מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (150) Apply book filter
- חסידות (106) Apply חסידות filter
- chassid (99) Apply chassid filter
- and (28) Apply and filter
- וספרים (19) Apply וספרים filter
- יסוד (19) Apply יסוד filter
- שונים (19) Apply שונים filter
- classic (19) Apply classic filter
- miscellanea (19) Apply miscellanea filter
- קבלה (16) Apply קבלה filter
- kabbalah (16) Apply kabbalah filter
- רבנים (9) Apply רבנים filter
- וצוואות (9) Apply וצוואות filter
- ואדמורים (9) Apply ואדמורים filter
- ואדמו (9) Apply ואדמו filter
- הספדים (9) Apply הספדים filter
- ביוגרפיה (9) Apply ביוגרפיה filter
- וצוואות, (9) Apply וצוואות, filter
- רים (9) Apply רים filter
- ותולדות (9) Apply ותולדות filter
- ואדמו"רים (9) Apply ואדמו"רים filter
- biographi (9) Apply biographi filter
- eulog (9) Apply eulog filter
- histori (9) Apply histori filter
- of (9) Apply of filter
- rabbi (9) Apply rabbi filter
- rebb (9) Apply rebb filter
- testament (9) Apply testament filter
- testaments, (9) Apply testaments, filter
- חב (7) Apply חב filter
- חבד (7) Apply חבד filter
- חב"ד (7) Apply חב"ד filter
- chabad (7) Apply chabad filter
שלשה מספרי חסידות סלונים, בהם שני ספריו המפורסמים של האדמו"ר הראשון מסלונים רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה", במהדורות ראשונות:
1. ספר יסוד העבודה, ענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"ב 1892. שני חלקים בכרך אחד.
חותמות "אברהם יוסף אמזעל - לאדז"; "ישראל פרימער בהרב מאסטראווצא".
חלק ראשון: [5], 291, [5] עמ' (דפי תקוני הטעויות נכרכו בסוף החלק הראשון). חלק שני: 123, [7] עמ'. 23 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר בדף השער הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקם בהדבקת נייר מצדו השני של הדף. חותמות. כריכת עור חדשה.
2. ספר חסד לאברהם, "מפענח נעלמות, במסתרי הבריאה, ותפארת היקום", חיבור בקבלה, לאדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים. יוזעפאף, דפוס ברוך זעצער, [תרמ"ה 1886 (אישור הצנזורה מ-1885)]. שלושה חלקים כרוכים יחד.
דף שער נפרד לכל חלק.
[1], לט; [1], כה; [1], סה דף. 29.5 ס"מ. נייר יבש ושביר, ומעט כהה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים וסימני עש בדף השער ובמספר דפים נוספים, משוקמים בנייר-דבק (עם סימנים כהים). כריכה חדשה.
3. ספר "אור ישרים", סיפורים, מאמרים, הנהגות ותולדות חייהם של האדמו"ר רבי מרדכי מלעכוויטש, בנו, האדמו"ר רבי נח מלעכיוויטש, תלמידו, האדמו"ר רבי משה [פאליער] מקאברין, ותלמידו, האדמו"ר רבי אברהם וויינברג מסלונים, מאת רבי משה חיים קליינמן. וורשא, נפתלי ציילינגאלד, [תרפ"ד 1924].
[7], II-VI, [3]-230 עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. הדבקות נייר. כריכה חדשה.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו.
ספר עירין קדישין, מאמרים בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, מהדורה ראשונה (במספר הדפסות סטראוטיפיות) ומספר מהדורות נוספות:
• ספר עירין קדישין, "דברים יקרים העומדים ברומו של עולם, על פסוקי התורה מסודרים, וכמה לקוטים יקרים...", מאת האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין, עם לקוטים מבנו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, [תרמ"ה] 1885. שני שערים (שניהם בדיו שחורה). שלושה עותקים (מהדורות סטראוטיפיות, עם שינויים קלים).
