שו"ת תשובה מאהבה, חלק ראשון, מאת רבי אלעזר פלקלס. קאשוי, דפוס "Hungaria", [תרע"ב] 1912.
רישום בעלות וחותמות של רבי "חיים האלבערשטם, מאשציסקא, חתן הרה"צ שליט"א אב"ד דפה".

הרה"צ רבי חיים הלברשטם, בן האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטם מסטרופקוב. נשא לאישה את מרת רבקה בת רבי אריה ליבוש רוזנפלד אב"ד מושציסק (אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב, עמ' 511).

[1], 8, [1], קו דף. 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט בשני הדפים הראשונים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר תולדת יצחק, דרושי חסידות על התורה, מאת הגאון הקדוש המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע (סְבַליאַבָה) ומונקאטש (דודו ורבו של ה"אמרי יוסף" מספינקא). חלק ראשון (בראשית-שמות): מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, תרס"ג [1903]; חלק שני (ויקרא-דברים): מ. סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן, תרס"ד [1904]. שני כרכים.

העותקים של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מווישיווא. בדפי השער של שני הכרכים, ובדפים נוספים חותמות של רבי "מנחם מענדיל האגער בהרה"צ שליט"א מוויזניצא, אב"ד דק"ק אויבערווישא והגלילות יע"א". בסוף הכרך הראשון חותמת של מו"ל הספר: רבי "יוסף ווייס בהגה"צ מוהרי"א ז"ל" ממונקאטש, בן המחבר.

האדמו"ר מווישיווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר וויזניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבער-ווישיווא), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה".

שני כרכים. חלק ראשון: [7], מב דף. חסר דף [2] בתחילת הספר; חלק שני: כז, [1] דף. חסרים [4] דפים בסוף הספר, עם "שמות הפרענומעראנטען". 18.5 ס"מ. נייר יבש ושביר, כהה בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בכרך הראשון. קרעים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה במסגרת השער של הכרך הראשון. במספר מקומות בכרך הראשון חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).

ספר ברורי המדות והשיעורין, בירור מידות ומשקלות ושיעורים נוספים, מאת רבי מאיר קליין שו"ב בק"ק מאלדאווא. ש.א. אויהעלי (אוהעל), דפוס אלעזר דייטש המכונה בית הדפוס "קראא", תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה.
חתימות והגהות של הגאון הקדוש רבי ראובן חיים קליין אב"ד סנינה, חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר.

הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-תש"ב; נספה בשואה), בנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח-סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה. אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.

[4], ד-ז, [4], קסג עמ', [1] לוח מקופל ("לוח שנות המחזורים"). 20 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט בלוח שבסוף הספר. רישומים וחתימות. כריכת עור חדשה.

מכתב על גבי גלוית דואר (2 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תר"צ 1930].
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "בה"י [בעזרת השם יתברך], הנני פבש"ה [פורס בשלומו הטוב] ומברכו בכט"ס [בכל טוב סלה] באהבה, חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה ולברכו בברכת ישועה וברכה ושפע והצלחה בכל אשר יפנה...".

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.

גלויה. 10X14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב על גבי גלויה רשמית, בכתב ידו וחתימתו של הגאון החסיד רבי חנוך צבי לוין אב"ד בנדין (חתן האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור). בנדין, תרצ"ב 1932.
נשלח אל משפחת מייזלר בווארשא, עם ברכות לנישואין לחתן ולכלה, לאמם [האלמנה] ולכל משפחתם "בני הרה"ח המפ'[ואר] רי"א ז"ל, שיחי'[ו] כולם בטוב". במכתב גם מוזכרים קרובי המשפחה: "...וכ"ק הרהגה"ח מליסק שליט"א וכ"ק הרה"צ מראספשע שליט"א [כנראה האדמו"ר בן הרה"ק אברהם משה וועלטפרייד מראספשע הסמוכה לפיעטרקוב] וכ' המח'[ותן] ההשנ"י עלביינגער שי' לאוי"ט [שיחיה לאורך ימים טובים] עם כל אשר לו ע"ב מז"ט לכולכם ותשבעו נחת, כנפש הדו"ש - חנוך צבי".

הגאון רבי חנוך צבי הכהן לוין (תרל"א-תרצ"ה), גאון מופלג, ממנהיגי יהדות פולין החרדית. חתנו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת", ונינו של האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר. נשא בשנת תרמ"ז את בתו הצעירה של רבו האדמו"ר מגור, ומאז היה סמוך על שולחנו כשהוא עוסק בתורה ובחסידות. במשך השנים הפך להיות אחת הדמויות המרכזיות במלכות בית גור, עוד בימי חותנו בעל ה"שפת אמת", ובשנים שלאחר מכן היה יד-ימינו של גיסו האדמו"ר בעל "אמרי אמת". ברוב טובו ופקחותו פעל רבות בצרכי הציבור, רודף צדקה וחסד ומשכין שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו. בשנת תרפ"א נתקבל לאב"ד העיר בנדין והיה נערץ ואהוב על כל שכבות הציבור. מתורתו נדפסו הספרים "יכהן פאר". בנו המפורסם הוא רבי יצחק מאיר הכהן לוין (חתנו של דודו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור) מנהיג "אגודת ישראל" בפולין ובארץ ישראל, שלימים היה מחותמי "מגילת העצמאות", וכיהן כשר הסעד בממשלה הראשונה של מדינת ישראל.

גלויה. 10.5X13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. שני נקבים, עם פגיעה קלה בטקסט.