ספר "איזה הלכות מיד החזקה" – Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט של חמשה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. סנקט פטרבורג, [תר"י-תרי"ב] 1850-1852. ארבעה חלקים בחמשה כרכים. עברית וגרמנית.
בשער נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלאשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה והותאמה על ידי ממשלת הצאר הרוסי, כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי והמגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים. מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהן "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" – "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בסנקט פטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראה אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז).

ארבעה חלקים בחמישה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים רבות ומתחלפות. חסרים דפים במספר מקומות. 17-18 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים מעטיים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. בכרך הראשון קרע לרוחב אחד הדפים, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.

במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000179085), נרשם חלק נוסף (חמישי), עם מניין המצוות להרמב"ם, שנדפס כתוספת למהדורה שלפנינו, בשנת תרי"ג 1853. חלק זה אינו מופיע בסט שלפנינו.

אוסף שלם של גליונות כתב-העת "הקדם", "ספר עתי לידיעות שמיות ולחכמת ישראל", מחקרי ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל. סנקט פטרבורג, מהשנים תרס"ז-תר"ע [1907-1909]. שמונה כרכי גליונות.
כתב-העת נערך בידי החוקרים יצחק דב בער מרקון ואברהם זורובסקי (על אישים אלו ופועלם ראה ז' שזר, 'רבותינו בבית מדרשו של ברון גינצבורג (תרס"ו-תרע"ב)', העבר, ו, אלול תשי"ח, עמ' 94). מטרתו הייתה להמשיך את דרך כתבי-העת של "חכמת ישראל", דוגמת "כרם חמד", "בכורי העתים" ו"אוצר נחמד", והוא עסק בידיעות המזרח הקדום, ספרות חז"ל ותולדותיה, ספרות הגאונים וכלל הספרות הערבית-יהודית של ימי הביניים, תולדות עם ישראל בכל הדורות, ורשימות ביבליוגרפיות הקשורות לתחומים אלו. כתב-העת הכיל מאמרים בעברית ובגרמנית. בין משתתפיו היו כמה מחשובי אנשי "חכמת ישראל", דוגמת: מאיר איש-שלום, בנימין זאב באכער, דוד גינצבורג, יונה גינצבורג, שמעון דובנוב, אברהם אליהו הרכבי, עמנואל לעוו, שמואל אברהם פוזננסקי, יוסף קלוזנר, שמואל קרויס ועוד (על ייסוד כתב-העת פורסם בעיתון "הזמן", 29 באוגוסט 1907). כתב-העת יצא לאור בהוצאתו הפרטית ומכיסו של מארקאן, ככל הנראה לא היה מבוסס דיו, וגם לא הופץ בזמן קבוע (ראה "הצפירה", 25 בספטמבר 1912; י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל, ד, "התנצלות" בראש הספר). כנראה משום כך הוא לא החזיק מעמד יותר משלוש שנים, והגליון האחרון נשא את התאריך תר"ע, למרות שבשער נרשם שהוא נדפס בשנת תרע"ב (ראה "הצפירה", 23 אוקטובר 1910: "חבל, כי המאסף המדעי "הקדם", אשר החל להופיע בשנת תרס"ז בהוצאת איש פרטי (מר י"ב מארקאן), לא עצר כח להתקיים, ובשנה השנית עמד מלכת").

לפנינו כל גליונות כתב-העת: שנה ראשונה: 1. ניסן תרס"ז; 2. תמוז תרס"ז; 3. תשרי תרס"ח; 4. טבת תרס"ח; שנה שניה: 1-2. ניסן-תמוז תרס"ח; 3-4. תשרי-טבת תרס"ט; שנה שלישית: 1-2. ניסן-תמוז תרס"ט; 3-4. תשרי-טבת תר"ע.

8 כרכי גליונות. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קרעים במעטפות הנייר, משוקמים בהדבקות נייר דבק. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרי רפואה, אסטרונומיה, חשבון וענייני מדע נוספים:
• ספר מוסדות תבל, ענייני מדע, מאת דוד פריזנהויזן. ווין, דפוס אנטאן שטראוס, [תק"פ] 1820.
• ספר חשבון השלם (מלאכת מחשבת החדש), ענייני חשבון ואלגברה, שני חלקים, מאת שלום הלוי בליינקיר. [ברדיצ'ב, דפוס מאיר חיים רוטין בארג, תקצ"ד 1834]. חסר דף שער ברוסית.
• ספר מלא חפנים, לקוטים מכתבי יד להיש"ר מקנדיאה, רש"י, רמב"ם ואחרים, בעריכת אברהם גייגר. ברלין, דפוס זאב וואלף ווילציג, ת"ר [1840].
• ספר אילם וספר מעין גנים, מאת רבי יוסף שלמה דילמדיגו (היש"ר מקנדיאה). אודסה, דפוס מ. א. בעלינסאן, תרכ"ד-תרכ"ה 1864-1865.
• צפנת פענח, דרכי החשבון, מאת יוסף שליפרז מהאראדישץ. וורשא, דפוס ר' יואל לעבענזאהן, תרל"ה 1875.
• ספר רפואות, "מהרופא הגדול אביר הרופאים אשר לו שם בגבורים אשר נמצא בכ"י", עם סגולות מבעל "לבושי שרד" בכתב-יד. קאלאמיא, דפוס יוסף פרידמאן, תרמ"ב 1881. שני עותקים.
• ספר צל העולם, חכמת הטבע וענייני מדע, מאת רבי מתתיהו דלקארט. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ז 1897.
• שני מאמרי המשגל, מאת הרמב"ם, בעריכת חיים קראנר. ברלין, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרס"ו 1906.
• ספר מעשה טוביה, מדע ופילוסופיה, שני חלקים, מאת טוביה כ"ץ. פאדגורזע, דפוס יוסף פלעסנער ושותפו, תרס"ח 1907. עם פורטרט המחבר.
• ספר דרכי חיים, "פרק ראשון מחלק ראשון מספר רפואות הגדול", מאת חיים שמחה ליינער מראדזין. וורשא, דפוס "הצפירה", תרס"ח 1908.
• ספר רפואות הגדול, "חיי דברייתא" (חלק ראשון פרק ראשון), מאת רבי חיים שמחה ליינער מראדזין. וורשא, דפוס ר' אברהם יצחק האלטער, תרע"ב 1912.

