דף מודפס, עם הזמנה לחתונה ומכתב בקשה, מאת האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזוויעהל, עם תמונתו. ירושלים, [תש"ד בקירוב 1944].
נדפס כמכתב בקשה לעזרה לנישואי נכדתו של האדמו"ר ר' שלמה'לה מזוויעהל, בת-בנו האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן, עם החתן רבי אברהם חיים ראטה, בנו יחידו של האדמו"ר רבי אהר'לע בעל "שומר אמונים" [שעלו יחד מסאטמר לירושלים בתשרי ת"ש]. בדף שלפנינו לא נרשם תאריך ומקום החתונה, ורק נכתב כי החתונה תהיה בחודש אלול בירושלים: "החופה תהי' איה"ש בשעה טובה ומוצלחת בחדש הרחמים בעזר בעל הרחמים בעיה"ק ירושלם תובב"א". [בסופו של דבר נערכה החתונה בחודש כסלו תש"ה – ראה חומר מצורף].

האדמו"ר הרה"ק רבי שלמה גולדמן מזוועהיל (תרכ"ט-תש"ה), דור רביעי להמגיד מזלוטשוב. איש אלוקים קדוש, בעל מופת ופועל ישועות שברכותיו, תפלותיו והבטחותיו לא שבו ריקם. לאחר פטירת אביו בתרס"א, התמנה לרבנות ואדמו"רות בעיר זוועהיל שבאוקראינה (לצד אחיו רבי יחיאל מיכל), על פי הוראת רבו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. בשנת תרפ"ה נמלט לפולין מאימת הקומוניסטים, ובשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל יחד עם נכדו רבי מרדכי. התיישב בירושלים ובנה את ביתו בשכונת "בית ישראל". בשנותיו הראשונות בארץ לא ידע איש את זהותו. בשנים ההן ישב לו בפינה בישיבת "חיי עולם" ועסק בתורה בצניעות, מתוך עוני ומחסור. בערך בשנת תרפ"ט "גילו" מספר תיירים מחו"ל שהוא הצדיק המפורסם ר' שלמה'לה מזוועהיל. מאז החל שמו להתפרסם בארץ ורבים החלו לשאול בעצתו "כאשר ישאל איש בדבר האלהים". על שאלות קשות ששאלוהו נהג ללכת למקווה ולאחר טבילה השיב את תשובותיו. רבים היו משתוממים על "רוח הקודש" שבתשובותיו אלו. היה נערץ אצל כל גדולי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד, שהפליאו לדבר על קדושתו הנוראה ועל ענוותנותו וצניעותו המופלגים. על שולחנו סעדו עניים, אומללים ועלובי נפש, שנהגו בביתו כאילו היה ביתם.

רבי שלמה'לה גם גידל בביתו בירושלים את שתי נכדותיו היתומות, בנות-בתו אשת האדמו"ר מנסכיז רבי שמואל מרדכי שפירא (שנפטר בשנת תר"פ), שאחת מהן השיאה לבנו האדמו"ר רבי מרדכי, ומשום כך בדף שלפנינו מופיע שמו כ"העומד מצד הורי הכלה": "הורי הכלה - מרדכי גולדמן ורעיתו הרבנות[!] תחי', נכדי הרה"צ ר' שלמה גולדמן אדמו"ר מזוועהיל שליט"א – העומד מצד הורי הכלה".

החתן - הרה"צ רבי אברהם חיים ראטה (תרפ"ד-תשע"ד), לימים, האדמו"ר מ"שומרי אמונים" בירושלים ובבני ברק. נולד בבערגסאז לאביו הרה"ק רבי אהרן ראטה, בעל "שומר אמונים". לאחר פטירת אביו בבית מדרשו בירושלים וחלק מהחסידים הכתירוהו לאדמו"ר. אולם רוב החסידים הכתירו לראשם כאדמו"ר את גיסו הרה"צ רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות "תולדות אהרן". בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מבערגסאס". הקים את "קרית שומרי אמונים" בירושלים, והקים בה ישיבה ומוסדות חינוך, אך לאחר כמה שנים עבר לבני ברק, והעביר לשם את ישיבת "שומרי אמונים".

[1] דף, 10X29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב עם 2 שורות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי", מהשנה האחרונה לימי חייו של האדמו"ר. תל אביב, אייר תשל"ח [1978].
מכתב תנחומים למשפחת הכטלינגר, לפטירת אביהם "החסיד הנעלה" ר' אפרים הכטלינגר ולפטירת אמם (האם צפורה נפטרה באסרו-חג של פסח תשל"ח, והאב ר' אפרים נפטר כשבועיים לאחריה – ראה חומר מצורף). האב היה משתתף בהתוועדויות בבית מדרשו של האדמו"ר, ובמכתב מזכיר האדמו"ר כי "עוד מהדהד באזני, שירו של אביכם ז"ל אשר היה רגיל לזמר בעת המסיבות 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'...". המכתב כתוב במכונת כתיבה, ובסופו שתי שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "...המנחם ומעתיר בעד כל המשפחה, מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן – סדגורה".
האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (כסלו תרנ"ז-ניסן תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג - בהיותו בן ט"ז שנה - הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ומועצת גדולי התורה במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ ישראל. אף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדף ובקפליו.

