מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove סאטמר filter סאטמר
- (-) Remove zichron filter zichron
- קרן (6) Apply קרן filter
- לדוד (6) Apply לדוד filter
- יהודה (6) Apply יהודה filter
- זכרון (6) Apply זכרון filter
- והקרן (6) Apply והקרן filter
- וה (6) Apply וה filter
- הזכרון (6) Apply הזכרון filter
- רבני (6) Apply רבני filter
- יהודה" (6) Apply יהודה" filter
- וה"קרן (6) Apply וה"קרן filter
- לדוד" (6) Apply לדוד" filter
- ה"זכרון (6) Apply ה"זכרון filter
- and (6) Apply and filter
- citi (6) Apply citi filter
- keren (6) Apply keren filter
- ledavid (6) Apply ledavid filter
- of (6) Apply of filter
- rabbi (6) Apply rabbi filter
- satmar (6) Apply satmar filter
- the (6) Apply the filter
- yehuda (6) Apply yehuda filter
ספר לב אריה, על מסכת חולין, מאת רבי אריה ליב מבראד אב"ד פודהייץ (תקי"ט-תקע"ח). למברג (לבוב), Chaim Rohatyn, תרנ"ח 1898.
העותק של הגאון רבי יהודה גרינוואלד, שעבר לאחר מכן לאחיינו ותלמידו רבי אברהם חנוך פרידמן מרבני וראשי הקהילה האורתודוקסית בסאטמר.
בדף השער, חתימת רבי יהודה גרינוואלד: "הק' יודא גרו"ו". רישומי בעלות: "יודא גרינוואלד האב"ד דק"ק סאטמאר"; "זה הספר לב ארי' שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א האבדק"ק סאטמאר יע"א שנת העת"ר[?]" לב"ע. רישום בשולי דף [2]: "למדתי בזה הספר...".
חותמות תלמידו ואחיינו רבי אברהם חנוך פרידמן: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א"; וחותמות ורישומים של רבי שלום יוסף הכהן אנגלסברג [רבה של שכונת הדר יוסף בתל אביב]; ועוד.
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבשם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו-תש"ד; נספה בשואה), בן-בתו של ה"חתם סופר", תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש כדיין ומו"ץ בקהילה האורתודוקסית בעיר סאטמר, והיה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
[2], קיב דף. חסרים שני דפים בסוף הכרך (דפים קיג-קיד). מספר דפים נכרכו שלא כסדרם (דפים לה, נה, עג, עז, פט, צט). 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים גסים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט, משוקמים בהשלמות נייר ובהדבקות נייר ודבק. כריכת עור חדשה.
שלשה ספרים: שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר - שתי הדפסות שונות של חלק ראשון שנדפס בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח. מהדורות ראשונות.
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא). אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר טעמים מדוע אין להיכנס לשותפות עם האגודה: ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים יתמעטו, ונמצא שההצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם; שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח זוננפלד הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" רבם של רבני הונגריה המתנגדים נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי לחוש למיעוט "במקום שיש חשש סכנת נפשות... שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו, מיד ולדורות". המחבר מסיים את תשובתו: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול, ; סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".
בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי - בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).
בסוף שני החלקים נדפסו "שמות הפרענומעראנטען" – שמות החותמים בעשרות קהילות ברחבי הונגריה.
חלק א (שני עותקים): [7], ב-קסח, [6] עמ’. חלק ב: [9], ב-רלב עמ’. עמ' רכה-רלב ("שמות הפרענומעראנטען") לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
31-32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, חלקם עם פגיעות קלות בטקסט; כמה מהם מחוזקים ברצועות דבק. הדפים הראשונים באחד מעותקי חלק א במצב בינוני (עם קרעים, קרעים חסרים, וסימני עש; דפים מנותקים ומנותקים חלקית). דפים קמט-קנב בחלק ב מנותקים וקצוצים בשוליהם עם פגיעה בטקסט. חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים) רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר, בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שלאחר חתונתו קבע בעיר את מקום מגוריו, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
אוסף של שבעה ספרים מאת הגה"ק רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", או ספרים שהובאו על ידו לדפוס. סאטמר וס. ווארהל (סֵאִין), תרס"ח-תרצ"ח.
באוסף:
• ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה" מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927].
• ספר שבט מיהודה, חלק ראשון על בראשית-שמות, וחלק שני על ויקרא-דברים, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, [תרפ"ח 1928]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה, בהוצאת אחיינו ותלמידו של המחבר, רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד ה"חתם סופר") – בדף המגן הקדמי של כרך א רישומים בכתב יד חתנו רבי אליעזר הנדלר: "זה הספר הקדוש קבלתי במתנה מאת כבוד חותני הרב הגאון... כקש"ת מו"ה אברהם חנוך פרעדמאן דומ"ץ שליט"א פ"ה ק"ק סאטמאר יצ"ו, בן משק ביתו מבעל המחבר זי"ע, הק' אליעזר אנדלער, מפה ק"ק סאטמאר יצ"ו"; מעבר לשער ובדף המגן האחורי רישומי פטירות ולידות במשפחתו.
• צוואת רבינו הגאון הצדיק... מו"ה יודא גרינוואלד... אב"ד דפה קה"י [קהל יראים] סאטמאר. ס. ווארהל (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, תר"פ [1920]. מהדורה ראשונה. שני שערים, הראשון שער מעטפת. רישום בעלות מעבר לשער השני: "לה' הארץ ומלאה בשנת ליהודים היה אורה לפ"ק, זה הספר הצוואה שייך לי אשר קניתי מהוני לכבוד קוני וצורי אני הק' יעקב יוסף בן לאמ"מ מרדכי שלמה".
