מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יעקב הלוי הורביץ אב"ד פראבוזנא [פרוביז'נה, מחוז טרנופול], "א' האזינו" [תשרי, תר"ץ בקירוב].
ברכת שנה שנשלחה לברלין אל אחיינו ר' מרדכי ליבש לנדא: "...ש"ב הרב המופלא והמופלג החסיד בנש"ק מו"ה מרדכי ארי' נ"י בק"ק בערלין. ברך לקחתי וברך אשוב, יקבל כת"ר גח"ט בשנה טובה ומבורכת בכל הענינים ברוב טובה בתורה וי"ש בהרחבה כנפשו ונפש דו"ש ש"ב – הק' אברהם יעקב הלוי הארוויץ".
לאחר החתימה, חמש שורות נוספות מכתב מאת הרבנית (ביידיש ועברית): "גח"ט לבן אחו[תי] ע"ה אהובי ר' מרדכי ליבש שליט"א... דודתך בת ציון...".

הגאון רבי אברהם יעקב הלוי הורביץ (תרכ"ד-תש"ב), בעל ה"צור יעקב". מגזע השל"ה מצד אביו, ומצד אמו נכד רבי טודרוס זונדל אב"ד ברודי ומחכמי הקלויז דברודי. נודע בשקידתו המופלאה מצעירותו. במשך שנים עסק בתורה בסאסוב בבית חותנו הנגיד רבי מרדכי אריה שליט. דבק באדמו"רים מבעלזא ומטריסק. הוסמך לרבנות בידי המהרש"ם מברז'אן אשר היללו מאוד. התמנה לרב העיירה פראבוזנא הסמוכה לטרנופול שבגליציה. נודע כגאון מופלג ופוסק הלכה, וממקומות רבים פנו אליו בשאלות הלכתיות. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, התמנה לראש ישיבה בישיבת "חכמי לובלין" (אלה אזכרה, א, עמ' 34-39). על שמו ולזכרו נקראה ישיבת "צור יעקב" של חסידי בעלז, בטלז סטון.

גלויה. 10X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק טאבאק. סיגט, תרצ"ד [1934].
נשלח לארה"ב אל הרב רבי אלטר שאול פפר. רבי יצחק מבקש תשלום על ספרי "ערך ש"י" (של זקנו רבי שלמה יהודה טאבאק) אותם שלח בחורף הקודם, עבור שני בתי מדרשות שהנמען מכהן בהם כרב. הוא מנמק את דחיפות הבקשה – "שאני יושב בלי שום פרנסה ומצפה יום יום על הבי-דואר אפשר יבוא מה, ואף מחוסר לחם לפי הטף אנכי וא"י עצה זולת לד' הישועה". הוא מבקש לשלוח את התשלום לאביו רבי מאיר דוד [דומ"צ סיגט] "ויכתוב לו שהוא עבורי".

רבי יצחק טאבאק (נפטר תרצ"ט), בן הגאון רבי מאיר דוד דומ"צ בסיגט, ונכדו של הגאון רבי שלמה יהודה לייב טאבאק (מגדולי פוסקי הונגריה ומחבר הספרים ערך ש"י ותשורת ש"י). עסק בהוצאת כמה מחיבוריו של זקנו הגדול, לצד נכדים נוספים.

גלויה. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר סטלביץ, אב"ד חסלביץ ורב ב"זכרון משה". ירושלים, אייר תרצ"ז [1937].
נשלח אל "הרב הגאון הגדול פאה"ד [=פאר הדור] והדרו כו' מ' ר' משה אבגדור עמנואל [צ"ל: עמיאל] שליט"א, רב הראשי דת"א יפו". המכתב פותח בדברי שבח על "עמידתו בחרדת ובהדרת קודש בדברים חוצבים להבות אש ע"ד קדשי ישראל שבת קודש ומאכלי כשר, שכמעט הוא הראשון באה"ק שיצא כגבור ללחום מלחמת מצוה, ובכל פעם שיבואו מאמריו הקדושים אנו בולעים אותם בבכורם...". הוא מבקש להעיר על המאמר "אך את שבתותי תשמרו" שפרסם הרב עמיאל בשבועון היסוד (שנה ו', גיליון ר"א, י"א אייר תרצ"ז, עמ' 2), בו הוא ביקש לדמות את החובה שלא להסיח דעת משבת בכל ימות השבוע לדין "היסח הדעת" שפוסל את התרומה בפסול הגוף, בעוד שלהלכה מדובר רק בחשש ספק טומאה.
בשולי המכתב כתב הרב עמיאל טיוטת תשובה למכתב: "כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם... תודה רבה ע"ד דברי העדוד שלו... ובנוגע להערה שלו ע"ד המאמר באמת זה טעות סופר ומאחרי שזהו רק מאמר שלא ענין הלכה אין מזה שום מכשול...".

