מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- יד (35) Apply יד filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- and (30) Apply and filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חב (21) Apply חב filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- chabad (21) Apply chabad filter
- letter (21) Apply letter filter
- דפוס (9) Apply דפוס filter
- קהילות (9) Apply קהילות filter
- ישראל (9) Apply ישראל filter
- דברי (9) Apply דברי filter
- communiti (9) Apply communiti filter
- item (9) Apply item filter
- jewish (9) Apply jewish filter
- print (9) Apply print filter
- various (9) Apply various filter
- כתבי (4) Apply כתבי filter
- כתב (1) Apply כתב filter
- כתב-יד (1) Apply כתב-יד filter
- כתביד (1) Apply כתביד filter
- רפואה (1) Apply רפואה filter
- medicin (1) Apply medicin filter
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי הסליחות" [אלול] תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' משה אקער בברוקלין: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי הסליחות" [אלול] תשכ"א [1961].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' אלתר חיים כהן ברמת גן: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים "מכ'[תבו] נתקבל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל.
חמישה מכתבים מאת השד"ר הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב. לונדון, אדר תשי"א-תמוז תשט"ז.
נכתבו על ניירות מכתבים רשמיים: "שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש" / "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש באנגליא" / – "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש – שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א באירופא הרב בן-ציון שם-טוב".
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי הלל מדליה, בתקופת כהונתו ברבנות לידס (אנגליה), ועוסקים בעסקנות ציבורית ועניני הכלל והפרט, וכוללים ברכות ואיחולים שונים. בשולי אחד המכתבים כותב הרב שם-טוב: "בהיותי בעה"י בהיכל קה"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א אשאל...".
הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב (תרס"ב-תשל"ה), מחשובי חסידי חב"ד ומגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. לאחר צאתו מרוסיה בשנת תש"ז, הגיע ללונדון וייסד את ראשוני מוסדות חב"ד בעיר. שימש כשד"ר הרבי לטובת מוסדות חב"ד.
הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), כיהן ברבנות לידס (אנגליה) ודבלין (אירלנד), ובהמשך כרבה של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן בלגיה.
[5] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.
שישה מכתבים מאת יו"ר "לשכת העזרה לפליטים וסידורם" הרה"ח ר' בנימין אליהו גורודצקי. פריז, אלול תשי"ד-אב תשי"ט [1954-1959].
נדפסו במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "לשכה אירופית לעזרת פליטים וסידורם... בא-כח באירופה הרב בנימין אלי' גאראדעצקי". המכתבים נשלחו אל הגאון רבי הלל מדליה, בתקופת כהונתו ברבנות לידס (אנגליה), ועוסקים בעסקנות ציבורית ובעניני הכלל והפרט.
הרה"ח ר' בנימין אליהו גורודצקי, (תרס"ח-תשנ"ה), בא כוח הרבי הריי"ץ והרבי מליובאוויטש לצרפת, ארץ הקודש וצפון אפריקה במשך כשבעים שנה. כיהן כיו"ר "לשכת עזרה לפליטים וסידורם" (בהמשך כונתה בשם "לשכת ליובאוויטש האירופאית"), שתפקידה היה לדאוג לרווחתם החומרית והרוחנית של ניצולי השואה, ופעלה לייסוד וחיזוק מוסדות הדת באירופה וצפון אפריקה.
הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), כיהן ברבנות לידס (אנגליה) ודבלין (אירלנד), ובהמשך כרבה של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן בלגיה.
[6] דף. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
"יום י"ב תמוז חג קדש לכלנו!" – כרזה גדולה מטעם ישיבת "תורת אמת" בירושלים, שנדפסה לרגל "חג הגאולה" הראשון לשחרור רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ממאסרו ברוסיה הסובייטית. [ירושלים] דפוס אביב, [תרפ"ח 1928].
