ספר זכרון זאת, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה וליקוטים על נ"ך, מאת הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ – "החוזה" מלובלין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה.
בדף השער, חתימת "אברהם זעליג ערליך - בענדין" [ממתפללי ביהמ"ד של חסידי גור בבנדין, ראה: ספר בנדין, עמ' 171].

[2], עד דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים כהים בדף השער ובמספר דפים נוספים. סימני עש קלים. פגם בהדפסת המסגרת של דף השער. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

שני ספריו של הרה"ק רבי ברוך מקוסוב – מהדורות ראשונות:
1. ספר יסוד האמונה, ביאורים על התורה, פרקי אבות וליקוטים, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [Johann Eckhardt und Sohn], [תרי"ד 1854]. מהדורה ראשונה.
רעיונות וביאורים בדרך הדרוש על דברי רש"י על התורה, ובסופו ליקוטים שונים על נ"ך, פרקי אבות ואגדות חז"ל, ועוד. בראש הספר 15 הסכמות נלהבות מגדולי החסידות וגדולי דורו, המשבחים את הסברתו המיוחדת בתורת הקבלה (חלק מההסכמות נכתבו בחיי המחבר בשנות התק"כ, וחלקן בשנות התק"נ לאחר פטירתו, אך נדפסו כאן לראשונה).
חותמות עתיקות של "יוסף ברנ"צ מבענדר" מצפת.
[4], קיד, [1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

2. ספר עמוד העבודה, ביאורי מושגים בתורת הקבלה, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [Johann Eckhardt und Sohn], [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור.
[2], ה-ו, רב דף. 23.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט. פגיעות בטקסט כתוצאה מנקבי הכריכה והכריכה. כריכה חדשה.

המחבר, רבי ברוך מקוסוב (נפטר תקמ"ב, אנצי' לחסידות, א, עמ' שפא-שפג), כיהן כמגיד מישרים בקוסוב. נודע כפה מפיק מרגליות ובכח הסברתו המיוחד בביאור מושגים מופשטים בקבלה וביסודות האמונה. בספריו הוא מביא ביאורים ויסודות מאת הבעש"ט והמגיד ממזריטש, ומתלמידיהם.
בספר מבאר המחבר מושגים רבים בתורת הקבלה, בצורה יסודית, ובשפה שווה לכל נפש, על פי דרכו ושיטתו של המקובל רבי יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים" (נדפס לראשונה באמשטרדם תצ"ו). הספר שלפנינו הוא כעין המשך לספר "שומר אמונים". חלקו הגדול בנוי בצורת ויכוח (בדומה למבנה הספר "שומר אמונים").
רבי מנחם מנדל מפרימשלן (תלמיד הבעש"ט) כותב על המחבר בהסכמתו: "והי' אתי עמי במחיצה אחת כמה ימים ואמר לי כמה דברים בכתבי האר"י והסביר הענין היטב להבין הענין היטב משולל ומופשט מגשמיות ונכנסו הדברים בלבי וערבים עלי מאוד... נראה לי שהם הם עיקר יסודות התורה ויחוד האמונ(ת)[ה] ליתן כבוד לה' אלהינו...".
שני הספרים נדפסו בטשרנוביץ בשנת תרי"ד, על ידי אותם מו"לים ובאותו בית דפוס. ברוב העותקים של ספרים אלו, כבעותקים שלפנינו, נדפסו 15 הסכמות בתחילת הספר "יסוד האמונה" ורק 2 הסכמות (הסכמות רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור) בתחילת "עמוד העבודה", על אף שתוכן רוב ההסכמות שייך רק לספר "עמוד העבודה".

ספר תורת חיים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים הגר מקוסוב. לבוב, דפוס F. Grossman, [תרט"ז] 1855. מהדורה ראשונה.

המחבר האדמו"ר רבי חיים הגר מקוסוב (תקנ"ה?-תרי"ד), מגדולי האדמו"רים בדורו, בנו של בעל "אהבת שלום" מקוסוב ואביו של בעל ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ. ספרו הקדוש "תורת חיים" שלפנינו נדפס ממחברת שהייתה מונחת למראשותיו בעת שישן. באמצע השינה היה מתעורר מספר פעמים וכותב במחברתו את אשר התגלה לו בשנתו. הספר מיוסד כולו על כתבי האר"י, וזאת על אף שמחברו כתב על עצמו בענוותנותו שאין לו עסק בנסתרות (נזר החיים, עמ' שט).

[1], ה-לט; ז, [2] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרע חסר גדול בדף השני, עם פגיעה רבה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט באחד מהדפים. חותמות. כריכה חדשה.

קונטרס השמות, השלמות לספר עטרת צבי, עם ביאור ארוך על מאמר זוהר מפרשת ויקרא, ומאמרים נוספים שנשמטו מספר עטרת צבי, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, דפוס Chawe Grosman, [תר"ח] 1848. מהדורה יחידה.