• ספר עירין קדישין. וורשא, דפוס צבי דוב בן יוהדא [!] ליב ז"ל ראזענבלאט, [תרמ"ט] 1889. [דפוס צילום של מהדורת תרמ"ה].
• ספר עירין קדישין. פרמישלה, דפוס אמקרויט & פריינד, [אחר תר"ף 1920 – דפוס צילום של מהדורת תרמ"ה].
• ספר עירין קדישין תליתאה. מיעלעץ, דפוס פ' קאוואלעק, הוסיאטין, תרע"ד [1914]. מהדורה ראשונה.
ליקוטי דברי תורתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נדפסו לראשונה בסדרת ספרי "עירין קדישין". דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים, לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים. רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרות בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם שמותם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב (העותק שלפנינו הוא מההוצאה הראשונה משנת תרמ"ה, ללא הדף הנוסף).
בנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב היה אומר על פרסום הדברים בדפוס: "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). רבי ראובן ז"ק מוסיף, בהקדמה לספר "כנסת ישראל": "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה).
אחד מזקני חסידות רוז'ין הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם, אולם לענין הדפסה הוא מסתייג מכך: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).
6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
ספר כנסת ישראל, לקט אמרות טהורות מאת רבי ישראל מרוז'ין ובניו, בעריכת רבי ראובן ז"ק מאוסטילא, מהדורה ראשונה ושתי מהדורות סטראוטיפיות:
• וורשא, [דפוס I. Edelshtein i Ko], תרס"ו [1906]. מהדורה ראשונה.
• [לודז'?], דפוס שמעון רוטינבערג, [תרס"ט 1909?]. מהדורה סטריאוטיפית שלא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה.
• [לודז'?], דפוס שמעון רוטינבערג, [תרע"א 1911]. בשער: וורשא תרס"ו. מעבר לשער רישום באותיות קיריליות עם התאריך 1910-1911. מהדורה סטריאוטיפית שלא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה.
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
_______
הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין נהג לומר מאמרי חסידות בשולחנות הקודש ("טישים") בשבתות ובמועדים. כשהיה אומר "תורה" הרגישו העומדים שם איך ש"השכינה מדברת מתוך גרונו". פעמים אפילו הוא היה אומר זאת במפורש, והיה פותח את דבריו במילים: "אוֹמַר לכם תורה משמים". פעם אחת בערב יום כיפור נדחקו החסידים לשמוע את אמרי קדשו, אמר להם רבי ישראל מרוז'ין: "אם הנכם מאמינים ששכינה מדברת מתוך גרוני, אזי בכל מקום שתעמדו תשמעו, אפילו בצדו השני של השולחן, ואם אינכם מאמינים, אזי אפילו אם תטו אזנכם אצל פי, לא תשמעו כלום..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, מבוא עמ' 24-25).
רוב הדברים שנאמרו על ידי רבי ישראל מרוז'ין לא נשמרו לדורות. מקובל כי כל אחד מהשומעים קיבל כפי השגתו: "...כשהיה אומר דברי תורה לא היה השמיעה אצל כולם בשווה, שכל אחד שמע דבר אחר ממש" (אור פני יצחק, עמ' קטז, בשם האדמו"ר רבי אלימלך מגרוז'יסק). זו היתה הסיבה להקפדה לא לפרסם את הדברים בדפוס, כפי שכותב רבי ראובן ז"ק מאוסטילא בהקדמתו לספר שלפנינו, בשם הרה"ק מטשורטקוב: "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". רבי ראובן ז"ק מוסיף: "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה).
ספר חדושי הרמ"ל, חידושי סוגיות ומסכתות; על התורה ונ"ך; תפילות וזמירות; מנהגים ומכתבי קודש מאת הרב הקדוש רבי משה לייב מסאסוב. וינה, דפוס האלפערן ושותפיו, תרפ"א [1921]. שלושה חלקים בשלושה כרכים.