"ביום השנים עשר לחדש תמוז דנא, יום השנה שבו פדה ד' את עבדו... הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש... אשר שמהו במאסר ורצו להתנקש בנפשו, עבור הגנתו האמיצה במסירות נפש נפלאה לשם ה' ותורתו הקדושה, לחזק את עמוד הדת והיהדות ולהאיר את מחשכי רוסיא באור תורת אמת – יום זה קבעוהו גאוני וצדיקי הדור שבארץ ושבחו"ל ליום שמחה וגילה... לכל בית ישראל... בעונג רב ובחדוה פנימית, נשמח כולנו ביום ש"ק י"ב תמוז זה – יום גאולתנו ופדות נפשנו...".
"חג הגאולה" י"ב-י"ג תמוז
בליל יום רביעי, ט"ו בסיוון תרפ"ז, מעט לאחר חצות הלילה, פרצו אנשי הבולשת הסובייטית, או.ג.פ.או., לביתו של האדמו"ר הריי"ץ בלנינגרד (פטרבורג), ולאחר חיפוש קפדני בכליו ובחפציו הובילו אותו לבית הסוהר הידוע לשמצה "שפלרקה". עילת המאסר הרשמית הייתה איסוף כספים לטובת החזקת ישיבות וקיום קשרים אסורים עם אישים מחוץ לרוסיה. אולם הייתה זו למעשה פעילותו ללא חת לשמירת הגחלת היהודית ברחבי רוסיה שהכעיסה את השלטונות ושהובילה למאסרו. אל מול מדיניות הדיכוי של המשטר הקומוניסטי כלפי כל גילויי הדת, הריי"ץ הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה.
לאחר מספר ימים של חקירות מתישות נחרץ דינו של הריי"ץ למוות ללא משפט. אולם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה (אותם ריכזו חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין, חבר הבונדסטג הגרמני ד"ר אוסקר קוהן ויו"ר הצלב האדום ברוסיה הגברת יקטרינה פשקובה), בוטל עונש המוות והומר בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה (עיר קטנה על גדות הוולגה, הרחוקה למעלה מ-800 ק"מ מביתו של הריי"ץ בלנינגרד, ובה קהילה יהודית קטנה). ביום ראשון, ג' בתמוז תרפ"ז, לאחר תשעה-עשר ימים של סבל וייסורים במאסר, עלה הריי"ץ על הרכבת לקוסטרומה, מלווה בביתו הצעירה חיה מושקא ובחתנו הרב שמריהו גורארי'. בעת שהותו בקוסטרומה התאכסן הריי"ץ בביתו של השוחט והמוהל המקומי ר' ירחמיאל קוגל.
הסערה בעולם היהודי על מאסרו של הריי"ץ לא שככה, והלחצים על ממשלת רוסיה לשחררו המשיכו ביתר שאת. לבסוף, לאחר עשרה ימי גלות בקוסטרומה, נשאו מאמצי ההצלה פרי, ובי"ב תמוז תרפ"ז, התבשר הריי"ץ כי הוא חופשי לשוב לביתו. תעודת השחרור ניתנה לו רק למחרת, בי"ג תמוז. מני אז חוגגים חסידי חב"ד ברחבי העולם את מועד שחרורו של הריי"ץ כיום חג ושמחה – "חג הגאולה" י"ב-י"ג בתמוז.
50X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל. נקב קטן.
מכתב מאת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), חתן אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ' אב תש"ח 25 באוגוסט 1948. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הרב שמריהו גורארי', יו"ר ועד הפועל מרכז הישיבות 'תומכי תמימים' ליובאוויטש דאה"ב וקנדה", וחתום בחתימת ידו – "הרב שמרי' גורארי', יו"ר ועד הפועל".
