מכירה פומבית 047 מכירה מקוונת - יודאיקה: ספרי קודש, מכתבים וכתבי-יד, חסידות וקבלה
- (-) Remove דפוס filter דפוס
- (-) Remove print filter print
- and (14) Apply and filter
- item (14) Apply item filter
- ומסמכים, (10) Apply ומסמכים, filter
- תעודות (10) Apply תעודות filter
- כתבייד (10) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (10) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (10) Apply כתבי filter
- ישראל (10) Apply ישראל filter
- יד (10) Apply יד filter
- ירושלים (10) Apply ירושלים filter
- ומסמכים (10) Apply ומסמכים filter
- וארץ (10) Apply וארץ filter
- ודברי (10) Apply ודברי filter
- document (10) Apply document filter
- documents, (10) Apply documents, filter
- eretz (10) Apply eretz filter
- israel (10) Apply israel filter
- jerusalem (10) Apply jerusalem filter
- manuscript (10) Apply manuscript filter
- דברי (4) Apply דברי filter
- פולמוס (4) Apply פולמוס filter
- עת (4) Apply עת filter
- וכתבי (4) Apply וכתבי filter
- פולמוס, (4) Apply פולמוס, filter
- items, (4) Apply items, filter
- journal (4) Apply journal filter
- polem (4) Apply polem filter
- polemics, (4) Apply polemics, filter
- various (4) Apply various filter
ארבעה ספרי פולמוס בנושא חסידות והשכלה:
● ספר נחלת יהודה, כתבי מדרש ומחקר, מאת רבי שלמה יהודה הכהן רפאפורט (שי"ר) מפראג. קראקא, דפוס קארל בודווייזער, [תרכ"ח] 1868. ספר זה, שיצא זמן קצר לאחר פטירתו של שי"ר, כולל שני חיבורי פולמוס: "נר מצוה" – נגד החסידים, "אגרת אל איש צעיר... גדול בתורה... אשר... שם חלקו עם אנשים המכנים עצמם חסידים...". "אור תורה" – ביקורת על ספרו של אברהם גייגר, ממייסדי תנועת הרפורמה.
חתימה בדף השער: "אפרים אשר הלוי רוטנברג" (רב קהילת נר ישראל בלוס אנג'לס).
● ספר בוחן צדיק, "בו מובא דעות שונות על אודות הספר מגלה טמירין", מאת יוסף פרל. וינה, דפוס M.I. Landau, [תקצ"ח] 1838. ספר המשך ל"מגלה טמירין". חסרים [4] עמ' אחרונים עם לוח התיקונים.
● ספר משא צפון עם מעשה רוקח, מאת אברהם גולדברג מראווא. לבוב, דפוס Joseph Schnayder, [תר"ח] 1848. שני קובצי שירים: "משא צפון" לועג לתגובת היהודים החרדים על הגזירות שגזרה הממשלה הרוסית בעניין הפיאות והמלבושים היהודיים; "מעשה רוקח" כולל דברים חריפים וארסיים כנגד האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז. הספר עורר בשעתו פולמוס נוקב בין המתנגדים לחסידים.
● ספר מגלה טמירין, פרודיה סאטירית על החסידות וגדוליה, [מאת יוסף פרל]. לבוב, דפוס Michael Wolf, [תרל"ט] 1879. חסר דף ד. עותק עם מעטפת מקורית מודפסת (בשולי שער המעטפת, מופיע התאריך 1881). פרודיה סאטירית על סיפורי החסידים, שיחותיהם ולשונם, בצורת חליפת מכתבים בין חסידים המבקשים למנוע הפצת ספר נגד החסידות. הספר בנוי כאוסף של 151 אגרות בדויות שנשלחו כביכול בין החסידים. מטרת הספר ללעוג ולהתלוצץ על תורת החסידות וגדוליה, ולבזות את האמונה התמימה של המון העם בצדיקים. הספר מחקה בעיקר את סגנון הספרים "שבחי הבעש"ט" ו"ספורי מעשיות".