רעיונותיו העמוקים של הרמ"ל בעבודת ה' ועל פרשיות התורה נדפסו בספרי ליקוט שונים של תורת הרמ"ל, ונסדרו בשלמותם על ידי נכדו רבי נחמיה שפירא אב"ד סאסוב בסדרת הספרים שלפנינו "חידושי הרמ"ל", בשלשה חלקים.
הגאון הקדוש רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב (תק"ה-תקס"ז), מגדולי ומאורי החסידות המפורסמים ביותר. תלמיד מובהק של הגאון הקדוש רבי שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, בישיבתו למד שבע שנים (יש אומרים שלוש-עשרה). כשחזר לעירו בראדי, אמר עליו רבו "שארז בקופסתו ש"ס וארבעת חלקי שלחן ערוך". לאחר פטירת רבו, בשנת תקל"ח, החל להסתופף בצילו של הרה"ק המפורסם רבי אלימלך מליזענסק. בשלהי שנות התק"ל וראשית שנות התק"מ התגורר בעיר אפטא, שם ייסד ישיבה ואמר בה שיעורים בעומק העיון. בשנים ההן קירב לחסידות את "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
תלמידיו היו מגדולי החסידות המפורסמים: האדמו"ר בעל "עטרת צבי" מזידיטשוב, רבי אברהם דוד ווארמאן אב"ד בוטשאטש – בעל "דעת קדושים" ו"אשל אברהם", האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב – בעל "אהבת שלום", האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן ורבי ישראל מברדיטשוב אב"ד פיקוב וברדיטשוב (בנו של בעל ה"קדושת לוי").
רבי משה ליב נודע במדרגותיו הנשגבות בעבודת ה'. על ענוותנותו הגדולה ויראתו הנוראה מהשי"ת אפשר ללמוד ממכתב מפורסם שלו, בו כותב על עצמו: "...מעולם לא יראתי מפני אדוני האדונים; ואם לא חטאתי רק זאת שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד, אשר בעוונותי הרבים אני מכעיס להשי"ת ב"ה וברוך שמו מאה פעמים בכל יום..." (ליקוטי רמ"ל, טשרנוביץ תרט"ז, יח/1). רבי משה ליב התפרסם בעיקר על היותו עמוד החסד שבדורו, ועל אהבת ישראל שבערה כאש בעצמותיו. הוא היה אבי היתומים, דיין האלמנות ומושיע העגונות. עסק כל ימיו במעשי צדקה וחסד בשמחה, במסירות, בדבקות ובלהט, כשהוא מכתת את רגליו לצורך פדיון שבויים, הכנסת כלה, הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. רוב הסיפורים הידועים עליו נוגעים לעניינים אלה. מפורסמות ביותר אמרותיו: "אם אין אתה אוהב נאמן לישראל, עדיין לא טעמת טעם יראת השם"; "האיש אשר לא יוכל למצוץ דמי המכות והשחין מילדי בני ישראל – לא הגיע עוד לחצי אהבת ישראל". מסופר עליו ש"היה משתתף תמיד בצער כל איש כאלו בא עליו ממש הצרה, והשתדל על יתומים לפרנסם ולכלכלם, ובידיו הקדושים היה חופף ראשם, וריפא אותם בעת אשר הוכו בשחין... ועשה להם רטיות" (זכות ישראל, עשר צחצחות, מהדורת ירושלים תשס"א, עמ' סט-ע). רבים ממעשי החסד שלו היו בהסתר ובהצנע לכת. לעתים היה מתחפש באישון ליל, מתלבש בלבוש נוכרי כדי שלא יכירוהו, ומביא עצים להסקה ליולדות עניות, תוך כדי שהוא אומר בהליכתו פסוקי "תיקון חצות". תלמידו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב שעקב אחריו בסתר וראהו בכל אלה, אמר עליו "שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" (שם).
שלושה כרכים. כרך ראשון: [8], מו דף. כרך שני: [2], יח דף. כרך שלישי: [2], כד דף. 22.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכות חדשות.
