מכירה פומבית 045 מכירה מקוונת - יודאיקה
ספרי קודש עתיקים, ספרי חסידות וקבלה, עותקים מיוחסים, כתבי יד ומכתבים, תצלומים וגרפיקה
- (-) Remove ספרי filter ספרי
- book (196) Apply book filter
- חסידות (100) Apply חסידות filter
- chassid (96) Apply chassid filter
- and (73) Apply and filter
- books, (35) Apply books, filter
- שונים (32) Apply שונים filter
- יסוד (32) Apply יסוד filter
- וספרים (32) Apply וספרים filter
- classic (32) Apply classic filter
- miscellanea (32) Apply miscellanea filter
- דפוס (27) Apply דפוס filter
- מכתבים (27) Apply מכתבים filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- ותעודות, (27) Apply ותעודות, filter
- ותעודות (27) Apply ותעודות filter
- וכרוזים (27) Apply וכרוזים filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- ירושלים (27) Apply ירושלים filter
- document (27) Apply document filter
- documents, (27) Apply documents, filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- jerusalem (27) Apply jerusalem filter
- letter (27) Apply letter filter
- poster (27) Apply poster filter
- posters, (27) Apply posters, filter
- proclam (27) Apply proclam filter
- קבלה (23) Apply קבלה filter
- kabbalah (23) Apply kabbalah filter
- of (10) Apply of filter
- והספדים (8) Apply והספדים filter
- היסטוריה, (8) Apply היסטוריה, filter
- היסטוריה (8) Apply היסטוריה filter
- ביוגרפיות (8) Apply ביוגרפיות filter
- biographi (8) Apply biographi filter
- eulog (8) Apply eulog filter
- histori (8) Apply histori filter
- והשכלה (6) Apply והשכלה filter
- ומחקר (6) Apply ומחקר filter
- ומחקר, (6) Apply ומחקר, filter
- מדע (6) Apply מדע filter
- פילוסופיה (6) Apply פילוסופיה filter
- haskalah (6) Apply haskalah filter
- philosophi (6) Apply philosophi filter
- research (6) Apply research filter
- research, (6) Apply research, filter
- scienc (6) Apply scienc filter
- science, (6) Apply science, filter
- breslov (4) Apply breslov filter
בעותק שלפנינו דף קדם שער, שלא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בעותק הסרוק בספריה הלאומית.
המחבר, רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א) מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי. תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ומקורב לתלמידי הבעש"ט האחרים. בשנת תקכ"ה התמנה על מקום אביו כמגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכנה אותו: "איש אלהים קדוש יאמר לו". בספר זה מובאים דברים רבים בשם הבעש"ט ותלמידיו. שם הספר הוא ראשי תיבות של שם מחברו, רבי י'עקב י'וסף ב'ן י'הודה.
[2], קלג דף. 32.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשוליים הפנימיים של דף קדם השער, עם פגיעות במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. קרעים במספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש זעירים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה. תו ספר.
בספר נדפסו הסכמותיהם של ה"ישמח משה" ומהר"ם א"ש. לפי המסופר, נסע האדמו"ר מקומרנא אל ה"ישמח משה" לאוהעל כדי לקבל את הסכמתו על הספר. ה"ישמח משה" היה אז חלוש וחולה, ובאותה הזדמנות גילה האדמו"ר מקומרנא את שורש נשמתם של ה"ישמח משה" ושל נכדו בעל "ייטב לב". סיפור פלא נוסף התרחש כאשר ביקש את הסכמתו של מהר"ם א"ש.
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
[2], קנח דף. ספירת דפים משובשת במיוחד. דפים ט-י מופיעים פעמיים (פעם אחת כדף פגום המודפס בצדו האחד בלבד, ופעם אחת כתקנו; כפי הנראה הדפים התקינים הושלמו מעותק אחר), ודף נד מופיע פעמיים (פעם בשיבוש הדפסה ופעם כתקנו). 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, וכתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים. מחיקת חותמת בשפשוף בדף השער. כריכה חדשה.
משניות, סדר זרעים וסדר מועד, עם פירושי רבי עובדיה מברטנורה ו"תוספות יום טוב", ועם הפירושים מעשה אורג, פני זקן ועצי עדן, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. למברג (לבוב), דפוס צבי הירש שפערלינג ובעריש לוריא, [תרכ"ב] 1862. שני סדרים בשני כרכים.
סדר זרעים: [5], צז; כו; צב, [1] דף. סדר מועד: [2], נט; סא-קמב, [1] דף. 27-27.5 ס"מ. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים (כולל בדפי השער; במספר דפים קרעים חסרים גדולים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. הדבקות נייר רבות במספר דפים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות, הכוללים ביאורים ורמזים למשנה ולהלכותיה על פי סודות הקבלה: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים", ו"עץ הדעת" בסוף המסכת על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות – פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים במשנה, ופירוש "פני זקן" שבו מופיעות המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם.
