מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove and filter and
- (-) Remove chabad filter chabad
- וכתבי (21) Apply וכתבי filter
- חב (21) Apply חב filter
- חבד (21) Apply חבד filter
- חסידות (21) Apply חסידות filter
- יד (21) Apply יד filter
- מכתבים (21) Apply מכתבים filter
- חב"ד (21) Apply חב"ד filter
- letter (21) Apply letter filter
- manuscript (21) Apply manuscript filter
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי הסליחות" [אלול] תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' משה אקער בברוקלין: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "ימי הסליחות" [אלול] תשכ"א [1961].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' אלתר חיים כהן ברמת גן: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בראש המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילים "מכ'[תבו] נתקבל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל.
חמישה מכתבים מאת השד"ר הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב. לונדון, אדר תשי"א-תמוז תשט"ז.
נכתבו על ניירות מכתבים רשמיים: "שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש" / "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש באנגליא" / – "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש – שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א באירופא הרב בן-ציון שם-טוב".
המכתבים נשלחו אל הגאון רבי הלל מדליה, בתקופת כהונתו ברבנות לידס (אנגליה), ועוסקים בעסקנות ציבורית ועניני הכלל והפרט, וכוללים ברכות ואיחולים שונים. בשולי אחד המכתבים כותב הרב שם-טוב: "בהיותי בעה"י בהיכל קה"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א אשאל...".
הרה"ח ר' בן ציון שם-טוב (תרס"ב-תשל"ה), מחשובי חסידי חב"ד ומגדולי חסידי אדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. לאחר צאתו מרוסיה בשנת תש"ז, הגיע ללונדון וייסד את ראשוני מוסדות חב"ד בעיר. שימש כשד"ר הרבי לטובת מוסדות חב"ד.
הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), כיהן ברבנות לידס (אנגליה) ודבלין (אירלנד), ובהמשך כרבה של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן בלגיה.
[5] דף. 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי.
שישה מכתבים מאת יו"ר "לשכת העזרה לפליטים וסידורם" הרה"ח ר' בנימין אליהו גורודצקי. פריז, אלול תשי"ד-אב תשי"ט [1954-1959].
נדפסו במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "לשכה אירופית לעזרת פליטים וסידורם... בא-כח באירופה הרב בנימין אלי' גאראדעצקי". המכתבים נשלחו אל הגאון רבי הלל מדליה, בתקופת כהונתו ברבנות לידס (אנגליה), ועוסקים בעסקנות ציבורית ובעניני הכלל והפרט.
הרה"ח ר' בנימין אליהו גורודצקי, (תרס"ח-תשנ"ה), בא כוח הרבי הריי"ץ והרבי מליובאוויטש לצרפת, ארץ הקודש וצפון אפריקה במשך כשבעים שנה. כיהן כיו"ר "לשכת עזרה לפליטים וסידורם" (בהמשך כונתה בשם "לשכת ליובאוויטש האירופאית"), שתפקידה היה לדאוג לרווחתם החומרית והרוחנית של ניצולי השואה, ופעלה לייסוד וחיזוק מוסדות הדת באירופה וצפון אפריקה.
הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), כיהן ברבנות לידס (אנגליה) ודבלין (אירלנד), ובהמשך כרבה של קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן בלגיה.
[6] דף. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
"יום י"ב תמוז חג קדש לכלנו!" – כרזה גדולה מטעם ישיבת "תורת אמת" בירושלים, שנדפסה לרגל "חג הגאולה" הראשון לשחרור רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ממאסרו ברוסיה הסובייטית. [ירושלים] דפוס אביב, [תרפ"ח 1928].
"ביום השנים עשר לחדש תמוז דנא, יום השנה שבו פדה ד' את עבדו... הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש... אשר שמהו במאסר ורצו להתנקש בנפשו, עבור הגנתו האמיצה במסירות נפש נפלאה לשם ה' ותורתו הקדושה, לחזק את עמוד הדת והיהדות ולהאיר את מחשכי רוסיא באור תורת אמת – יום זה קבעוהו גאוני וצדיקי הדור שבארץ ושבחו"ל ליום שמחה וגילה... לכל בית ישראל... בעונג רב ובחדוה פנימית, נשמח כולנו ביום ש"ק י"ב תמוז זה – יום גאולתנו ופדות נפשנו...".