12 ספרים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מחקרי תלמוד וספרות הגאונים:
• הציבי לך ציונים (מעשה משה), לקסיקון למאמרי חז"ל לפי א"ב, מאת משה בן יצחק הלוי. בילוגראדו, משה דוד אלקאלעי, [תרל"ד 1874].
• דקדוק לשון תלמוד בבלי, מאת שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). סנקט פטרבורג, דפוס א. צעדערבוים וד"ר א. י. גאלדענבלום, תר"מ 1880.
• ר' זכריה פראנקעל, חייו, זמנו ספריו ובית מדרשו, מאת שאול פנחס רבינוביץ. וורשא, דפוס שולדבערג ושותפו, תרנ"ח 1898.
• ציוני שלום, אסופת מאמרי ופתגמי חז"ל, עם הערות והרחבות, מאת שלום נתנזון. זיטאמיר, דפוס יוסף קעסעלמאן וש' אליהו פיינבערג, [תרס"א] 1901.
• אוצר לשון המקרא והתלמוד, מעזבון אשר ברוך בנדט גברונסקי, בעריכת חיים טשרנוביץ. מוסקבה-פריז, דפוס וו. דרוגולין, [תרפ"ד] 1924.
• חכמי התלמוד, אנציקלופדיה תלמודית, קונטרס מהחלק הראשון - על רבן יוחנן בן זכאי, מאת הרב נחום בן חורים. ניו יורק, הוצאת "ארץ ישראל", תרפ"ח 1928.
• התלמוד וחכמת הרפואה, מאת ד"ר י. ל. קצנלסון. ברלין, הוצאת "חיים", תרפ"ח [1928].
• זכרון לראשונים וגם לאחרונים, מאת אברהם אליהו הרכבי, חמשה כרכים: זכרון לראשונים, מחברת שלישית, רב שמואל בן חפני וספריו. סנקט פטרבורג, דפוס א. צעדערבוים וד"ר א. י. גאלדענבלום, תר"מ 1880; זכרון לראשונים, מחברת רביעית, רב שרירא, רב האי וגאונים נוספים והרי"ף. ברלין, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרמ"ז 1887; זכרון לראשונים, מחברת חמישית, רב סעדיה גאון וספריו. סנקט פטרבורג, I. Lure i KoBerman i Rabinovich, תרנ"ב 1891; זכרון לראשונים, מחברת שמינית (לקוטי קדמוניות חלק שני 1), עם ספרי המצוות לקראים. סנקט פטרבורג, I. Lure i Ko, תרס"ג 1903; זכרון לאחרונים, מחברת ראשונה, על ר' שלמה יהודה ליב כהן רפפורט (שי"ר), מאת שז"ח הלברשטאם וא"א הרכבי. ווילנא, דפוס יהודא ליב בן המחוקק מהור"ר אליעזר ליפמאן מ"ץ, תרמ"א 1881.

12 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר המצרף, חלק שני, הערות וחקירות בדרך שאלה ותשובה, במקרא בהלכה ובאגדה, בדרכי האמונה ומסילות החכמה, בכללי שפת עברית ושפת ארמית, מאת רבי משה קוניץ מאובן. פראג, דפוס משה הלוי לאנדויא, תרי"ז 1857. עם פורטרט המחבר.
המחבר, רבי משה קוניץ (תקל"ד-תקצ"ט), רב באופן ובפעשט (בודפסט). תלמיד הנודע ביהודה ומהר"ם מינץ. דמות שנויה במחלוקת של רב ומשכיל, גדול בתורה ובקי בחכמות כלליות. מחבר הספרים "בן יוחאי" (וינה, תקע"ה), "המצרף" (וינה תק"פ; חלק ב', פראג תרי"ז), "העוין" (וינה, תקנ"ו), ועוד.

חתימת רבי דוב אריה ריטער, רבה של רוטרדם.
[1] עמ' פורטרט, צד, [2] עמ'. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. קרע חסר קטן בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער. חותמת ורישום בכתב-יד. כריכה חדשה.