ספר אמרי יוסף, דרושי חסידות על התורה ועל המועדים, מאת האדמו"ר רבי יוסף מאיר וייס מספינקא. על התורה: מאראמרארש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן; מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס וחיים גארטענבערג; סעאיני, דפוס יעקב ווידער, [תר"ע]-תרפ"ז 1910[-1927]; על המועדים: ווראנוב, דפוס שמואל הכהן זינגער, תרפ"ט-תרצ"א 1929-1931. סט בששה כרכים, של כל החלקים על התורה ועל המועדים. מהדורות ראשונות.
בכרכים הראשון והשלישי חותמות המו"לים השותפים בני האדמו"ר השני מספינקא בעל ה"חקל יצחק", הרבנים: "ישראל חיים • נפתלי צבי, בהגה"צ שליט"א, מסאפינקא יע"א".
בדף המגן ובדף השער של הכרך הרביעי (על חומש דברים): חותמות של רבי "שמואל צבי פאללאק, נכד הגה"ק מסאפינקא ונכד הק' מגלה עמוקות זצל"ה" [בנו של רבי אביגדור פולק, חתן המחבר ה"אמרי יוסף"]. הקדשה עצמית בכתב-יד: "זה קבלתי במתנה עבור דרשת בר מצוה מאת הרבני הרב ר' שמואל צבי פאללאק, אני הצעיר הק' יעקב ארי' פאללאק, סיגעט יע"א".
בכרך השלישי, חותמות של רבי "משה זילבער"; בכרך החמישי, בדף השער ובדף האחרון חותמות "משה יוסף שפיעגעל, קאפיש גדול יע"א".
ששה כרכים. כרך ראשון (בראשית): כג, רע דף. כרך שני (שמות): [5], קפח דף. חסרים דף קפט ו-[2] דפים בסוף הספר; כרך שלישי (ויקרא-במדבר): [4], צו; קא, [2] דף. חסר [1] דף בסוף (מ"לוח הטעות והתיקון"); כרך רביעי (דברים): [4], 220, [7] עמ'. כרך חמישי (מועדים א): [2], קטו [צ"ל: קיד], [4] דף. [2] דפי "לוח המפתחות" נכרכו בסוף הספר במקום בתחילתו. כרך שישי (מועדים ב): [1], ד, צז דף. 24.5-27 ס"מ בקירוב. נייר יבש בחלקו. מצב כללי טוב. כתמים. בכרך השני סימני עש בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי הדפים במספר מקומות. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות הדפים. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות (אחידות).
שניים מספרי האדמו"ר רבי נחום ברנדווין מבּוּרשטיין:
1. ספר אמרי טוב, דרושים על התורה, בדרך החסידות. לבוב, דפוס אורי זאב סאלאט, תרנ"א 1891.
חותמות בדף השער: "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".
[1], פט, [2] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי קל וקרעים קטנים בשולי הדפים. קרעים חסרים קטנים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
2. ספר אמרי חיים, על תרי"ג מצות התורה וז' מצות דרבנן. לבוב, דפוס אורי זאב סאלאט, תרנ"ג 1893.
[4], קעב דף. 24 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע חסר גדול בדף השער וקרע חסר בדף נוסף, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.
המחבר, האדמו"ר רבי נחום ברנדווין מבורשטיין (תר"ז-תרע"ה; אנציקלופדיה לחסידות, ג', עמ' תו-תז), בנו של רבי אליעזר ברנדווין מאזיפוליא, וחתן רבי צבי הירש הגר מפטשניזין. נכד האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרטין. אל חצרו נהרו חסידים רבים, תחילה בעיר סטרטין במקומו של אביו, בהמשך בבורשטיין, ובשנת חייו האחרונה בסטניסלב. חיבר מספר ספרים: "אמרי טוב", "אמרי חיים", "אמרי רצון" ו"אמרי ברכה".
