מכירה פומבית 049 ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – הדפסים ותצלומים
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- (-) Remove book filter book
- חסידות (106) Apply חסידות filter
- chassid (99) Apply chassid filter
- and (28) Apply and filter
- שונים (19) Apply שונים filter
- וספרים (19) Apply וספרים filter
- יסוד (19) Apply יסוד filter
- classic (19) Apply classic filter
- miscellanea (19) Apply miscellanea filter
- קבלה (16) Apply קבלה filter
- kabbalah (16) Apply kabbalah filter
- ביוגרפיה (9) Apply ביוגרפיה filter
- ואדמו (9) Apply ואדמו filter
- הספדים (9) Apply הספדים filter
- ואדמורים (9) Apply ואדמורים filter
- וצוואות (9) Apply וצוואות filter
- וצוואות, (9) Apply וצוואות, filter
- ותולדות (9) Apply ותולדות filter
- רבנים (9) Apply רבנים filter
- רים (9) Apply רים filter
- ואדמו"רים (9) Apply ואדמו"רים filter
- biographi (9) Apply biographi filter
- eulog (9) Apply eulog filter
- histori (9) Apply histori filter
- of (9) Apply of filter
- rabbi (9) Apply rabbi filter
- rebb (9) Apply rebb filter
- testament (9) Apply testament filter
- testaments, (9) Apply testaments, filter
- חב (7) Apply חב filter
- חבד (7) Apply חבד filter
- חב"ד (7) Apply חב"ד filter
- chabad (7) Apply chabad filter
ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב-יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב, ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".
ח דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
אוסף 11 מהדורות של הספר הקדוש "קדושת לוי", מאת האדמו"ר רבינו לוי יצחק מברדיטשוב, מדפוסי לבוב (למברג) במאה ה-19:
• ספר קדושת לוי, על פרקי אבות. לבוב, חסר שם מדפיס, [תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה, על פי כתב-יד שנמצא בגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ.
• ספר קדושת לוי, על פרקי אבות. לבוב, [דפוס זלמן פלעקיר, תרכ"ג 1863]. מהדורה שניה.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב, דפוס Feige Grohssmann, [תר"י] 1850.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב, דפוס M. F. Poremba, [תרי"ח] 1858.
• ספר קדושת לוי, חלק הקדושות על חנוכה, פורים וכללות הניסים, לבוב, דפוס Feige Grohssmann unter der leitung des David Hersch Schrencel, [תר"י] 1850.
• ספר קדושת לוי, חלק הקדושות על חנוכה, פורים וכללות הניסים, לבוב, דפוס פעסיל באלאבאן, תרל"ו 1876.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, [דפוס זלמן ליב פלעקיר, תרכ"ב (הסכמה) 1862]. שני שערים.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס U. W. Salat, [תרכ"ד] 1864.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס Abraham Nisan Siss, und B. L. Necheles, [תרכ"ו] 1866. שני שערים.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס אברהם יוסף מדפיס, תר"ל 1869-1870.שני שערים.
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב, דפוס בעריל ליב נעכעליס, תרל"ג 1872-1873. שני שערים.
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר קדושת לוי, מאת הרב הקדוש האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אוסף מהדורות שנדפסו בוורשא, ברדיטשוב, לובלין ומונקאטש. שנות הת"ר.
רוב המהדורות באוסף (מלבד אחת) כוללות את שני החלקים. גם את החיבור על התורה, וגם את החיבור על ה"קדושות" (חנוכה, פורים וכללות הניסים) ופירושי אגדות:
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ו 1876.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. וורשא, דפוס משה יאדקיס וחנינא ליפא מרגליות בברדיטשוב, [תר"ן] 1890. בשער: "תרמ"ט".
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. וורשא, דפוס A. Glinka, [תרס"ג] 1902.
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס זנוויל כהנה[!] ועוזר הכהן פריעד, תרס"ה [1905]. רישומי בעלות וחותמות: "נתן הערץ"; "חיים הערץ"; "ישראל ארליך".
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. ברדיטשוב, הוצאת ישראל ראזומאווסקי, תרס"ח [1908].
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1927.
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, תרצ"ד 1934.
• ספר קדושת לוי – שני חלקים, על התורה וחלק ה"קדושות" ופירושי אגדות. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש "Grafia", [תרצ"ט 1939].
