מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- (-) Remove book filter book
- ספרי (160) Apply ספרי filter
- חסידות (88) Apply חסידות filter
- and (72) Apply and filter
- chassid (70) Apply chassid filter
- engrav (26) Apply engrav filter
- דפוסי (25) Apply דפוסי filter
- in (25) Apply in filter
- print (25) Apply print filter
- ספרים (23) Apply ספרים filter
- יסוד (22) Apply יסוד filter
- שונים (22) Apply שונים filter
- וספרים (22) Apply וספרים filter
- classic (22) Apply classic filter
- miscellanea (22) Apply miscellanea filter
- עם (20) Apply עם filter
- press (19) Apply press filter
- פולין (17) Apply פולין filter
- רוסיה (17) Apply רוסיה filter
- רוסיה-פולין (17) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיהפולין (17) Apply רוסיהפולין filter
- poland (17) Apply poland filter
- russia (17) Apply russia filter
- russia-poland (17) Apply russia-poland filter
- russiapoland (17) Apply russiapoland filter
- מחקר, (16) Apply מחקר, filter
- תחריטים (16) Apply תחריטים filter
- מחקר (16) Apply מחקר filter
- books, (16) Apply books, filter
- research (16) Apply research filter
- חב (14) Apply חב filter
- חבד (14) Apply חבד filter
- חב"ד (14) Apply חב"ד filter
- chabad (14) Apply chabad filter
- קבלה (13) Apply קבלה filter
- kabbalah (13) Apply kabbalah filter
- of (11) Apply of filter
- ותחריטים (10) Apply ותחריטים filter
- תמונות (10) Apply תמונות filter
- חתימות, (10) Apply חתימות, filter
- חתימות (10) Apply חתימות filter
- הגהות (10) Apply הגהות filter
- והקדשות (10) Apply והקדשות filter
- dedic (10) Apply dedic filter
- gloss (10) Apply gloss filter
- pictur (10) Apply pictur filter
- signatur (10) Apply signatur filter
- signatures, (10) Apply signatures, filter
- with (10) Apply with filter
- children (8) Apply children filter
ספר צאן קדשים, חידושים על סדר קדשים מאת רבי אברהם חיים שור, בעל "תורת חיים", הובא לדפוס "בצוואת אדמו"ר... איש אלוקי' קדוש מוהר"ר יעקב יצחק הלוי ה[ו]רוו[י]ץ מלאנצוט הדר בק"ק לובלין". לבוב, דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א [1811].
הסכמות רבי יעקב אורנשטיין, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, ורבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין. בהסכמתו כותב החוזה מלובלין כי השתוקק זמן רב לחבר פירוש על סדר קדשים, שלמרות גודל מצות העיון בו, הוא עדיין "כמו ספר החתום ואינו מוגה כראוי כשאר גמרות", אך מפני טרדות שונות לא הספיק לחבר חיבור כזה. כשראה את החיבור שלפנינו שמח עליו שמחה גדולה, ואף נתן לו את הסכמתו, שלא כמנהגו, מפני "שראוי לכל למדן לקנות לו הספר צאן קדשים וללמוד סדר קדשים...".
חתימות בדף השער: "להארץ ומלואהק' זימיל ג"ש מפרעשבורג"; "הק' אשר ביידן מק"ק קוטב". חותמות הקדשה מקהילת שוראן לעיה"ק ירושלים [ספריית רבי פייביל פלויט אב"ד שוראן, נתרמה לאחר פטירתו לבתי מדרש בעיר ירושלים].
[2], ב-נב, [1] דף. 37 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתם כהה בשוליים העליונים של הדפים. חותמת. כריכה חדשה.
שתי מהדורות של ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים, שני מכתבים, פירוש חסידי על מסכת אבות וחידושים על סוגיות במסכת חולין, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ:
● ספר עבודת ישראל. לבוב, דפוס משה צבי שרייבר, [תר"י] 1850. מהדורה שלישית.
[1], סט; כ; ו דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים. כריכת עור חדשה.
● ספר עבודת ישראל השלם, כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז – ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל. מוקצ'בו (מונקאטש), דפוס אלטיר ברוך ווידער, [תרפ"ט 1929].
חותמת וחתימה של רבי "אברהם טראטטנער מטירנויא" (תלמידו של רבי שמואל דוד אונגאר בישיבת טירנוי).
