ספר חידושי מהר"א, על מסכת גיטין, מאת רבי אריה ליבש היילפרין אב"ד אפטא וסוכטשוב "רבו של הגאון הקדוש 'היהודי' זצ"ל מפרשיסחא זי"ע ועכ"י". [וורשא, ללא שם מדפיס], תרכ"ו [1866]. מהדורה יחידה.

המחבר, הגאון רבי אריה ליבש היילפרין (רבי ליב חריף), אב"ד פשדבורז', אפטא וסוכטשוב. כיהן כרב וראש ישיבה בעיר פשדבורז' בשנות התק"ל בקירוב, ובאותה תקופה למדו אצלו הבחורים רבי יעקב יצחק רבינוביץ (שנודע לימים בשם "היהודי הקדוש" מפשיסחא) ורבי ישעיה וולטפרייד (לימים אב"ד פשדבורז' משנת תקמ"ח ואדמו"ר מפורסם), שהיו מבני העיר פשדבורז'. בהשפעת רבי דוד מלעלוב נתקרבו שני החברים לחסידות, נסעו אל "החוזה מלובלין" והיו מגדולי תלמידיו. עלילת התקרבות תלמידיו של ר' ליב חריף לחסידות, מסופרת באריכות בספר "כחודו של מחט" מאת הסופר החסידי ר' אליהו כי טוב (ירושלים, תשט"ו).

[1], ב-מא דף. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קמטים בדף השער, וקרע חסר קטן בשולי הדף (משוקם בהדבקת נייר). כריכה חדשה.

מקום דפוס המופיע בשער הוא לעמבערג, אך לדברי ש' ווינר (קהלת משה, עמ' 467 מס' 3842) הספר נדפס בוורשא.

ספר ראשי בשמים וספר עצי בשמים – שניים מספריו של האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט אב"ד פראגא:
• ספר ראשי בשמים, חידושי תנ"ך ואגדות ש"ס מדרש וזוהר הקדוש, מאת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרל"ח] 1878. מהדורה ראשונה.
חתימות בדף השער: "יהודא ליבוש במוהר"מ ז"ל פאפיערטשיק"; "לוי במ"מ ז"ל קראיאנעק". בדף הפורזץ רשימות בכתב-יד משנת תרמ"ג של ספרים שונים למכירה, עם סכומים ושמות אנשים (עם מחיקות בהעברת קולמוס ועיפרון).
[1], ב-קיז דף. חסר דף השער השני. 18.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חתימות וחותמת. כריכה חדשה.

• ספר עצי בשמים, חידושים על משניות, על הש"ס ועל שו"ע או"ח ויו"ד, מאת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט. וורשא, דפוס האחים שולדבערג, [תרנ"ו] 1896. מהדורה ראשונה.
פג, [1] דף. 25 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. קרעים קטנים בשולי הדף הראשון ודפים נוספים. רישומים. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון הקדוש רבי ישעיה מושקאט (תקמ"ג – תרכ"ח; אוצר הרבנים 11651), אב"ד פראגא הסמוכה לוורשא. בעל "הרי בשמים", "ראשי בשמים", ו"עצי בשמים", מגדולי תלמידי המגיד מקוז'ניץ (ברוב ספרי המגיד נמצאת הסכמתו), ומגדולי תלמידי רבי בונים מפשיסחא, יחד עם החידושי הרי"מ והשרף מקוצק. היה חתנו של האדמו"ר רבי יצחק מראדוויל (לשושלת זלוטשוב).

ארבעה ספרים מספריו של האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין, רובם במהדורות ראשונות:
• ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת, ועם קיצור קונטרס עת האוכל. לובלין, דפוס השותפים משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה. שני שערים.
• ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה.
בדף השער חתימת-ידו של רבי אלעזר צבי ציגלמן (מו"ל מפורסם של ספרי ברסלב, מגדולי מפיצי תורת ברסלב בפולין).
• ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרע"ג [1913]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ב.
• ספר רסיסי לילה, עם קונטרס דברי חלומות. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ג] 1903. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות: "זה הספר שייך להנגיד החסיד המפורסם מו"ה אלחנן האבערמאן בעלכאטוו?".

המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ"ג-תר"ס), נולד לאביו הגאון הליטאי רבי יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג (לטביה). מילדותו נודע כעילוי גאוני, ועוד טרם הגיעו לגיל עשרים כבר חיבר ספר שו"ת וחיבורים שלמים על הש"ס ועל הרמב"ם. בראשית שנות הת"ר פגש והכיר את האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, ולאחר ששהה באיזביצא שבת אחת נהפך לבו ונעשה לחסיד נלהב. רבי צדוק הסביר כי "בסעודה שלישית חתה הרבי גחלי אש על לבי". מאז דבקה נפשו בתורת החסידות ודרכי עבודת ה' הבוערת בדרך רבו האדמו"ר מאיזביצא, שנפשו נקשרה בנפשו. רבי צדוק עבר לעיר לובלין, ולאחר פטירת רבו מאיזביצא בשנת תרי"ד, היה מראשי חסידי איזביצא שהכתירו עליהם לאדמו"ר את רבי יהודה ליב אייגר מלובלין. בתקופת הסתופפותו בצל רבותיו הקדושים, גזר רבי צדוק על עצמו שתיקה וכמעט לא מסר דברי-תורתו ברבים. כך גם נהג ברוב תקופת כהונתו כאדמו"ר בשנים תרמ"ח-תר"ס. את עומק מחשבותיו והגיון לבו שיקע בכתיבת ספריו: "פרי צדיק", "צדקת הצדיק", "שיחת מלאכי השרת" [אודות מציאות המלאכים והשדים], "רסיסי לילה" ו"דברי חלומות" [גילויים שמימיים וחידושי-תורה שנתגלו אליו בחזון-לילה בחלום], "דובר צדק" "מחשבות חרוץ", "פוקד עקרים", "תקנת השבין" וספרים נוספים, אשר הפכו לספרי יסוד במחשבת החסידות.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר שארית ישראל, דרושי חסידות מהאדמו"ר רבי ישראל דוב מווילעדניק, (תלמידו הגדול של רבי מרדכי מטשרנוביל). ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, [תרכ"ח] 1867. מהדורה שניה עם הוספות והנהגות מהמחבר.

