מספג-דיו עם כתובת הקדשה לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים - מתנה שקיבל מיד לאחר זכייתו בבחירות הראשונות לרבנות העיר סאטמר, תשרי תרפ"ט, מאת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד ומאת בני הקהילה. סאטמר, י"ז תשרי (א' דחול המועד סוכות) תרפ"ט [1928].
מספג דיו (Ink Blotter), עשוי עץ. בראשו קבוע לוח-מתכת, מעוטר בדגמים צמחיים, ומוטבע בכתובת הקדשה: "למוה"ר יואל טייטלבוים עלה והצלח – י"ז בתשרי התרפ"ט – חיים פריינד וכל הקהל דק"ק סאטמאר".
יום לאחר הענקת המתנה שלפנינו, ביום ב' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי תרפ"ט, קיבל רבי יואל כתב הכתרה רשמי לרבנות סאטמר, חתום בחתימת רבני ונכבדי העיר, ובראשם חתימת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד (ראה מכירת "קדם" 63, פריט מספר 111).

מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. רק בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר היתה עמדת כוח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכוח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.

העסקן הנגיד הנודע רבי חיים פריינד (תרכ"ה-בערך תש"י) כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר במשך שנים רבות. אחיו של הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד – שניהם בניו של הגה"ק רבי משה אריה פריינד (הראשון), ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של בעל ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. היה מקורבו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים עוד מתקופת מגוריו הראשונה של האדמו"ר בסאטמר בשנת תרס"ו (לאחר הסתלקות אביו בעל ה"קדושת יו"ט" וקודם מינויו לאב"ד אורשיווא). כיהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. בשנים תרפ"ט-תרצ"ד נטל חלק מרכזי במינויו של האדמו"ר לאב"ד העיר סאטמר. לעת זקנה עלה לארץ ישראל, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.

8X15X8.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים וסימני חלודה בלוח המתכת. דהיית צבע ושפשופים קלים בעץ. בד הספיגה בתחתית בלוי וקרוע מעט.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).

שני ספרי פולמוס שנדפסו במסגרת המאבק נגד מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר:
1. ספר שפת אמת, "בו יסופר לדור אחרון... חורבן העיר... סאטמיר... ע"י גירוי והסתה של איזה מחרחרי ריב עם הפירוש מגן גבורים... סובב והולך על הפסק דין ע"ד הרבנות [בסאטמר] הנדפס בפנים", נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] איוט. ארטה. דק"ק סאטמיר". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ט 1929].
[8], עו, [8] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
2. קונטרס שמוע בין אחיכם, נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] אויט' ארטה' דק"ק סאטמאר. סאטמר, [תרפ"ט 1929].
[1], 13, [1] עמודים. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בגב דף השער ובדף האחרון. דפים מנותקים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
הספרים "שפת אמת" ו"שמוע בין אחיכם" שלפנינו נדפסו בשלבים הראשונים של אותה מחלוקת, ובו מיוצגת עמדת המתנגדים לבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. בספרים נכללים הסכמות ותשובות מאת כמה מגדולי הדור, ובתי דין שונים שדנו בפרשה, ובהם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, הנותן רשות לפרסם את דעתו, "באחד שהעמיד לו רוב אשר רבים מפקפקים שלא היה רוב מעולם... בתחבולות חריפות ונתרבו מחלוקת לה"ר וכזבים, האם זה יוכל לפעול לחיזוק דת תוה"ק..."; ה"לבושי מרדכי" ממאד, האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, רבי דוד שפרבר מבראשוב, רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב. המחברים שוטחים את גרסתם על השתלשלות הפרשה, ומאשימים, בין היתר, את הצד שכנגד בזיופים בבחירות, מתן שוחד ושימוש באלימות, ופניה לערכאות אזרחיות.

