מכירה פומבית 046 מכירת חב"ד מיוחדת לרגל יום הבהיר י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, ולרגל חג הפסח
- (-) Remove and filter and
- of (29) Apply of filter
- rebb (29) Apply rebb filter
- בית (18) Apply בית filter
- רבי (18) Apply רבי filter
- מבית (18) Apply מבית filter
- ופריטים (18) Apply ופריטים filter
- חפצים (18) Apply חפצים filter
- מ"בית (18) Apply מ"בית filter
- רבי" (18) Apply רבי" filter
- "bei (18) Apply "bei filter
- bei (18) Apply bei filter
- item (18) Apply item filter
- object (18) Apply object filter
- rebbe" (18) Apply rebbe" filter
- הבעש (11) Apply הבעש filter
- ואדמור (11) Apply ואדמור filter
- ואדמו (11) Apply ואדמו filter
- המגיד (11) Apply המגיד filter
- הזקן (11) Apply הזקן filter
- הבעשט (11) Apply הבעשט filter
- וספרי (11) Apply וספרי filter
- סידורים (11) Apply סידורים filter
- תניא (11) Apply תניא filter
- ממזריטש (11) Apply ממזריטש filter
- הבעש"ט, (11) Apply הבעש"ט, filter
- ואדמו"ר (11) Apply ואדמו"ר filter
- alter (11) Apply alter filter
- besht (11) Apply besht filter
- besht, (11) Apply besht, filter
- maggid (11) Apply maggid filter
- mezeritch (11) Apply mezeritch filter
- siddurim (11) Apply siddurim filter
- tanya (11) Apply tanya filter
- the (11) Apply the filter
- ביוגרפיות (6) Apply ביוגרפיות filter
- וסיפורי (6) Apply וסיפורי filter
- חסידים (6) Apply חסידים filter
- biographi (6) Apply biographi filter
- chassid (6) Apply chassid filter
- tale (6) Apply tale filter
שלחן ערוך מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרי"א 1850-1851. ארבעה (מחמשה) חלקים. ללא חלק ד (הלכות פסח).
הסט שלפנינו כולל שני חלקים נדירים, וקונטרס נוסף, שלא עמדו לנגד עיניהם של הביבליוגרפים רושמי מהדורות הספרים של שולחן ערוך הרב: אורח חיים חלק א - מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "לא ראינו אלא דף שער בלבד" (חלק זה אינו מופיע גם בגנזי הספריה הלאומית); אורח חיים חלק ב (הלכות שבת) לא עמד לעיני מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה (אבל נמצא ברשומות הספריה הלאומית); בראש חלק ג, מופיעים יד דף של "קונטרס אחרון", שלא נרשמו כלל אצל מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה (דפים אלו אינם נמצאים גם בעותקי הספריה הלאומית).
"הקדמת הרבנים בני המחבר" מעבר לשער חלק א.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים. * כרך א (אורח חיים חלק א): [2], קצא דף. * כרך ב (אורח חיים הלכות שבת): [1], קמג [צ"ל: קצ]; ו דף. * כרך ג (אורח חיים הלכות ערובין ויום טוב): [1], יד; קמג [צ"ל: קסא]; רמג-רמה דף. * כרך ד (יורה דעה ושו"ת): [1], קמה דף. רישומי לידות משנות התר"מ בדף המגן האחורי.
18.5-19.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים קלים וסימני עש (סימני עש קשים בדפים אחדים בכרך ב). חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
שלחן ערוך מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. הוצאת קה"ת, ברוקלין [נדפס במינכן], תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. סט שלם.
שלחן ערוך הרב שנדפס בגרמניה לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון של כל חלק דברי המו"ל (י"ט כסלו תש"ח): "הוצאה זו היא פוטוגרפיא משו"ע דפוס ווילנא שנת תרס"ה ובאו בה שינוים אלו: א) בסוף... חלק ראשון נדפסו פסקי רבנו הזקן אשר בסידוריו... ויש לנהוג כהסידור מפני שהסידור חובר לאחרונה. ב) בתחלת חלק שאלות ותשובות באה פאקסימיליא... מגוף כי"ק אדמו"ר הזקן. ג) נשמטו פה חידושי אדמו"ר ה'צמח צדק'... מנחם שניאורסוהן, י"ט כסלו ה'תש"ח".