8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מספרי היסוד של תורת החסידות, מאת רבי אלימלך ווייסבלום מליז'נסק. [רוסיה-פולין, תק"פ 1820, בערך].
חותמת וחתימה בדף השער של רבי "ישעי' חיים בן הלל שטערן..." [תלמיד רבי יששכר בער קאהן אב"ד ערדא סענזשארץ, שהדפיס בשנת תרס"ה לקט דרשות של ה"יערות דבש" עם תרגום ליידיש, ורשם את שם תלמידו רבי ישעיה חיים שטרן, כמלקט ומתרגם הספר – ראה חומר מצורף].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
[1], מו; [26]; ו, [1], [14] דף. חסרים דפים ז-ח בספירה השניה (ספר דברים). 23 ס"מ. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
הספר הקדוש נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר הקדוש רבי אלימלך מליז'נסק – אוסף של אחת-עשרה מהדורות שונות, שנדפסו בלבוב, בשנים תר"ט-תרל"א:
• לבוב, חסר שם מדפיס, תר"ט [1849]. חתימות: "טוביה מאיר בה"ר צבי הכהן מאונגארין" [רבי טוביה מאיר הכהן ליפקוביץ מירושלים].
• לבוב, דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תר"י] 1850.
• לבוב, דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.
• לבוב, דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ט 1859.
• לבוב, דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ד 1864.
• לבוב, דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרכ"ו 1865.
• לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, תר"ל 1869.
• לבוב, דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרל"א] 1870. רישומים רבים בכתב-יד בדף המגן האחורי.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
11 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
אוסף מהדורות של הספר הקדוש "נועם אלימלך" מאת האדמו"ר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות. מהדורות שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:
• לבוב, דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.
• וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880.
• [קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896.] ללא דף שער ראשון. מהדורה ראשונה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1901.
• טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •.
• וורשא, דפוס האחים לעוין-אפשתין ושותפם, [תר"פ 1920, לערך].
• וורשא, דפוס לעוין-אפשתין, תרפ"ב [1922].
• לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •.
• קראקא, דפוס י' שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932.
• ירושלים, האחים לוין-אפשתין ושותפיהם, [תרצ"ה 1935, בערך]. שני עותקים.
• ירושלים, דפוס האחים לוין-אפשטין ושות', [תש"ה 1945, בערך].
• פערנואלד, דפוס יפה, [תש"ז 1947].
• ניו יורק, דפוס "נאבעל" אפסעט פרינטערס אינק, תשט"ז [1956].
• ירושלים, הוצאת "אמרי שפר", תש"כ [1960].
• מהדורת ג' נגאל (מוסד הרב קוק). ירושלים, דפוס גלאור, תשל"ח 1978.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).
16 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
הספר הקדוש נועם אלימלך, שתי מהדורות:
• מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, תרנ"ן [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות • [ראה להלן].
[4], צח דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה.
• שנחאי, ועד הדפסה "מפיצי אור" אצל ישיבת חכמי לובלין, תש"ו [1946]. [דפוס צילום של מהדורת מונקאטש, תרנ"ן].
227, [1] עמ'. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. קרע בדף השער, משוקם בנייר דבק. חתימה. כריכה ישנה, עם סימני עש.
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת.
מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
מהדורת מונקאטש המהודרת, צולמה במהדורות רבות של דפוסי צילום מהספר הקדוש נעם אלימלך שנדפסו לאחר השואה. במהדורה זו נדפסו הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה, וכמו במהדורת קראקא תרנ"ו, בה חודשה לראשונה הדפסת הכוכביות, על פי הוראת האדמו"ר הקדוש משינווא רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם.
המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב...".
ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. בהוצאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א):
"אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז).
בסוף ההסכמה פקסימיליה של חתימת יד קדשו. [מכתב זה נדפס באגרות קודש להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז. יש לציין שהסכמות לספרים מאדמו"ר הריי"ץ הן נדירות במיוחד, ובימי חייו נתן רק הסכמות בודדות].
הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו על פני עמוד שלם (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו, בהם נדפסה ההסכמה בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד, לצד מסכימים אחרים).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.
[7] דף, רלא, [1] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. כריכה חדשה.
