ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט, נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם; שבעה חלקים (בשני כרכים); שני שערים לכל חלק.

ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק".

בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".

בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי"), מחסידי חב"ד-קאפוסט.

רישום בעלות בדף המגן הקדמי של כרך א: "שייך ליהודא ליב ב"ר גרשון ז"ל פאנעדעל".

שבעה חלקים בשני כרכים:

* כרך א (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר): [4], מח דף; [2], נז דף; [2], נ דף; [2], פ, [2] דף.

* כרך ב (דברים, שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה, והוספות מהעתקות השומעים): [2], קה, [1] דף; [2], מט דף; [2], עד, [1] דף; טו דף.

30.5-32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים. כריכות חדשות ותואמות.

האדמו"ר מקאפוסט הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחד מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז).

עוד בחיי ה"צמח צדק" היו החסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן, להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער. לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.

הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד).

על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).

הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. פרעסבורג (פרשבורג), דפוס אנטאן שמיד, [תקצ"ו] 1836. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק; חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.

עותק נאה, נדפס על נייר עבה עם שוליים רחבים; בראש הכרך (מול השער) - דיוקן (דמיוני) של רבי יצחק אלפסי - הרי"ף. הסכמת החת"ם סופר בחלק א, והסכמות ר' עקיבא אייגר ובעל ה"ישמח משה" בחלק ב. הגהות למדניות בשולי מספר דפים.

בין דפים עה-עו, קודם הלכות ציצית, נכרך חלק מקונטרס "הגהות והערות" על האלפסי, הלכות קטנות, מאת רבי שניאור זלמן שניאורסון בעל ספר "נמוקי שזבנ"י". ירושלים, דפוס ישראל בק, [תרכ"ה]. חותמת המחבר: "שניאור זלמן שניאור זאהן", בשולי העמוד הראשון. שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, מס' 111, עמ' 50.

יג דף (לאחר דף פו מהספירה הראשונה), עם "באור מרדכי" על הלכות קטנות לר' מרדכי בנעט, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה (שם נכתב: "אפשר שלא נדפס").

שני חלקים בכרך אחד: * חלק ראשון (על מסכת ברכות והלכות קטנות): [6], ג-פו; [2], ב-יג ["ביאור מרדכי" על הלכות קטנות]; [2], קג דף + [1] לוח (תחריט דיוקן המחבר). דף השער של הלכות קטנות עם "נימוקי יוסף" נכרך שלא כסדרו, לאחר דף פו מהספירה הראשונה (במקור נכרך לאחר דף סא). קונטרס "הגהות והערות" על האלפסי (כרוך בין דפים עה ל-עו בחלק הראשון): ב דף (במקור: ד דף). * חלק שני (על מסכת שבת ועירובין): [3], ב-פט, [1], צ-קלב, [1] דף.

43 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים. חותמת בתחתית דף השער של החלק הראשון. כריכת עור מקורית עם שדרה חדשה. שפשופים וקילופים בכריכה.

רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (בערך תקפ"ח-תרמ"ב), דור שלישי לאדמו"ר הזקן - בנה בכורה של הרבנית שרה רבקה בתו בכורתו של רבי משה בן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. נולד בליובאוויטש, ועלה לארץ ישראל בשנת תר"ד, בעליית הרבנית מנוחה רחל סלונים ושתי בנותיו של ר' משה בן אדמו"ר הזקן, ומשפחותיהן, לחברון.

היה חסיד מקושר לשאר בשרו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ועל פי עדות בנו אף ערך פעם נסיעה מארץ ישראל לליובאוויטש כדי להתראות עם רבו ה"צמח צדק". נמנה על ראשי עדת חב"ד בירושלים וכיהן כשד"ר וכמנהל "כולל חב"ד". חתום על אגרת מייסדי היישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ט למשה מונטיפיורי (בה מספרים על הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר"ז בשל "רשעת הגוים").

נוסף על היותו תלמיד חכם ומחבר ספרים, נודע גם בחיבתו הגדולה לכתבי יד וספרים עתיקים. לימים רכש את ספרייתו הגדולה של החיד"א והוציא מתוכה לאור כמה מחיבורי הגאונים הקדמונים. לפרנסתו עסק כמגיה בבית הדפוס הידוע של ר' משה ב"ק. בעל "נמוקי שזבנ"י", "הגהות והערות" על האלפסי, שו"ת הגאונים "חמדה גנוזה", וספרים נוספים.

ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.

הסכמת רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, בדף [2] ע"א. בהסכמתו הכותב המהר"ש: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל". מתחת להסכמה, חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".