שני מכתבים (על שני צדיו של דף אחד), בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהרל'ע) ראטה בעל "שומר אמונים". "סאקמאר" (סאטמר), יום ה' לס' ויחי יעקב" [תר"צ-תרצ"א בקירוב]. עברית ומעט יידיש.
המכתבים נשלחו לארץ ישראל אל הרה"ח ר' אברהם גרומאן ואל אחיו הרה"ח ר' יצחק גרומאן - מראשוני וחשובי חבורתו הקדושה של האדמו"ר בירושלים. בצדו האחד של הדף מכתב עידוד וחיזוק אל "תלמידי מחמד לבבי היו"ש [=ירא ושלם] החתן המופלג כמר אברהם נ"י". האדמו"ר מחזקו בדברי נחמה ועצה וכותב: "...דע בני כי אין רע יורד מלמעלה ח"ו, כי הכל מושגח בהשגחה פרטית... ואדרבא כל הקרוב יותר לקדושה מכתתין אותו דישה לצורך זריעה, והבן... לכן חזק ואמץ ותלמוד ותתפלל בהתמדה, ואיזה מלאכה שתלמד אקוה לה' שיהא בזה ברכה והצלחה, כי אין העשירות מן האומנ[ו]ת". בהמשך המכתב מדריכו האדמו"ר בענין לבושי קודש של ארץ ישראל, ומורה לו: "ואל תעזוב אהבת חבירים, ותעשה בגדים של ארץ ישראל, זשבע [=ג'ובה, ז'ופיצע - בגד עליון הנהוג בחסידות בשבתות ובשמחות] והכל, וזאקן [=גרביים] לבנות, בזה אין אתה מחויב לשמוע אפלא [=אפילו] למלאך, אם אלי' יבא לומר לשנות מנהג ישראל אין שומעין לו – כ"ד אוהבך הנאמן הק' אהרן ראטה".

בצדו השני של הדף מכתב נוסף אל אחיו "ידידי הב'[חור] החתן המופלג יצחק נ"י", בו מברכו האדמו"ר: "...ויה"ר שזווגך יעלה יפה יפה, וצלח ורכב על במתי ארץ בתורה ועבודה ונכסים - ידידך הק' אהרן". בסוף המכתב מבקשו האדמו"ר לפרוס בשלום חותנו ר' מאיר [אייכלר] ובפרט בשלום גיסו ר' צבי אייכלר - "ידידי כבוד מוהר"ר צבי אייכלער".
המכתבים נדפסו בהשמטות בקובץ "מבקשי אמונים" (ירושלים, תשנ"ו, ג', עמ' כה-כו).

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה - בעל "שומר אמונים" (תרנ"ה-תש"ז), למד בבחרותו בישיבת רבי ישעיה זילברשטיין בווייטצן, והתקרב לחסידות אצל רבותיו האדמו"ר רבי צבי אלימלך מבלוז'וב והאדמו"ר רבי ישכר דוב מבעלז. עובד ה' מנעוריו במסירות נפש. לאחר נישואיו התיישב בעיירה סאטמר, וקיבץ סביבו חבורת אברכים ובחורים צעירים – חבורת "יראי ה'", והנחה אותם בעבודת הבורא בדרכי החסידות, במסירות נפש. בהמשך עבר לעיר בודפשט, ואף שם ייסד חבורת עובדי השם. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים והקים גם בה חבורת חסידים ותלמידים לעבודת ה' באמונה ויראה. בשנת תרפ"ט חזר אל חבורת חסידיו בסאטמר, ובשנת תרצ"ו עבר לבערגסאס, שם ייסד את חבורתו מחדש, וקרא שמה "שומר אמונים". בכל אותה התקופה המשיך לעמוד בקשר מכתבים עם עדת חסידיו מארץ הקודש, לחזקם ולהדריכם בענייני בטחון והשגחה פרטית. בשנת תרצ"ט עלה בשנית לירושלים, הקים בה את בית מדרשו "שומרי אמונים" והמשיך להנהיג את עדת חסידיו.
חבורתו הקדושה "שומר אמונים" ממשיכה את דרכו כיום בחצרות החסידיות "תולדות אהרן", "שומרי אמונים", "תולדות אברהם יצחק", "מבקשי אמונה", ועוד. עד היום מכונים בני חסידויות אלו בכינוי "ר' אהר'לך", על שם רבם הראשון "ר' אהר'לע", שמכוחו הגדול עדיין בוערת בהם אש החסידות והיראה. ספריו הרבים יצאו במהדורות רבות, והם מספרי היסוד של ההולכים בדרכי החסידות והיראה: "טהרת הקודש", "שולחן הטהור", "שומר אמונים", "מבקש אמונה" ועוד.
האדמו"ר ר' אהר'לע היה מחנך את תלמידיו להקפיד על המלבוש הישן של יהודי ירושלים, ומלבד הקפדתו על המלבושים הירושלמים הנהוגים אצל יהודי ירושלים - קאפטן, אבנט, ז'שובע, כיפה לבנה, גרביים לבנות - דרש האדמו"ר מהבחורים הצעירים לחבוש שטריימל'אך כבר מגיל בר מצוה, דבר שאינו נהוג במרבית החסידויות.
מקבלי המכתבים, הרה"ח ר' אברהם הלוי גרומאן (תר"ע-תשנ"ב בקירוב; חתן הרה"ח ר' משה וולדמאן מחוסט-ירושלים), ואחיו הרה"ח ר' יצחק הלוי גרומאן, חתן הרה"ח ר' מאיר אייכלער (תרכ"ו-תש"ו) וגיסו של הרה"ח ר' צבי אריה אייכלר (תרס"ב-תשל"ו) שהיה מנאמני האדמו"ר בירושלים. אביהם הרה"ח ר' מרדכי גרומאן, מחסידי ווארקא בפולין, עלה מווארשא לארץ-ישראל עם כל בני משפחתו בשנת תרפ"ה, ושלושת בניו הצטרפו אל החבורה הקדושה של תלמידי ר' אהר'לע בירושלים.