המחבר, האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם (על אף שלא היה חסיד).
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. הוא נדפס בשלושה חלקים, בשנים תקצ"ד-תר"א בקירוב. הספר שלפנינו הוא חלק השלמה לספר זה. החל מהמהדורה השניה של עטרת צבי, שנדפסה בלבוב תרל"א-תרל"ב, שובץ רובו של קונטרס השמות בפנים הספר.
חתימה בדף השער: "יעקב אליעזר ווייסקאפף".

[1], ב, [15] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער (החלק החסר הושלם כנראה מעותק אחר, ובו סימני עש גדולים משוקמים במילוי נייר, עם תיקון מסגרת השער בכתב-יד). חותמת. כריכה חדשה.

ספר אור החיים, תוכחות מוסר לעוסקים בחקירות באמונה ובלימוד פילוסופיה, מאת רבי יוסף יעבץ – "החסיד יעבץ", עם ביאורים והרחבות בשם "מעין גנים", מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל ה"בני יששכר". שלוש מהדורות:
• לבוב, דפוס Joseph Schneider, תר"י 1850. מהדורה שניה. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמת בעלים עתיקה: "יצחק אייזיק שור... ביקרשטי" [רבי יצחק אייזיק שור אב"ד בוקרשט (תקצ"ו-תרנ"ד). בעל "תפארת אדם" ו"תולדות אדם". רבה של בוקרשט משנת תרל"ג. נכדו של רבי אהרן משה טויבש אב"ד יאסי].
• לבוב, דפוס ישכר ב"ק, תרכ"ג 1862. קרע חסר עם פגיעה בטקסט בדף האחרון.
• פרמישלה, דפוס זופניק, קנאללער עט האממערשמידט, תרמ"ג 1883. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישום בעלות: "חיים מנחם מענדיל הלוי גרשבערג, לאדז".

המחבר, רבי יוסף יעבץ (ר' בקירוב-רס"ח), ממגורשי ספרד, מאריך לטעון בספרו שהסיבה לעונש הגירוש הייתה העובדה שרוב יהודי ספרד דבקו בלימוד פילוסופיית חכמי יוון והעדיפו את חכמת הגויים על פני חכמת התורה. ספרו "אור החיים" נדפס לראשונה בפיררא בשנת שי"ד.
החיבור "מעין גנים" שכתב ה"בני יששכר" הנו חיבור פולמוסי שנכתב בכאב גדול ובזעם רב. רובו הגדול כולל דברי התקפה חריפים ביותר על תנועת ההשכלה – על משכילי גליציה, על משה מנדלסון וכתביו, ועל כל ההולכים והנוטים ללכת בעקבותיהם.
כפי הנראה, חיבורו של בעל ה"בני יששכר", הוא החיבור הראשון שבו נדפסו דברי קטרוג והתקפה חריפים על מנדלסון עצמו ולא רק דברי ביקורת על תוכן חיבוריו ותרגומיו. לדוגמה: "והנה בדורותינו רבם המובהק להם (בוודאי אשו לא כבה ותולעתו לא הומת, על שהחטיא את הרבים וגילה פנים בתורה בעזות מצח, שלא כהלכות דת ישראלית) העתיק התנ"ך ללשונות נכרים, והפך ובלבל הדת, עד שאפילו האומות מבינים שיצאו מכלל הדת, וספריו אסורים לבא בקהל ד' עד עולם" (דף ט/2).
"מעין גנים" נדפס לראשונה (זולקווא תר"ח) לאחר פטירת המחבר (טבת תר"א). לאחר שנדפס הספר, הביא בן המחבר, האדמו"ר רבי דוד מדינוב, את הספר אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, מגדולי אדמו"רי גליציה. לאחר שעיין בספר, אמר רבי יהושע: "זה לא ספר, אלא חתיכת לב יהודי... אש להבה". אמר לו רבי דוד: "אספר לכם כיצד כתב אבי מורי זצ"ל את הספר 'מעין גנים'. אבי היה פעם חולה במשך ששה שבועות רצופים, מיעט באכילה ושתיה, כשהוא מהלך מהורהר ונאנח עמוקות. אנשי ביתו לא ידעו מה לעשות כדי לרפאותו. כאשר קראו לרופא שבדקו, אמר הלה: לחולה ישנה תשוקה מסוימת, ואם הוא יקבלה – ייטב לו... רבינו בשמעו את דברי הרופא, לקח נייר ודיו, הסתגר בחדר והחל לכתוב את הספר 'מעין גנים' עד תומו, ללא הפסקה. כאשר סיים את כתיבתו, הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו. ובאמרו כי עתה הוטב לו, הוסיף: עתה גליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים" (הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב', מהדורת בני-ברק תשס"ה, עמ' תקיד).

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.