שני מכתבים מהאדמו"ר רבי משה יחיאל עפשטיין מאוז'רוב:
1. מכתב על גבי גלויה, בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר. תל אביב, [תשרי תשכ"ד 1963].
נשלח לרבי איטשה [יצחק] מאיר לוין – ברכת "שנה טובה ומתוקה, בהצלחה מרובה בכ"ע [בכל ענייניו] ומנוחה והרחבת הדעת". בהמשך הוא כותב על ספרו החדש, ותפילתו להמשיך בעבודת הקודש "בבריות גופא ונהורא מעליא".
גלויה. 9.5X14.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק, עם פגיעות קלות בטקסט.

2. מכתב שנכתב "בפקודת כ"ק מרן שליט"א", בידי "משה וואלף בעקערמאן, המזכיר" על נייר מכתבים רשמי של הרבי מאוז'רוב. ניו יורק, [שנות התר"פ-תר"צ בקירוב].
נשלח לנמען לא ידוע, בצירוף לספר תהלים עם פירושי לקוטי אורות ופנים יפות (פיוטרקוב תרפ"ד). ספר זה הושלם ונערך בסיוע האדמו"ר מאוז'רוב, כפי שמופיע בשער הספר. בראש הדף מודפס הכיתוב: "הרב משה יחיאל עפשטיין, אזשעראווער רבי... בראנקס נ. י.".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. קרעים קטנים בשוליים. סימן קיפול.

האדמו"ר רבי משה יחיאל אפשטיין (תר"נ-תשל"א), בן האדמו"ר רבי אברהם שלמה מאוז'רוב, ובן-בתו של האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין. מצעירותו נודע לשקדן ועילוי בכל אוצרות התורה. התמנה לרב באוז'רוב בגיל כ"ו, ומשנת תרע"ח החל לכהן כאדמו"ר בעיר אוז'רוב. בשנת תרפ"ד היגר לארה"ב והתיישב בברונקס, שם המשיך בהתמדתו והסתיר את עצמו. בשנת תשי"ג עלה לארץ ישראל, תחילה בבני ברק ובהמשך בתל אביב. היה חבר ב"מועצת גדולי התורה" ועסק רבות בענייני הכלל. נודע על שם סדרת ספריו, רחבי ההיקף והדעת: "אש דת" ו"באר משה".

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ברוקלין, תשל"ו [1976].
מודפס במכונת-כתיבה, וחתום בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר "הק' שלמהלברשטאם".
המלצה שנשלחה לרבני ומנהלי מוסד "עזרת תורה" בניו יורק, עבור "ידידי הדגול... מהו"ר ר' משה סאלאנט שליט"א מנקיי הדעת שבירושלים... ראש כולל רבינו חיים יוסף בית הוראה שבירושלים". האדמו"ר מבקש לסייע לו לרגל נישואי בתו עם "בחור ת"ח וירא שמים מפורסם כמר יוסף דרוק נ"י ממצויני ישיבת טשעבין בנו של הרב הגאון ר"ח דרוק שליט"א מיקירי ירושלים". הוא מסיים בברכה: "וזכות המצוה תגן על העושים והמעשים להתברך בשפע ברכה והצלחה, ותחזינה עינינו בשוב ד' את שיבת ציון במהרה בימ[י]נו".

האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (תרל"ד-תש"א, נספה בשואה; בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – תר"ז-תרס"ה, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" בעיר באבוב. רבי שלמה גם עזר לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה בגליציה, על עשרות סניפיה של "ישיבת עץ חיים – באבוב". לאחר השואה, ממנה ניצל בניסי-ניסים, הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. האדמו"ר הנהיג את חסידות באבוב בארה"ב במלכות ובנעימות רבה למעלה מחמישים שנה והיה אחד מגדולי האדמו"רים בארה"ב. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. 

הזמנה מודפסת לבר-מצווה, עם מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקרטשניף-קרית אתא רבי צבי הירש רוזנבוים. "כפר עטה" [קרית אתא], תשכ"ג [1963].
הזמנה מודפסת לשמחת בר המצווה של החתן "זיידא אליעזר זאב" (כיום האדמו"ר מקרטשניף-סיגעט). מעבר להזמנה, מכתב קצר בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר: "אברך אותו בברכת מז"ט מז"ט מז"ט, ידידו צבי הקטן".

הרה"ק רבי צבי הירש רוזנבוים (תרע"ב-תשס"ו), האדמו"ר מקרטשניף-סיגט, בעל "תורת חיים ואמונה", בנו של האדמו"ר רבי ניסן חיים מברודטשין ונכדו ותלמידו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרטשניף. חתן האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה. אדמו"ר בסיגט, בקרית אתא ובירושלים. ירא וחרד לדבר השם, קנאי לשם שמים ללא התפעלות משינויי התקופה, ומקורב גם לחוגי סאטמר. נודע כפועל ישועות בתפלתו מעומק הלב, על צרות הכלל והפרט.
בנו חתן הבר מצוה – הרה"צ רבי זיידא אליעזר זאב שליט"א, אדמו"ר מקרטשניף-סיגט, התגורר בוויאלימסבורג, ועלה לירושלים, בה הקים את בית מדרשו בשכונת "בית ישראל".