ספר עולת שבת, "דרושים מתוקים לכל שבתות השנה" על דרך הקבלה, מאת הגאון המקובל רבי חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש הסמוכה לפרמישלה. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק, תרל"ב [1872]. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי החסידות המשבחים את מעלתו של המחבר בחסידות וידיעתו בחכמת הקבלה, האדמו"רים הקדושים: רבי חיים מצאנז, רבי דוד מדינוב, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ורבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בהסכמתו המליצית של הרה"ק מקומרנא נכתב על חשיבותו הגדולה של הספר: "מפרי מעשיו יאכלו ענוים וישמחו, זה הדרך ישכון אור, זה הספר הנותן אמרי שפר, הפליא עצה ללמד תושיה, אור צדיקים ישמח לב, בו ירוץ צדיק ונשגב...". בתוך דבריו הוא ממליץ למחברו לשוב ולהגיהו מכל דבר שאין לו מקור ברור בתורת רבינו האריז"ל: "ועל המחבר לעיין בספרו אם ימצא בו איזה דבר שנכתב בו בלתי הקדמה מבוררת ממרן האר"י וכיוצא יסלק אותו... והיה עלהו לתרופה, להתיר עקרות ולהתיר פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, לשון חיים מרפא נפש...").
הספר נדפס בחיי המחבר – הגאון הקדוש המקובל רבי חיים יעקב דומיניץ אב"ד עיר-חדש (תק"פ-תרמ"ד), תלמידו ומקורבו של רבי שמעון מירוסלב, ומתלמידיהם של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, הרה"ק רבי חנוך העניך מאולסק והרה"ק רבי יהושע מבעלז. בצעירותו כיהן כאדמו"ר בראדימנא, וממנה עבר לניישטאט - עיר חדש. חמיו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי ספרין מבוריסלב-קומרנא (תרי"ט-תש"ב; בנו של האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא בעל ה"בן ביתי"). מתורתו נדפסו הספרים: "עולת שבת" (פרמישלה, תרל"ב); "עולת החודש" (פרמישלה, תרל"ג); "מגלת ספר" על מגילת אסתר (קראקא, תרפ"ח).
חתימה וחותמת של רבי "אפרים הלוי בילליטצער דומ"ץ דק"ק בעטלען".
[7], צח, [3] דף. חסרים [4] דפים אחרונים מלוח הטעות והתיקון. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם עקבות רטיבות קלים בדפים הראשונים. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
ארבעה ספרים מאת רבי חיים יעקב דומיניץ ונכדו רבי שלמה דומיניץ:
• מגלת ספר, פירוש על מגלת ספר מאת רבי חיים יעקב דומיניץ, בעריכת רבי שלמה דומיניץ מוויעליצקא. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, [תרפ"ח] 1928. בדף המגן הקדמי: חותמת של העורך, רבי "שלמה דאמיניץ וויעליצקא, בעהמ"ח עו"ש [=עולות של] היום ורמזי אלול".
• ספר רמזי אלול, רמזים ודרושים לחודש אלול, על דרך החסידות, מאת רבי שלמה דומיניץ מוויעליצקא "נכד לקדוש ה' אדמו"ר הה"צ... חיים יעקב אבד"ק עיר חדש...". קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ח 1928.
• ספר רמזי אלול, קונטרס נושא אבהון, "שלשלת סדר יחוסי עם די באר מן דורו של זקנינו הרב רבינו נטע [משינווא] זצוקללה"ה", מאת רבי שלמה דומיניץ מוויעליצקא "נכד להה"צ המקבל אלקי אדמו"ר חיים יעקב אבד"ק עיר חדש זצ"ל נכד להרב רבינו נטע משיענעווא יצ"ו"".. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ח 1928.
• ספר עולת מועד, על מועדי השנה, עם תיקונים והוספות ל"רמזי אלול". קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ט 1929.