"חג הגאולה" י"ב-י"ג תמוז
בליל יום רביעי, ט"ו בסיוון תרפ"ז, מעט לאחר חצות הלילה, פרצו אנשי הבולשת הסובייטית, או.ג.פ.או., לביתו של האדמו"ר הריי"ץ בלנינגרד (פטרבורג), ולאחר חיפוש קפדני בכליו ובחפציו הובילו אותו לבית הסוהר הידוע לשמצה "שפלרקה". עילת המאסר הרשמית הייתה איסוף כספים לטובת החזקת ישיבות וקיום קשרים אסורים עם אישים מחוץ לרוסיה. אולם הייתה זו למעשה פעילותו ללא חת לשמירת הגחלת היהודית ברחבי רוסיה שהכעיסה את השלטונות ושהובילה למאסרו. אל מול מדיניות הדיכוי של המשטר הקומוניסטי כלפי כל גילויי הדת, הריי"ץ הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה.
לאחר מספר ימים של חקירות מתישות נחרץ דינו של הריי"ץ למוות ללא משפט. אולם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה (אותם ריכזו חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין, חבר הבונדסטג הגרמני ד"ר אוסקר קוהן ויו"ר הצלב האדום ברוסיה הגברת יקטרינה פשקובה), בוטל עונש המוות והומר בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה (עיר קטנה על גדות הוולגה, הרחוקה למעלה מ-800 ק"מ מביתו של הריי"ץ בלנינגרד, ובה קהילה יהודית קטנה). ביום ראשון, ג' בתמוז תרפ"ז, לאחר תשעה-עשר ימים של סבל וייסורים במאסר, עלה הריי"ץ על הרכבת לקוסטרומה, מלווה בביתו הצעירה חיה מושקא ובחתנו הרב שמריהו גורארי'. בעת שהותו בקוסטרומה התאכסן הריי"ץ בביתו של השוחט והמוהל המקומי ר' ירחמיאל קוגל.
הסערה בעולם היהודי על מאסרו של הריי"ץ לא שככה, והלחצים על ממשלת רוסיה לשחררו המשיכו ביתר שאת. לבסוף, לאחר עשרה ימי גלות בקוסטרומה, נשאו מאמצי ההצלה פרי, ובי"ב תמוז תרפ"ז, התבשר הריי"ץ כי הוא חופשי לשוב לביתו. תעודת השחרור ניתנה לו רק למחרת, בי"ג תמוז. מני אז חוגגים חסידי חב"ד ברחבי העולם את מועד שחרורו של הריי"ץ כיום חג ושמחה – "חג הגאולה" י"ב-י"ג בתמוז.
50X35 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי קל. נקב קטן.
מכתב מאת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), חתן אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ' אב תש"ח 25 באוגוסט 1948. יידיש.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "הרב שמריהו גורארי', יו"ר ועד הפועל מרכז הישיבות 'תומכי תמימים' ליובאוויטש דאה"ב וקנדה", וחתום בחתימת ידו – "הרב שמרי' גורארי', יו"ר ועד הפועל".
המכתב נשלח אל מנהלי הקהילה העברית ברוטרדם הולנד, במענה על הצעתם לייסד סניף של ישיבת "תומכי תמימים" בעיר חאודה הסמוכה. במכתבו מוסר הרש"ג את מענה חמיו אדמו"ר הריי"ץ (תרגום מיידיש): "דנתי בהצעה חשובה זו עם מו"ח כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א – הרבי מליובאוויטש – והוא שמח מאוד לשמוע הצעה זו, שקהילתכם החשובה מבינה את החשיבות של ישיבות ליובאוויטש, ומוכנה להביא מספר מסוים של תלמידים מהישיבות שלנו בפריז או בפוקינג, ולייסד עמם ישיבת ליובאוויטש; וכפי שכתבתם במכתבכם, קיבלתם היתר מהרשויות לנסיעת התלמידים להולנד, ויש לכם בנין מתאים... אני יידעתי מיד את מנהלי הישיבה שלנו בפריז, הרבנים החשובים הרב ר' אברהם אלי' פלאטקין והרב ניסן נמנוב... והם הוסמכו על ידינו לשאת ולתת... ולהוציא ענין זה מכוח לפועל...".
בשולי המכתב נוספה (באותיות לועזיות) הכתובת של ר' אליהו פלאטקין ור' ניסן נמנוב לשליחת מכתבים – ישיבת "תומכי תמימים" בברינואה שבפרברי פריז.
