עם סימני עובש קלים. סמני קיפול. קרעים קטנים בשוליים וקרעים במרכז הדף, ללא פגיעה בטקסט. שיקום בנייר-דבק מצדו השני של הדף.

אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראה: קטלוג "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).