"תעודת הפטרה" - תעודה רשמית מודפסת, לשחרור לחופשת "בין הזמנים" מישיבת פוניבז', בחתימת ראש הישיבה רבי יוסף ש. כהנמן והמשגיח רבי יוסף יודא נענעדיק. עם חותמת הישיבה: "בית אולפנא רבתי דפאנוועוועז". פוניבז', ניסן תרפ"א 1921. עברית וליטאית.
תעודה מודפסת בהשלמת פרטים בכתב-יד. התעודה נועדה למנוע גיוס לצבא של הבחורים היוצאים לחופשת "בין הזמנים" בבתיהם בימי חג הפסח. בתעודה נכתב: "להתלמיד מר משה בולווין ניתן רשות להפסיק הלימודים מיום י"ב לחדש ניסן תרפ["א] עד יום א לחדש אייר תרפ["א]". התעודה ניתנה בשנותיה הראשונות של הישיבה בפוניבז'.

הרב מפוניבז' – הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן (תרמ"ו-תשכ"ט), נולד בקול (עיירה סמוכה לקרטינגה, צפון ליטא), ונודע מגיל צעיר כגאון מופלג ו"עילוי". למד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון ובישיבת ראדין אצל ה"חפץ חיים", שהיה לרבו המובהק. לאחר נישואיו כיהן תחת חמיו כרב העיירה ווידז', ולאחר פטירת רבי איצל'ה רבינוביץ מונה תחתיו לרב העיר פוניבז'. ממייסדי "אגודת ישראל" ו"ועד הישיבות". חבר "מועצת גדולי התורה" משנת תרפ"ג. איש אמונם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזינסקי. בעיצומה של השואה, בה איבד את רוב משפחתו ותלמידיו, הקים מחדש את הישיבה בבני ברק, ובכך היה לאחד מגדולי מקימי עולם התורה לאחר שחרב בשואה.

הגאון הצדיק רבי יוסף אריה ליב נֶנֶדִּיק (תרל"ה בערך-תש"ג, נרצח בגיטו קובנא), מגדולי המוסר בליטא. נודע בחכמתו ובתבונתו הרבה, הנקיה מכל "נגיעות". בבחרותו למד אצל רבי שמעון שקופ בישיבת טלז, ואח"כ עבר ללמוד אצל "הסבא מקלם". ממייסדי ה"מכינה" [הישיבה לצעירים] בקלם, אשר עמד בראשה יחד עם רעיו רבי ירוחם ממיר ורבי אליהו לופיאן. כיהן כמשגיח בישיבתו של ה"חפץ חיים" בראדין (במקומו של רעו רבי ירוחם ליבוביץ שעבר לכהן כמשגיח בישיבת מיר). לאחר מלחה"ע הראשונה הקים יחד עם הרב כהנמן את ישיבת גרודנה של רבם רבי שמעון שקופ. בתחילת שנת תרפ"א עברו שניהם לפוניבז' והקימו בה ישיבה חדשה. אח"כ עבר לכהן כמנהל רוחני בישיבות קוברין וקלצק. מקצת משיחותיו ומאמריו נדפסו בספרים "רחשי האילן" (ירושלים, תשמ"ד) ו"מוסרי קלצק" (בני ברק, תשע"ה).

[1] דף, מסמך רשמי. 17X16 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "משה שאצקס" אב"ד לומז'ה. לומז'ה, מנחם אב תרצ"ו [1936].
נשלח אל רבי ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקווה, בבקשה והמלצה עבור הבחור אליעזר טוביה ארשנאווסקי "מבחירי בחורי ישיבת גראדנא", לעזור לו להשיג רשיון עליה לארץ ישראל "שיהיה האפשרות בידו להמשיך לימודו בקֹדש".

הגאון רבי משה שצקס (תרמ"ב-תשי"ט), נולד בווילנא לאביו רבי אברהם אהרן "העילוי מזעטיל". אמו נישאה בזיוו"ש לרבי יצחק בלאזר אב"ד פטרבורג שגידלו כבנו. למד בישיבות סלבודקה וטלז. התמנה לרבה של ליפנישאק פלך וילנא, ומשם עבר לכהן ברבנות העיר איוויא. נודע בפקחותו הרבה והיה איש סודם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר. בשנת תרצ"א התמנה לרבה של לומז'ה. אחר פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לווילנא והתמנה על ידי רבי חיים עוזר לראש ישיבת גרודנא אחר רבי שמעון שקאפ. בהמשך נדד ליפן והיה מראשי הרבנים שעמדו בקשר עם השלטונות לטובת הפליטים. בשנת תשי"א הגיע לאמריקה, שם המשיך להרביץ תורה לרבים עד יומו האחרון. חידושיו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "ברכת משה".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. נקבי תיוק.

