אחד עשר ספרים שנדפסו בסדילקוב:
1. ספר אהל משה, מאת רבי אהרן משה בן צבי הירש. [סדילקוב?, ללא שם מדפיס, תקפ"ה 1825, בקירוב]. חותמות, חתימות ורישום בעלות של רבי "ברוך אברהם ווידער, אב"ד סעקעלי אודוואדהעלי והגליל". חתימה נוספת של רבי "יעקב יוסף הכהן מבאטאשאן".
2. ספר חובות הלבבות, חלק ראשון, מאת רבי בחיי אבן פקודה, עם פירוש מרפא לנפש. סדילקוב, [דפוס פינחס אליעזר בן מרדכי הלוי, תקע"ט-תק"ף 1819-[1820]. הסכמת רבי ישראל בן רבי לוי יצחק מברדיטשוב. חתימות ורישומי קוויטל
3. ספר חובות הלבבות, חלק שלישי, מאת רבי בחיי אבן פקודה, עם פירוש מרפא לנפש. סדילקוב, דפוס פינחס אליעזר בן מרדכי הלוי, [תקע"ט 1819]. עותק ממהדורה שונה שנדפסה באותן השנים בסדילקוב.
4. ספר חידושי הריטב"א, על מסכת בבא מציעא ומסכת כתובות. סדילקוב, דפוס I. Madfis, [תקצ"ד] 1834.
5. ספר שאלות ותשובות חות יאיר, מאת רבי יאיר חיים בכרך. סדילקוב, דפוס יצחק בן אליעזר, תקצ"ד 1834. חותמת רבי "יעקב בן ציון הכהן מענדעלסאן רב ואב"ד דק"ק נוארק".
6. ספר תורת חיים, חידושים על הש"ס, מאת רבי אברהם חיים שור. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ד 1834.
7. ספר עצי לבונה על שלחן ערוך יורה דעה, מאת רבי ניסן ב"ר אהרן מדובנא. סדילקוב, דפוס דוד מדפיס, תקצ"ה 1834.
8. ספר גט פשוט, ביאור על הלכות גיטין משלחן ערוך (סימן קיט-קכט), מאת רבי משה בן שלמה אבן חביב. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ד 1833. מספר הגהות.
9. ספר חידושי דינים ומנהגים טובים מהלכות פסח מירושלים, שני חלקים, מאת רבי יצחק דוד בן רבי, עם הגהות מאת רבי אברהם אבלי מקיוב. [סדילקוב], ללא שם מדפיס, [תקצ"ה 1835].
10.ספר "מענה לשון עם טייטש" – תפילות, עם תרגום ביידיש. סדילקוב, דפוס משה מדפיס, תקצ"ו 1836.
11. ספר עיקרי דינים (עיקרי הד"ט), חלק ראשון על או"ח וחלק שני על יו"ד, מאת רבי דניאל טירני. סדילקוב, דפוס יצחק מדפיס, תקצ"ה [1835]. שני חלקים בכרך אחד. חותמות רבי "צבי הירש ב"ר אליהו וואלף אב"ד דק"ק גוניונדז"; רישום בעלות: "...[צבי הירש?] יליד קוזניצא ואב"ד דשם" ומספר הגהות למדניות בכתב-יד.

11 ספרים. גודל ומצב משתנים. חתימות, רישומי בעלות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

תנ"ך עם פירוש רש"י, ועם תרגום וביאור מאת משה בן מנחם [מנדלסון] ותלמידיו. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם / סנקט פטרבורג, Buchdruckerei der Kaiserlichen Akademie der Wissenschaften, תרי"ב-תרי"ג 1852-1853. עברית וגרמנית.
סט חלקי של תנ"ך מנדלסון, הכולל את הספרים: שמות, במדבר, דברים, ישעיה, יחזקאל, תרי עשר ותהלים.
במקור, הורכב כל ספר מחלק עברי שנדפס בווילנא, ומחלק גרמני שנדפס בפטרבורג, ונכרך מצדו השני של הספר. בסט החלקי שלפנינו נכרכו רק הספרים שמות ישעיה, יחזקאל ותהלים עם התרגום לגרמנית.
הוצאה זו של תרגום מנדלסון נדפסה כחלק מהתערבות שלטון הצאר בחינוך היהודי, ומהמגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים. מהדורה זו יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בדף השער.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות (אינן אחידות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר שו"ת מים חיים, שני חלקים, מאת רבי חיים הכהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז-תרי"ח 1857. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"רים רבי מרדכי מטשרנוביל וה"שר שלום" מבעלזא.