[3], ב-קפ דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים רבים. התכהות הנייר. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרעים ובלאי בשולי דף השער, ובשני הדפים האחרונים, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט בדפים האחרונים). מספר הגהות קצרות. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר בית אהרן והוספת

ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו.

אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".

הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לאוואט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו אדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין.

כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם).

חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).

סדר תפלה עם תורה אור ועם שערי תפלה, על פי נוסח האר"י ז"ל, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ט 1889.

שני חלקים בכרך אחד. שני שערים ל"תורה אור" ושער נפרד ל"שערי תפלה"; השער הראשון נדפס בדיו כחולה ואדומה.

סידור "תורה אור" נחשב לנוסח המוסמך והמדויק ביותר של "סדור הרב" שתיקן האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. את הסידור הגיה וערך רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, והוסיף עליו את חיבוריו "שערי תפלה" ו"נתיב החיים" (ראה להלן בהרחבה). בראש "תורה אור" נדפסה הסכמת אחיו של בעל התניא, הרה"ק רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (למהדורת קאפוסט תקפ"ג). בראש "שערי תפלה" נדפסה הקדמת המחבר רבי אברהם דוד לאוואט.

הסידור נדפס לראשונה בשנת תרמ"ז (ראה פריט קודם), "ועתה נדפס בהוצאה חדשה בזהירות יתרה לתקן כל הפרטים שלא היה באפשר בפעם הראשונה לעשותו בתכלית השלימות"; "נתוסף להשערי תפלה קונטרס הוספות כולל כ"ו פרקים".

חתימת בעלות בשער של "אברהם בן ציון מייזליש"; רישום משפחתי שלו בשער "שערי תפלה" (בו מונה עד זקנו של ר' משה ב"ר מרדכי מייזליש, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן בעל התניא): "אברהם בן ציון ב"ר מאיר נ"י ב"ר אב"צ ב"ר שמרי' שמואל בה"ר מרדכי בה"ר צבי הירש בה"ר משה בה"ר מרדכי בה"ר אליעזר". חתימה בעמוד האחרון של צבי אביגדור קליין.

* חלק א (סדור תורה אור): [4], ה-קפז, [1] דף. * חלק ב (שערי תפלה ונתיב החיים): [2], ה-כח; [1], ב-ס; עג, [4] דף.

21.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

לוין, רשימת דפוסי סדור תורה אור, ב; אובערלנדר, הסידור, עה, עמ' שלא-שלב.

סידור "תורה אור"

סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי - "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.

בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור".

אולם מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח הרב לאוואט להשיג מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. בעקבות כך התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט שלפנינו.

"שערי תפלה" ו"נתיב החיים"

אל הסידור "תורה אור" הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. "שערי תפלה" (מהדורא קמא של חיבורו הגדול "שער הכולל"), שבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו; ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.

סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. כפי שכותב אדמו"ר הרש"ב אל המחבר: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'); וכפי שכותב אדמו"ר הריי"ץ עם הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה); וכפי שכותב נכד המחבר הרבי מליובאוויטש: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז).

רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".

סדר תפלה עם תורה אור ועם שער הכולל, על פי נוסח האר"י ז"ל, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ו 1896. 

מהדורה ראשונה של "שער הכולל". שני חלקים בכרך אחד. שני שערים ל"תורה אור" ושני שערים ל"שער הכולל"; חלק מאותיות השער הראשון של "תורה אור" נדפסו באותיות אדומות.

סידור "תורה אור" נחשב לנוסח המוסמך והמדויק ביותר של "סדור הרב" שתיקן האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. את הסידור הגיה וערך רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב, והוסיף עליו את חיבוריו "שער הכולל" ו"נתיב החיים" (ראה להלן בהרחבה). בראש "תורה אור" נדפסה הסכמת הרה"ק רבי יהודה ליב מיאנאוויטש למהדורת קאפוסט תקפ"ג. בראש "שער הכולל" נדפסה הקדמת המחבר רבי אברהם דוד לאוואט.

* חלק א (תורה אור): [4], קפז, [1] דף. * חלק ב (שער הכולל ונתיב החיים): [2], ג-מט, מט-פ, פב-פט, פט-צו; עז דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים והתכהות הנייר. קרעים ובלאי קל. הדבקת נייר דבק שקוף באחד הדפים. כריכה חדשה.

לוין, רשימת דפוסי סדור תורה אור, ה-ו; אובערלנדר, הסידור, צח, עמ' שלז (מספור העמודים בעותק שלפנינו שונה הן מרשימת לוין והן מרשימת אובעלנדר).