על המאמץ להקמת סניף של ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש בהולנד, ראו: אגרת הרבי הריי"ץ אל חתנו הרב גורארי' (אגה"ק שלו, כרך ט, אגרת ג'לט); אגרת ר' אברהם אליהו פלאטקין אל הרב גורארי' (ספר "כתבי אברהם אליהו פלאטקין", ע' קסד-קסה, רו-רט).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.
מכתב מאת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), חתן אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, כ"ג אדר תשכ"ט.
מודפס על נייר מכתבים רשמי של ה"ועד למען חיזוק מוסדות חב"ד באה"ק על-יד מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש", וחתום בחתימת ידו - "הרב שמרי' גורארי', חדב"נ, יו"ר ועד הפועל".
נשלח אל מנהל מוסד "עזרת תורה", הגאון רבי יוסף אליהו הענקין (תרמ"א-תשל"ג), מגדולי ההוראה בארצות הברית. במכתבו מבקש הרש"ג "לבוא לעזרת המשפחות של אנ"ש תושבי עיר לוד באה"ק, לאפשר להם להביא לביתם כל הנצרך להם לחוג את חג המצות בדיצה ובחדוה", ומסיים בברכת: "חג כשר ושמח".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
"תעודת חברות" מטעם מרכז הישיבות "תומכי תמימים ליובאוויטש", בחתימת נשיא ועד הפועל הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), חתן אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ג' תשרי תש"ו 10 בספטמבר 1945.
תעודה מודפסת צבעונית ונאה, עם מילוי פרטים במכונת כתיבה וביד. התעודה הוענקה על ידי ועד מרכז הישיבות "תומכי תמימים ליובאוויטש", ל"חבר נכבד" ר' שמואל יעקב שווארץ, עבור תרומתו להחזקת הישיבות. בשולי הדף, מדבקה מוזהבת – חותמת תאגיד של מרכז הישיבות "תומכי תמימים" ליובאוויטש (Corporate seal, 1941, New York – Central Yeshiva Tomchei Tmimim Lubawitz inc.).
29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים ובלאי. כתם רטיבות בשוליים. קרעים בשוליים, חלקם מחוזקים בגב בדבק סלוטייפ.
אוסף מכתבים מרבני חב"ד אל רבי חיים דב שעוועל, מהדיר ספרי הראשונים ועורך ירחון "הדרום":
• מכתב רבי מ. מ. חן מברונקס, בעניין חיבוריו ועבודתו של רבי חיים דב שעוועל. ניו יורק, תשי"ט [1959].
• מכתב רבי ברוך נאה, בעניינים אישיים. ירושלים, אלול תשכ"ב [1962].
• מכתב רבי שמואל פסח באגאמילסקי, רב בית הכנסת "הר סיני", בעניין כינויי השם בתפילה בלעז. ניו ג'רזי, טבת תשמ"א [1981].
• מכתב רבי משה דובער ריבקין, ראש ישיבות "תורת אמת" בירושלים ו"תורה ודעת" בניו יורק, בעניין ספרו של הרב שעוועל על הרמב"ן. ניו יורק, תמוז תשכ"ג [1963].
מכתבים מאת רבי שלום ריבקין, רב קהילת Young Israel (ישראל הצעיר) בפאר רוקאוויי, ניו יורק:
• מכתב בעניין מצוות עשה ומצוות לא-תעשה. ניו יורק, אדר תשל"ה [1975].
• מכתב המצורף לצילום מכתבו של הגרי"ד סולובייצ'יק בתגובה חמה לספר "אשכבתא דרבי" (על פטירת הרש"ב) שחיבר רבי משה דובער ריבקין, אביו של רבי שלום. ניו יורק, אב תשל"ה [1975].
• מכתב המצורף לתשובה הלכתית בעניין סירוס בעלי חיים, לפרסום ב"הדרום" [ככל הנראה לא פורסם לבסוף]. [ניו יורק], טבת תשל"? [?197].
• מכתב בעניין גדר "סיפור יציאת מצרים" (והקדמה אודות כתיבה בחול המועד). ניו יורק, פסח תשל"ח [1978].
מצורף: צילום מכתב הרבי מליובאוויטש בעניין עזיבת שכונות יהודיות, שנשלח אל רבי שמואל טוביה שטרן. ניו יורק, אייר תשכ"ט [1969].
9 פריטים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.