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
ארבעה ספרים הקשורים למחלוקת צאנז וסדיגורה, בהם ספרים נדירים:
● ספר ילקוט הרועים, מכתבי רבנים בעניין מחלוקת צאנז וסדיגורה, ומאמר שבר פושעים, "תשובת חכם אחד ממדינת גאליציען" באותו עניין. אודסה, [תר"ל] 1869. בספר נאספו מכתביהם החריפים של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז ורבנים נוספים, נגד האדמו"רים רבי דוב בער מליאובה ואחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה – בניו של רבי ישראל מרוז'ין. בעמ' 49-80 "מאמר שבר פושעים", המספר את סיפור המחלוקת, עם שער מיוחד. על השער הראשי נכתב "מאתי רמ"ז", ככל הנראה רבי משה זליקוביץ, אך ייתכן שהוא רק המו"ל ולא המחבר (ראה ח' ליברמן, אהל רח"ל, ג, תשמ"ד, עמ' 402).
● ספר כנסת הגדולה ודב[ר]י חכ[מ]ים, מכתבי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים" והתומכים בו. [למברג], דפוס J. Rohatin, [תרכ"ט 1869]. בין הרבנים הכותבים והחותמים: רבי חיים אלעזר וואקס, רבי יוסף באב"ד, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יצחק אהרן הלוי סג"ל עטינגא, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, רבי ישראל יהושע מקוטנא. [על המחבר ראה: ג' באדר, מדינה וחכמיה, נו יורק תרצ"ד, עמ' 61. לדעתו הוא נפתלי הירץ גולדשטרן].
● ספר מקל חובלים, שירים היתוליים ביידיש (עם תרגום לעברית), על רבי דוב בער פרידמאן מליאובה, מאת בנימין וולף ארנקרנץ (ולוול זברז'ר). פרמישלה, [תרכ"ט] 1869. יידיש ועברית, עמוד מול עמוד. המחבר – ולוול זברז'ר (בשמו המלא: בנימין וולף ארנקרנץ, 1883-1826), משורר עברי ויידי, אחד מחברי "זמרי ברודי" – אמנים ושחקנים נודדים יהודים מברודי שבאוקראינה. ספרי שירתו הנוספים: "חזון למועד", "מקל נועם", "שפתי ישנה", ועוד.
● "דער סאנזער צדיק – ר' חיים האלברשטאם זצ"ל", מאת יהושע ראקער. וינה, דפוס "אוניאן", תרפ"ז [1927]. "...זיין לעבען... זיין גאונות אין נגלה אין נסתר, ביז די מוראדיגע מחלוקת סאנז און סאדאגורע" [=חייו... גאונותו בנגלה ובנסתר, עד המחלוקת הנוראה של צאנז עם סדיגורה]. הספר נכתב ע"י עורך העתון "אידישע וועלט" (קליבלנד, ארה"ב) ונדפס ע"י הוצאת ספרים מניו-יורק בבית דפוס בווינה.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף גדול של גליונות העיתונים "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת". לבוב, תרנ"ח-תרנ"ט, תרס"ד 1887-1889, 1903-1904.
132 גליונות: ● 44 גליונות משנת תרנ"ח (21 גליונות "מחזיקי הדת" ו-23 גליונות "קול מחזיקי הדת"); ● 45 גליונות משנת תרנ"ט (22 גליונות "מחזיקי הדת" ו-23 גליונות "קול מחזיקי הדת"); ● 43 גליונות משנת תרס"ד (9 גליונות "מחזיקי הדת" ו-34 גליונות "קול מחזיקי הדת").