בחלק א סימן כז נדפסה שאלה שנשלחה ממז'יבוז' אל רבי מאיר אב"ד קונסטנטין (בנו של רבי יעקב עמדין), אודות שאלה בסירכא, שהמרא דאתרא הכשיר, אך פסקו אינו נראה לכמה מחשובי הקהילה. בין החתומים על מכתב השאלה: "ישראל בע"ש [=בעל שם] מטליסט" – הלא הוא רבינו ישראל בעל שם טוב.

על כך באה תשובתו הארוכה של רבי מאיר, בו מצדיק את חששם, ויוצא נגד הפסק של הרב של מז'יבוז'. מכתב התשובה נפתח בכמה שורות של תארי כבוד והערכה על הבעש"ט: "אלוף ביהודה ובישראל... ממציא מזור ותרף... הרב המופלג המפורסים בש"ט [=בשם טוב] מוה' ישראל נר"ו..." (משמעות התארים הארוכים והמליציים שבתחילת תשובה זו נידונה בספרות; ראו למשל: 'אנציקלופדיה לחסידות' – ב, טור תקכה, "רבי ישראל בעל שם טוב").

שני חלקי הספר כרוכים בכרך אחד – חלק ראשון על ענייני אורח חיים ויורה דעה, וחלק שני על ענייני אבן העזר וחושן משפט. בסוף החלק השני נדפס קונטרס "אוצרות חיים", ובו חידושי אגדה ופלפולים על פרשיות השבוע, מאת המחבר ובנו המו"ל. בשו"ת נדפסו גם תשובותיהם של זקני המחבר ודודיו, שהיו מגדולי הדורות. בתחילת הספר נדפס מכתב מאת ה"אוהב ישראל" מאפטא שנשלח אל המחבר, ובו הסכמה לפסק של המחבר. המכתב נדפס בין מכתבי ההסכמה לספר, כמעין הסכמה למחבר.

84; 151 עמ'. שני שערים לכל חלק, ושער נוסף לקונטרס "אוצרות חיים" הכרוך בסוף הספר (סך הכל חמישה שערים). דף ג בחלק הראשון נכרך לאחר דף ד. חלק מהמילים בדף השער הראשון נדפסו בדיו אדומה. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. חותמות. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים במספר מקומות. הדבקת נייר בשולי אחד מהדפים. הגהה בכתב-יד. כריכה חדשה.

ארבעה מספרי המקובל הירושלמי, רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין, שנדפסו על ידו בירושלים, בשנים תרל"ט-תר"ס בקירוב:
● ספר חוסן ישועות, ביאור על מסכת בבא קמא בדרך הקבלה, עם ביאור על מאמר הזוהר מפרשת בלק. [ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, תרל"ט-תרמ"ט 1879-1889]. הדפסת הספר לא נשלמה במקור (הספר נדפס קונטרסים קונטרסים משנת תרל"ט עד תרמ"ט), והוא מסתיים באמצע משפט. ש' הלוי, מס' 320.
● סידור תפילה, עם כוונות האר"י, ועם פירוש תפלה למשה. ירושלים, [דפוס ישראל דוד פרומקין, ועוד], תרנ"ח [1898]. הספר נדפס בהמשכים, קונטרסים קונטרסים, בבתי דפוס שונים בירושלים. ההדפסה החלה כנראה בשנת תרל"ט ונסתיימה בשנת תרס"ב.
● ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד – טהרת הקודש, חלק שני, עם חידושים על מסכת ברכות. ירושלים, תרנ"ד [1894].
● ספר משכנות לאביר יעקב, על שמעתתא ראשונה דמסכת תמיד – טהרת הקודש, חלק שני, עם דיני הכשר מקוואות ודיני פתיל תכלת. ירושלים, ללא שם מדפיס, [אחר תר"ס 1900]. חותמת רבי "יחיאל מיכל זאב הורוויץ – רב ומו"צ בכנסת ישראל וסביבותיה בעה"ק ירושלם".

