אוסף גדול של גליונות העיתונים "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת". לבוב, תרנ"ח-תרנ"ט, תרס"ד 1887-1889, 1903-1904.

132 גליונות: ● 44 גליונות משנת תרנ"ח (21 גליונות "מחזיקי הדת" ו-23 גליונות "קול מחזיקי הדת"); ● 45 גליונות משנת תרנ"ט (22 גליונות "מחזיקי הדת" ו-23 גליונות "קול מחזיקי הדת"); ● 43 גליונות משנת תרס"ד (9 גליונות "מחזיקי הדת" ו-34 גליונות "קול מחזיקי הדת").

עיתון "מחזיקי הדת", שופרה של היהדות האורתודוקסית בגליציה, נוסד בשנת תרל"ט ע"י ראשי חברת "מחזיקי הדת" הגאון רבי שמעון סופר (בן ה"חתם סופר") והאדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. עורכו הראשי ומביאו לדפוס של העיתון היה ר' שרגא פייביש עבנער, ולצידו עמד ר' אברהם גינצלער מאוהעל. בשנים הראשונות הופיע העיתון אחת לשבועיים, תחת השם "מחזיקי הדת, ופורסמו בו מאמרים תורניים, כתבות פוליטיות, ידיעות וסקירות מעולם היהודי, ועוד. בחורף תרמ"ו החליטו ראשי חברת "מחזיקי הדת" להוציא את העיתון בתדירות גבוהה יותר, מדי שבוע; אך הואיל והשגת רישיון לפרסום עיתון שבועי היתה כרוכה בתשלום מס גבוה, החלו להוציא במקביל עיתון נוסף, תחת השם "קול מחזיקי הדת". מאז הופיעו שני העיתונים מידי שבוע לסירוגין, בשמות "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת". בשנת תרס"ד, לאחר פטירתו של המו"ל ר' שרגא פייביש עבנער (תרס"א) ומינוי חתנו ר' יהושע צבי ווילף לממלא מקומו, התגלעו חיכוכים חריפים בהנהלת שני העיתונים. המחלוקות כללו האשמות קשות, ביקורות הדדיות ופרסום כתבות משמיצות, והן התגלגלו גם לפתחם של בתי דין ובתי משפט אזרחיים (האוסף שלפנינו כולל גליונות רבים של שני העיתונים משנת תרס"ד). בשנים האחרונות לפרסום שני העיתונים, ירדה תדירות הדפסתם לפעם אחת בחודש, עד שהופעתם פסקה לחלוטין לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

132 גליונות. 36 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. הגליונות נתונים בשני קלסרים גדולים ונאים.

"חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו – שמחו את ירושלם – תנו כבוד לה' אלהיכם שאלו שלום ירושלים" – כרוז גדול מודפס, אגרת שליחות של רבי יום טוב אלגאזי ורבי יעקב חזן, שיצאו לאסוף תרומות עבור הישוב היהודי בירושלים. [קושטא, תקל"א 1771]. חתומים – בדפוס – פקידי ירושלים בקושטא. בשולי האיגרת נדפסה המלצת רבני קושטא: רבי שלמה ב"ר חיים אלפאנדארי, רבי חיים מודעי, רבי שלמה קמחי ורבי רפאל יצחק ירושלמי.
מעברו השני של הדף רישום בכתב-יד, באיטלקית משולבת במילים עבריות.
בין השנים תק"ל-תקל"ה (1770-1775) יצאו כשליחי ירושלים לארצות אירופה הגאון המקובל רבי

יום טוב [המהרי"ט] אלגאזי (תפ"ז-תקס"ב), מגדולי חכמי ירושלים וידידו של החיד"א, יחד עם חברו רבי יעקב חזן, אף הוא מגדולי ירושלים (נפטר תקס"ב). במהלך שליחותם עברו בטורקיה, איטליה, צרפת, הולנד, גרמניה, פולין, וארצות נוספות באירופה וצפון אפריקה. המהרי"ט אלגאזי היה בנו של רבי ישראל יעקב אלגאזי שכיהן כ"ראשון לציון" בירושלים. תלמיד רבי יונה נבון בעל "נחפה בכסף" ותלמיד הרש"ש בישיבת המקובלים "בית אל". במהלך השליחות המדוברת מצא המהרי"ט אלגאזי את כתב היד של הלכות נדרים ובכורות להרמב"ן והדפיסו מאוחר יותר עם פירושו המפורסם "הלכות יום טוב". בהיותם בפרנקפורט דמיין ראה אותו החתם סופר וכתב עליו ועל חיבורו בהתפעלות רבה: "מכירו הייתי לשעבר, בהיותו שליח ציון בפ"פ דמיין... והארץ האירה מכבודו, אמנם עדיין לא הגיע לחצי כבוד הראוי לו, לפי הנראה מחיבור זה 'הלכות יום טוב' על בכורות וחלה... ומיום חבור ה'משנה למלך' לא נראה כחבור הזה". בחזרתו לירושלים נתמנה המהרי"ט אלגאזי על מקומו של הרש"ש כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ובשנת תקמ"ב מונה לתפקיד ה"ראשון לציון". מלבד חיבורו הנזכר, חיבר גם את הספרים: שמחת יום טוב, קדושת יום טוב, יום טוב דרבנן, ועוד.