• ספר חסדי אבות, חידושים על פרקי אבות, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה, בהוצאת אחיין ותלמיד המחבר רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד החת"ם סופר). עם הסכמת בעל ה"קרן לדוד". חתימה בשער: "שמעון נמעטעי-" [כנראה רבי שמעון נמעטעי ראש הקהל בנירעדהאז (נספה בשואה), חסיד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר].
• ספר שארית יהודה, חידושים על התורה ומועדים, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תרצ"ח 1938]. מהדורה ראשונה. שני שערים, הראשון שער מעטפת. ללא ספר "תשובה מיראה" לרבי ישעיה אלטיר אדלר מדיביווע, שנדפס יחד עמו.
• שירת משה, שירים לשבתות ומועדים מאת ה"חתם סופר", עם צוואת ה"חתם סופר" (ותרגומה ליידיש) ומנהגי ה"חתם סופר". סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. יצא על ידי רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר, "חתן הרבני מו"ה יוסף בן הגאון החת"ס". רישום בשער: "...אור ליום ג' לסדר בא תרס"--, הק' מנחם מענדל פרידמאן".
• חידושי חתם סופר, על מסכת כתובות, עם תשובות וקונטרס על י"ד מצות שלא נדפסו עד כה. סאטמר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. בהוצאת נכד המחבר רבי אברהם חנוך פרידמן, אשר קיבל את התשובות והקונטרס בכתי"ק של המחבר מאת רבו ודודו רבי יהודה גרינוואלד. מעבר לשער הקדמת רבי יהודה גרינוולד. רישומים וחותמות: "...זה הספר קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני, הצעיר יושיע זעליג פו"מ"; "יהושע זעליג פרידמאן"; "חיים יודא פריעדמאן – באיא-מארע".
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.
תמונת "ההגה"צ אליעזר דוד ג"וו זצל"ה אב"ד דק"ק סאטמאר, שנפטר ר"ח סיון תרפ"ח ונקבר ב[ו] בי[ום]". סאטמר, [אחרי תרפ"ח 1928].
מודפס על גבי גלויה; עם חותמת הסטודיו בעיר סאטמר: "Fotograf 'Central' Friedmann – Satu-mare Stefan c. Mare 22".
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. כתמים בגב התמונה.
דף (2 עמודים), חידושים על פרשת אחרי, בכתב ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף בכתב יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא, ולאחר כמה שנים נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח).
יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך נערכה מחדש (בשינויים רבים) והובאה לדפוס במהדורות ברוקלין ובני ברק.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים בשוליים (עקבות הדבקה). קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט. שולי הדף מחוזקים ברצועות סלוטייפ.
ספר "קרן לדוד", שו"ת וחידושים על התורה ועל המועדים, מאת הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר. מהדורות ראשונות.
באוסף:
• ספר קרן לדוד, שאלות ותשובות, חלק אורח חיים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929]. חותמות רבי "ישראל מנחם ברוין אב"ד דק"ק ברעזאוויטץ וליפיאן" - הגה"ק רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברזוביץ בעל "שארית ישראל" [תרכ"א-נספה בשואה תש"ד; גיסו של אחי-המחבר בעל "ערוגות הבושם", וחותן בנו רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד מפאפא בעל "ויגד יעקב"].
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה על התורה – חלק א על בראשית וחלק ב על שמות. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תר"ץ-תרצ"ט [1939-1930]. שני חלקים בשני כרכים. בראש שני החלקים הקדמת המו"ל האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד אחיו של המחבר בעל "ערוגות הבושם"). בשער חלק א הקדשה בכתב-יד, מאת אחד מתלמידי וידידי המחבר "הספר החשוב הזה שחיבר רעי ועמיתי אלוף-נ[עורי]", החותם "שמואל צבי בן גיטל".
כרוך עם: חלק ב של ספר קרן לדוד על המועדים (סאטמר, תרצ"ד); מעבר לשער, חותמת החברה להוצאת ספרי המחבר רבי אליעזר דוד גרינוואלד: "חברה כנסת בני דוד סאטמאר – המוציאים לאור חיבוריו של אדמו"ר כ"ק הגה"ק מהרא"ד אבד"פה זצללה"ה".
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה ודרושים על המועדים – חלק א לחודש אלול וחגי תשרי וחלק ב ליתר מועדי השנה. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ד [1934]. שני חלקים בכרך אחד. בראש חלק א "הקדמת המסדר" האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד אחיו של המחבר בעל "ערוגות הבושם"); מעבר לשער חלק א' חותמתו: "יוסף גרינוואלד דיין ומורה דק"ק סאטמאר". מעבר לשער חלק ב, חותמת החברה להוצאת ספרי המחבר רבי אליעזר דוד גרינוואלד. בדפי הפרענומעראנטן בסוף חלק ב, נזכרים בעיר סאטמר "אדמו"ר הגה"צ אב"ד שליט"א" [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים - שנבחר בשנה זו, תרצ"ד, לכהן ברבנות סאטמר], והבחור "אברהם יצחק קאהן" [לימים, האדמו"ר מ"תולדות אהרן" – בתקופת לימודו בישיבת רבי יואל בסאטמר].
המחבר, הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
ארבעה כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.