עיתון "מחזיקי הדת", שופרה של היהדות האורתודוקסית בגליציה, נוסד בשנת תרל"ט ע"י ראשי חברת "מחזיקי הדת" הגאון רבי שמעון סופר (בן ה"חתם סופר") והאדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. עורכו הראשי ומביאו לדפוס של העיתון היה ר' שרגא פייביש עבנער, ולצידו עמד ר' אברהם גינצלער מאוהעל. בשנים הראשונות הופיע העיתון אחת לשבועיים, תחת השם "מחזיקי הדת, ופורסמו בו מאמרים תורניים, כתבות פוליטיות, ידיעות וסקירות מעולם היהודי, ועוד. בחורף תרמ"ו החליטו ראשי חברת "מחזיקי הדת" להוציא את העיתון בתדירות גבוהה יותר, מדי שבוע; אך הואיל והשגת רישיון לפרסום עיתון שבועי היתה כרוכה בתשלום מס גבוה, החלו להוציא במקביל עיתון נוסף, תחת השם "קול מחזיקי הדת". מאז הופיעו שני העיתונים מידי שבוע לסירוגין, בשמות "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת". בשנת תרס"ד, לאחר פטירתו של המו"ל ר' שרגא פייביש עבנער (תרס"א) ומינוי חתנו ר' יהושע צבי ווילף לממלא מקומו, התגלעו חיכוכים חריפים בהנהלת שני העיתונים. המחלוקות כללו האשמות קשות, ביקורות הדדיות ופרסום כתבות משמיצות, והן התגלגלו גם לפתחם של בתי דין ובתי משפט אזרחיים (האוסף שלפנינו כולל גליונות רבים של שני העיתונים משנת תרס"ד). בשנים האחרונות לפרסום שני העיתונים, ירדה תדירות הדפסתם לפעם אחת בחודש, עד שהופעתם פסקה לחלוטין לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
132 גליונות. 36 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. הגליונות נתונים בשני קלסרים גדולים ונאים.
אוסף ענק של כתבי-עת יהודיים שנדפסו באיטליה, במחצית השניה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20:
● Il Corriere Israelitico Periodico Mensile, Per La Storia e La Letteratura Israelitica [ירחון לענייני הסטוריה, ספרות ורוח יהודית], בעריכת A. V. Morpurgo. טריסטה, 1862-1913. 30 כרכי גליונות (אינם רצופים).
● L'educatore Israelita Gionale Di Letture Per Le Famiglie Israelitiche [המחנך היהודי, ירחון לענייני חינוך יהודי], בעריכת Levi Giuseppe ו-Esdra Pontremoli. וירצ'ילי, 1853-1875. 20 כרכי גליונות (מרביתם הגדול של כל הכרכים שיצאו).
● Il Vessillo Israelitico Rivista Mensile Per La Storia, La Scienza e Lo Spirito Del Giudaismo [ירחון לענייני הסטוריה, מדע ודת], בעריכת Flaminio Servi. Casale (קזאלה מונפראטו), 1875-1920. 33 כרכי גליונות (אינם רצופים) .
בחלק מהכרכים הערות בכתב-יד, באיטלקית.
83 כרכים. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
"חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו – שמחו את ירושלם – תנו כבוד לה' אלהיכם שאלו שלום ירושלים" – כרוז גדול מודפס, אגרת שליחות של רבי יום טוב אלגאזי ורבי יעקב חזן, שיצאו לאסוף תרומות עבור הישוב היהודי בירושלים. [קושטא, תקל"א 1771]. חתומים – בדפוס – פקידי ירושלים בקושטא. בשולי האיגרת נדפסה המלצת רבני קושטא: רבי שלמה ב"ר חיים אלפאנדארי, רבי חיים מודעי, רבי שלמה קמחי ורבי רפאל יצחק ירושלמי.
מעברו השני של הדף רישום בכתב-יד, באיטלקית משולבת במילים עבריות.
