מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג. וורשא, תרס"א [1901].
המכתב נשלח "לכבוד הרב הגדול הנכבד ד"ר לעווי נ"י, הרב בעיר פיננע" (רבי יעקב לוי, תלמיד רבי עקיבא איגר, רב ברוזנברג שבשלזיה עילית ודיין בברסלאו, מחבר הספר "אוצר לשון התלמודים והמדרשים"). במכתב הוא מספר לו כי "הן היום השגתי מכתב מידיד נפשי הרב הגדול המפורסם מוה"ר אברהם נ"י ד"ר בערלינר מברלין, ובו נאמר שנמצא תחת ידו מכתבי הגאון האביר מאורינו מרן ה"ר עקיבא איגר זצ"ל, ואשר חפץ לתתם לידי, וגם כתב אלי אשר גם אצל מעלת כבודו נמצא איזהו שו"ת מרבינו הגאון זצ"ל". לאור זאת הוא מבקש ממנו – "ולאשר זה איזהו שנים אני עוסק ללקט שושנים הנטועים בכרם חמד, המה כתבי הגאון הק' זי"ע, וחפצי שיהי' ראוי לצירוף למען יוחקו דברי קדשו בעט ברזל ועופרת. ולזאת הנני לבקשו בזה נועם שיאבה בטובו להודיעני תוכן הענינים הנמצאים אצלו, ואולי המה מצוים גם בידי...".

"הצדיק מווארשה" – הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג (תר"י-תר"צ), מגדולי המוצי"ם בווארשא. תלמיד תלמידיו של רבי עקיבא איגר ותלמיד רבי ישראל סלנטר וה"בית הלוי". מאידך, היה נוסע לאדמו"רי דורו, לרבי אברהם מטשכנוב ואל בעל ה"שפת אמת" מגור. איש אמונם של הנצי"ב מוואלוז'ין וה"חפץ חיים" (כשהיה רבי אלחנן וסרמן מדבר אודות רבי נפתלי, היה מדקדק לתארהו בתואר "הגאון הצדיק"). עסק רבות בחיזוק שמירת השבת והטהרה, והדפיס כרוזי "קול-קורא" לחיזוק שמירת ההלכה. ערך לדפוס את כתבי אביו רבי אברהם בנימין אב"ד וויערשוב וכתבי זקנו הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". השתדל כל ימיו בהוצאת ספרי מהרא"ל צינץ לדפוס. עסק גם בההדרת חידושי רבי עקיבא איגר – כפי שנראה גם במכתב שלפנינו.

גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב על גבי גלוית דואר מאת הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ. קיעלץ, שבט תרע"א [1911].
כתיבת ידי-סופר[?], עם שורת סיום וחתימה בכתב ידו וחתימתו. נשלח אל "הרב הגאון המפורסם בספריו היקרים... נזר נבוני הזמן... יראת ד' היא אוצרו, אהוב למעלה ונחמד למטה וכו' כקש"ת כמוהר"ר אליהו קלאצקין שליט"א, האבד"ק לובלין והגליל". רבי משה נחום פונה אליו עקב בקשת "אחד הרבנים-הישישים מגדולי המיוחסים שבפולין, לפנות אל כהדר"ג שליט"א בשאלה, להודע למצב הדבר הזה. יואל נא כהדר"ג שליט"א בחסדו לחקור בלשכת שר הפלך, אם מכין את עצמו להבחינה צעיר אחד ששמו ר' יחיאל וואגשאהל מפרשיטיק, בתור קנדידַט למשרת 'רב' בפוילין, ואם כבר מסר ל'לשכת הפלך' בלובלין את תעודותיו, למען יספח להמתבחנים... את כל זאת צריכים לדעת כי ענין זה נוגע לחיי משפחות יקרות... ידידו הנאמן דו"ש באה"ר וא"ע [באהבה רבה ואהבת עולם], משה נחום ירושלימסקי, האבד"ק קיעלץ והגליל".

הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נתנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סוסניצר, ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר [כבר בהיותו בן שבע עשרה צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד. בשנת תר"מ נתמנה לרבה של קהילת קאמינקא שבפלך קיוב ברוסיה, בה כיהן יותר מכ"ה שנים ושמו נודע בכל תפוצות ישראל, עד שנחשב לאחד מגדולי המשיבים בדורו ובפרט בעניני שמות גיטין ובהלכות טריפות. עסק הרבה בשאלות שהסעירו את העולם התורני כגון אתרוגי קורפו ומצות מכונה. בשנת תרנ"ט החל לכהן גם כרבה של קהילת אוסטרלנקה שבפולין (פלך לומז'ה), תוך כדי כהונתו ברבנות קאמינקא. לאחר כמה שנים עבר לכהן ברבנות קיעלץ בפולין והיה ממנהיגי יהדות פולין. מספריו: "מנחת משה", "לשד השמן", "ברכת משה", ועוד.

גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב על גבי גלוית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה-ליב צירלסון אב"ד קישינוב וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. קישינוב, אלול תרצ"ב [1932].
המכתב נשלח למונטריאול (קנדה) אל רבי יהושע הלוי הירשהורן, מגדולי רבני קנדה. הרב צירלסון כותב לו שהוא שלח עבורו קונטרס דפוס מתוך ספרו "מערכי לב" שככל הנראה היה חסר בעותק שבידי הרב הירשהורן, "כן שלחתי לכת"ר עקז'[מפלר] אחד 'מערכי לב' בשביל ביהמ"ד. ובכן, הרי עשיתי את שלי, יעשה נא כת"ר את שלו לשלוח בהקדם את המגיע. ברגשי כבוד וברכת התורה, יהודא ליב צירלסאהן, רב הכולל".

הגאון רבי יהודה ליב צירלסון (תר"כ-תש"א) אב"ד קישינוב, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנת תרל"ח נתמנה לכהן כרב בפרילוקי, ובשנת תרס"ח בקישינוב. בשנים תר"כ-תרכ"ו שימש גם כסנאטור בפרלמנט הרומני. נספה בשואה בשנת תש"א. בעל הספרים גבול יהודה, עצי לבנון ועוד.

גלויה. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי אברהם דובער כהנא שפירא, אב"ד קובנא. קובנא, אדר תרפ"ג [1923].
מכתב תודה שנשלח לרבי יהודה לייב פישמן-מימון ופרופ' חיים פיק – "בעד דברי הנחומים אשר האצלתם לי". הוא מסיים בברכה: "המקום ינחם את עמו בנחמת ציון וירושלם ונזכה לגאולה שלמה". בשולי המכתב נוספה שורה: "שלו' לידידנו הנכבד מר שטרוק נ"י".

הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא (תרל"א-תש"ג), בעל ה"דבר אברהם" מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו, מצאצאי רבי חיים מוואלוז'ין, וחתנו של "הגדול ממינסק" רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. תלמיד ישיבת וואלוז'ין. ספרו הלמדני "דבר אברהם", שחלקו הראשון נדפס לראשונה בשנת תרס"ו, הוציא לו שם עולם, וכבר בדורו פלפלו בדבריו גדולי הרבנים. שמו נודע כאחד המנהיגים הגדולים של יהדות ליטא. בשנת תרפ"ד השתתף במסע הרבנים המפורסם לארה"ב, יחד עם ה"כלי חמדה", הגראי"ה קוק והגרמ"מ עפשטיין. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ לצרכי רפואה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה עדיין שהה בשוויץ. ידידיו התחננו אליו כי יציל את נפשו ויישאר בשוויץ הנייטרלית, אך הוא עמד על דעתו לחזור לעירו קובנה, באמרו כי קברניט לא נוטש את הספינה בעת סערה. נפטר בגטו קובנה, ואלפי יהודים ליוו את מיטתו לקבורה.
מקבלי המכתב, רי"ל פישמן-מימון ופרופ' חיים פיק שיתפו פעולה ברכישת אדמות בין מוצא לירושלים והנחת יסוד ליישוב "עמק הארזים". נראה כי השניים גם היו מיודדים עם פרופ' הרמן שטרוק [המוזכר במכתב]. בשנת תרכ"ג חתמו השלושה על "קול קורא" לייסוד קופה להוצאת ספרות חינוכית על שם רבי שמואל מוהליבר. כמו כן, את מניות המייסדים הראשונים של בנק המזרחי רכשו שלושתם.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 14.5X22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים קטנים בשוליים, משוקמים בחלקם בנייר דבק.