מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
מכתב בהלכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי מאיר סטלביץ, אב"ד חסלביץ ורב ב"זכרון משה". ירושלים, אייר תרצ"ז [1937].
נשלח אל "הרב הגאון הגדול פאה"ד [=פאר הדור] והדרו כו' מ' ר' משה אבגדור עמנואל [צ"ל: עמיאל] שליט"א, רב הראשי דת"א יפו". המכתב פותח בדברי שבח על "עמידתו בחרדת ובהדרת קודש בדברים חוצבים להבות אש ע"ד קדשי ישראל שבת קודש ומאכלי כשר, שכמעט הוא הראשון באה"ק שיצא כגבור ללחום מלחמת מצוה, ובכל פעם שיבואו מאמריו הקדושים אנו בולעים אותם בבכורם...". הוא מבקש להעיר על המאמר "אך את שבתותי תשמרו" שפרסם הרב עמיאל בשבועון היסוד (שנה ו', גיליון ר"א, י"א אייר תרצ"ז, עמ' 2), בו הוא ביקש לדמות את החובה שלא להסיח דעת משבת בכל ימות השבוע לדין "היסח הדעת" שפוסל את התרומה בפסול הגוף, בעוד שלהלכה מדובר רק בחשש ספק טומאה.
בשולי המכתב כתב הרב עמיאל טיוטת תשובה למכתב: "כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם... תודה רבה ע"ד דברי העדוד שלו... ובנוגע להערה שלו ע"ד המאמר באמת זה טעות סופר ומאחרי שזהו רק מאמר שלא ענין הלכה אין מזה שום מכשול...".
רבי מאיר סטלביץ (תר"ל-תש"ט), מגדולי רבני ליטא ורוסיה ומגדולי הרבנים בירושלים. תלמיד רבי אלכסנדר משה לפידות. כיהן ברבנות בערים שונות, ביניהן שעביז (עיר המחוז של פלך ויטבסק) וחסלביץ. בשנת תרצ"ב עלה לירושלים ונתמנה לרבה של שכונת זכרון משה וסביבותיה. הדפיס בחייו את ארבעת חלקי ספרו "מבית מאיר - חקרי הלכות", בסוגיות שונות.
רבי משה אביגדור עמיאל (תרמ"ב-תש"ה), נולד בפורוזוב שבפלך גרודנה. למד בישיבת טלז אצל הגאונים רבי אליעזר גורדון, רבי שמעון שקאפ ורבי יוסף יהודה לייב בלוך. בהמשך למד בבריסק אצל הגאון רבי חיים מבריסק, ואצל רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא. נסמך לרבנות על ידי רבי שלמה הכהן מווילנא, רבי מאיר שמחה כהן מדווינסק ורבי יוסף ראזין - הרוגאטשובר. כיהן ברבנות בשווינציאן, בקהילת "שומרי הדת" באנטוורפן ולבסוף נבחר בשנת תרצ"ו לרבה הראשי של תל-אביב, בה גם הקים את ישיבת "היישוב החדש". נודע כאחד מראשי המזרחי והציונות הדתית. בין ספריו: המידות לחקר ההלכה, הגיונות אל עמי, דרשות אל עמי ועוד חיבורים ומאמרים רבים.
[2] עמ', נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
מכתב מאת הגאון רבי איסר זלמן מלצר. הסכמה לספר "תורת הראשונים" של רבי מרדכי אילן [אילנדר]. ירושלים, טבת תש"ז [1947].
מכתב מודפס במכונת כתיבה, בחתימת וחותמת הגאון רבי איסר זלמן מלצר. הסכמה לספר "תורת הראשונים" עבור "אהובי ידידי אב בחכמה ורך בשנים הרב הגאון המובהק חריף ובקי בחדרי תורה ומחדש גדול מו"ה מרדכי אילנדר [אילן] שליט"א, מגדולי המצויינים שבפעיה"ק ת"ו... ועתה הגדיל לעשות ספר נפלא ונחוץ מאד 'תורת הראשונים' על כל סדר קדשים, אשר מובטחני שכשיצא לאור יתענגו עונג רב כל לומדי המקצוע הקשה הזה...". ההסכמה נדפסה, בשינויי עריכה קלים, בספר "כנסת הראשונים" (בני ברק תשמ"ב, מהדורה שניה).
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל", תלמידו של הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבים וקרעים זעירים בשוליים ולאורך סימני הקיפול, משוקמים בחלקם בנייר דבק מאחור.
מכתב על גבי גלויה, מאת הגאון רבי אברהם חיים נאה. ירושלים, תשי"ד [1954].
מודפס במכונת כתיבה, וחתום בחתימת ידו ובחותמתו. מאת רבי אברהם חיים נאה, נשלח אל הרב נוסבאום מפתח תקוה, באישור ותודה על משלוח קופסאות בשר שנשלחו מחו"ל: "הנני מודה לכת"ר בעד טרחתו להמציא לי את קופסאות הבשר ששה עשר ששלח לי גיסו הרב ממנשעסטער ואי"ה תיכף אחר החג אכתוב לו, כי היום א"א בכלל...". הוא מסיים בברכת "פסח כשר ושמח – אברהם חיים נאה."