סידור "תורה אור"

סידור תפלה בעריכתו של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי - "סידור הרב", נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. מאז הסתלקות אדמו"ר הזקן בשת תקע"ג ועד שנת תרמ"ז, נדפס הסידור בעשרות מהדורות נוספות. בחלק גדול מהמהדורות לא שמרו המדפיסים על הנוסח המדויק של התפילות וההלכות, ובחלק מהמהדורות עירבו המדפיסים את הנוסח עם נוסחאות של סידורים נפוצים אחרים.

בשנות התר"מ החל רבי אברהם דוד לאוואט אב"ד ניקולייב (זקנו של הרבי מליובאוויטש), לחקור ולברר את הנוסח המקורי של "סידור הרב". לשם כך החל הוא לחפש את מהדורות הסידור שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן. כשמצא את אחת המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, החל לערוך ולהגיה את נוסח "סידור הרב" על פי מה שמצא, ובשנת תרמ"ז הדפיס בווילנא את "סידור הרב" בשמו החדש – סידור "תורה אור" (ראה פריט 51). 

אולם מיד לאחר גמר ההדפסה, הצליח הרב לאוואט להשיג מהדורה נוספת של "סידור הרב" שנדפסה בחיי אדמו"ר הזקן. בעקבות כך התיישב הרב לאוואט להגיה ולערוך מהדורה נוספת מעודכנת של סידור "תורה אור" – מהדורת ווילנא תרמ"ט (ראה פריט 52). אך אותו סיפור נשנה שוב. מיד לאחר הדפסת מהדורת תרמ"ט, השיג הרב לאוואט מהדורה שלישית של סידור שנדפס בחיי אדמו"ר הזקן, והוא החל לערוך ולהכין מהדורה שלישית מעודכנת של סידור "תורה אור" – המהדורה שלפנינו. מהדורה שלישית זו ראתה אור לאחר פטירת הרב לאוואט (אדר תר"נ), בווילנא תרנ"ו.

"שער הכולל" ו"נתיב החיים"

אל מהדורתו השלישית של סדור "תורה אור", הוסיף המחבר "חלק שני", ובו שני חיבורים: א. חיבורו הגדול "שער הכולל", שהוא מהדורא בתרא מורחבת של חיבורו "שערי תפלה", ושבו עמל ויגע המחבר להגיה ולברר את מקורותיו, נוסחאותיו ומנהגיו של אדמו"ר הזקן בסידורו – "לבאר הטעמים מפני מה בהסדור אשר יסד... העמיד כמה דברים דלא כהנוסחאות שבסדורים שנדפסו עם כוונות עפ"י קבלת האריז"ל, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמנהגי האשכנזים ובכמה דברים דלא כמנהגי הספרדים, גם בכמה דברים הכריע בהסדור דלא כמו שפסק בשו"ע שלו" (נוסח השער); ב. "נתיב החיים" על "דרך החיים" לגאון רבי יעקב מליסא, שבו עורך המחבר השוואה בין פסקי הגאון מליסא המנוגדים לפסקי אדמו"ר הזקן, בסידור ובשו"ע שלו.

סידור "תורה אור" נחשב לסידור המוסמך והקרוב ביותר בנוסחתו לנוסח סידור אדמו"ר הזקן. כפי שכותב אדמו"ר הרש"ב אל המחבר: "נהניתי מאד מה שמו"ל סדור התפלה נוסח האמיתי של כ"ק אדמו"ר [הזקן]" (אגה"ק הרש"ב, חלק א, עמ' ו'); וכפי שכותב אדמו"ר הריי"ץ עם הדפסת מהדורת תש"א: "סדור תפלה מדויק בנוסח הוד כ"ק אדמו"ר הזקן... אשר רבות בשנים הי' המחסור בסידור תפלה מדויק נרגש מאד והרבה מאנ"ש היו מצטערים על אשר היו מוכרחים להתפלל בסידורים משובשים" (אגה"ק הריי"ץ, חלק ו, עמ' מה); וכפי שכותב נכד המחבר הרבי מליובאוויטש: "הנוסח היותר מדויק שראיתי הוא בסידור תורה אור" (אגה"ק הרבי, חלק ב, עמ' שכז).

רבי חיים נאה כותב בהקדמת ספרו "קונטרס הסידור": "הסידור תורה אור נוסח האר"י שנדפס ע"י הגה"ח ראב"ד לאוואוט ז"ל עם שער הכולל, נתפשט בין אנ"ש חב"ד, וחושבים אותו לסידור מדויק ומתאים עם נוסח רבינו הגדול אדמו"ר הזקן נ"ע בתיבותיו אותיותיו ונקודותיו... ואמנם סדור תורה אור מצטיין בדייקנות לגבי אחרים...".