רבי חיים יעקב דומיניץ (תק"פ-תרמ"ד), בן רבי רפאל נתן נטע הירש מהוסאקוב, תלמידו ומקורבו של רבי שמעון מירוסלב. בצעירותו כיהן כאדמו"ר בראדימנא, וממנה עבר לניישטאט – עיר חדש. הסתופף בצלם של רבי חיים מצאנז ורבי חנוך העניך מאולסק. נכדו, רבי שלמה דומיניץ (תרכ"ח-תש"ג), בן לבנו רבי יהודה ליבוש, עבר מראדימנא לוויעליצ'קא לאחר שנשא לאישה את איטא בת הגביר רבי אברהם גרין. לצד עיסוקו במסחר ובחסד, עסק בתורה ולימד נערים, ואף הדפיס חיבורים חשובים. נספה בשואה בן ע"ה שנים (מאיר וונדר, תורת שמעון – אוהל שמעון, ירושלים תש"ע, עמ' סא-סב).
4 ספרים. 23.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כריכות חדשות (אחידות).
ספר נטע שעשועים, דרושים על התורה מאת רבי נתן נטע מחלם, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. וורשא, דפוס יוסף לעבענזאהן, תרנ"א 1891. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר נדפסו לקוטים מהאדמו"ר רבי ברוך ממעז'יבוז' ומהאדמו"ר מנעשכיז.
מעבר לשער, הסכמת האדמו"ר רבי יחיאל מאלכסנדר, בה משבח את המחבר וספרו, וכותב כי "ישתדל כאו"א [כל אחד ואחד] להניח ברכה בתוך ביתו".
המחבר, הרה"ק רבי נתן נטע מחלם (נפטר תקע"ב; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תקז-תקח), אדמו"ר בוולודובה ובחלם. תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק, רבי ברוך ממעז'יבוז' ורבי מרדכי מנעשכיז, ותלמיד חבר לחוזה מלובלין. פרטים רבים על חייו אינם ידועים, אך מסופר כי סמוך להסתלקותו, לפני שקידש על היין, סיפר לחסידיו סיפור מופלא, וכשגמר לספר את סיפורו נפלה הכוס מידיו והוא הסתלק. תלמידיו רשמו את דברי תורתו, אך כל הכתבים נשרפו בשרפה הגדולה שהיתה בחלם. הספר שלפנינו נדפס על פי כתב-יד יחיד ששרד את השריפה, ונשאר בידי רבי שלמה ליב מלנטשנא, ממנו עבר לרבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלה, שמסרו לרבי נחמיה, נכדו של המחבר וחתן רבי מנחם מנדל מוורקא, שהביאו לדפוס.
מ; ב דף. 18.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי הדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף השני. דף השער מנותק. כריכה חדשה.
ספר צבי לצדיק, מאמרי חסידות לחדשי השנה ולמועדים, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב וריישא. חלק ראשון: קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, [תרפ"ה] 1925; חלק שני: קראקא, דפוס משה דייטשער, [תרפ"ח] 1928. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב (בערך תר"א-תרפ"ד), בן האדמו"ר השני מדינוב רבי דוד שפירא, ונכדו של בעל ה"בני יששכר". התפרסם מנעוריו כעילוי בלתי רגיל. למד אצל גדולי החסידות, ביניהם רבו המובהק רבי חיים מצאנז. בשנת תרמ"ג התמנה לאב"ד בלאזוב ובה הקים את חצרו. נודע על שם ספרו שלפנינו "צבי לצדיק" (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תקפא-תקפד).
שני כרכים. חלק ראשון: [4], קו דף. חלק שני: [2], פו דף. 23.5 ס"מ בקירוב. חלק ראשון במצב טוב-בינוני, חלק שני במצב טוב. כתמים. בחלק הראשון סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכות חדשות.
ספר דרכי תשובה, על שולחן ערוך יורה דעה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש, ששה חלקים מתוך המהדורה הראשונה, ושני חלקים מהמהדורה השניה:
• חלק ראשון ושני, הלכות שחיטה וטריפות. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ג 1892. מהדורה ראשונה. בדף השער, חותמתו וחתימת ידו של רבי "ישראל גאלדמאן, גראסווארדיין" [בעל "כנסת ישראל", דיין ומגיד מישרים בגרוסוורדיין, חמיו של הרה"ק פועל הישועות רבי חיים משה מנדל מבני ברק; מרבותיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מווישיווא].