בכרך ג, לוח גדול מקופל – "פאקסימיליא של התשובה סימן יד", ארבעה עמודים בגוכת"יק אדמו"ר הזקן.
שלושה חלקים בשלושה כרכים:
* כרך א (אורח חיים חלק ראשון וחלק שני): [4], ה-קנו; 45 עמ'; [2], ג-קסג, קסג-קסט דף.
* כרך ב (אורח חיים חלק שלישי וחלק רביעי): [2], ג-קמג; ח דף; [1] דף ריק; [2], ג-קיט דף.
* כרך ג (יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט ושו"ת): [2], ג-קו דף; [1], ב-לו דף; [1], כה דף + [1] לוח גדול מקופל.
21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים ופגמים קלים. שאריות הדבקה עם פגיעה בטקסט דף השער של חלק ה'. כריכות חדשות. שאריות הדבקה על אחת הכריכות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.
ספר תורה אור, מאמרי חסידות על חומשים בראשית שמות, ועל המועדים חנוכה ופורים, וספר ליקוטי תורה על שיר השירים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע.
לפנינו:
* מהדורה ראשונה של "תורה אור". [קאפוסט, דפוס הרב שבתי ב"ר שמעון סלאווין, תקצ"ז 1836].
עותק חסר שני דפי השער. ב-קסז, [1] דף. 21.5 ס"מ. מרבית דפי הספר במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש בשוליים, ללא פגיעה בטקסט. שוליים תחתונים קצוצים במספר דפים. שמונת הדפים הראשונים ושני הדפים האחרונים במצב בינוני: כתמים כהים גדולים ובלאי; קרעים חסרים גדולים בשוליים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר דבק והשלמות נייר, עם פגיעה רבה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה (על השדרה נדפס בטעות הכותר "לקוטי תורה").
* מהדורה שנייה של "תורה אור", עם מהדורה ראשונה של "הוספות לספר תורה אור". [ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרכ"ב 1862].
עותק חסר שני דפי השער. [1], ג-ל, לא-קב; ב-כד דף. דף השער של ה"הוספות" נכרך בראש הספר. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט (קרעים ובלאי רב בשוליים של דף ג מהספירה הראשונה). חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות בכמה מקומות. כריכה חדשה.
* מהדורה ראשונה של "ספר לקוטי תורה על מגילת שיר השירים". ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תר"ח 1848.
[1], ב-ג, ג-מח דף. חסרים 3 דף אחרונים. 28 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. סימני עש קשים בכל דפי הספר. חותמות. כריכה חדשה.
ספר "תורה אור"
ספר "תורה אור" הוא מספרי היסוד של תורת חסידות חב"ד, בו נכללו מאמרי בעל התניא על שני חומשי תורה בראשית שמות, כפי שנרשמו מפיו על ידי אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה". הספר סודר ונערך בידי נכדו-תלמידו האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, והובא לדפוס על ידי רבי אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, שנפטר בסמיכות להדפסת הספר, בכ"ד אייר תקצ"ז).
באחת מאגרותיו כותב "הצמח צדק" על המאמרים הכלולים בספר "תורה אור": "הרבה מהם שם רבנו ז"ל [בעל התניא] בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס" (אגה"ק ה"צמח צדק", ברוקלין, תשע"ג, אגרת כד, עמ' מב). בשעה שטרח ה"צמח צדק" בעריכת הספר ובהגהתו, לא עסק בשום עניין אחר, ואף לא השיב תשובות בהלכה בכתב או בעל פה, זאת מגודל הטרדה והאחריות שהיו לו בהתקנת כתבי זקנו בעל התניא (שם, עמ' מא).