המכתב נשלח אל מנהלי הקהילה העברית ברוטרדם הולנד, במענה על הצעתם לייסד סניף של ישיבת "תומכי תמימים" בעיר חאודה הסמוכה. במכתבו מוסר הרש"ג את מענה חמיו אדמו"ר הריי"ץ (תרגום מיידיש): "דנתי בהצעה חשובה זו עם מו"ח כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א – הרבי מליובאוויטש – והוא שמח מאוד לשמוע הצעה זו, שקהילתכם החשובה מבינה את החשיבות של ישיבות ליובאוויטש, ומוכנה להביא מספר מסוים של תלמידים מהישיבות שלנו בפריז או בפוקינג, ולייסד עמם ישיבת ליובאוויטש; וכפי שכתבתם במכתבכם, קיבלתם היתר מהרשויות לנסיעת התלמידים להולנד, ויש לכם בנין מתאים... אני יידעתי מיד את מנהלי הישיבה שלנו בפריז, הרבנים החשובים הרב ר' אברהם אלי' פלאטקין והרב ניסן נמנוב... והם הוסמכו על ידינו לשאת ולתת... ולהוציא ענין זה מכוח לפועל...".
בשולי המכתב נוספה (באותיות לועזיות) הכתובת של ר' אליהו פלאטקין ור' ניסן נמנוב לשליחת מכתבים – ישיבת "תומכי תמימים" בברינואה שבפרברי פריז.
על המאמץ להקמת סניף של ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בהולנד, ראו: אגרת הרבי הריי"ץ אל חתנו הרב גורארי' (אגה"ק שלו, כרך ט, אגרת ג'לט); אגרת ר' אברהם אליהו פלאטקין אל הרב גורארי' (ספר "כתבי אברהם אליהו פלאטקין", ע' קסד-קסה, רו-רט).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), חתן אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ג אדר תשכ"ט.
מודפס על נייר מכתבים רשמי של ה"ועד למען חיזוק מוסדות חב"ד באה"ק על-יד מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש", וחתום בחתימת ידו - "הרב שמרי' גורארי', חדב"נ, יו"ר ועד הפועל".
נשלח אל מנהל מוסד "עזרת תורה", הגאון רבי יוסף אליהו הענקין (תרמ"א-תשל"ג), מגדולי ההוראה בארצות הברית. במכתבו מבקש הרש"ג "לבוא לעזרת המשפחות של אנ"ש תושבי עיר לוד באה"ק, לאפשר להם להביא לביתם כל הנצרך להם לחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה", ומסיים בברכת: "חג כשר ושמח".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
"תעודת חברות" מטעם מרכז הישיבות "תומכי תמימים ליובאוויטש", בחתימת נשיא ועד הפועל הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), חתן אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ג' תשרי תש"ו 10 בספטמבר 1945.
תעודה מודפסת צבעונית ונאה, עם מילוי פרטים במכונת כתיבה וביד. התעודה הוענקה על ידי ועד מרכז הישיבות "תומכי תמימים ליובאוויטש", ל"חבר נכבד" ר' שמואל יעקב שווארץ, עבור תרומתו להחזקת הישיבות. בשולי הדף, מדבקה מוזהבת – חותמת תאגיד של מרכז הישיבות "תומכי תמימים" ליובאוויטש (Corporate seal, 1941, New York – Central Yeshiva Tomchei Tmimim Lubawitz inc.).
29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ובלאי. כתם רטיבות בשוליים. קרעים בשוליים, חלקם מחוזקים בגב בדבק סלוטייפ.
אוסף מכתבים מרבני חב"ד אל רבי חיים דב שעוועל, מהדיר ספרי הראשונים ועורך ירחון "הדרום":
• מכתב רבי מ. מ. חן מברונקס, בעניין חיבוריו ועבודתו של רבי חיים דב שעוועל. ניו יורק, תשי"ט [1959].
• מכתב רבי ברוך נאה, בעניינים אישיים. ירושלים, אלול תשכ"ב [1962].