בין השנים תק"ל-תקל"ה (1770-1775) יצאו כשליחי ירושלים לארצות אירופה הגאון המקובל רבי
יום טוב [המהרי"ט] אלגאזי (תפ"ז-תקס"ב), מגדולי חכמי ירושלים וידידו של החיד"א, יחד עם חברו רבי יעקב חזן, אף הוא מגדולי ירושלים (נפטר תקס"ב). במהלך שליחותם עברו בטורקיה, איטליה, צרפת, הולנד, גרמניה, פולין, וארצות נוספות באירופה וצפון אפריקה. המהרי"ט אלגאזי היה בנו של רבי ישראל יעקב אלגאזי שכיהן כ"ראשון לציון" בירושלים. תלמיד רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף" ותלמיד הרש"ש בישיבת המקובלים "בית אל". במהלך השליחות המדוברת מצא המהרי"ט אלגאזי את כתב היד של הלכות נדרים ובכורות להרמב"ן והדפיסו מאוחר יותר עם פירושו המפורסם "הלכות יום טוב". בהיותם בפרנקפורט דמיין ראה אותו החתם סופר וכתב עליו ועל חיבורו בהתפעלות רבה: "מכירו הייתי לשעבר, בהיותו שליח ציון בפ"פ דמיין... והארץ האירה מכבודו, אמנם עדיין לא הגיע לחצי כבוד הראוי לו, לפי הנראה מחיבור זה 'הלכות יום טוב' על בכורות וחלה... ומיום חבור ה'משנה למלך' לא נראה כחבור הזה". בחזרתו לירושלים נתמנה המהרי"ט אלגאזי על מקומו של הרש"ש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ובשנת תקמ"ב מונה לתפקיד ה"ראשון לציון". מלבד חיבורו הנזכר, חיבר גם את הספרים: שמחת יום טוב, קדושת יום טוב, יום טוב דרבנן, ועוד.
37x48 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים. קרעים חסרים קטנים וסימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, 057.011.008.
מכתב מודפס, עם מילוי מכתב בכתב ידו וחתימת רבי שאול בנימין הכהן – הרב מראדישקוביץ. ירושלים, כסלו תרכ"ו [1865].
מכתב מודפס, ברכת "מזל טוב" לרגל נישואי ילדים, עם הדפס איור הכותל המערבי ומקום המקדש (מסגדי "אל אקצה" ו"כיפת הסלע"). מילוי בכתב-ידו וחתימתו של הרב מראדישקוביץ, שהכין את המכתב למשלוח לאחד הגבירים (ללא מילוי שם הנמען) לבקשת עזרה לנישואי בתו: "שמחת כלולת בתי הצנועה והייקרה מ' רבקה דבורה שת'[חיה] עם ב"ג החתן העילוי מו"ה משה אהרון ארי' בהרב המאוה"ג מו"ה אליעזר דן ר"מ דהב"מ [ריש מתיבתא דהבית מדרש] דפה יחיינו ד'... כעתירתנו פה במקום מה נורא, מול שער השמים. שאול בנימין הכהן כעבד לצאן קדשי ב"י דפה ירעה"ק ת"ו".
הגאון רבי שאול בנימין הכהן קרליץ מראדישקוביץ, מקים "תלמוד תורה וישיבת עץ חיים" בירושלים, תלמיד רבי יצחק מוואלוז'ין. כיהן כמו"צ בעיר ראדישקוביץ. עלה לירושלים בערך בשנת תרי"ז (1857), ועם בואו הקים וביסס "תלמוד תורה" מרכזי בעיר. היה זה חידוש אשר שינה את סדרי העיר, שכן עד אז היו ה"מלמדים" מלמדים את הילדים ב"חדר" בביתם, ללא פיקוח מרכזי. בהקמת ישיבת "עץ חיים" השתתף עמו הגאון רבי שמעון זרחי אב"ד טאבריג (תקמ"ח-תר"כ). רבי שאול בנימין פעל רבות לביסוס הכלכלי של ישיבת "עץ חיים", ואף רכש "חצר" לביסוס קרן קיימת לטובת הת"ת.
