חמישה מכתבים מאת השד"ר הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב. לונדון, אדר תשי"א-תמוז תשט"ז.
נכתבו על ניירות מכתבים רשמיים: "שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש" / "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש באנגליא" / – "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש – שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א באירופא הרב בן-ציון שם-טוב".

המכתבים נשלחו אל הגאון רבי הלל מדליה, בתקופת כהונתו ברבנות לידס (אנגליה), ועוסקים בעסקנות ציבורית ועניני הכלל והפרט, וכוללים ברכות ואיחולים שונים. בשולי אחד המכתבים כותב הרב שם-טוב: "בהיותי בעה"י בהיכל קה"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א אשאל...".

הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב (תרס"ב-תשל"ה), מחשובי חסידי חב"ד ומגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. לאחר צאתו מרוסיה בשנת תש"ז, הגיע ללונדון וייסד את ראשוני מוסדות חב"ד בעיר. שימש כשד"ר הרבי לטובת מוסדות חב"ד.
הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), כיהן ברבנות לידס (אנגליה) ודבלין (אירלנד), ובהמשך כרבה של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן בלגיה.

[5] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.

"יום י"ב תמוז חג קדש לכלנו!" – כרזה גדולה מטעם ישיבת "תורת אמת" בירושלים, שנדפסה לרגל "חג הגאולה" הראשון לשחרור רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ממאסרו ברוסיה הסובייטית. [ירושלים] דפוס אביב, [תרפ"ח 1928].
"ביום השנים עשר לחדש תמוז דנא, יום השנה שבו פדה ד' את עבדו... הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש... אשר שמהו במאסר ורצו להתנקש בנפשו, עבור הגנתו האמיצה במסירות נפש נפלאה לשם ה' ותורתו הקדושה, לחזק את עמוד הדת והיהדות ולהאיר את מחשכי רוסיא באור תורת אמת – יום זה קבעוהו גאוני וצדיקי הדור שבארץ ושבחו"ל ליום שמחה וגילה... לכל בית ישראל... בעונג רב ובחדוה פנימית, נשמח כולנו ביום ש"ק י"ב תמוז זה – יום גאולתנו ופדות נפשנו...".

"חג הגאולה" י"ב-י"ג תמוז

בליל יום רביעי, ט"ו בסיוון תרפ"ז, מעט לאחר חצות הלילה, פרצו אנשי הבולשת הסובייטית, או.ג.פ.או., לביתו של האדמו"ר הריי"ץ בלנינגרד (פטרבורג), ולאחר חיפוש קפדני בכליו ובחפציו הובילו אותו לבית הסוהר הידוע לשמצה "שפלרקה". עילת המאסר הרשמית הייתה איסוף כספים לטובת החזקת ישיבות וקיום קשרים אסורים עם אישים מחוץ לרוסיה. אולם הייתה זו למעשה פעילותו ללא חת לשמירת הגחלת היהודית ברחבי רוסיה שהכעיסה את השלטונות ושהובילה למאסרו. אל מול מדיניות הדיכוי של המשטר הקומוניסטי כלפי כל גילויי הדת, הריי"ץ הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה.

לאחר מספר ימים של חקירות מתישות נחרץ דינו של הריי"ץ למוות ללא משפט. אולם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה (אותם ריכזו חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין, חבר הבונדסטג הגרמני ד"ר אוסקר קוהן ויו"ר הצלב האדום ברוסיה הגברת יקטרינה פשקובה), בוטל עונש המוות והומר בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה (עיר קטנה על גדות הוולגה, הרחוקה למעלה מ-800 ק"מ מביתו של הריי"ץ בלנינגרד, ובה קהילה יהודית קטנה). ביום ראשון, ג' בתמוז תרפ"ז, לאחר תשעה-עשר ימים של סבל וייסורים במאסר, עלה הריי"ץ על הרכבת לקוסטרומה, מלווה בביתו הצעירה חיה מושקא ובחתנו הרב שמריהו גורארי'. בעת שהותו בקוסטרומה התאכסן הריי"ץ בביתו של השוחט והמוהל המקומי ר' ירחמיאל קוגל.
הסערה בעולם היהודי על מאסרו של הריי"ץ לא שככה, והלחצים על ממשלת רוסיה לשחררו המשיכו ביתר שאת. לבסוף, לאחר עשרה ימי גלות בקוסטרומה, נשאו מאמצי ההצלה פרי, ובי"ב תמוז תרפ"ז, התבשר הריי"ץ כי הוא חופשי לשוב לביתו. תעודת השחרור ניתנה לו רק למחרת, בי"ג תמוז. מני אז חוגגים חסידי חב"ד ברחבי העולם את מועד שחרורו של הריי"ץ כיום חג ושמחה – "חג הגאולה" י"ב-י"ג בתמוז.