שנה טובה מודפסת, עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מהורניסטייפול. מילווקי (ויסקונסין, ארצות הברית), תרצ"ו [1936].
דף מודפס (2 עמודים ) – מעוצב כנייר מכתבים רשמי של האדמו"ר, עם ברכות לשנה החדשה. בצדו הימני של הדף, בעמוד הריק, הוסיף האדמו"ר מכתב ברכה ארוך בכתב-ידו וחתימתו: "באתי לברך... שיכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ויתקבלו תפילותי' לרחמים ולרצון לפני אדון להושיע בגאולה אמיתית...".
האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מהוניסטייפול (תרס"ח-תשל"ג), נקרא על שם זקנו – האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשרקאס (בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל). חתן בעל ה"קדושת ציון" האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטם מבאבוב. בשנת תרפ"ו התיישב בעיר מילווקי שבארצות הברית, והקים בה בית מדרש וחצר חסידית. בשנת תשי"א נתמנה לממלא מקום אביו באדמו"רות.

דף (2 עמודים), 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. התכהות הנייר. סימני קיפול. נקבי תיוק.

מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.

מכתב רבי משה צבי אריה ביק - הרב ממז'יבוז' - ניו יורק, תשכ"ד
מכתב מאת רבי משה צבי אריה ביק ממז'יבוז'. ניו יורק, כ"ב טבת תשכ"ד [1964].
נשלח להאדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא-תל אביב. המכתב עוסק בבקשתו של רבי יצחק טברסקי לתמיכת הארגון "עזרת תורה" בבנותיו של הרבי מראשקוב. הוא כותב לו כי כדי שיוכל לעזור להן עליו לדעת את שמותיהן, והוא מספר כי שאל את האדמו"ר מבאיאן ואת האדמו"ר ממז'יבוז', וגם הם לא ידעו את שמותיהן. על כן הוא מבקש: "יודיעני כת"ר משמותיהן... וכמה משפחות הן, ובאיזה עיר הן נמצאות עכשיו...", "ואז איה"ש אשתדל להשיג מעזרת תורה".
בהמשך המכתב מספר הרב ביק על מצבו הקשה של אביו הרב ממז'יבוז', רבי חיים יחיאל מיכל ביק: אשר "הי' בשני בתי חולים כשבע שבועות ועכשו הוא בביתו אבל אינו יכול לירד ממטתו כלל השי"ת ישלח לו רפו"ש בקירוב" [אביו הרב ממז'יבוז', אכן נפטר בי"ד סיוון של אותה שנה, תשכ"ד].
רבי משה צבי אריה ביק – הרב ממז'יבוז' (תרע"א-תש"ן), מחשובי הפוסקים בארצות הברית. בנו של רבי חיים יחיאל מיכל ביק, רבה של מז'יבוז' ושל קהילת יוצאי מז'יבוז' בניו יורק. בצעירותו למד אצל רבי מאיר דן פלאצקי בעל ה"כלי חמדה", בשהותו בארצות הברית, למד בישיבת רבינו יצחק אלחנן אצל רבי שמעון שקאפ ורבי משה סולובייציק. כיהן כרב ופוסק בקהילת יוצאי קרושניק בברונקס (ניו יורק), ובהמשך בשכונת בורו פארק (ברוקלין, ניו יורק), בה התפרסם כאחד מגדולי הפוסקים.
מקבל המכתב: האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא (תרמ"ו-תשל"ח, אנצי' לחסידות, ב, עמ' שמא), בן האדמו"ר רבי משה דן מסקווירא ונין האדמו"ר הראשון רבי יצחק מסקווירא. בשנת תר"פ הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. בשנת תרפ"ו היגר לארה"ב והקים את בית מדרשו בברונקס (ניו יורק). בשנותיו האחרונות עלה לאץ ישראל וקבע את בית מדרשו בתל-אביב.

אגרת דואר אוויר. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.

שטר כתובה גדול בכתיבה נאה, באותיות מרובעות. "במבי, הודו המזרחית", חשון תרצ"ט [נובמבר 1938].

לנישואי החתן יהודא בן רבי שלמה שמעון יצ"ו, עם הכלה כאנים בת רבי אליהו נ"ע. חתימות העדים והחתן והכלה (רוב החתימות באותיות לטיניות).

בראש הכתובה, שיר פתיחה וברכות לנישואין, בכתיבה מעוטרת (בתוך מסגרת עגולה), בנוסח דומה לכתובות התימניות: "בשם רחמן מלא רחמים יתברך... בסימנא טבא ובסימנא מעליא, בשעה מעולה ועונה מהוללה, חדוה וגילה שמחה וצהלה, פדות וישע וגאולה, ומלוי כל שאלה, לחתן ולכלה, ולכל הקהלה הנקהלה...". מקורו של השיר לנישואין בנוסח זה מופיע כבר בכתובות הגניזה המוקדמות ממצרים - "...ברכות חתונה מחורזות אלה נשמרו כמעט במלואן בעת החדשה בכתובות תימן, ובעקבות תימן גם בהודו" (עפ"י שלום צבר, "ההתחלות של הכתובה המעוטרת בקהילות פרס ואפגאנסתאן", פעמים, אביב תשנ"ט, גיליון 79, עמ' 144; שלום צבר מפנה שם למאמרו "כתובות הודו", בתוך ספר יהודי הודו, עמ' 164-165).

[1] דף גדול, 56 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים, עם הדבקות נייר דבק.