רבי מאיר סטלביץ (תר"ל-תש"ט), מגדולי רבני ליטא ורוסיה ומגדולי הרבנים בירושלים. תלמיד רבי אלכסנדר משה לפידות. כיהן ברבנות בערים שונות, ביניהן שעביז (עיר המחוז של פלך ויטבסק) וחסלביץ. בשנת תרצ"ב עלה לירושלים ונתמנה לרבה של שכונת זכרון משה וסביבותיה. הדפיס בחייו את ארבעת חלקי ספרו "מבית מאיר - חקרי הלכות", בסוגיות שונות.

רבי משה אביגדור עמיאל (תרמ"ב-תש"ה), נולד בפורוזוב שבפלך גרודנה. למד בישיבת טלז אצל הגאונים רבי אליעזר גורדון, רבי שמעון שקאפ ורבי יוסף יהודה לייב בלוך. בהמשך למד בבריסק אצל הגאון רבי חיים מבריסק, ואצל רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא. נסמך לרבנות על ידי רבי שלמה הכהן מווילנא, רבי מאיר שמחה כהן מדווינסק ורבי יוסף ראזין - הרוגאטשובר. כיהן ברבנות בשווינציאן, בקהילת "שומרי הדת" באנטוורפן ולבסוף נבחר בשנת תרצ"ו לרבה הראשי של תל-אביב, בה גם הקים את ישיבת "היישוב החדש". נודע כאחד מראשי המזרחי והציונות הדתית. בין ספריו: המידות לחקר ההלכה, הגיונות אל עמי, דרשות אל עמי ועוד חיבורים ומאמרים רבים.

[2] עמ', נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

מכתב על גבי גלויה, מאת הגאון רבי אברהם חיים נאה. ירושלים, תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו ובחותמתו. מאת רבי אברהם חיים נאה, נשלח אל הרב נוסבאום מפתח תקוה, באישור ותודה על משלוח קופסאות בשר שנשלחו מחו"ל: "הנני מודה לכת"ר בעד טרחתו להמציא לי את קופסאות הבשר ששה עשר ששלח לי גיסו הרב ממנשעסטער ואי"ה תיכף אחר החג אכתוב לו, כי היום א"א בכלל...". הוא מסיים בברכת "פסח כשר ושמח – אברהם חיים נאה."

הגאון רבי אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. חבר הנהלת "העדה החרדית" וממקימי "אגודת ישראל" בארץ ישראל. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים, ועל שם כך הוא מכונה גם "בעל השיעורים".
בכתובת המקבל נכתב: "הרב נוסבאום, רחוב הרצל, בתי הרבנים. פתח תקוה", יתכן והמקבל הוא הגאון הצדיק רבי אליעזר ניסנבוים מרבני פתח תקוה, מתלמידי הסבא מנובהרדוק, וראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בעיר מלאווא בפולין.

גלויה. 10X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה שפירא מרבני ביאליסטוק ותל אביב, שנשלחו לילדיו, ביניהם רבי משה שמואל שפירא – ראש ישיבת "באר יעקב":
• מכתב המיועד "לבני יקירי הר"ר משה שמואל שליט"א", מתאריך ט"ו תמוז תש"ח, אודות "הב'[חור] מר שמחה זילברשטראם מבילאסטאק הוא בן ונכד לאנשי שם ומעלה, והוא רוצה להסתופף וללמוד בישי' פוניוועז בבני ברק, אשר שם לומדים מכבר חבריו מקול תורה בירושלים". הוא מבקשו "לקרבו מאוד ולהשתדל עבורו שיקובל, ושישיג עזר ומשען".
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.

• מכתב שנשלח "לבני היקרים הנאהבים נ"י", מתאריך כ"ט אלול [ללא שנה], ובו הוא מברכם לרגל השנה החדשה "לחיים טובים ומאושרים להצלחת עולם". הוא חותם: "אביהם ש[ו]אף טובם, המצפה לישועה, א' שפירא".
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

הגאון רבי אריה שפירא (תרל"ט-תש"כ), בנו של הגאון רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ונכדו של הנצי"ב מוולוז'ין. תלמיד חכם מופלג, שנודע בצניעותו, באצילותו ובנקיות הדעת. נחשב מאד אצל בני משפחתו ועמד בקשר רב עם גיסו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק אב"ד בריסק. רבי אריה כיהן כרב ודיין בביאליסטוק, על מקום חותנו רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין [בן ה"עונג יום טוב"]. בשנת תש"א עלה לארץ ישראל וגר בתל אביב. התמסר לתורה ולחינוך ילדיו, והקים דורות של תלמידי-חכמים גדולי-תורה וראשי ישיבות. אחד מבניו הוא הגאון רבי משה שמואל שפירא, ראש ישיבת "באר יעקב" וחבר "מועצת גדולי התורה".