ספר "תורה אור" הוא מהספרים האחרונים שנדפסו ברוסיה טרם סגירתם של כל בתי הדפוס היהודיים בשנת תקצ"ז (1836), בעקבות הלשנת המשכילים. מאז ואילך הורשו להתקיים רק שני בתי דפוס, בווילנה ובז'יטומיר, שעמדו תחת פיקוח חמור של השלטון הצארי. חלקו השני של ספר "תורה אור", על חומשים ויקרא-דברים, נדפס כ-12 שנים לאחר מכן (בשם "לקוטי תורה"), בז'יטומיר שנת תר"ח ("לקוטי תורה על מגילת שיר השירים" מתוך מהדורה זו צורף ללוט שלפנינו).
בשנת תרכ"ב נדפסה בז'יטומיר מהדורה חדשה של ספר "תורה אור", "בתכלית ההידור, ובהגהות אמתיות ונתקנו בפנים..." (מנוסח השער).
"הוספות לספר תורה אור" - בקונטרס ההוספות נוספו 15 מאמרים חדשים של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. בעוד שרוב הספר נדפס על פי הנוסח שכתב אחי המחבר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, המאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות הם מכתיבתו של בן המחבר - רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש (כפי שנכתב בדף השער לקונטרס ההוספות).
בספר "בית רבי" מאת רבי חיים מאיר היילמן (ברדיטשוב תרס"ב, ב', עמ' 34) מובאת מסורת שהמאמרים שנדפסו בקונטרס ההוספות עברו עריכה וקיצור בידי אדמו"ר ה"צמח צדק", נכד אדמו"ר הזקן וחתן אדמו"ר האמצעי: "ושמענו שאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע תיקנם, היינו שלקח דרושי חותנו רבינו [האדמו"ר האמצעי] הארוכים מאד וקצרם".
ספר שני המאורות, מאמרי חסידות מאת רבי שניאור זלמן מליאדי האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע; "הנחות" מכתיבת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. לבוב, דפוס Karl Budweiser, [תרמ"ב 1882]. מהדורה יחידה.
מאמרים קצרים בתורת החסידות, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן בתקופת מגוריו בליאוזנא, קודם מאסרו בפטרבורג, ונכתבו על ידי בנו האדמו"ר האמצעי, באותה לשון שבה נאמרו (ראה "התמים", ד, עמ' מד – שלושה אופנים בהם כתב אדמו"ר האמצעי את תורות אביו אדמו"ר הזקן, בשלוש תקופות שונות).
בהקדמתו מעבר לשער, מסביר המביא לבית הדפוס ("ר' דוד כהן דאתי ממערבא") את טעם קריאת הספר בשם "שני המאורות" - תחילה מצטט את דברי המגיד ר' נחום מטשרנוביל בשעה שהובא לפניו ספר התניא: "המחבר הס'[פר] הק'[דוש] שמו שניאור זלמן מרומז לשנ"י או"ר, א"י ואו"ח [אור ישר ואור חוזר], תורה שבכתב ותורה שבע"פ"; ובהמשך כותב שהתורות שבספר שייכות הן לאדמו"ר הזקן והן לבנו אדמו"ר האמצעי: "הדברים האלו שמע אדמו"ר [האמצעי] נ"ע מפי אביו הק'[דוש] אדמו"ר הזקן נ"ע, וכתב הדברים כהוויתן, שמו נאה לקראתו ספר שני המאורות".
בשער הספר שלפנינו נזכר שם אדמו"ר האמצעי בלבד, ולא נזכר שם המחבר אדמו"ר הזקן, ולפיכך יש המייחסים את חיבורו לאדמו"ר האמצעי. כך מובא ב"שלשלת היחס" שבפתח לוח "היום יום", שם נמנה הספר בין ספרי אדמו"ר האמצעי, וכך מונה גם הרבי מליובאוויטש ב"שלשלת קבלת תורת החסידות" שבסוף קונטרס "תורת החסידות", ומציין את החיבור בתוך מדור ספרי אדמו"ר האמצעי.