50X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל. נקב קטן.

מכתב מאת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), חתן אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ג אדר תשכ"ט.
מודפס על נייר מכתבים רשמי של ה"ועד למען חיזוק מוסדות חב"ד באה"ק על-יד מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש", וחתום בחתימת ידו - "הרב שמרי' גורארי', חדב"נ, יו"ר ועד הפועל".
נשלח אל מנהל מוסד "עזרת תורה", הגאון רבי יוסף אליהו הענקין (תרמ"א-תשל"ג), מגדולי ההוראה בארצות הברית. במכתבו מבקש הרש"ג "לבוא לעזרת המשפחות של אנ"ש תושבי עיר לוד באה"ק, לאפשר להם להביא לביתם כל הנצרך להם לחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה", ומסיים בברכת: "חג כשר ושמח".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

אוסף מכתבים מרבני חב"ד אל רבי חיים דב שעוועל, מהדיר ספרי הראשונים ועורך ירחון "הדרום":
• מכתב רבי מ. מ. חן מברונקס, בעניין חיבוריו ועבודתו של רבי חיים דב שעוועל. ניו יורק, תשי"ט [1959].
• מכתב רבי ברוך נאה, בעניינים אישיים. ירושלים, אלול תשכ"ב [1962].
• מכתב רבי שמואל פסח באגאמילסקי, רב בית הכנסת "הר סיני", בעניין כינויי השם בתפילה בלעז. ניו ג'רזי, טבת תשמ"א [1981].
• מכתב רבי משה דובער ריבקין, ראש ישיבות "תורת אמת" בירושלים ו"תורה ודעת" בניו יורק, בעניין ספרו של הרב שעוועל על הרמב"ן. ניו יורק, תמוז תשכ"ג [1963].
מכתבים מאת רבי שלום ריבקין, רב קהילת Young Israel (ישראל הצעיר) בפאר רוקאוויי, ניו יורק:
• מכתב בעניין מצוות עשה ומצוות לא-תעשה. ניו יורק, אדר תשל"ה [1975].
• מכתב המצורף לצילום מכתבו של הגרי"ד סולובייצ'יק בתגובה חמה לספר "אשכבתא דרבי" (על פטירת הרש"ב) שחיבר רבי משה דובער ריבקין, אביו של רבי שלום. ניו יורק, אב תשל"ה [1975].
• מכתב המצורף לתשובה הלכתית בעניין סירוס בעלי חיים, לפרסום ב"הדרום" [ככל הנראה לא פורסם לבסוף]. [ניו יורק], טבת תשל"? [?197].
• מכתב בעניין גדר "סיפור יציאת מצרים" (והקדמה אודות כתיבה בחול המועד). ניו יורק, פסח תשל"ח [1978].
מצורף: צילום מכתב הרבי מליובאוויטש בעניין עזיבת שכונות יהודיות, שנשלח אל רבי שמואל טוביה שטרן. ניו יורק, אייר תשכ"ט [1969].

9 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי משה יהודה טויב מקוזמיר. וורשא, [תרצ"ה 1935].
נשלח לירושלים, אל רבי אברהם ישעיה פערקאוויטש [משכונת "בית וגן"]. במכתב הוא דורש בשלומו ומבקש להזכירו "תמיד בעת קריאת ספ"ת [ספר תורה] ואצל כותל המערבי להיוושע בחיי בני מזוני רוויחי ומטרדות הזמן...". לבסוף הוא מבקש לשלוח לו חוטי ציצית ולהודיע לו אם קראו בספרו "דברי משה".

האדמו"ר רבי משה יהודה טאוב (נספה בשואה תש"ב בקירוב), בן האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משעננא-קוזמיר, ונכד האדמו"ר רבי יחזקאל מקוזמיר. חתן רבי משה הרב מצ'מילוב, ואב"ד בעיר אחריו. החל משנת תרע"ז, אחר פטירת אביו, כיהן כאדמו"ר בוורשה. מחבר הספר "דברי משה" על התורה.

גלויה. 10.5X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.