הגאון רבי אברהם חיים נאה (תר"נ-תשי"ד), מחשובי חסידי ורבני חב"ד, מראשי כולל חב"ד בארץ ישראל, ורב שכונת הבוכרים בירושלים. חבר הנהלת "העדה החרדית" וממקימי "אגודת ישראל" בארץ ישראל. בצעירותו היה בן בית אצל ה"שדי חמד", הרב חיים חזקיה מדיני, שהשתעשע עמו רבות בלימודו. מחבר סדרת הספרים "קצות השלחן" (תשעה חלקים), "קונטרס השיעורים", וחיבורים נוספים בהלכה. עיקר פרסומו על שיטתו בגודל מידות השיעורים, ועל שם כך הוא מכונה גם "בעל השיעורים".
בכתובת המקבל נכתב: "הרב נוסבאום, רחוב הרצל, בתי הרבנים. פתח תקוה", יתכן והמקבל הוא הגאון הצדיק רבי אליעזר ניסנבוים מרבני פתח תקוה, מתלמידי הסבא מנובהרדוק, וראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בעיר מלאווא בפולין.
גלויה. 10X15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
מכתב בדברי תורה על גבי גלויה, בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי פנחס אפשטיין ראב"ד "העדה החרדית". ירושלים, אלול תשט"ו [1955].
הגלויה נשלחה אל הגאון הישיש רבי ישראל זאב מינצברג (תרל"ב-תשכ"ב; רבה של העיר העתיקה, ולאחר מלחמת תש"ח רבה של שכונת קטמון): "לכבוד ידידנו הרב הגאון המפורסם הישיש וכו' כש"ת רבי זאב וואלף מינצבערג", בעניין הפרשת תרומות ומעשרות, כתגובה לדברי תורה שהתפרסמו בשמו בחוברת ישיבת "חיי עולם".
הגאון רבי פנחס אפשטיין (תרמ"ז-תש"ל), נולד בגראייבה שבלטביה, לרבי ישעיה אפשטיין מח"ס "לבוש ישע". מצעירותו נודע לעילוי וחריף בתורה. למד בקריניק אצל הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא ובישיבות נוספות. בשנת תרס"ה עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת "תורת חיים" יחד עם כל גדולי גידולי ישיבות ליטא. הרביץ תורה בישיבת "תורת חיים" ובישיבת "אהל משה – דיסקין" . בתקופת רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין התמנה לדיין בבית הדין של העדה החרדית. בשנת תש"ח התמנה לראב"ד העדה החרדית. חיבר את הספרים "אוריין תליתאי" ו"מנחה חרבה", וחידושים נוספים ממנו ראו אור בספר "מתורתו של רבי פנחס" (מכון ירושלים תשע"ח).
גלויה (כתובה משני צדיה), 10X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה שפירא מרבני ביאליסטוק ותל אביב, שנשלחו לילדיו, ביניהם רבי משה שמואל שפירא – ראש ישיבת "באר יעקב":
• מכתב המיועד "לבני יקירי הר"ר משה שמואל שליט"א", מתאריך ט"ו תמוז תש"ח, אודות "הב'[חור] מר שמחה זילברשטראם מבילאסטאק הוא בן ונכד לאנשי שם ומעלה, והוא רוצה להסתופף וללמוד בישי' פוניוועז בבני ברק, אשר שם לומדים מכבר חבריו מקול תורה בירושלים". הוא מבקשו "לקרבו מאוד ולהשתדל עבורו שיקובל, ושישיג עזר ומשען".
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
• מכתב שנשלח "לבני היקרים הנאהבים נ"י", מתאריך כ"ט אלול [ללא שנה], ובו הוא מברכם לרגל השנה החדשה "לחיים טובים ומאושרים להצלחת עולם". הוא חותם: "אביהם ש[ו]אף טובם, המצפה לישועה, א' שפירא".
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
הגאון רבי אריה שפירא (תרל"ט-תש"כ), בנו של הגאון רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ונכדו של הנצי"ב מוולוז'ין. תלמיד חכם מופלג, שנודע בצניעותו, באצילותו ובנקיות הדעת. נחשב מאד אצל בני משפחתו ועמד בקשר רב עם גיסו הגאון רבי חיים סולובייצ'יק אב"ד בריסק. רבי אריה כיהן כרב ודיין בביאליסטוק, על מקום חותנו רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין [בן ה"עונג יום טוב"]. בשנת תש"א עלה לארץ ישראל וגר בתל אביב. התמסר לתורה ולחינוך ילדיו, והקים דורות של תלמידי-חכמים גדולי-תורה וראשי ישיבות. אחד מבניו הוא הגאון רבי משה שמואל שפירא, ראש ישיבת "באר יעקב" וחבר "מועצת גדולי התורה".