המחבר היה מגדולי תלמידיו של המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, כפי שמובא בשער הספר שלפנינו: "האחד המיוחד שבתלמידי אדמו"ר הגדול והקדוש... מו"ה מרדכי מטשרנוביל... עוד משחר טל ילדותו עד אשר נגנז ארוה"ק, ולא זז מחבבו עד אשר סמך ידיו עליו וגלה לו כל תעלומות חכמתו, וכל רז לא אניס ליה...". בספרו זה הוא מאריך לבאר ענין התשובה ומעלת ההתקשרות לצדיקים.
"הצדיק מווילעדניק" – הרב הקדוש רבי ישראל דב בער (תקמ"ט-תר"י). נודע כפועל ישועות בעל מופת ובעל "רוח הקודש". שמו התפרסם מאוד בעקבות סיפור על האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" ששלח אליו אשה עגונה שבעלה נעלם מזה כמה שנים, והוא ברוח קדשו הצליח לגלות לה היכן בעלה נמצא.

מסופר כי בצוואתו הבטיח שכל מי שיפקוד את קברו בווילעדניק, תפילותיו לא ישובו ריקם, ו"אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר, יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע" (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", מהדורת התרגום לעברית, ניו יורק, תשנ"ו, עמ' קמה). בימי היארצייט שלו בכ"א טבת היו דרכי אוקראינה הומות אדם, למרות החורף האוקראיני הקשה. אלו שלא יכלו להגיע היו שולחים שליח להדליק שמן על קברו – "כי עד היום נוסעים ממרחקים על ציון הק'[דוש], וכל מי שיש לו אמונה חזקה תיכף הוא נענה לכל בקשותיו, ומרבים בשליחות שמן זית להדליק על קברו..." (סיפורי נפלאות, מהדורה ראשונה ביידיש, ז'????יטומיר, תרס"א, עמ' 3).
בימי מלחמת העולם השניה נהרסה העיר ווילעדניק כליל, וכמעט שלא נשאר בה בניין אחד שלם העומד על תילו, מלבד האוהל על קברו של הצדיק. כשנוכחו השלטונות הקומוניסטים שהקבר של הצדיק מושך אליו המונים ומשמש להם לחיזוק האמונה, הלכו ואטמו את פתח הכניסה ואת החלון של האוהל. אלא שגם אטימת הכניסה לאוהל לא מנעה מההמונים לפקוד את הקבר ולהחזיק בברזלים שנקבעו לרוחב הדלת האטומה. להיפך – זה הגביר את האמונה בצדיק, כשנוכחו שאחרי מאתיים שנה נתקיימה נבואתו: שגם אלה שיחזיקו בקלמאקע [=ידית] של הקבר יזכו לישועה (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", עמ' קמז).
עד היום משמש קברו של רבי ישראל דב בער מווילעדניק כמוקד עליה לתפילה ולישועות. יהודים מרחבי העולם נוהרים לקברו (וקופות הצדקה השונות שולחות שליחים להתפלל על קברו עבור התורמים). הקבר שופץ ע"י אגודת "אהלי צדיקים", ובמקום נבנה גם בית "הכנסת אורחים" עבור האורחים הרבים מרחבי תבל.

[4], מד, מט-נא דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכה חדשה.

וריאנט. בעותק שלפנינו נדפסו "הנהגות ואזהרות מהרב המחבר ה"ק זללה"ה" מעברו של דף [2]. בעותקים אחרים נדפסו ההנהגות בדף נב.

שבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשניה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:
1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה.
3. ספר חדושי הרי"מ על מסכת גטין ועל אה"ע הלכות קידושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז 1877. מהדורה ראשונה.
4. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
5. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה.
6. ספר חדושי הרי"מ על מסכת כתובות וקדושין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"נ [1890]. מהדורה שניה.
בששת הכרכים חותמות רבי יעקב בן ציון הכהן מענדעלסאן, רב הכולל דניו יורק, ורבי אליעזר פיינערמאן מברוקלין, ורישומי בעלות.
7. ספר חידושי הרי"מ, על מסכת גיטין ואבן העזר הלכות קידושין. וורשא, דפוס מאיר יחיאל האלטער, תרנ"א 1891. חותמת רבי יעקב בוימאן, רב קהילת שערי תורה לוס אנג'לס.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.