שניים מספרי רבי מאיר ברלין (בר-אילן), עם דיוקנאות המחבר:

1. חיינו בארצנו – חוברת ו', מאמרים מאת רבי מאיר ברלין, ירושלים, הועד המרכזי של המזרחי הצעיר הא"י, תרפ"ד [1924]. דיוקן המחבר בדף שלאחר דף השער.

לט, [1] עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

2. בשבילי התחיה, מאמרים והרצאות מאת הרב מאיר ברלין. תל אביב, הוצאת הברית העולמית לתנועת תורה ועבודה, מזכירות הנוער, ת"ש 1940. דיוקן המחבר בדף שלאחר דף השער.

רפח עמ'. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. סימני עש קלים. כריכה חדשה.

המחבר, רבי מאיר ברלין (בר-אילן) (תר"ם-תש"ט), רב, סופר ופעיל ציוני בולט, ממנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית; מייסד ה"צופה", ועורכה הראשון של האנציקלופדיה התלמודית, ידידו הקרוב של הראי"ה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומיוזמי מפעל הדפסת כל כתביו. בן זקונים לראש ישיבת וולוז'ין, הנצי"ב מוולוז'ין, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, בזיווגו השני לבתו של בעל "ערוך השלחן".

דרכון "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין. הונפק בידי ממשלת המנדט, ירושלים, 1937.
דרכון רבי אריה לוין; עם תמונת פספורט, עם חתימת ידו וחתימת ידה של אשתו, "חנה לוין".

"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט – 1885-1969), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל. בתקופת המנדט הבריטי נהג לבקר בקביעות את האסירים בבתי הכלא הבריטיים, על מנת לעודד את רוחם, ונודע כ"אבי האסירים" או "רב האסירים". דמות נערצת על כל שכבות הציבור בארץ ישראל: חרדים, דתיים ומסורתיים, בהם רבים מאנשי חרות (אנשי הלח"י והאצ"ל) שעמדו עמו בקשר עוד מימי המחתרות שלפני קום המדינה. כל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת ואהבת ישראל אמיתית.

32 עמ', 15 ס"מ. מצב טוב.

The Casale Pilgrim, A Sixteenth-Century Illustrated Guide to the Holy Places Reproduced in Facsimile, With Introduction, Translation and Notes by Cecil Roth. לונדון, הוצאת Soncino Press, [תרפ"ט] 1929. אנגלית.
פקסימיליה איכותית של כתב-יד עברי: מדריך מאויר לאתרים הקדושים בארץ ישראל וסביבותיה, שנכתב במאה ה-16 בידי מחבר לא ידוע ממוצא איטלקי. תרגום אנגלי, הקדמה והערות מאת ססיל (בצלאל) רות (1899-1970), היסטוריון יהודי-בריטי אשר התמחה בתולדות היהודים, ונודע בין היתר בזכות אוסף האמנות היהודית שלו.
נדפס ב-580 עותקים, עותק זה מספרו 205. כריכת קלף מקורית, מפוארת, על חזיתהּ הטבעה מוזהבת; חיתוך דפים עליון מוזהב. נייר עבה ואיכותי.

[1], 91 עמ', 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמים ופגמים קלים בכריכה.

שתי מפות של ארץ ישראל, מבוססות על מפות שהוכנו בידי ה-Palestine Exploration Fund Map ("מפת הקרן לחקר ארץ ישראל" מפה טופוגרפית בת 26 חלקים). הוצאת Survey of Egypt, קהיר, 1918. מהדורה שלישית. אנגלית וערבית בתעתיק לאנגלית.
בתחתית המפות מופיע הכיתוב: "The detail overprinted in purple is from photographs taken by the R.A.F. The road classification (in purple) is based on aeroplane photographs in conjunction with Intelligence Reports" [המידע המודפס בסגול לקוח מתמונות שצולמו בידי חיל האוויר המלכותי. סיווג הכבישים (בסגול) מבוסס על תמונות אוויריות ועל דוחות מודיעין].
● Palestine Exploration Fund Map – Sheets VII & VIII. מפת אזור ג'נין.

גב, מפה נוספת של האזור עליה נדפס "This Side Canceled".

57X84.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. סימני קיפול. קרעים קלים לאורך קווי הקיפול, וקרעים חסרים קלים, עם פגיעה מזערית במפה. 

● Palestine Exploration Fund Map – Sheet IX. מפת נפת ביסאן (כיום, בית שאן). בגב נדפס "This Side Canceled".

56X69 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. סימני קיפול.

משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל פעלה בין השנים 1871–1878, במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו בתנ"ך, בספרים החיצוניים ובספרות חז"ל. בתחילה הוביל את המשלחת קפטן ר. א. סטיוארט, ולאחר שחלה במלריה, החליפו קלוד קונדר. לאחר שקונדר נפצע במתקפה של תושבי צפת, החליפו הוריישו קיצ'נר כראש המשלחת. בסיום העבודה פורסמה "מפת הקרן לחקר ארץ ישראל", מפה טופוגרפית בת 26 חלקים. המפה נדפסה במספר מהדורות ונחשבת למקור מידע חשוב אודות ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19. המפות שלפנינו נדפסו עם תוספות שונות שנערכו על פי תצלומי אוויר ומידע מודיעני שנאסף בידי הצבא הבריטי.