• חלק שלישי, הלכות מתנות כהונה-ביצים (סימנים סא-פו). מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא ועוזר הכהן פריעד, תרס"ג [1903]. מהדורה ראשונה. רישום בעלות בראש השער: "שייך לכ"ק מרן אאזמו"ר הרב הגאון האב"ד שליט"א".
• חלק רביעי, הלכות בשר בחלב, תערובות (סימנים פז-קיא). מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא ועוזר הכהן פריעד. תרס"ד [1904]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות בראש השער: "שייך לכ"ק מרן אאזמו"ר הרב הגאון האב"ד שליט"א" (רישום קצוץ בראשו); "קניתיו ביאס בעד שבעה פראנקס כסלו תרחיי"ם הק' אברהם לייב"; "החלפתי עם הרב ר' אברהם ליב בכמה ספרים"; חותמת "בית מסחר ספרים... דוד הערצבערג, יאססי...".
• חלק חמישי, הלכות מאכלי עכו"ם-לא ילבש (סימנים קיב-קפב). סוואליווע, דפוס חיים יהודא גאלדענבערג ויוסף העכט, [תרע"ב 1912]. מהדורה ראשונה.
• חלק שביעי, הלכות מקואות (סימנים רא-רב). מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאלליש ושותפו, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
• חלק ראשון ושני, הלכות שחיטה וטריפות, וילנא, דפוס והוצאות האלמנה והאחים ראם, תרפ"ב [1922]. "הוצאה חדשה ומתקנת עם הוספות רבות". חותמות וחתימות שונות, בהן: חתימת רבי "אברהם מנחם מאניש סופר, בסיגוט יצ"ו.
האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש (תר"ה-תרע"ד), בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מגדולי דורו בתורה ובחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת", ועוד.
לפנינו שישה מתוך שבעת חלקי המהדורה הראשונה (ללא חלק ו – הלכות נדה), וחלקים א-ב של המהדורה השניה עם ההוספות ותיקונים.
6 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר שער הצלחה, סגולות להצלחה ולעניינים שונים, מאת האדמו"ר רבי ברוך פנחס רבינוביץ' מסקאליה. לבוב, דפוס E. Salat, תרע"א [1911].
בהקדמתו לספר כותב המחבר, "ובכן אמרתי ללקט אמרים ולקבץ נפזרים דברים הנצרכים לדכאי נפשות עם-בני-ישראל להצלחה ולהנצל משונאים ולזכות במשפט ולנשיאת חן". האדמו"ר המחבר כותב כי הוא פורש את כפיו בתפילה ובתחנונים, "שזכות הצדיקים המחברים מספרים שלקטתי מהם יעמוד לכל איש ואיש מישראל שיעשה איזו פעולה מפעולות שהבאתי, שיפעלו לטובה ושיעשו פרי למעלה ושורש למטה ושיוושעו עם בני ישראל ברוחניות ובגשמיות...".
האדמו"ר מסקאליה רבי ברוך פינחס רבינוביץ (תרל"ג-תר"ף; אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' שצד-שצה), נולד לאביו, הרב הצדיק רבי אליעזר חיים מסקאליה, משושלת זידיטשוב. משפחתו התייחסה לרבים מצדיקי החסידות עד לבעל שם טוב הקדוש (כפי שמפורט בדף השער של הספר שלפנינו). כיהן כאדמו"ר משנת תרנ"ד ונודע כצדיק ומקובל וכתלמיד חכם הבקי בכל חדרי התורה. חיבר ספרים רבים, ביניהם "אמרי ברוך" על התורה, "דברי ברוך" על פרקי אבות, "פרפראות לחכמה" על מגילת אסתר, ועוד.
[2], ג-טו דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר כהה, יבש ושביר במיוחד. כתמים. דף השער ומספר דפים נוספים מנותקים. קרעים חסרים בשולי הדפים. כריכה חדשה.