• מכתב רבי שמואל פסח באגאמילסקי, רב בית הכנסת "הר סיני", בעניין כינויי השם בתפילה בלעז. ניו ג'רזי, טבת תשמ"א [1981].
• מכתב רבי משה דובער ריבקין, ראש ישיבות "תורת אמת" בירושלים ו"תורה ודעת" בניו יורק, בעניין ספרו של הרב שעוועל על הרמב"ן. ניו יורק, תמוז תשכ"ג [1963].
מכתבים מאת רבי שלום ריבקין, רב קהילת Young Israel (ישראל הצעיר) בפאר רוקאוויי, ניו יורק:
• מכתב בעניין מצוות עשה ומצוות לא-תעשה. ניו יורק, אדר תשל"ה [1975].
• מכתב המצורף לצילום מכתבו של הגרי"ד סולובייצ'יק בתגובה חמה לספר "אשכבתא דרבי" (על פטירת הרש"ב) שחיבר רבי משה דובער ריבקין, אביו של רבי שלום. ניו יורק, אב תשל"ה [1975].
• מכתב המצורף לתשובה הלכתית בעניין סירוס בעלי חיים, לפרסום ב"הדרום" [ככל הנראה לא פורסם לבסוף]. [ניו יורק], טבת תשל"? [?197].
• מכתב בעניין גדר "סיפור יציאת מצרים" (והקדמה אודות כתיבה בחול המועד). ניו יורק, פסח תשל"ח [1978].
מצורף: צילום מכתב הרבי מליובאוויטש בעניין עזיבת שכונות יהודיות, שנשלח אל רבי שמואל טוביה שטרן. ניו יורק, אייר תשכ"ט [1969].
9 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
ברכת המלוכה, "אל הקיסר האדיר ורב-חסד ניקאלי פאוולאוויטש יר"ה, שליט לבדו בכל ארץ רוסיא ובנותיה". [ליטא?, תקפ"ו 1825]. עברית.
בדף השער: "הובאת מאת היהודים יושבי מדינת ליטא כשבתו על כסאו וכשום עליו הכתר, בשנת הקיסר לנצח יחיה" [=תקפ"ו].
שיר לכבוד הצאר, 12 בתים בני ששה טורים כל אחד, עם שבחים רבים, "אל רום הודך ניקאלי אדירנו / ברכת המלוכה היום לך הקרבנו... אשריך ארץ רוסיא אשרי בניך / שורי! כי דרך כוכב משמיך...". לאחר השיר, תפילה לשלום הקיסר והקיסרית אלכסנדרא פעאדעראוונא.
הצאר ניקולאי הראשון (פאבלוביץ') כיהן כצאר הרוסי בין השנים תקפ"ו-תרט"ו [1825-1855].
[5] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
לא ידוע ביבליוגרפית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, B.1876.
קונטרס מודפס, "אריאל, מזכרת עולם למפלאות גבור חיל... ערצהערצאג קארל אחי הקיסר פראנץ נ"ע", מאת אברהם מנחם מענדיל מאהר (מנדל מור). לבוב, הוצאת המחבר בדפוס Josep Schnayder, [תר"ח] 1848.
דף שער נפרד בגרמנית: "Ariel, Biographie des Erzherzog Karl und dessen Heldenthaten, von A. M. Mohr".
שיר ודברי זכרון לפטירתו של הארכידוכס קרל לודוויג יוהאן יוזף לורנטיוס, דוכס טשן, אחיו של פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה (שנודע בכינוי "הקיסר הכפול", מפני שנקרא גם: פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה). הארידוכס קרל, היה אחיו הצעיר של הקיסר פראנץ, ובנו השלישי של לאופולד השני. נודע במיוחד בתבוסה שהנחיל לנפוליאון בונפרטה בקרב אספרן-אסלינג. נפטר ב-30 באפריל 1847.
החוברת שלפנינו פותחת בשיר לזכרו של הארכידוכס קרל, ולאחר מכן מתואר סיפור חייו, המלחמות בהן השתתף, ועוד.