בתו הכלה המוזכרת במכתב, היא רבקה דבורה גבריאלוביץ (נולדה תרי"ד), אשת רבי אריה ליב גבריאלוביץ-רלב"ג (תרי"ב-תרע"ה), "שעסקה כל ימיה במצות הכנסת כלה, והשיאה הרבה בני עניים ויתומים ויתומות" (אנצי תדהר, ב, עמ' 1006; ראה עוד: אנצי' תדהר, א, עמ' 454). בעלה היה רוקח בירושלים, ונודע בשם: "ר' לייבע אפטייקער". היה גבאי ה"חברא קדישא" וחלק מאדמת בית הקברות בהר הזיתים, נרשמה על שמו בטאבו (תדהר, שם עמ' 1007).
[1] דף. 21.5 ס"מ. נייר צהוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. נקבים. סימני קיפול וקרעים, משוקמים בחלקם בנייר-דבק.
הדפסה לא ידועה ביבליוגרפית, ואינה רשומה בש' הלוי.
חוברת "התעוררות לשיבת ציון...", קונטרס תקנות חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים. נדפס ללא דף שער. ירושלים, [תרס"ד 1904].
בעמוד האחרון נדפס "שטר התחייבות", ממולא בכתב-יד וחתום בחתימת ידו של שלושת מנהלי החברה: רבי אשר ן’ יוסף חבשוש, רבי שלום הלוי אלשיך ורבי אברהם חיים אלנדאף (שני הרבנים האחרונים היו רבני ומנהיגי העדה התימנית בירושלים). תחת חתימתם מופיעה חותמת החברה: "חותם חברת 'שיבת ציון' לעדת התימנים פעה"ק ירושלם ת"ו Verein Schewth Zion Temonim Iereusalem".
הקונטרס כולל 28 סעיפים המגדירים את תכליתה של חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים בירושלים ומסדירים את תפקודה. מטרת החברה הייתה לספק פרנסה לבני העדה והקמת קרן לרכישת קרקע לשם עיסוק בעבודת האדמה ובחקלאות: "כאשר ראינו אנחנו יחידי ק"ק תימן שבפעיה"ק ירושלם ת"ו, כי אין לנו תקוה טובה לאחרית צערינו ודחקנו... שאר קהלות חושבין אותנו כמעט ככלי אין חפץ בו... רק ע"י אם נעסוק בעבודת האדמה... ולהיות כי אי אפשר להשיג... בלתי שיהיה לנו הקדמת כסף... בו נוכל להתחיל לקנות כברת ארץ... אי לזאת יעצונו... לייסד חברה קדושה... מאנשי קהלתנו... אשר לה יקרא בשם חברת 'שיבת ציון'...".
רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".
רבי אברהם בכה"ר חיים אלנדאף (תרכ"ו-ת"ש). עלה מתימן לירושלים בעלית תרמ"ב. מפורסמת האגרת שמסר ליבניאלי בשליחותו לתימן ופתחה בפניו דלתות רבות. פעל רבות בהדפסת ספרי חכמי תימן שהיו עד ימיו כולם בכת"י.
[1], ב-ח עמ'. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה חדשה.
חוברת שרידי תימן, עם ביוגרפיות של רבני תימן (תולדות רבי שלום שבזי ורבי שלום שרעבי ועוד), ביבליוגרפיה ופיוטים. ירושלים, דפוס ש' הלוי צוקרמן, [תרפ"ח 1928].
החוברת מכילה: א. תולדות רבי שלום שבזי; ב. תולדות רבי שלום שרעבי; ג. אוצר ספרי תימן – ביבליוגרפיה של ספרי תימן; ד. פיוטים מאת רבי שלום שבזי, ועוד. בהוצאת רבי אברהם אלנדאף.
בדף המגן הקדמי, רישום (בעיפרון) בכתב-ידו: "מחיר החוברת הזו חמשה ג"מ בא"י... הצעיר אברהם חיים אלנדאף יצ"ו".