בספר "בית רבי" (חלק ב, פרק ט) כותב: "שני המאורות - מאמרים קצרים בד"ח שרשם רבינו [אדמו"ר האמצעי] דברי מר אביו הקדוש [אדמו"ר הזקן] כמו שאמרם". (ראה בהרחבה במאמרו של החוקר ר' יהושע מונדשיין, קובץ יגדיל תורה, ניו-יורק, חוברת כ"ח, עמ' קפב).
מח דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים, חלקם מחוזקים בנייר ובנייר דבק שקוף. רישומים. חתימות. חותמות בית כנסת חב"ד "אהל יצחק" במאה שערים. כריכה חדשה.
ספר בד קודש, שני מכתבים ודרוש חסידי על מגילת רות, מאת אדמו"רי חב"ד. חסר מקום ושנת דפוס [וורשא, תרל"א 1871]. מהדורה ראשונה.
ידועים מספר כתבי יד של החיבור, הראשון שבהם משנת תקצ"ה. בספר שלפנינו באו הדברים לראשונה בדפוס, כפי שנכתב בשולי עמוד השער: "ג' דברים הנ"ל לא באו מעולם בדפוס רק בכ"י היו ספונים באוצרות יחידי סגולה היו נטמנים...".
בעמוד השער כותב המו"ל שהספר כולל שלושה דברים: א. "כתב בקשה להמלך פאוויל קיסר רוסיא" מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ב. אגרת ששלח אדמו"ר הזקן, לאחר שחרורו ממאסרו בפטרבורג, לרבי לוי יצחק מברדיטשוב. ג. "ביאור מגילת רות" מאת הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע), "האחד המיוחד" שבתלמידי האדמו"ר הזקן.
אולם ישנן מספר שגיאות: כתב הבקשה לא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן, אלא על ידי בנו אדמו"ר האמצעי, והוא לא נשלח אל המלך פאבל אלא אל ה"גנרל גוברנטור" חובנסקי, מושל פלך ויטבסק (המכתב נכתב בחורף תקפ"ז, לאחר מאסרו של אדמו"ר האמצעי. הוא כולל הסבר על פי הקבלה על כך שמשפט בפני המושל עדיף על פני משפט שנערך בבית משפט מקומי, משום שהוא מכוון יותר אל האמת).
כמו כן, לא ברור מי הוא מחבר הדרוש על מגילת רות. לפי המו"ל נכתב הדרוש על ידי ר' אהרן מסטראשעלע, אך דרוש זה נדפס גם בספר "אור התורה" על נ"ך (כרך ב', עמ' א'כח) מאת ה"צמח צדק". יש גם לציין כי דרוש זה לא נכלל בדרושי חג השבועות שבספר "עבודת הלוי" לר' אהרן מסטראשעלע (ראה גם אגה"ק לרבי מליובאוויטש, חלק ב, עמ' ער, הערה ח).
יד עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים משוקמים בהשלמת נייר בכמה מקומות (עם פגיעה מזערית בטקסט). כריכת עור חדשה.
"סדר תפלות מכל השנה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני – תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני חלקים בשני כרכים.
הובא לדפוס על ידי נכדי האדמו"ר הזקן – שניאור בה"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי בה"ר ברוך שמואל. עם "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו. עם הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש, וורשא, ט"ז סיון תרכ"ז.
חותמות וחתימת האספן ר' פנחס ברזאזע ממאקאווי (מקוב מזובייצקי, פולין), בחלק השני.
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], קנד דף. חלק שני: [1], ב-סב; צד דף.
23.5-24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים כהים גדולים בכמה מהדפים). קמטים ובלאי. דף השער של חלק א (וכמה דפים לאחריו) במצב בינוני: כתמים כהים; בלאי; קרעים חסרים; רצועות דבק שקוף. כריכות עור חדשות, תואמות.
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, והוגהו לקראת ההדפסה על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). בפתח הסידור הקדמת והסכמת האדמו"ר האמצעי (להוצאה הראשונה, קאפוסט תקע"ו).
נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
"סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל", חלק ראשון – שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, סדר אירוסין וקידושין, סדר מילה, תקון חצות, וחלק שני – תפילות לשבת, לראש חודש, לחגים ולמועדים, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרמ"ו 1886. שני חלקים בכרך אחד.
