אחד עשר ספרים שנדפסו בסדילקוב:
1. ספר אהל משה, מאת רבי אהרן משה בן צבי הירש. [סדילקוב?, ללא שם מדפיס, תקפ"ה 1825, בקירוב]. חותמות, חתימות ורישום בעלות של רבי "ברוך אברהם ווידער, אב"ד סעקעלי אודוואדהעלי והגליל". חתימה נוספת של רבי "יעקב יוסף הכהן מבאטאשאן".
2. ספר חובות הלבבות, חלק ראשון, מאת רבי בחיי אבן פקודה, עם פירוש מרפא לנפש. סדילקוב, [דפוס פינחס אליעזר בן מרדכי הלוי, תקע"ט-תק"ף 1819-[1820]. הסכמת רבי ישראל בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב. חתימות ורישומי קוויטל
3. ספר חובות הלבבות, חלק שלישי, מאת רבי בחיי אבן פקודה, עם פירוש מרפא לנפש. סדילקוב, דפוס פינחס אליעזר בן מרדכי הלוי, [תקע"ט 1819]. עותק ממהדורה שונה שנדפסה באותן השנים בסדילקוב.
4. ספר חידושי הריטב"א, על מסכת בבא מציעא ומסכת כתובות. סדילקוב, דפוס I. Madfis, [תקצ"ד] 1834.
5. ספר שאלות ותשובות חות יאיר, מאת רבי יאיר חיים בכרך. סדילקוב, דפוס יצחק בן אליעזר, תקצ"ד 1834. חותמת רבי "יעקב בן ציון הכהן מענדעלסאן רב ואב"ד דק"ק נוארק".
6. ספר תורת חיים, חידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם חיים שור. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ד 1834.
7. ספר עצי לבונה על שלחן ערוך יורה דעה, מאת רבי ניסן ב"ר אהרן מדובנא. סדילקוב, דפוס דוד מדפיס, תקצ"ה 1834.
8. ספר גט פשוט, ביאור על הלכות גיטין משלחן ערוך (סימן קיט-קכט), מאת רבי משה בן שלמה אבן חביב. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ד 1833. מספר הגהות.
9. ספר חידושי דינים ומנהגים טובים מהלכות פסח מירושלים, שני חלקים, מאת רבי יצחק דוד בן רבי, עם הגהות מאת רבי אברהם אבלי מקיוב. [סדילקוב], ללא שם מדפיס, [תקצ"ה 1835].
10.ספר "מענה לשון עם טייטש" – תפילות, עם תרגום ביידיש. סדילקוב, דפוס משה מדפיס, תקצ"ו 1836.
11. ספר עיקרי דינים (עיקרי הד"ט), חלק ראשון על או"ח וחלק שני על יו"ד, מאת רבי דניאל טירני. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ה [1835]. שני חלקים בכרך אחד. חותמות רבי "צבי הירש ב"ר אליהו וואלף אב"ד דק"ק גוניונדז"; רישום בעלות: "...[צבי הירש?] יליד קוזניצא ואב"ד דשם" ומספר הגהות למדניות בכתב-יד.

11 ספרים. גודל ומצב משתנים. חתימות, רישומי בעלות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

תנ"ך עם פירוש רש"י, ועם תרגום וביאור מאת משה בן מנחם [מנדלסון] ותלמידיו. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם / סנקט פטרבורג, Buchdruckerei der Kaiserlichen Akademie der Wissenschaften, תרי"ב-תרי"ג 1852-1853. עברית וגרמנית.
סט חלקי של תנ"ך מנדלסון, הכולל את הספרים: שמות, במדבר, דברים, ישעיה, יחזקאל, תרי עשר ותהלים.
במקור, הורכב כל ספר מחלק עברי שנדפס בווילנא, ומחלק גרמני שנדפס בפטרבורג, ונכרך מצדו השני של הספר. בסט החלקי שלפנינו נכרכו רק הספרים שמות ישעיה, יחזקאל ותהלים עם התרגום לגרמנית.
הוצאה זו של תרגום מנדלסון נדפסה כחלק מהתערבות שלטון הצאר בחינוך היהודי, ומהמגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים. מהדורה זו יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בדף השער.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (אינן אחידות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב.

על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (משמעות התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו נידונה בספרות; ראו למשל: 'אנציקלופדיה לחסידות' – ב, טור תקכה, "רבי ישראל בעל שם טוב").

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד – חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (סך הכל חמישה שערים). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. חלק מהמילים בדף השער הראשון נדפסו בדיו אדומה. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. הדבקת נייר בשולי אחד מהדפים. הגהה בכתב-יד. כריכה חדשה.