[5], ג-כה, כה-נב, נב-סג, סג-קיח דף. 23.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרע חסר קטן בשולי דף השער, וקרעים ופגמים קלים במספר מקומות נוספים, משוקמים בהדבקות נייר-דבק.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו (למעט מאמרים בודדים שנדפסו בחייו). "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר שצריך ללמוד ספר זה בעיון ובעמקות כשם שלומדים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת רבי ישראל [המגיד] מקוז'ניץ. טשרנוביץ, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. שני שערים.
הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
רישום בעלות (קצוץ) בדף השער: "לע"ק [לעבודת קוני] הצב"י דב"ש יבה"[ק]" – חתימת רבי דוד בן-שמעון בעל "שערי צדק" (נפטר כסליו תר"מ 1879), מחכמי מרוקו שעלה לירושלים והיה ראב"ד ומייסד קהילת המערביים בעיר. ספרייתו של הרב דב"ש היתה מהספריות החשובות בירושלים (הרישום "יבה"ק" הוא ראשי תיבות של הגביר יצחק בכור הלוי קארסו, שתרם ספרים רבים לספרייתו של הרב דב"ש; ראה על כך בצוואת בנו של הרב דב"ש רבי רפאל אהרן בן-שמעון, בספר "חכמי המערב בירושלים", עמ' 227).
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
[3], נז דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני עש קלים. כריכת עור חדשה.
ספר תפילה למשה, דרושי חסידות על חג הסוכות, עם סדר הושענות והקפות לשמחת תורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לבוב, דפוס B. Lorie, [תרכ"ו] 1866. מהדורה שניה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים – "באר משה", "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "תפלה למשה", ועוד. בספריו הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
לט דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים רבים בדף השער ובמספר דפים נוספים. בלאי קל וקמטים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער והאלמנה נחמה הערשענהארן, [תרס"ה] 1904. מהדורה ראשונה.
מצורף עותק נוסף, מהמהדורה החוזרת, שנדפסה בלובלין, דפוס משה שניידמעסער והאלמנה נחמה הערשענהארן, [תרס"ו] 1906.
הסכמות רבות מגדולי האדמו"רים בפולין. בהן הסכמת האדמו"ר מאוסטרובצה הכותב על הספר: "כי דבריו הקדושים יעשו פרי אצל כ"א [כל אחד] לי"ש [להיות ירא שמים] וגם סגולה נוראה הוא להיות הברכה שורה בתוך ביתם".
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים – "באר משה", "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "תפלה למשה", ועוד. בספריו הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
עותק 1904. [2 שערים], ג-ז, (חסר דף ח), ט-קלד דף. 21.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. קרעים בשולי מספר דפים, בהם קרעים קטנים חסרים. חותמות. כריכה חדשה.
עותק 1906. [2 שערים, ג-קלד דף. 21 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים, בלאי קל וקרעים. חותמות. כריכה חדשה.
בדפים קכא-קלד נדפסה רשימת מנויים, ארוכה במיוחד, הכוללת שמות אנשים מעשרות קהילות.
ספר סידורו של שבת, חלק ראשון ושני, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים". [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, תק"פ 1820, בערך].
[4], ס; מ דף. 22.5 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו). מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומי בעלות וחותמת של רבי אברהם צבי ווידער מסיגט. כריכה חדשה.
ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חותמת עתיקה, בדף י' מהספירה הראשונה: "אברהם במו' יהודא ליב פאליסקי".
[2], ג-י; קב, קיג-קטו דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמי דיו גדולים וכהים במיוחד במספר דפים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. קרע חסר גדול באחד מהדפים, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר (עם השלמה של הטקסט בכתב-יד). רישומים בכתב-יד. כריכה עממית, לא מקורית.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
ספר באר מים חיים, פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. טשרנוביץ, ללא שם מדפיס, [תר"ט 1849]. בדפי השער: "כש"נ במאהלוב". סט שלם – חמישה חלקים בחמישה כרכים.
מהדורה ראשונה של ספר 'באר מים חיים', שנדפסה ללא החומש (החיבור נדפס לראשונה בצמוד לחומש, בסדילקוב תק"פ).
ספר 'באר מים חיים' הוא מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא כותב בהסכמתו למהדורה הראשונה: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים [...] ורבים השיב מעון [...] וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) מספר בהסכמתו למהדורה הראשונה על גודל אהבת אביו אל המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר [!] הרב הקדוש החסיד המפורסם [...] מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו" .
בכרך בראשית, חתימה וחותמות של רבי שמעון אלטער מווארשא.
5 כרכים. בראשית: [1], רג דף. שמות: [1], קכ דף. ויקרא: [1], כח דף. במדבר: מז דף. חסר דף השער. דברים: [1], מ דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי בחלק מהדפים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).