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

דרכו של רבי מעשיל גלבשטיין היתה להדפיס את ספריו קונטרסים קונטרסים. בדרך כלל, התאריכים המצוינים בשערי הספרים הם תאריכי השלמת הספרים. לעתים שלח רבי מעשיל גלבשטיין את הקונטרסים הראשונים שהדפיס לרחבי העולם, כדוגמאות לקראת הדפסת החיבור בשלמותו. בחלק מהעותקים השתמש בקונטרסי הדוגמא וצירף אותם לקונטרסי ההמשך שהדפיס לחיבור, אך בחלקם הדפיס מחדש גם את הקונטרסים הראשונים. זו הסיבה להבדלים הטיפוגרפיים הרבים בין העותקים של ספריו השונים.

הגאון המקובל רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין (תקצ"ב-תרס"ח), מתלמידי האדמו"ר "השרף" מקוצק ומתלמידי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש. עלה לירושלים בשנת תרכ"ח, לאחר פטירת רבותיו האדמו"ר מקוצק, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ" והאדמו"ר בעל "צמח צדק". מאז בואו לירושלים עסק רבות בתורת המקדש, ובספריו עורר לקיום מצוות שמירת המקדש. היה שוכר "שומרים" ששמרו לכבוד המקדש, והיה מדליק נרות רבים לכבוד ה' בכותל המערבי. כמו כן חידש את הדלקת נר-התמיד בקבר שמעון הצדיק. נודע כבעל מופת ובספריו אף מעיד בעצמו על ישועות וניסים שהתרחשו אצלו בכותל המערבי ובקבר שמעון הצדיק. בספריו "משכנות לאביר יעקב" (שנדפסו חלקים-חלקים בין השנים תר"ל-תרס"ו) בלולים יחד חידושים על מסכת תמיד, מסכת יומא ומסכת פסחים, ענייני שמירת המקדש ודרושי קבלה.

אוסף גדול ובו 21 ספרים פרי עטם של חכמי המזרח, שנדפסו בדפוסי ירושלים, תרנ"א-תרצ"ה.
באוסף:

● הלולא רבא, עם יעלזו חסידים. סדר תפילות על קברי צדיקים בארץ ישראל, עפ"י רבי ישראל בעש"ט והאר"י הקדוש. בהוצאות הרה"ח ר' חיים חייקיל שפירא נ"י בהרה"ג מראחמוסטרובקא זצ"ל מעה"ק צפת תובב"א. ירושלם, דפוס י"ד פרומקין, תרנ"א [1891].
● פלא יועץ – הנהגות ודברי מוסר, מאת רבי אליעזר פאפו, חלקים א-ב. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"ג 1903]. בסופו נדפס "פירוש על חמש מגילות מהמקובל מהרח"ו" – רבי חיים ויטאל, מהדורה ראשונה מתוך כתב-יד הספר "עץ הדעת טוב".
● ספר שמח נפש, דיני ברכות והלכות שונות על פי סדר האלף-בית, מאת רבי שמ"ח (שלום משה חי) גאגין. ירושלים, דפוס י"ן לעווי ושותפיו, תרס"ג [1903].
● ספר תקון כרת, סדר לימוד תקון כרת על-פי רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. ירושלים, דפוס ש. צוקערמאן, תרס"ג [1903].
● פרי הארץ, חלק שלישי, שו"ת מאת רבי ישראל מאיר מזרחי. ירושלים, בהוצאת הרב ר’ מיכאל רויטמאן מקליין וארדיין, [תרס"ה 1905].
● ספר כח מעשיו הגיד לעמו, חלק ראשון ושני, דרושים לשבתות, מועדים והספדים, וליקוטים על התורה, מאת רבי מסעוד חדאד הכהן. ירושלים, [תרס"ו 1906]. מצורף דף מודפס [בדיו מוזהבת, מודבק על לוח הכריכה הישנה ] הקדשה מאת המחבר.
● ספר מקרא מפורש, חמשה חומשי תורה, עם תפסיר ופירוש רש"י, חלק ראשון, בראשית. ירושלם, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תרס"א 1906] (בשער: שנת "מפורש זה התרגום").
● ספר ארץ חיים, "...ענינים הנוגעים לארץ ישראל בדינים ומנהגים ותקנות והסכמות של הראשונים והאחרונים...", מאת רבי חיים בן מנשה סתהון. ירושלים, דפוס משה עזריאל, [תרס"ח 1908]. חותמת: יוסף בוימגארטען – וויען – דיין דקהל יראים" [תלמיד ה"חתם סופר"].
● חנוך לנער, על דרושי תפילין, לרבי נסים סג'ירה. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, [תר"ע 1910]. בדף האחרון איור "ירחו עיר התמרים", ואיור ישיבת המקובלים בית אל.
● ספר בן איש חיל, חלק ב', "דרושים לשבת תשובה ושבת זכור ושבת הגדול ושבת כלה", מאת רבי יוסף חיים מבגדאד. דפוס לעווי ושותפיו, [תר"ע 1910].
● ספר בניהו בן יהוידע, "כולל יחודים ותפלות ותקונים לעונות [...] המובאים בכתבי האר"י", מאת רבי חיים שאול דוויך. ירושלים, דפוס "האחים ליפשיטץ", תרע"א [1911].
● הדרת זקנים, זוהר, "הוא האדרא רבא ואדרא זוטא". ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרע"ג [1913]. חתימת המקובל רבי שלמה אלעזר מרגליות.
● ספר חנוכת ציון, "דינים ורמזים [...] לחנוכה ופורים", הובא לדפוס בידי רבי יחזקאל גרג'י. ירושלים, דפוס רפאל חיים הכהן, [תרע"ד 1914].
● ספר דבר טוב, דרושים מאת רבי יעקב בן יוסף הכהן טראב. ירושלים, [תרע"ד 1914?].
● שולחן ערוך, חלק שלישי, אורח חיים, עם באר הגולה וכף החיים, מאת הרה"ג משה רבקש. דפוס ליפשיטץ, תרע"ה [1915]. רישום בכתב-יד מעבר לשער, חתום "הצעיר דוד משה מזרחי".
● ספר סמא דחיי, חלק א' ו-ב', תוכחה ודרושים מאת רבי רפאל בן גבריאל נורצי. ירושלים, דפוס "החדש", תרפ"ד [1924].
● מאיר בת עין, אוסף מאמרי התנא רבי מאיר. ירושלים, דפוס ש’ הלוי צוקרמן, [תרפ"ח 1928].
● הקונטריס היחיאלי, הנהגות שונות על דרך הקבלה, [לרב המקובל רבי יצחק אלפייה]. ירושלים, חברת אור-חדש וצמח-צדיק, [תרפ"ח 1928]. עותק ממוספר N.543 בכתב-ידי המחבר, עם חותמת המחבר.
● ספר יש מאין – חלק שני, שו"ת וחידושים על שולחן ערוך. ירושלים, דפוס המערב של הא'י אביקציץ את י.ע. צבע, תרצ"ב [1932].
● ספר עשיר ורש, מאת רבי ציון אלקלעי. ירושלים, דפוס פ. עניו ובניו בהנהלת א. ח. ברנשטיין, תרצ"ד [1934].
● דברי חזקיהו, שו"ת מאת רבי חזקיה בן שבתי יהושע. ירושלים, דפוס חיים צוקרמן, תרצ"ה [1935].

21 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים בכתב-יד, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.