37x48 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרעים קטנים. קרעים חסרים קטנים וסימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל-אביב, 057.011.008.

חוברת "התעוררות לשיבת ציון...", קונטרס תקנות חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים. נדפס ללא דף שער. ירושלים, [תרס"ד 1904].
בעמוד האחרון נדפס "שטר התחייבות", ממולא בכתב-יד וחתום בחתימת ידו של שלושת מנהלי החברה: רבי אשר ן’ יוסף חבשוש, רבי שלום הלוי אלשיך ורבי אברהם חיים אלנדאף (שני הרבנים האחרונים היו רבני ומנהיגי העדה התימנית בירושלים). תחת חתימתם מופיעה חותמת החברה: "חותם חברת 'שיבת ציון' לעדת התימנים פעה"ק ירושלם ת"ו Verein Schewth Zion Temonim Iereusalem".
הקונטרס כולל 28 סעיפים המגדירים את תכליתה של חברת "שיבת ציון" לעדת התימנים בירושלים ומסדירים את תפקודה. מטרת החברה הייתה לספק פרנסה לבני העדה והקמת קרן לרכישת קרקע לשם עיסוק בעבודת האדמה ובחקלאות: "כאשר ראינו אנחנו יחידי ק"ק תימן שבפעיה"ק ירושלם ת"ו, כי אין לנו תקוה טובה לאחרית צערינו ודחקנו... שאר קהלות חושבין אותנו כמעט ככלי אין חפץ בו... רק ע"י אם נעסוק בעבודת האדמה... ולהיות כי אי אפשר להשיג... בלתי שיהיה לנו הקדמת כסף... בו נוכל להתחיל לקנות כברת ארץ... אי לזאת יעצונו... לייסד חברה קדושה... מאנשי קהלתנו... אשר לה יקרא בשם חברת 'שיבת ציון'...".

רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט-תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב-ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".

רבי אברהם בכה"ר חיים אלנדאף (תרכ"ו-ת"ש). עלה מתימן לירושלים בעלית תרמ"ב. מפורסמת האגרת שמסר ליבניאלי בשליחותו לתימן ופתחה בפניו דלתות רבות. פעל רבות בהדפסת ספרי חכמי תימן שהיו עד ימיו כולם בכת"י.

[1], ב-ח עמ'. 15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה חדשה.

חמישה מכתבים מודפסים וכרוזים שנדפסו בירושלים ובטבריה:
● "הלולא דרשב"י", עם איור קבר הרשב"י ושני פזמוני "בר יוחאי". ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ז [1887]. ש' הלוי, מס' 577.
● "כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם" – מכתב מודפס מטעם מנהלי חברת חסד ואמת של בני מרוקו בירושלים, קריאה לתרומה למען החברה, עם "תעודת הרבנים", מכולל עדת המערבים. חתום בחותמת החברה. ירושלים, תרמ"ט-תר"נ בקירוב [אחרי סיון תרמ"ט 1889 בקירוב]. לא נרשם אצל ש' הלוי.
● קבלה מודפסת, מילוי חלקי בכתב-יד מזרחי. ירושלים, שנות התר"ל [1870].
● "מחאת רבני ירושלם נגד עלילת הדם!", מכתב מודפס מטעם רבני ירושלים בעקבות עלילת הדם כנגד יהודי רוסיה במשפט בייליס. ירושלים, תשרי תרע"ד [1913]. בשולי המכתב נדפס מכתב נוסף מטעם הרבנות הראשית, חתום בחותמת הראשון לציון רבי משה פראנקו.
● "הודעה רבה ואזהרה גדולה", הודעה מטעם רבני וגאוני טבריה, עם מכתב מאת החכם באשי רבי חיים יששכר אבולעפיה, בעניין השד"ר חכם רבי יוסף אביטבול שאיבד את חזקת נאמנותו, וקריאה לציבור שלא לתרום לו כספים. [ארץ ישראל], תרע"ד [1914].
● אגרת מודפסת בדיו זהובה, ברכה לשנה טובה, ולכתיבה וחתימה טובה. ירושלים, [שנות התר"נ 1890 בערך].

6 פריטים. גודל ומצב משתנים. הפריטים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

דף מודפס, "תפלה לחגיגת יום כבוש ירושלם על ידי צבאות בריטניה ובעלות בריתה". [ירושלים], דפוס סלומון, [שנות התר"פ-תרפ"ה בקירוב 1920-1925 בקירוב.
התפלה נערכה מטעם ועד העיר ליהודי ירושלים, על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בסוף התפילה מוזכרים המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה, וסר הרברט סמואל, הנציב העליון בארץ-ישראל בשנים 1920-1925.
נדפס בדיו ירוקה.

דף, 40x25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים רבים וסימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות בטקסט. נתון במסגרת, לא נבדק מחוץ למסגרת.