קונטרס השמות, השלמות לספר עטרת צבי, עם ביאור ארוך על מאמר זוהר מפרשת ויקרא, ומאמרים נוספים שנשמטו מספר עטרת צבי, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, דפוס Chawe Grosman, [תר"ח] 1848. מהדורה יחידה.

המחבר, האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שום גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם (על אף שלא היה חסיד).
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. הוא נדפס בשלושה חלקים, בשנים תקצ"ד-תר"א בקירוב. הספר שלפנינו הוא חלק השלמה לספר זה. החל מהמהדורה השניה של עטרת צבי, שנדפסה בלבוב תרל"א-תרל"ב, שובץ רובו של קונטרס השמות בפנים הספר.
חתימה בדף השער: "יעקב אליעזר ווייסקאפף".

[1], ב, [15] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער (החלק החסר הושלם כנראה מעותק אחר, ובו סימני עש גדולים משוקמים במילוי נייר, עם תיקון מסגרת השער בכתב-יד). חותמת. כריכה חדשה.

ספר אור החיים, תוכחות מוסר לעוסקים בחקירות באמונה ובלימוד פילוסופיה, מאת רבי יוסף יעבץ – "החסיד יעבץ", עם ביאורים והרחבות בשם "מעין גנים", מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל ה"בני יששכר". שלוש מהדורות:
• לבוב, דפוס Joseph Schneider, תר"י 1850. מהדורה שניה. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמת בעלים עתיקה: "יצחק אייזיק שור... ביקרשטי" [רבי יצחק אייזיק שור אב"ד בוקרשט (תקצ"ו-תרנ"ד). בעל "תפארת אדם" ו"תולדות אדם". רבה של בוקרשט משנת תרל"ג. נכדו של רבי אהרן משה טויבש אב"ד יאסי].
• לבוב, דפוס ישכר ב"ק, תרכ"ג 1862. קרע חסר עם פגיעה בטקסט בדף האחרון.
• פרמישלה, דפוס זופניק, קנאללער עט האממערשמידט, תרמ"ג 1883. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישום בעלות: "חיים מנחם מענדיל הלוי גרשבערג, לאדז".

המחבר, רבי יוסף יעבץ (ר' בקירוב-רס"ח), ממגורשי ספרד, מאריך לטעון בספרו שהסיבה לעונש הגירוש הייתה העובדה שרוב יהודי ספרד דבקו בלימוד פילוסופיית חכמי יוון והעדיפו את חכמת הגויים על פני חכמת התורה. ספרו "אור החיים" נדפס לראשונה בפיררא בשנת שי"ד.
החיבור "מעין גנים" שכתב ה"בני יששכר" הנו חיבור פולמוסי שנכתב בכאב גדול ובזעם רב. רובו הגדול כולל דברי התקפה חריפים ביותר על תנועת ההשכלה – על משכילי גליציה, על משה מנדלסון וכתביו, ועל כל ההולכים והנוטים ללכת בעקבותיהם.
כפי הנראה, חיבורו של בעל ה"בני יששכר", הוא החיבור הראשון שבו נדפסו דברי קטרוג והתקפה חריפים על מנדלסון עצמו ולא רק דברי ביקורת על תוכן חיבוריו ותרגומיו. לדוגמה: "והנה בדורותינו רבם המובהק להם (בוודאי אשו לא כבה ותולעתו לא הומת, על שהחטיא את הרבים וגילה פנים בתורה בעזות מצח, שלא כהלכות דת ישראלית) העתיק התנ"ך ללשונות נכרים, והפך ובלבל הדת, עד שאפילו האומות מבינים שיצאו מכלל הדת, וספריו אסורים לבא בקהל ד' עד עולם" (דף ט/2).
"מעין גנים" נדפס לראשונה (זולקווא תר"ח) לאחר פטירת המחבר (טבת תר"א). לאחר שנדפס הספר, הביא בן המחבר, האדמו"ר רבי דוד מדינוב, את הספר אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, מגדולי אדמו"רי גליציה. לאחר שעיין בספר, אמר רבי יהושע: "זה לא ספר, אלא חתיכת לב יהודי... אש להבה". אמר לו רבי דוד: "אספר לכם כיצד כתב אבי מורי זצ"ל את הספר 'מעין גנים'. אבי היה פעם חולה במשך ששה שבועות רצופים, מיעט באכילה ושתיה, כשהוא מהלך מהורהר ונאנח עמוקות. אנשי ביתו לא ידעו מה לעשות כדי לרפאותו. כאשר קראו לרופא שבדקו, אמר הלה: לחולה ישנה תשוקה מסוימת, ואם הוא יקבלה – ייטב לו... רבינו בשמעו את דברי הרופא, לקח נייר ודיו, הסתגר בחדר והחל לכתוב את הספר 'מעין גנים' עד תומו, ללא הפסקה. כאשר סיים את כתיבתו, הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו. ובאמרו כי עתה הוטב לו, הוסיף: עתה גליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים" (הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב', מהדורת בני-ברק תשס"ה, עמ' תקיד).

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר". לבוב, דפוס Franz Galinski, [תרי"א] 1851. מהדורה ראשונה.

המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.

בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה – כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור – חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה – טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספריהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספריהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך..." (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).
רישומי בעלות של "הק' מאיר הלפרין"; "הק' מאיר בן ר' ישראל יעקב ממונקאטש"; "נדבת ר' מאיר היילפרין לבית המדרש פה בארשא", וחותמות של "בית המדרש בארשא".

[1], עד, סה-סו, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. קרעים חסרים בשולי דף השער וקרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.

ספר רגל ישרה, ערכים בקבלה על פי סדר הא-ב, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר". לבוב, דפוס Michael F. Poremba, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
חתימה בדף השער של רבי "משה יעקב ווייס" [מסאטמר].

מז, [5] דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.