ארבעה ספרי פולמוס בנושא חסידות והשכלה:
● ספר נחלת יהודה, כתבי מדרש ומחקר, מאת רבי שלמה יהודה הכהן רפאפורט (שי"ר) מפראג. קראקא, דפוס קארל בודווייזער, [תרכ"ח] 1868. ספר זה, שיצא זמן קצר לאחר פטירתו של שי"ר, כולל שני חיבורי פולמוס: "נר מצוה" – נגד החסידים, "אגרת אל איש צעיר... גדול בתורה... אשר... שם חלקו עם אנשים המכנים עצמם חסידים...". "אור תורה" – ביקורת על ספרו של אברהם גייגר, ממייסדי תנועת הרפורמה.
חתימה בדף השער: "אפרים אשר הלוי רוטנברג" (רב קהילת נר ישראל בלוס אנג'לס).
● ספר בוחן צדיק, "בו מובא דעות שונות על אודות הספר מגלה טמירין", מאת יוסף פרל. וינה, דפוס M.I. Landau, [תקצ"ח] 1838. ספר המשך ל"מגלה טמירין". חסרים [4] עמ' אחרונים עם לוח התיקונים.
● ספר משא צפון עם מעשה רוקח, מאת אברהם גולדברג מראווא. לבוב, דפוס Joseph Schnayder, [תר"ח] 1848. שני קובצי שירים: "משא צפון" לועג לתגובת היהודים החרדים על הגזירות שגזרה הממשלה הרוסית בעניין הפיאות והמלבושים היהודיים; "מעשה רוקח" כולל דברים חריפים וארסיים כנגד האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז. הספר עורר בשעתו פולמוס נוקב בין המתנגדים לחסידים.
● ספר מגלה טמירין, פרודיה סאטירית על החסידות וגדוליה, [מאת יוסף פרל]. לבוב, דפוס Michael Wolf, [תרל"ט] 1879. חסר דף ד. עותק עם מעטפת מקורית מודפסת (בשולי שער המעטפת, מופיע התאריך 1881). פרודיה סאטירית על סיפורי החסידים, שיחותיהם ולשונם, בצורת חליפת מכתבים בין חסידים המבקשים למנוע הפצת ספר נגד החסידות. הספר בנוי כאוסף של 151 אגרות בדויות שנשלחו כביכול בין החסידים. מטרת הספר ללעוג ולהתלוצץ על תורת החסידות וגדוליה, ולבזות את האמונה התמימה של המון העם בצדיקים. הספר מחקה בעיקר את סגנון הספרים "שבחי הבעש"ט" ו"ספורי מעשיות".

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

אוסף גדול של גליונות העיתונים "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת". לבוב, תרנ"ח-תרנ"ט, תרס"ד 1887-1889, 1903-1904.

132 גליונות: ● 44 גליונות משנת תרנ"ח (21 גליונות "מחזיקי הדת" ו-23 גליונות "קול מחזיקי הדת"); ● 45 גליונות משנת תרנ"ט (22 גליונות "מחזיקי הדת" ו-23 גליונות "קול מחזיקי הדת"); ● 43 גליונות משנת תרס"ד (9 גליונות "מחזיקי הדת" ו-34 גליונות "קול מחזיקי הדת").

עיתון "מחזיקי הדת", שופרה של היהדות האורתודוקסית בגליציה, נוסד בשנת תרל"ט ע"י ראשי חברת "מחזיקי הדת" הגאון רבי שמעון סופר (בן ה"חתם סופר") והאדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. עורכו הראשי ומביאו לדפוס של העיתון היה ר' שרגא פייביש עבנער, ולצידו עמד ר' אברהם גינצלער מאוהעל. בשנים הראשונות הופיע העיתון אחת לשבועיים, תחת השם "מחזיקי הדת, ופורסמו בו מאמרים תורניים, כתבות פוליטיות, ידיעות וסקירות מעולם היהודי, ועוד. בחורף תרמ"ו החליטו ראשי חברת "מחזיקי הדת" להוציא את העיתון בתדירות גבוהה יותר, מדי שבוע; אך הואיל והשגת רישיון לפרסום עיתון שבועי היתה כרוכה בתשלום מס גבוה, החלו להוציא במקביל עיתון נוסף, תחת השם "קול מחזיקי הדת". מאז הופיעו שני העיתונים מידי שבוע לסירוגין, בשמות "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת". בשנת תרס"ד, לאחר פטירתו של המו"ל ר' שרגא פייביש עבנער (תרס"א) ומינוי חתנו ר' יהושע צבי ווילף לממלא מקומו, התגלעו חיכוכים חריפים בהנהלת שני העיתונים. המחלוקות כללו האשמות קשות, ביקורות הדדיות ופרסום כתבות משמיצות, והן התגלגלו גם לפתחם של בתי דין ובתי משפט אזרחיים (האוסף שלפנינו כולל גליונות רבים של שני העיתונים משנת תרס"ד). בשנים האחרונות לפרסום שני העיתונים, ירדה תדירות הדפסתם לפעם אחת בחודש, עד שהופעתם פסקה לחלוטין לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

132 גליונות. 36 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. הגליונות נתונים בשני קלסרים גדולים ונאים.