שלושה מכתבים על גבי גלויות, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, רב קהילת קולומבוס ומחבר ספרים רבים. קולומבוס (אוהיו, ארה"ב), [תש"ב-תשי"ג 1942-1953].
המכתבים עוסקים בענייני ספריו ("כל בו על אבלות" ו"אוצר נחמד") ובהפצתם, ונשלחו לפילדלפיה אל מרH. Manskopf . במכתב משנת תשי"ג הוא מספר: "אנכי לומד יומם ולילה, ולמוד התורה הוא חיי ואורך ימי. לעת עתה לא הדפסתי דבר, אבל בקרוב אדפיס ספר גדול בשם 'הרב ר' יוסף קארו (בעל השלחן ערוך) וזמנו', ספר נכבד מאד מאד" (הספר נדפס ניו-יורק תשי"ד).
הגאון רבי יקותיאל יהודה גרינוואלד (תרמ"ט-תשי"א), נולד בסיגט, למד אצל רבי שמואל רוזנברג באונסדורף ובישיבת רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם" בחוסט. פרסם עשרות ספרים ומאמרים בהלכה, בחקר תולדות ישראל, ובפרט תולדות יהדות הונגריה. נודע על שם ספרו האנציקלופדי "כל בו על אבלות". הגיע לארה"ב בשנת תרפ"ד וכיהן ברבנות בברוקלין ובקולומבוס.
3 גלויות. 8.5X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.
מכתב על גבי גלויה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג. מונטרה (שווייץ), תשכ"ג [1963].
נשלח לאנגליה אל רבי אליהו הכהן מונק [רב ביהמ"ד גולדרס-גרין בלונדון], בבקשה לעזור למגבית עבור בית המדרש למורים של "פועלי אגודת ישראל" בארץ ישראל. במכתבו כותב הרב ויינברג: "נעתרתי לבקשת ראשי אגודת ישראל לכתוב לכת"ר שיואל בטובו לעזור ולסייע להר"ר יעקב ברונער מזכיר אגודת פא"י ועורך העתון 'שערים' של האגודה הנ"ל בפעילותו לאסוף תרומות עבור בית הספר למורים חרדים שנוסד ע"י הנ"ל בא"י. אין צורך לבאר בפני כת"ר על חשיבות הבי"ס הנ"ל. הבית ספר למורים חרדים הוא צורך חיוני ממש בין לא"י ובין בארצות אירופא יש מחסור במורים חרדים מומחים ובכל עיר מתחבטים בשאלת המורים כידוע. וראשי פא"י התחייבו להמציא מורים חרדים גם לארצות אירופא... אין כאן מקום לפוליטיקה מפלגותית, הכל מחויבים לעזור לכל דבר שיש בו חיזוק ליהדות הנאמנה. ונא לקרבו בשתי ידים ולעזור להצלחת פעלו, ידידו מוקירו יחיאל יעקב וויינברג".
רבי יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.
גלויה, 15X10 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול.
מכתב (שלש שורות) בכתב ידו וחתימתו של רבי משה פיינשטיין. [ניו יורק], כסלו תשל"ח [1977].
תשובה שנכתבה בכתב-ידו, בשולי אגרת שקיבל רבי משה פיינשטיין מאת רבי דוד נשר ראש "מחלקת הכשרות הארצית" של "הרבנות הראשית לישראל", שפנה בשאלה אודות נאמנות ה"הכשר" של הרב יחיאל מיכל שמואל על הבשר מבית המטבחיים "דעביוק פעקינג".
הרב פיינשטיין משיב בכתב ידו: "הרב יחיאל מיכל שמואל משיקאגא בן גיסי הרב הגאון ר' יצחק אייזק הלוי שמואל ז"ל הוא ירא שמים וגם שמש בזה הרבה גם בהיותו אביו ז"ל בחיים, ויש לסמוך עליו כשכותב שהוא כשר, וע"ז באתי עה"ח בי"ד כסלו תשל"ח, משה פיינשטיין".
הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
אגרת דואר אוויר. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול.
ארבעה מכתבים על גבי גלויות, מאת הגאון רבי חיים קניבסקי. [בני ברק, תש"ס-תשס"א בקירוב].
המכתבים נשלחו לר"ב הופמן מבני ברק. בשלושה מהם הוא כותב לו: "תכנס" [כנראה שהשאלה הייתה מורכבת מכדי לענות עליה בקצרה על גבי גלויה]. באחד מהם הוא משיב על שש שאלות בהלכות אורח חיים, וכדרכו בקיצור רב: "א) לכתחלה ראוי להמתין לרוב הציבור; ב) יפסע לצדדין...".
בכל ארבעת הגלויות, נכתב שם השולח "חיים קניבסקי" ושאר הפרטים, בעצם כתב-ידו של חיים קניבסקי.
4 גלויות. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