עם "הקדמת והסכמת" אדמו"ר האמצעי למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ו.
הובא לדפוס על ידי ר' שמריהו ב"ר לוי יצחק שניאורסון (ב"ר ברוך שמואל ב"ר חיים אברהם בן האדמו"ר הזקן); מעבר לדפי השער "אזהרה" – הודעה על מכירת הזכות להדפסת הספר למו"לים שמשון ובנו יצחק סובאלסקי. כולל שלושה מכתבים מאת האדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי, הנדפסים לראשונה במהדורת סידור זה: "הוספנו כעת דבר חדש שלא היה לעולמים, והם שלשה מכתבים קדושים וטהורים, מאד יקרים, כספירים מזהירים... לעורר לבבות על עוצם קדושת ענין התפלה וגדל ערכה מכ"ק אדמו"ר הזקן והאמצעי".
שני חלקים בכרך אחד: חלק ראשון: [5], ב-ג, ה-רלז דף. דפים י-יא כרוכים שלא כסדרם. חלק שני: [1], ב-רלז, [1] דף. דפים עד-עו כרוכים שלא כסדרם.
24 ס"מ. נייר שביר. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, חלקם משוקמים. קרע חסר בשולי השער הראשון, משוקם בהשלמת נייר. חותמות. כריכה ישנה, בלויה ופגומה מעט.
אובערלנדר, הסידור, נ, עמ' שכז.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי, והוגהו לקראת ההדפסה על ידי נכדו רבי מנחם מענדל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). בפתח הסידור הקדמת והסכמת האדמו"ר האמצעי (להוצאה הראשונה, קאפוסט תקע"ו).
נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
סדור קול בני יהודה, כולל תפלות לכל השנה, נוסח האר"י. שנגחאי, נדפס על ידי "תלמוד-תורה שנגהי", תש"ו [1946]. דפוס צילום. שער מאויר.
סידור על פי נוסח האריז"ל כפי שנסדר על ידי אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. הסידור נדפס על ידי "תלמוד-תורה שנגהי", עבור ילדי "שארית הפליטה" מבני החסידים.
חותמות דיו של התלמוד תורה בשנגחאי בשער ובדפים נוספים.
[1] דף, 184 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים והתכהות הנייר. סימני עש קלים. רישום בשער. כריכה חדשה.
אובערלנדר, הסידור, רנח, עמ' שעט.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. יאס, דפוס נטע וואסר מאן וגיסו ישראל בן יעקב סג"ל, תר"ג 1843.
במהדורה שלפנינו נדפסה הסכמתו הנלהבת של רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מחבר שו"ת "ברכת יוסף": "מי אנכי שפל ברך לאחוז בסנסני קודש של איש אלקי... לבוא בהסכמה על הספר הקדוש הלזה הנק' ספר של בינונים, עם אגרת התשובה ואגרת הקודש לפני ולפנים, יקרים מפז ומפנינים, לגלות מצפונים איך העבודה צורך גבוה בעולמות העליונים, מתוכו ילמד מה חובתו כל ימי משך דירתו בפרוזדר[!] הלז לישרו מדרך המעוקל ונילז, לבוא לטרקלין בגיל ועלז [...]".
[2], צב דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים וכתמי רטיבות. התכהות הנייר. קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר (השלמת טקסט בכתב יד בדפים יד, צא-צב). חיתוך שוליים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה מקומות. חותמות. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, טו, עמ' 78-80.
נסיבות חיבור הסכמת רבי יוסף לנדא
רבי יוסף לנדא אב"ד יאס (תקנ"א-תרי"ד) היה בצעירותו תלמיד מובהק של הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז' ושל ה"אוהב ישראל" מאפטא, אשר היו שניהם מפורסמים בהתנגדותם לדרכי חסידות חב"ד. לאחר פטירת ה"אוהב ישראל" התקרב רבי יוסף לנדא אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, והיה ממקורביו הגדולים. רבי ישראל מרוז'ין אף למד עמו בחברותא את ספר "עץ חיים" לאר"י הקדוש. לאחר פטירת רבו, הדפיס תלמידו רבי יוסף קונטרס הספד בשם "קול נהי" (טשרנוביץ תרי"א).