הקדמת המחבר נדפסה בראש חלק א' (זרעים). המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד) ששיבחו את מעלת וקדושת דברי הסוד שבפירושיו.
המהדורה הראשונה הופיעה בשתי הוצאות, עם הבדלים קלים ביניהן. הוצאה ראשונה נדפסה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. הוצאה שניה הופיעה בשנת תרכ"ב, והורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.
עם הקדמות המוציאים לאור של מהדורה שניה זו, ומכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, בו כותב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים".
חומשי "היכל הברכה" למהרי"א מקאמרנא, מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. וחביבוּת מיוחדת היתה להם אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, הרש"ב מליובאוויטש ועוד).
5 כרכים. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי דפים אחדים (בהם חלק מדפי השער), משוקמים בהדבקת נייר. קמטים קלים בדפי השער. סימני עש זעירים בכרך במדבר. כריכות חדשות, אחידות.
בהקדמה לספר שלפנינו מספר המחבר שה"דברי חיים" מצאנז ביקש לראות את החיבור עוד כשהיה בכתב יד, והוא עודד אותו להדפיס את הספר.
חלקו השני של החיבור נדפס בלבוב, תרמ"ו, ולא נדפסו חלקים נוספים.
האדמו"ר הקדוש רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא - בעל "בן ביתי" (תק"צ-תרנ"ח), בנו של האדמו"ר הראשון מקומרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין בעל "היכל הברכה". איש קדוש מורם מעם, מגדולי המקובלים שבאדמו"רי בית זידיטשוב וקומרנא. בשנת תרל"ד הוכתר לאדמו"ר עפ"י צוואת אביו [יש מספרים שאביו רבי יצחק אייזיק הכתירו בעצמו והלבישו בבגדיו שלו, לפני שנסתלק]. נודע בחיבוריו הרבים בתורת החסידות והקבלה: "בן ביתי" על התורה ועל תהילים. "דמשק אליעזר" ביאור על הזוהר, ועוד. ספרו "זקן ביתו" על פרקי אבות, נדפס חלקית על פרק ראשון ופרק שני.
[6], קעב, קעה-קצד, קצט-רפב דף. חסרים 4 דפים (קצה-קצח). 21.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש קלים עם פגיעות מזעריות בטקסט. קרעים קטנים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בכתב-יד וחותמת (מחוקה). כריכה חדשה.
מחבר הספר, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל שטרן מסיגט (נפטר תקצ"ד), מגדולי הרבנים במרמורוש ומתלמידיהם החשובים של ה"ישמח משה", המגיד מקוזניץ ורבי מנדלי מקוסוב. נסמך להוראה ע"י רבי משולם איגרא וכיהן כדיין בבית דינו של רבי יעקב מליסא. בשנת תקס"ב נתמנה לאב"ד סיגט והיה הרב הראשי הראשון של כל מחוז מרמורוש. רבו האדמו"ר רבי מנדלי מקוסוב רצה להכתירו כאדמו"ר, אך הוא סירב וקיבל עליו את מרותו של בן רבו, האדמו"ר רבי חיים מקוסוב.
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית): [4], ט, [1], ט-נב דף. [1] דף אחרון נכרך שלא במקומו, לאחר דף ט. דף ט מופיע פעמיים, עם שינויים טיפוגרפיים. חלק שני (שמות): נ דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים רבים. בלאי. סימני עש מעטים. קרע בדף השער, ללא חיסרון, משוקם בהדבקת נייר דבק. קרעים קטנים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
[1] דף בחלק הראשון, עם "לוח הטעות", לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
* ספר חומת אריאל, דרושים על התורה וליקוטים על הנ"ך, מאת רבי אריה ליב מלאנצוט. לבוב, דפוס אורי זאב וולף סאלאט, [תרכ"ז] 1867. מהדורה ראשונה.
[2], עד דף. 25 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות קלות בקטסט. חותמות במספר דפים. כריכה חדשה. פגמים קלים ושרידי מדבקה על הכריכה.
* ספר גבורות אריה, דרושים על חומש בראשית ודרוש לחנוכה בדרך הקבלה והחסידות. לבוב, דפוס A. N. Süss [תר"ל] 1870. מהדורה ראשונה.
[6], ט-סה, [9] דף. 25 ס"מ. נייר יבש ומעט כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דפים אחדים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
רבי אריה ליב מלאנצהוט (תקי"ז-תקפ"ו, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שכח), מגדולי דורו. כבר כנער התגלה כבעל ידע מקיף בש"ס ופוסקים ובספרי קבלה. בשנת תקל"ז, בהיותו בן עשרים בלבד, התמנה לרבה של לאנצהוט, תפקיד אותו מילא שנים רבות, עד לשנת תקע"ט. לאחר מכן התמנה לרבה של קישינוב. מבכירי תלמידיו של ה"חוזה" מלובלין. חיבר מספר ספרים, ביניהם: "ארבעה חרשים", "חומת אריאל", "דברי אסתר".