המחבר, רבי אברהם בכה"ר חיים אלנדאף (תרכ"ו-ת"ש). עלה מתימן לירושלים בעלית תרמ"ב. מפורסמת האגרת שמסר ליבניאלי בשליחותו לתימן ופתחה בפניו דלתות רבות. פעל רבות בהדפסת ספרי חכמי תימן שהיו עד ימיו כולם בכת"י. יגע הרבה למצוא שמות החיבורים והמחברים מחכמי תימן, ופרסמם לעת זקנתו בשם "אוצר ספרי תימן".
[1], כה דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה מקורית, מודפסת, עם פגמים וסימני עש.
חמישה מכתבים מודפסים וכרוזים שנדפסו בירושלים ובטבריה:
● "הלולא דרשב"י", עם איור קבר הרשב"י ושני פזמוני "בר יוחאי". ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ז [1887]. ש' הלוי, מס' 577.
● "כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם" – מכתב מודפס מטעם מנהלי חברת חסד ואמת של בני מרוקו בירושלים, קריאה לתרומה למען החברה, עם "תעודת הרבנים", מכולל עדת המערבים. חתום בחותמת החברה. ירושלים, תרמ"ט-תר"נ בקירוב [אחרי סיון תרמ"ט 1889 בקירוב]. לא נרשם אצל ש' הלוי.
● קבלה מודפסת, מילוי חלקי בכתב-יד מזרחי. ירושלים, שנות התר"ל [1870].
● "מחאת רבני ירושלם נגד עלילת הדם!", מכתב מודפס מטעם רבני ירושלים בעקבות עלילת הדם כנגד יהודי רוסיה במשפט בייליס. ירושלים, תשרי תרע"ד [1913]. בשולי המכתב נדפס מכתב נוסף מטעם הרבנות הראשית, חתום בחותמת הראשון לציון רבי משה פראנקו.
● "הודעה רבה ואזהרה גדולה", הודעה מטעם רבני וגאוני טבריה, עם מכתב מאת החכם באשי רבי חיים יששכר אבולעפיה, בעניין השד"ר חכם רבי יוסף אביטבול שאיבד את חזקת נאמנותו, וקריאה לציבור שלא לתרום לו כספים. [ארץ ישראל], תרע"ד [1914].
● אגרת מודפסת בדיו זהובה, ברכה לשנה טובה, ולכתיבה וחתימה טובה. ירושלים, [שנות התר"נ 1890 בערך].
6 פריטים. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
אוסף מגוון של מכתבי רבנים ופריטי דפוס מצפון אפריקה, ליוורנו וירושלים. מחצית המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. עברית, ערבית-יהודית וצרפתית.
באוסף:
● מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי חיים יוסף מאמאן, ראב"ד ומו"ץ באוראן. כתוב על נייר מכתבים רשמי. אוראן (והראן, אלג'יריה), תרע"א.
רבי חיים יוסף מאמאן – הרב הרחי"ם (נפטר תרפ"ה), יצא במסע שד"רות מטבריה לערי המערב בשנת תרנ"ד. בשנת תר"ע נקרא לבוא לעיר חמונשת באלג'יריה לכהן בה ברבנות ואח"כ נתמנה לראב"ד ווהראן. באותה תקופה נתפרסם פסקו בענין טחינת חיטים, בספר "קול תחנה וקול טחנה" שפרסם רעו הרב הרחמ"ן בן-נאים רבה של ג'יברלטאר. בשנים תרע"ז-תרפ"ג כיהן ברבנות ודיינות בעיר לאראג'י ובעיר קזבלנקה, ובשנת תרפ"ג חזר לטבריה (אוצרות יוסף – טוב רואי, עמ' קעו).