ספר ברכות צדיק, תפילה קדושה ו"צעטיל קטן", מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליזנסק, עם פנינים ופירושים, בהוצאת נכדו האדמו"ר רבי יהושע ווגשל, "דער פריסטיקער-קארטשינער רבי". ניו יורק, ללא שם מדפיס, תש"ד 1944. עברית ויידיש.
ספר סגולה, בהוצאת האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין רבי יהושע ווגשל, שהדפיס קודם את הספר הקדוש נועם אלימלך (ניו יורק, תש"ב). ב"התנצלות מהמו"ל" בראש הספר שלפנינו (עמ' 5 ו-7) הוא כותב על הסגולה הגדולה "לשמירה מעולה" - בהחזקת כתבי רבי אלימלך מליז'נסק בבית. הוא מביא על כך קטע ממכתבו של אבד"ק צעהלים שליט"א שכתב אליו: "נתן שמחה בלבי בהדפסתו את ספר הקדוש נועם אלימלך, כי ידוע ומקובל מפי צדיקים אשר הספר הקדוש נועם אלימלך הוא מסוגל להחזיקו בבית לשמירה מעולה, אפי' למי שאינו מבין בו כלום..." (בהקדמה ביידיש מביא האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין נוסח מתורגם של המכתב מהרב מצעהלים: "...ווייל ס'איז באוואוסט און מיר האבען עס בקבלה פון דעם מויל פון צדיקים, אז דער הייליגער ספר נועם אלימלך איז מסוגל געהאלטען צו ווערן אין הויז פאר א טייערער שמירה אפילו פאר איינעם וואס פארשטייט נישט אין אים...").
64 עמ'. עם מעטפת נייר מודפסת, מקורית. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעטפת מוכתמת. דפים מנותקים, נקבי הידוק וקרעים חסרים קטנים. כריכה חדשה.
ספר סידורו של שבת, חלק ראשון ושני, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים". פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, [תקע"ז 1817]. מהדורה שלישית.
חתימות בדף השער: "הק' נחום ב"ר שמואל מקאזמיר יצ"ו"; "גרשון הערצי[ג?]".
ד, ע; מז דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. שיקומים בהדבקות נייר ונייר דבק בשולי דף השער והדף השני, על חלק מהטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, בהם סימני עש קשים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חלק מהדפים הושלמו כפי הנראה מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
ספר באר מים חיים, פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. טשרנוביץ, ללא שם מדפיס, [תר"ט 1849]. בדפי השער: "כש"נ במאהלוב". סט שלם – חמישה חלקים בחמישה כרכים.
מהדורה ראשונה של ספר 'באר מים חיים', שנדפסה ללא החומש (החיבור נדפס לראשונה בצמוד לחומש, בסדילקוב תק"פ).
ספר 'באר מים חיים' הוא מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא כותב בהסכמתו למהדורה הראשונה: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים [...] ורבים השיב מעון [...] וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) מספר בהסכמתו למהדורה הראשונה על גודל אהבת אביו אל המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר [!] הרב הקדוש החסיד המפורסם [...] מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
בדף השער ובדפים נוספים של הכרך הראשון, חתימות ורישומי בעלות בכתיבה מזרחית: "הצעיר שלמה סוכרי יצ"ו ס"ט" (אב"ד דמשק); "גואל אחרון למדרש הג' נ"י נתנאל לזבונה ס"ט"; "גואל אחרון למד' הג' נ"י מאיר לזבונה" ועוד. בדף הבא חתימה נוספת מסולסלת של רבי שלמה סוכרי.
מעבר לשער הכרך הראשון רישום (בכתיבה אשכנזית), הקדשה [כנראה מחסיד אל רבו]: "מצות ביכורים אלי חביבה ספר באר מים חיים אקריבה לכבוד הרב הצדיק כקש"ת מ"ה יצחק סגל נ"י. הק' מאיר ליב וואהל, אשתו מלכה תלי"ט ובנותי שם האחת גיטל ושם השנית פרימט שילא"ט, ושם אבי זאב וואלף, ואמי...".
5 כרכים. בראשית: [1], קצט דף. חסרים דפים ר-רג. שמות: [1], קכ דף. ויקרא: [1], כח דף. במדבר: מז דף. חסר דף השער. דברים: [1], מ דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בשני הכרכים הראשונים קרעים עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלקם עם נייר דבק. סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות עור חדשות (אחידות).