[1] דף. 10X13.5 ס"מ. נייר בריסטול. מצב טוב. כתמים.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], ניסן תרצ"ח [1938].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ואף מוסיף ברכה מיוחדת לחג הפסח הקרב.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-6 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "איך קום אייך צוא בענטשין און ווינשין צוא זאממען מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית מיט אריכות ימים ושנים און איין ריכטיגין געזונד אונד אללע ברכות והצלחות אונד נחת עושר ואושר... גיכין זאלין מיר אללע זוכה זיין זעהען אין ישעות ישראל אונד קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך ולאחל לך יחד עם רעייתך הגבירה הצדקנית באריכות ימים ושנים, בריאות איתנה, כל הברכות והצלחות, נחת, עושר ואושר, שנזכה במהרה לראות בישועת ישראל ולשמוע פעמי משיח], המברכו ומוקירו ומכבדו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקרעים קלים. סימני קיפול.

מכתב בחתימת ידו של הגאון רבי צבי דוב גליקסון, חתנו של רבי חיים מבריסק. וורשא, ב' תמוז תרפ"ט [1929].
מכתב מטעם ישיבת "תורת חיים" בווארשא, מודפס במכונת-כתיבה, עם שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של ראש הישיבה: "...הכותב וחותם לכבוד התורה ולומדי'[ה]... נאם צבי דוב הלוי גליקסזאהן ר"מ ראשי 'תורת חיים'", עם חותמת "ישיבת תורת חיים ווארשא – ע"ש מרן הגאון ר' חיים סאלאווייציק..." .
נשלח עבור שד"ר הישיבה שנסע לשוודיה, והוא מופנה אל הרב ד"ר מרדכי אהרנפרייז (תרכ"ט-תשי"א; סופר ופעיל ציוני, הרב הראשי של שטוקהולם), בבקשה לתמיכה בישיבת "תורת חיים" מיסודו של הגאון רבי חיים סולובייציק מבריסק, שכן "הוצאות ישיבתנו זו מרובות מאד, כי רובם של תלמידים המה מבני עניים כמאמרם ז"ל הזהרו וכו', ועול כל הצטרכותם מוטל על הישיבה הק' ויש לה להישיבה בית תבשיל... החובות רבו עלינו ועלו לסכום עצום... לזאת שלחנו את ידידנו הרה"ג הנכבד מר שמואל משה רובינשטיין נ"ל למדינה שוועדען במטרה לאסוף שם כסף לטובת קיום ישיבתנו הק', ובזה הננו פונים אל כמ"ה בתור מנהיג עדת ישורין, ודבריו נשמעים לכל יהודי מדינתו, כי יסייע ביד צירנו הנכבד להשיג את מגמתו הטוב...".

הגאון רבי צבי דוב (ר' הירש בער) הלוי גליקסון (תר"מ בערך-נספה בשואה), נולד בוורשא לאביו רבי אברהם יעקב מחסידי סוכוטשוב. ניכר מילדותו לעילוי גדול ובגיל בר-מצוה כבר ידע בעל-פה את כל הש"ס. רבם האדמו"ר בעל ה"אבני נזר" היה מדריכו לפרקים בדרכי לימוד התורה, ולימים התוודע אל הגר"ח מבריסק שהיה מגיע לעתים תכופות לוורשא ועסק עמו רבות בדברי-תורה. לימים בחר בו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק כחתן לבתו היחידה, ובתקופת מגוריו בבריסק בצל חותנו הגדול, קיבל רבי הירש בער ממנו רבות, מדרכי הנהגתו ודרכי לימודו בהבנה והעמקה לאמיתה של תורה. עם פטירת חמיו הגר"ח, נוסדה על שמו בווארשא ישיבת "תורת חיים", ובראשותה הועמדו חתנו רבי הירש בער גליקסון ובנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק – עם מעברו של הגרי"ז לכהן ברבנות בריסק נותר גיסו רבי הירש בער לכהן לבדו כ"ר"מ ראשי" בישיבה, תפקיד בו כיהן קרוב לעשרים שנה, עד חורבנה של הישיבה בימי השואה. בתו צירל נישאה בשנת תרצ"ג לרבי אברהם מאיר פינקל הי"ד (בן הגרא"י פינקל ממיר), ולימים אף הוא כיהן אף הוא כר"מ בישיבת "תורת חיים".

[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כתמים. קרעים קטנים בשוליים. נקבי תיוק. סימני קיפול.