[1] דף (שני עמודים כתובים). 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. נקבים קטנים בקווי הקפל.

שישה ספרים מאת האדמו"ר הקדוש רבי אהרן (ר' אהר'לע) ראטה בעל "שומר אמונים". סאטמר וירושלים, תרצ"ג-תש"ח. מהדורות ראשונות.
1. ספר שלחן הטהור, תיקוני השולחן וקדושת האכילה, מאמר אמונה ופרנסה, ועניינים נוספים. עם סדר הקידוש, כוונות וזמירות לשלחן שבת, וברכת המזון. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ג 1933]. מהדורה ראשונה. בשולי כמה דפים, הגהות בכתב-יד [כנראה כתב-ידו הגאון מבראשוב, רבי דוד שפרבר].
2. ספר נועם הלבבות, מאמרים בענייני אמונה ובטחון, שמחה, תשובה ותפילה, פרישות, התבוננות במעלת הבורא ובשפלות האדם, ועוד. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ד 1934]. מהדורה ראשונה.
3. ספר מנחם ציון, סיפורי מופתים על הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב ותלמידו הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב, "מאשר שמעו אזניי מפי צדיקים וחסידים אנשים נאמנים". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ה 1935]. מהדורה ראשונה. עם הקדמת המו"ל החותם: "דהמול"ס שהט"ה" [=דברי המוציא לאור ספר שולחן הטהור - האדמו"ר רבי אהרן ראטה, שהביא ספר זה לבית הדפוס].
4. ספר שומר אמונים, לחזק הלבבות לאמונה ולגאולה ולבטחון ולשמחה בהשגחה פרטית וקבלת עול מלכות שמים, ובסופו קונטרס אהבת הבורא ואני מאמין ושירי דביקות ושמחה. חלקים א-ב. ירושלים, [תש"ב 1942]. מהדורה ראשונה.
5. ספר מבקש אמונה, "קיצור מספר שומר אמונים מלבד כמה דברים שנתוספו בו", בעניני התחזקות באמונה והשגחה פרטית, אהבת הבורא וקבלת עול מלכות שמים. ירושלים, דפוס בית יתומים דיסקין, [תש"ג 1943]. מהדורה ראשונה.
6. עובדא דאהרן, תולדות, ספורים, הנהגות והדרכות, אגרות, דרושים ושיחות האדמו"ר בעל "שומר אמונים". ירושלים, דפוס "חורב", [תש"ח 1948].

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. חתימות וחותמות. כריכות חדשות.

אוסף תצלומים של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, בתקופות שונות בחייו.
באוסף: תמונה מתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר;  בפגישה בלשכתו עם מדינאים ואנשי ממשל; יושב  בעצרת בשולחן הכבוד (נואם ה"ברך משה"); יושב בשמחה לצד האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב; באחד מביקוריו בארץ ישראל, ועוד.
מצורפים: שתי תצלומים של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר (הדפסות מאוחרות); תצלום אחיו האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל "עצי חיים", ולצדו כרטיס נייר מודפס עם תמונתו, והכתובת: "צורת מרן הגה"צ עצי חיים זצ"ל אבדק"ק סאטמר".

11 פריטים. גודל ומצב משתנים.