המחבר, אברהם מנחם מנדל מור (1815-1868), מלומד יהודי יליד העיר לבוב, מו"ל, מחבר ומתרגם בעברית וביידיש. נודע כאחד מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, והוציא לאור את כתב העת "הרואה (ומבקר ספרי מחברי זמננו)".
כג, [1] עמ'. 17 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. כריכה חדשה.
![דף גדול בכתב יד, "כתב תוקף" [=חוזה] על הזכויות בבית הכנסת, שניתנו לקהילת "חבורה בעלי מלאכה גלעזערש" [=אגו](https://files.kedem-auctions.com/files/49/385.jpg "הסכם גבאי בית הכנסת בלבוב עם חבורת הזגגים (\"גלעזערש\") – לבוב תר\"ד")
דף גדול בכתב יד, "כתב תוקף" [=חוזה] על הזכויות בבית הכנסת, שניתנו לקהילת "חבורה בעלי מלאכה גלעזערש" [=אגודת הזגגים] בעיר, בחתימות שני גבאי "בית הכנסת הגדולה בחו"ל" [בחוץ לעיר] בעיר לבוב: רבי "יונה גאלדשטערן" ורבי "אפרים אומליב[?]". חשוון תר"ד [1843].
בחוזה שלפנינו מפורטת בקשת "חבורת הזגגים", האומרים, כי כבר בשנה שעברה הם השקיעו עבודה רבה בשיפוץ החלונות הגדולות בבית הכנסת "בלא בצע כסף", והם דורשים "למה נגרע משאר אנשי החבורות דביה"כ, מדוע לא נזכה בשלחן רביעי בביה"כ שיעמוד כל השנה? למה נהיה אנחנו הח'[בורה] נידחים ממ[קום] אל מקום כל השנה כולה, פזורה ואין לנו מקום מנוחה?". הגבאים כותבים כי קיבלו את טענות הזגגים, ומקצים להם מקום מיוחד וזכויות מיוחדות: "והנה אנחנו הגבאים בביה"כ הגדולה בחו"ל הח"מ, ראה ראינו אשר טענותיהם צדקו מאד, שעשו מה שאמרו וגם כל כונתם הוא לשם שמים... לזאת אנו הגבאים הח"מ ממלאים שאלתם ובקשתם, אשר ניתן מאתנו הגבאים הח"מ הכתב תוקף הלזו ביד ראשי אנשי החבורה הנקובים פה בשמותם... שהמה זכו בשלחן קבוע בביה"כ הגדולה בחו"ל עבורם ועבור שאר אנשי החבורה, שיעמוד כל השנה כולה... שיתפללו שמה, דהיינו סביב השלחן ישבו ששה עשר אנשים אנשי החבורה גלעזערס לבד, דהיינו שיעמוד ספסל אחד לאורך השולחן מצד אחד על שמונה אנשי החבורה לישב עליו, ושיעמוד ספסל אחד מצד השני לאורך השלחן לישב עליו ע'[וד] שמונה אנשי החבורה... וגם ספסל קטן לרוחב השלחן מצד אחד ולא מצד השני על אחד או שני אנשים...". בהמשך מפורטים תנאים נוספים לחוזה זה, בהם התחייבויות הזגגים לתיקונים נוספים בחלונות בית הכנסת, ועוד פרטים מעניינים – המתעדים את עניני הקהילה ומנהגי בית הכנסת בלבוב באותה תקופה.
מהמסמך שלפנינו [וגם מפנקס תקנות האגודה, שנמכר במכירת "קדם", קטלוג 74, פריט 341] עולה כי לאגודת הגלעזירש [=זגגים] בלבוב, לא היה בית כנסת משלהם, אך הם התארגנו לבא למנין קבוע בבתי הכנסיות הגדולים והעתיקים של "ת"ל" ו"ח"ל" [=תוך העיר וחוץ לעיר – שני אזורים ידועים בעיר לבוב. ראה אודות בתי כנסיות אלו בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב"]. בתקנות האגודה הנ"ל עולה כי סוכם שבני החבורה יישבו יחד באותו אזור בבית הכנסת, ואלו מהם שיבואו להתפלל בקביעות יהיו זכאים ב"עליה לתורה" לפחות פעם אחת בחודש.