● "נדבת כולל מאחינו המערבים לסיבת מציקת אחינו ברוסיא" – טופסי גיוס תרומות ל'תומכי תמימים שומרי תורה', מפעל עזרה ליהודי רוסיה בניהולם של אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, רבי דוד פרידמן מקארלין, רבי אליהו חיים מייזל מלודז', רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, ורבנים רבים נוספים.
שני טפסים [שכנראה נדפסו בירושלים] עם מילוי פרטי התורמים – טופס אחד מצפרו (מרוקו), חתום בידי רבי שלום אזולאי (צדיק ומקובל מגדולי רבני צפרו; תר"ו-תרפ"ב), וטופס שני מירושלים עם חתימת השד"ר רבי "שלמה יוסף אליאך מירושלים" (מצורף טופס נוסף, חסר בחלקו).
● הזמנה מעוטרת בדיו זהובה לסעודת מצווה, לכבוד חתן בר המצווה, הנער שמואל, בנו של רבי חיים ן' סוסאן. פאס (מרוקו), [מחצית המאה ה-19].
● "מיסייו ליזילקטור נתאע סאנקיים סירקונסכריפסיון", מכתב מודפס בערבית-יהודית. אוראן (והראן, אלג'יריה), [תרמ"ט] 1889.
● עלון פרסומת דו-לשוני (עברית וצרפתית) לבית הדפוס של רבי עמנואל בן אמוזג. ליוורנו, [תרס"ג] 1903.
● "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא: אחי ואהובי בני עם ישראל!". מכתב מודפס; פנייה ליהודי פאס ומקנס לעשיית תשובה ולחיזוק האמונה, כנגד האנטישמיות, מאת רבי מרדכי ליב מינקיס. טנג'יר, [ראשית המאה ה-20?].
6 פריטים. גודל ומצב משתנים.
דף מודפס, "תפלה לחגיגת יום כבוש ירושלם על ידי צבאות בריטניה ובעלות בריתה". [ירושלים], דפוס סלומון, [שנות התר"פ-תרפ"ה בקירוב 1920-1925 בקירוב.
התפלה נערכה מטעם ועד העיר ליהודי ירושלים, על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בסוף התפילה מוזכרים המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה, וסר הרברט סמואל, הנציב העליון בארץ-ישראל בשנים 1920-1925.
נדפס בדיו ירוקה.
דף, 40x25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים רבים וסימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט. נתון במסגרת, לא נבדק מחוץ למסגרת.
שש תעודות, בהדפסות צבעוניות ומעוטרות, בהוצאת ישיבות ומוסדות ה"כוללים". ירושלים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20].
ארבע מהתעודות הינן תעודות "נזר גבאות", הניתן לגבאי המוסדות בחו"ל:
● תעודת נזר גבאות של כולל "חבת ירושלם". תעודה עם איורי ירושלים ואתריה, צפת, טבריה ומקומות נוספים, ושני גלובוסים המציגים את מפת העולם. דפוס מונזון, ירושלים.
● תעודת נזר גבאות קדש, של כולל "שומרי החומות" בירושלים.
● תעודת נזר גבאות של "ועד הכללי כנסת ישראל", לקופת רבי מאיר בעל הנס. עם איורי מקום המקדש, בתי המחסה לעניים מייסודו של ועד הכללי כנסת ישראל, ובית המדרש קהלת יעקב בשכונת כנסת ישראל בירושלים. דפוס מונזון, ירושלים.
● תעודת נזר גבאות מטעם "תלמוד תורה הכללית וישיבת עץ חיים הגדולה ובית החולים הכללי בקור חולים האספיטאל", בירושלים.
● שתי תעודות מאוירות, דומות לתעודת נזר הגבאות של "ועד הכללי כנסת ישראל" ללא טקסט. התעודות מטעם "קופת מלוה אוצר החסד קרן שמואל", ירושלים; בראשן נזר ודגלים עם סמל מגן דוד (דפוס מונזון).
6 פריטים. גודל ומצב משתנים.