כעשר שנים לפני הדפסת הספר שלפנינו ביאס, פרצה מחלוקת חריפה בין קהילת חסידי חב"ד בעיר – שבראשה עמד "המשפיע" רבי יצחק משה מיאס (תקכ"ו-תרכ"א, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי) – ובין חסידיו של ה"אוהב ישראל" מאפטא, שכיהן אז כאב"ד העיר. בשנת תקצ"ד ביקר בעיר רבי ישראל מרוז'ין והשכין שלום בין המחנות הניצים. ייתכן שמאורע זה עומד ברקע הסכמתו המיוחדת של רב העיר רבי יוסף לנדא, אשר כאמור לעיל, היה לתלמידו המובהק של רבי ישראל מרוז'ין.
על ביקורו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין בעיר יאס, והשכנת השלום בין הצדדים, מסופר הסיפור הבא:
"הרדיפות... נמשכו עוד זמן רב עד ביאתו של הרה"ק המפורסם הר"י מרוזין זצ"ל לעיר יאס והתאכסן אצל הגביר המפורסם הרב [מיכל] דניאל... תיכף כשנכנס להבית וכל גדולי העיר עמו שאל איפה הר' יצחק משה [ראש חסידי חב"ד בעיר]. השיב לו הגביר הנ"ל [ר' מיכל דניאל] כי הוא אסור לבוא לביתו... אז עמד הרה"צ הנזכר [מרוז'ין] ואמר: אם כן גם לי אסור לבוא לביתכם! ורצה לצאת מביתו, אבל בעל הבית הפציר בו, ותיכף רצו והביאו את הרב יצחק משה. וכשבא הרב יצחק משה חקר הרה"צ מרוז'ין על כל הענין, והרי"מ סיפר לו את כל מצוקותיו, אז גער הרה"צ הנזכר [מרוז'ין] ונזף את כל הרודפים. גם סיפרו לו על שו"ב אחד שזרק את ספר התניא על הארץ, ואסר [הרה"ק מרוז'ין] את שחיטתו, ואמר: מי יהין לדבר סרה ע"ד בעל התניא, כי כל תורתו ושיטתו הכל קודש קדשים שקיבל מפי רבו הקדוש הוא אדוני אבי זקני הרב המגיד הקדוש ממעזריטש זי"ע, ופעם אחת ברקידת התלמידים שנפל האבנט מהרב זצ"ל [בעל התניא], הרב המגיד בכבודו ובעצמו חגרו ואמר שהוא גולל ספר תורה..." (יהושע מונדשיין, מגדל עז, עמ' רנ-רנא).
שני ספרים כרוכים יחד:
* ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. חלק א – "הנקרא בשם ספר של בינונים, וחלק ב – "הנקרא בשם חינוך קטן"; כולל גם את שלושת חלקי התניא הנוספים: "אגרת התשובה", "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856].
המהדורה שלפנינו נדפסה על פי מהדורת לבוב תרט"ז (בהשמטת ההסכמות). מחמת הצנזורה 'תקנו' המדפיסים את הנוסח במהדורה שלפנינו יותר מכפי ש'תוקן' במהדורת לבוב תרט"ז.
זיוף מקום הדפוס
בשולי השער של מהדורת ספר התניא שלפנינו מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8), מסביר החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן את הטעם לזיוף מקום הדפוס של המדפיסים בוורשה: "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1].
[1], ב-כד, יח-כא, כט-מד דף. חתימות בשער ובעטיפה: אלימלך שפירא". מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יח I, עמ' 86 ואילך.