מכתב על גבי גלויה, בכתב ידו וחתימתו של רבי יצחק אייזיק שר. ירושלים, י"א כסלו תש"ד [1943].
נשלח לתל אביב אל רבי יהודה שולמן ורעייתו הרבנית. ברכות לרגל הולדת בתם: "כי תגדלוה ברב נחת ועונג לחופה לתורה ולמע"ט כלבבכם".

הגאון רבי יצחק אייזיק שר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, וולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של "הסבא מסלבודקה" - רבי נתן צבי פינקל, נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת סלבודקה בבני ברק.

גלויה. 9X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימן קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'. בני ברק, שנות התש"כ בקירוב [1960?].
נשלח אל רבי הלל מדליה גאב"ד אנטוורפן. המכתב עוסק בהצלת קרוביו ברוסיה: "בהמשך לשיחתנו בטיליפון, הנני ממציא לו בזה את הפרטים הנחוצים אודות קרובי היקרים שהינם מצויים עכשיו במצוקה ובצרה גדולה בעמק הבכא ברוסיה, ובודאות יעשה כב' הדר"ג ידידי שליט"א כל אשר ביכלתו בענין זה שהוא הצלת נפשות ופקו"נ ממש. מהירות הפעולה בענין זה היא חיונית, ודרוש לפעול ולהפעיל ולזרז כל מי אשר ביכלתו לפעול בענין זה, ובע"ה מאמצינו יעשו פרי...".

הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), בן הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי מרבני גרודנא (תרכ"ט-תרצ"ה). למד אצל הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו של רבי שמואל), בישיבת מיר בפולניה ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה. חתן הגאון רבי צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943), והיה הר"מ הראשון בישיבת פוניבז'. שיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא. חידושיו ושיעוריו יצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל".

[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

כתב-יד, נוסח מצבת מרת פרידא בת רבי אריה לייב הכהן העליר בעל "קצות החושן", בכתב-יד בעלה רבי שלמה יהודא לייב כהן רפפורט (שי"ר). [פראג, תר"ג 1842].
נוסח מצבת הרבנית פרידא רפפורט (תקמ"ח-תר"ג). בראש כתב-היד נכתב: "נפטרה יום ג' ה' כסלו שנת גיוה אלי האדמה לגן הנשמה לפ"ק" [=תר"ג]. מתחת לנוסח המצבה נכתבה שורה בגרמנית, עם חתימת בעלה: "Salomon Rapoport" [סלומון (שלמה) רפפורט].

נוסח המצבה נכתב בכתב מרובע, ככל הנראה בכתב-ידו של שי"ר:
פה נקברה, הצנועה הישרה, בנשים יקרה / יראה ותמימה, במעשי' נעימה [נוסף בין השורות: הרבנית] מרת / פרידא ז"ל בת הרב הגאון המובהק המפורס'[ם] / מוהר"ר ארי' ליב הכהן העליר ז"ל האב"ד ק"ק סטריא / והקרייז, המפואר בספריו קצות החשן ושב שמעתתא / ואבני מלואים, אשת הרב [נוסף בין השורות: מו"ה] שלמה יהודא ליב כהן רפאפורט נ"י / בת חמישים ושש שנה, ושם אמה טויבא, תנצב"ה.
עזבת ארצך הובילוך מרחוק רגליך / עם אישך ובנותיך אהבוך גם אהבת // אחרי שנתים עזבת גם הם בוכים עליך / רחקת עוד הדרך לעלות שמים תאבת...
כי לא רחקת משרשך ידעו מכיריך / צדקתך נודעה פה בקהל ועדה // שומעי שמעך הטוב רבים קוננו אחריך / יגיד ציון זה ותהי מצבה זאת לעדה.

רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר; תק"ן-תרכ"ח), רב גאון וחוקר בתורה ובמדע, מראשוני משכילי גליציה המתונים וממייסדי תנועת "חכמת ישראל". נישא למרת פרידא בתו של הגאון בעל "קצות החושן". נסמך לרבנות בידי רבי יעקב לורברבוים, בעל "נתיבות המשפט". כתב חיבורים ומאמרים רבים בתולדות גדולי ישראל ובמחקר היהדות. בסוף ימיו כיהן כרב העיר פראג, משם גם הביע התנגדותו החריפה לאנשי תנועת הרפורמה ולדרכם.

[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.