פריט 162 ספר ברוך טעם – לבוב, תר"א – מהדורה ראשונה – ביכורי חידושיו של ה"דברי חיים" מצאנז שבאו בדפוס
הספר שלפנינו נערך על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים", חתנו המפורסם של המחבר. על דרך עריכת החיבור מספר ה"דברי חיים" בהקדמה מיוחדת שכתב לספר. כמו כן, הוסיף ה"דברי חיים" לספר עשרות הגהות ארוכות משלו שנדפסו בשולי הגליון, וכן הדפיס בתחילת הספר מפתח מפורט של תוכן הסימנים והסעיפים. עם זאת, ה"דברי חיים" העלים את שמו מן הספר, וזהותו כעורך וככותב ההגהות ידועה מתוך אזכור הדבר במכתבו של רבי אלעזר הלוי הורוויץ אב"ד וינה, שנדפס בתחילת הספר.
הגהות ה"דברי חיים" שנדפסו בספר שלפנינו הן ביכורי חידושיו שבאו בדפוס. החל מן המהדורה השניה של הספר (שנדפסה בפרמישלה תרל"ח), נוסף שמו של ה"דברי חיים" בדף השער.
[3], מ; מו דף. 37.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרע בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט, ללא חיסרון, משוקם בהדבקה. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
* ספר דברי יחזקאל. פודגורזע אצל קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"א 1901.
88 עמ'. 24 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים, בהם קרע עם פגיעה בטקסט בדף השער, וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים. דף אחרון מנותק. כריכה חדשה.
* ספר דברי יחזקאל. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ב 1922. מהדורה שניה, עם הוספות חדשות.
בדף מו-מט נדפסו ליקוטים, שלא נדפסו במהדורה הראשונה.
מד, מו-מט דף. 23.5 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. כתם דיו כהה בדף השער. קרע חסר קטן בשולי דף השער, וקרעים קלים במספר דפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
הספר הובא לדפוס בידי אבי המחבר האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא.
[2], מח; ל דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים זעירים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בשני מקומות: צפת ולבוב. מרבית הספר (דפים א-לב) נדפס בצפת, באותיות רש"י גדולות. לאחר מכן הושלם הספר בלבוב, שם נדפסו דף השער (בו מופיע מקום הדפוס: "צפת"), שבעת הדפים שאחריו ודפים לג-לו. דפים אלו נדפסו באותיות רש"י קטנות. כדי להקל על המעבר בין הדפים של שני הדפוסים (השונים מבחינה טיפוגרפית), נדפס בלבוב בשנית גם העמוד הראשון של דף א' והודבק על דף א' המקורי.
[8], ו, ח-לו דף. חסר דף ז. 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ארבע מהדורות של ספר 'אוהב ישראל', דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, ה"אוהב ישראל" מאפטא:
* ספר אוהב ישראל. וורשא, נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881.
* ספר אוהב ישראל. מונקאטש, קאהן עט פריעד, [תרנ"ט 1899].
* ספר אוהב ישראל. בארדיאב (סלובקיה), דפוס מנשה יחזקאל הורוויץ, תרפ"ז 1927.
* ספר אוהב ישראל. [גרמניה, ללא שם מדפיס, תש"ח 1948 בקירוב]. דפוס צילום של מהדורת בארדיאב.
4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל (תק"ח-תקפ"ה, אנצי' לחסידות, א' פד-צא), בן רבי שמואל מזמיגרוד. רבנותו הראשונה היתה בעיר קולבסוב בגליציה, שם ביקרוהו רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי משה מסאסוב, שקירבוהו לחסידות. הסתופף בצילם של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק. בשנת תק"ס נתמנה לרבנות אפטא ובשנת תקס"ח מונה לאב"ד יאסי, שם שימש בקודש עד שהעתיק את מקום מושבו לעיר מז'יבוז'. נחשב לזקן וגדול האדמו"רים בדורו וממנהיגי הרבנות והיהדות בתקופתו. מדור לדור נמסרו עליו סיפורי מופת וסיפורי ישועות רבים. מתלמידיו הנודעים: רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ורבי צבי הירש מזידטשוב. נודע באהבתו את עם ישראל, והיה רגיל בפיו לומר כי במידה זו יעמוד לפני בי"ד של מעלה ב"אהבת ישראל" התקועה בלבו [ראו בספר "אגרות האוהב ישראל" מכתב בו הוא חותם: "הכ"ד האוהב לכל ישראל..."]. על מצבתו אמר לכתוב רק את השבח "אוהב ישראל" וכך גם נקרא ספרו "אוהב ישראל", הנחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.