* ספר תורת חסד, ליקוטים על פרשיות השבוע בדרך פרד"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם מרדכי מלוצק, תלמידו המובהק של ה"אוהב ישראל" מאפטא, ותלמיד "החוזה מלובלין". ווארשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
בהסכמתו כותב רבי ישעיה מושקאט אב"ד פראגא על המחבר: "...ידעתי את האיש ואת שיחו נאה דורש ונאה מקיים כי היה ממש מופשט מגשמיות עוה"ז חסיד גדול ושימש הרבה גדולי צדיקים הקדושים... ומצוה רבה להפיץ ע"פ [על פני] תבל דברים קדושים כאלה...".
[2], ב-כו דף. ללא [2] דף בסוף.
שני ספרים בכרך אחד: 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה מקומות. כריכה חדשה (על השדרה: "ווין").
ספר אגרת הקודש, חלק רביעי מספר התניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [לבוב, תר"כ 1860]. נדפס על ידי ר' אבהם יהושיע העשיל דרוקר ב"ר יהודה גרשון.
נדפס שורה על שורה על פי מהדורת "זולצבאך תקמ"ז" [זאלקווא תר"י בערך]; יצא גם בתוך מהדורת ספר התניא שנדפסה בלבוב באותה שנה.
[28] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשוליים. חיתוך דפים לא אחיד. אחד הגליונות אינו חתוך. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, כב, עמ' 96; חלקים ופרקים הנדפסים בפני עצמם, טז, עמ' 160-161.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תר"ס] 1900.
בין דפים פו-פז, נכרך דף בכתב יד: "בתשלום לפרק זה שאינו נמצא בדפוס אבל ישנו בכתב-יד..." - העתקת קטעים מתוך חלקו השני של פרק ז בשער היחוד והאמונה (שנדפס לראשונה במהדורה שלפנינו), ומתוך ספר לקוטי תורה וספר תורה אור.
חתימות בדפי המגן: "שייך לצב"י יצחק צערניאקאוו, כפר ביקאווע".
[3], ב-קסג דף + [1] דף בכת"י בין דפים פו-פז. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים וכתמים כהים. התכהות הנייר. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה בטקסט. דפים ראשונים מנותקים חלקית. כריכה מקורית עם שדרה ופינות מעור, פגומה ובלויה (קרעים חסרים בשדרה).
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ל, עמ' 107-113.
ספר התניא – מהדורת ווילנא תר"ס – מהדורת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש
במהדורת ווילנא תר"ס התחדשו כמה חידושים. ראשית כל, במהדורה זו נדפסו לראשונה שלושה קטעים, על פי העתקות מדויקות בכתב-יד, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. הקטע החשוב והמפורסם שבהם הוא חציו השני של פרק ז' מ"שער היחוד והאמונה", קטע ארוך המתפרס על פני דפים פג-פה (על סיבת השמטת הקטע ממהדורות הדפוס הראשונות, ראה להלן). שני הקטעים הנוספים שנדפסו במהדורה זו לראשונה (בחלק "אגרת הקודש"): ד"ה "האותיות", בין אגרת יט לאגרת כ (דף קכט/1); ד"ה "אהוביי", בין אגרת כב לאגרת כג (דף קלה).
בנוסף להדפסת הקטעים החדשים, הוגה הספר כולו ביגיעה גדולה על ידי אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהקדיש לשם כך מספר חודשים. בעבודת ההגהה השתתפו גם רבי אשר גראצמאן [גרוסמן] מניקולייב ורבי משה וויילער מקריסלאווא. למעלה מאלף תיקוני נוסח נעשו במהדורת תר"ס. הגהת הנוסח נעשתה בעיקר בחלק "אגרת הקודש" (חלק מהאגרות הוגהו תוך השוואה לאוטוגרף המחבר); בשאר חלקי הספר המעיטו בתיקונים והסתפקו בעיקר בהשוואת הנוסח למהדורת סלאוויטא. (במהדורת תר"ס הוחזרה עטרה ליושנה בהדפסת הנוסח המלא של ההקדמה ושל ההסכמות, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה, וכן הנוסח המלא של הקדמת בני המחבר כפי שהופיעה במהדורת שקלוב תקע"ד).