במאה ה-19 התארגנו בעיר לבוב (למברג) – שהיתה אז המטרופולין הגדול של היהדות באזור גליציה המזרחית – איגודים מקצועיים של בעלי מלאכה שונים, שקבעו ללמוד יחדיו ולהתפלל בצוותא. האיגודים נוסדו ביוזמת רבני העיר, כדי לחזק את המצב הרוחני והסוציאלי של אלפי הפועלים בעיר, שהפכה למרכז תעשייתי גדול. בעיר נוסדו אז עשרות מנינים ו"קלויז'לאך" [בתי כנסיות קטנים], לקבוצות שונות של בעלי מלאכה. בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" (מאת זאב פישר-שיין, תל אביב, תשכ"ט) מתועדים בתי הכנסת בעיר, בהם: בית הכנסת "עורכי שולחן ומנעימי זמר" של אגודת המלצרים והכליזמרים; בית הכנסת "עוסקי במלאכת הקודש" של אגודת פועלי הדפוס וכורכי הספרים בבתי הדפוס הגדולים שבעיר; בית הכנסת "קצרו לפי חסד" של אגודת מוכרי טקסטיל (מנופקטורים); בית הכנסת "אקספרס" של אגודת הסבלים וחברות המשלוח בעיר; בית הכנסת "נושאי כתף" של אגודת הסבלים הפשוטים; בית הכנסת "מלמדים שוהל" לאגודת מלמדי תשב"ר; בית הכנסת "שומרי שבת" של אגודת הגלבים ובעלי המספרות; ועוד בתי כנסיות לקבוצות שונות של בעלי מלאכה: סנדלרים, חייטים, עושי מגבעות ושטריימלאך, נגרים, סוחרי הבורסה, ועוד.
בספר "בסוד ישרים ועדה – לבוב" מספר מר זאב פישר-שיין כי ההתארגנויות הללו של איגודי בעלי המקצוע נעשו ביוזמתו של רב העיר הגאון בעל ה"שואל ומשיב": "...הגאון הנודע רבי יוסף שאול נתנזון, עודד וטיפל מתוך מסירות אבהית בהקמת הרבה מבתי הכנסת בעירו... דאג למצבם הרוחני של בעלי המלאכה וביחוד לאותם שוליות. הוא ארגן אותם, את בעלי המקצועות השונים – כל מקצוע בנפרד – וטרח להקים להם משכנות-יעקב לתורה ולתפלה, להקנות להם מוסר ויראת אלוקים, להרגילם ולחנכם למצוות ולמעשים טובים" (בסוד ישרים ועדה, עמ' טו). במסמך שלפנינו מתגלה כי היוזמה של התאגדות בעלי מלאכה הייתה שנים רבות קודם לכן, עוד בתקופת רבי שמחה נתן אלינברג, שכיהן כדומ"ץ ראשי בעיר משנת ת"ר, וכאב"ד העיר משנת תר"ד – ואילו ה"שואל ומשיב" התמנה לרבנות העיר בשנת תרי"ז, כאשר רבי שמחה נתן התפטר מן הרבנות וקרא לבעל ה"שואל ומשיב" שיבוא לכהן במקומו כאב"ד העיר. רבי שמחה נתן עצמו נפטר בשמחת תורה שנת תרי"ט 1858 (ראה: וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, א', עמ' 214-218).
[1] דף, 35 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי וסימני קיפול. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם מעט פגיעות בטקסט, בקפלי הנייר ובשוליו. מודבק על בד לשימור.