ספר ארץ החיים, חלק ראשון, חדושי הלכות ואגדות על מסכת ברכות, מאת רבי חיים טירר מטשרנוביץ, בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". טשרנוביץ, תרכ"א 1861. מהדורה ראשונה.
בדף המגן, רישום הקדשה: "להרב משלאוועשני'[א]". באמצע הדף חתימת הרב הנ"ל: "הק' ברוך ברא"ד זללה"ה חופ"ק הנ"ל".
רבי ברוך אב"ד שלאוועשניא (פלך ז'יטומיר), רב גדול ומופלג בתורה, כיהן כשלושים שנה ברבנות שלאוושעניא ואוברוצי. נכדו ותלמידו הוא רבי נתן נטע אולבסקי בעל "חיי עולם נטע" (תרמ"א-תשכ"ז) אב"ד אירקוטסק (סיביר) ורב בית הכנסת "מארינא ראשצא" במוסקבה (שבצוואתו ביקש, כי יכתבו על מצבתו: "פ"נ הרב אלעווסקי, מחבר ספרי 'חיי עולם נטע' בשמונה חלקים, בלאמו"ר מו"ה ר' ישראל שו"ב שהוא בן הרב המפורסם וו"ח מ"ה ר' ברוך זללה"ה משלאוועשניא" (מבוא לשו"ת חיי עולם נטע, ירושלים תשנ"ה, עמ' 12). בעיר שלאוושעניא כיהן בתקופה מאוחרת יותר, רבי ברוך מנחם בן ציון ב"ר שאול קופסון (גוטליב, אהלי שם, עמ' 206).
[2], עט דף. 20 ס"מ. מצב משתנה, מרבית הדפים במצב טוב, דף שער ודפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים נוספים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר זכרון אליהו, דרושים על התורה, מאת האדמו"ר רבי אליהו מזידיטשוב. לבוב, דפוס יעקב משולם ניק, תר"מ 1880. מהדורה יחידה. עם הסכמות האדמו"רים רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי מנחם מנדל האגער מוויז'ניץ ורבי יקותיאל יהודה טייטילבוים מסיגעט.
האדמו"ר רבי אליהו אייכנשטיין מזידיטשוב (תקצ"ז-תרל"ח), בן האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, וחתן רבי יהודה לייביש ערליך, רבה של ראזלא (חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב).
[8], קסה, [5] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה במסגרת השער. קרעים חסרים בשולי הדף האחרון. חותמות. כריכה חדשה.
שלושה ספרים מאת אדמור"י זידיטשוב-ווערצקי, הגה"ק רבי יששכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב בעל "מלבוש לשבת ויו"ט", ובנו הגה"ק רבי מנשה אייכנשטיין בעל "אלפי מנשה":
1. ספר מלבוש לשבת ויום טוב, מאת האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרפ"ז 1927. עם הקדמת רבי מנשה אייכנשטיין.
2. ספר מטה מנשה, על עניני שבת ומועדים, מאת האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרפ"ז [1927].
3. ספר אלפי מנשה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין. מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש ושותפו \ "Grafia", תרצ"ה [1935]. ללא שלושת עמודי המנויים ("שמות האנשים אשר נדבה לבם לסייע להדפסת הסה"ק").
האדמו"ר רבי מנשה אייכנשטיין (תרכ"ה-תרצ"ה), דור רביעי לשושלת זידיטשוב, בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי יששכר בעריש מווערצקי-זידיטשוב (תקל"ה-תקצ"ב), וחתנו של האדמו"ר רבי יהושע הורוויץ מדזיקוב-רופשיץ. גאון מופלג, מחבר הספרים "אלפי מנשה" על שו"ע חושן משפט, "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה, "מטה מנשה" על ענייני שבת ומועדים ו"אלפי מנשה" על התורה. משנת תרס"ד כיהן כאב"ד ריישא על מקום רבי יהושע העשיל וואלרשטיין, לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב במונקאטש ומשנת תרפ"ד כיהן כרב וכאדמו"ר בווערצקי, על מקום אביו האדמו"ר.
3 ספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.
ספר תורת כהנים, עם פירוש עשירית האיפה, מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא, בעל "היכל הברכה". לעמבערג (לבוב), דפוס Löbl Balaban, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[2], קנח (מספור דפים משובש מעט). 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים, משוקמים בהדבקות נייר (עם פגיעה קלה מאוד במסגרת השער ובטקסט). סימני עש. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