על עבודתו והשקעתו בהגהת הנוסח של מהדורת תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו: "הרבה יגענו ביגיעת נפש ויגיעת בשר להגיה מתוך הרבה כתבי קודש אשר השגנו, ובררנו הכל במתינות גדולה ובעיון הטוב... והעיקר באגה"ק, כי בגוף ועצם התניא נזהרנו לשלוח יד להגיה ולשנות מהנדפס בפעם הראשון בסלאוויטא, כי אם בטעות דמוכח ונראה בעליל... וגם ההדפסה נעשה בהשגחה יתירה מאד כפי האפשרי להיות בכח אנושי".
בניגוד למהדורות הקודמות, שנדפסו באיכות ירודה, במהדורת תר"ס ניתנה תשומת לב מרובה לאיכות ההדפסה ולהידורה, לגופני האותיות, ולטיב הנייר והכריכה. חלק מהטפסים נכרכו בכריכות נאות עם עיטורים מוטבעים, ובחלקם הוזהבו שולי הדפים. אדמו"ר הרש"ב כתב על מהדורה זו לאחר צאתה מהדפוס, שהיא "יפה והדר מאד... נקי ומבורר בתכלית".
המשפיע רבי שלום דובער זיסלין מספר בזיכרונותיו שבשעת התוועדות עם בחורי ישיבת "תומכי תמימים", מעט לאחר שיצא מבית הדפוס ספר התניא מהדורת ווילנא תר"ס, החזיק בידיו המשפיע המפורסם רבי שמואל גרונם (הרש"ג) אסתרמן את הספר החדש, ואמר בהתלהבות: "החסידים אינם יודעים כיצד להודות לרבי [הרש"ב] על ה'תניא' הזה! ולו רק עבור צורת ההדפסה כשלעצמה! הרבי עשה את ה'תניא' ל'יש ומציאות' אפילו בחיצוניות דחיצוניות! כל עוד היה ה'תניא' ספרון צנום ('ספר'ל') הנרכש תמורת עשר פרוטות ('קופיקות'), ואותיות בו קטנות, היה בכך גם העלם והסתר לאורה הגדולה הגנוזה בו. אך משעה שנדפס ה'תניא' באותיות מאירות עינים, על נייר משובח, גליונות רחבים, כריכה נאה, והוא 'תופס מקום' – נפתחו שערי אורה לחזות גם בפנימיותו של ספר ה'תניא!'" (מונדשיין, דברי ימי התמימים, עמ' 539-562).
מאז ואילך, עד לימינו, נדפסו כל מהדורות התניא על פי מהדורת ווילנא תר"ס. עם זאת, חיסרון אחד יש במהדורת תר"ס: בשונה מן המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, מהדורת תר"ס עברה תחת ידי הצנזורה ונעשו בה מספר "תיקונים" (בשנים ההן הייתה הצנזורה הרוסית בשיא כוחה, והמילים "גויים", "אומות העולם" וכדומה, הוחלפו ל"עכו"ם").
במהדורת ווילנא תרס"ט נוספה בראש הספר "מודעה רבה" על מכירת זכות ההדפסה מ"האלמנה והאחים ראם", "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ראה פריט הבא). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא.
מדוע לא הדפיס בעל התניא בחייו את חלקו השני של פרק ז מ"שער היחוד והאמונה"?
אחד הקטעים שנדפסו לראשונה במהדורת תר"ס עוסק בביאור המושג הקבלי "צמצום אור אין סוף", מושג שהבנתו שנויה במחלוקת עתיקה בין המקובלים. הקטע מתחיל במילים: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו...". דברי אדמו"ר הזקן כוונו נגד דברי המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", בספרו "יושר לבב" (אמשטרדם תק"ב), שטוען באריכות שהמושג "צמצום" הוא כפשוטו, בעוד שגדולי החסידות סבורים שמדובר בהגשמה, ודעתם בעניין היא שה"צמצום" אינו כפשוטו. ייתכן כי הסיבה שהמחבר השמיט קטע זה מהמהדורות שהדפיס הייתה רצונו להימנע מעיסוק בעניינים הקשורים למחלוקת שבין הגר"א ובין החסידים, שהייתה אז בשיאה.