ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
לאחר דף השער, על פני עמוד שלם, פקסימיליה של מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): "אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז) [ידועים עותקי הספר בהם נדפסה הסכמה זו בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד].

הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.

[7] דף, רלא עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים בשולי הדפים האחרונים, מחוזקים ברצועות נייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו יורק, יו"ד שבט תש"נ 1990. "מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצ"צ – ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
רישום בראש דף השער: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א". מצורף אישור חתום בידי ר' שאול שמעון דויטש: "תניא זה ניתן על ידי הרבי לאחד מבני משפחתי לרגל ארבעים שנה לנשיאות הרבי".
מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה ג'שכג), שנדפסה, בפורמט גדול ובכריכה דקה, לרגל ארבעים שנה לנשיאותו של הרבי מליובאוויטש (יו"ד שבט תשי"א – יו"ד שבט תש"נ). בסופה נדפסו: "כל ארבעת העמודים של הכת"י תניא מהדורא קמא וביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ] ע"ד כת"י תניא הנ"ל". הספר חולק על ידי הרבי בצירוף דולר לצדקה (לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף).

מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 13-15) מתואר בהרחבה מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו, ביום שני י' שבט תש"נ:
"לרגל יו"ד שבט – שנת הארבעים לנשיאות כ"ק אדמו"ר – הגיע קהל עצום... מכל רחבי תבל. לאחר שחזר כ"ק אדמו"ר מהאוהל נכנס לביהכ"נ לתפילת מנחה ומעריב... ואח"כ אמר שיחה מספר דקות... ואמר לקהל שיחלק לכאו"א ספר תניא (בפורמט כדול ובכריכה דקה) ושטר של דולר לצדקה. על התניא היה כתוב 'יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר'. לאחר השיחה ירד כ"ק אדמו"ר מהבימה והחל לחלק...
החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר מסודר, ועמדו מסביב כ"ק אדמו"ר הרבה 'עוזרים' ו'מסדרים', פנה עליהם כ"ק אדמו"ר ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר לבד – בלעדם...
באמצע החלוקה היה 'בלאגאן' ודחיפות ונשמעו צעקות רבות, הרבי פנה כמה פעמים למזכיר ושאל מה קורה שם ושיעשו סדר. לאחד שעמד על השולחן סימן הרבי שיירד. לאחר כמה זמן כבר נהי' סדר, והחלוקה המשיכה כרגיל.
כשעברו כמה ילדים וביקשו לקבל עוד תניא עבור מישהו אחר, ענה כ"ק אדמו"ר 'לא', וסימן גם בראשו לשלילה. היו כמה שכ"ק אדמו"ר נתן להם עוד תניא... בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב [=בשלילה], הכניס... את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא...
כ"ק אדמו"ר יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את השירה בידיו הק'" (לשיחה שנשא הרבי קודם חלוקת התניא לציבור, ראה ספר תורת מנחם, שנת תש"נ, חלק ב', עמ' 241).

[3], רלה דף. 22.5 ס"מ בקירוב. כריכה בגוון ירוק; שדרה בגוון כחול. מצב טוב. כתמים בכריכה.

מאמר ברוך שעשה נסים (תרס"ד) בצרוף שני שטרות דולר לצדקה שניתנו מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ני-יורק, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".
רישום בדף השער ובשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א.
המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, במהלך התוועדות שנערכה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונרשם על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאוריו. המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מתוך גוף כתב יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט - יום הסתלקות-הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של הרבי מליובאוויטש. המאמר חולק על ידי הרבי בצירוף שני דולר לצדקה.

מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מסופר על מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש, והצפיפות הורגשה במיוחד סמוך ל'עמוד' של הש"ץ, שהרי כ"ק אדמו"ר עתיד לעבור לפני התיבה בתפילת ערבית. גם החלקים האחרים של ביהכנ"ס, ובכלל זה המבואות והמעברים היו מלאים בהמוני חסידים. זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר.
תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבית ניגש אל עמוד התפילה... הקהל העצום השתתק והכל השתדלו להטות אוזן לתפילה בנעימה הקדושה המיוחדת במינה. אחרי התפילה, אמר כ"ק אדמו"ר את המשניות והקדישים כנהוג, ואחר כל היתה הכרזה 'רשמית' על חלוקת המאמר. הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.
תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים במלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...
שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.
החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים...
החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות ובסיומה לקח הרבי ארבעה מאמרים ופנה לחזור לחדרו". לפני כניסתו לגעה"ת [גן עדן התחתון - מסדרון המוביל לחדרו של הרבי ב-770, המכונה בפי החסידים "גן עדן התחתון"], הבחין כ"ק אדמו"ר בדף נייר המונח על הרצפה, א' הרים את הדף והרבי שאלו אם לא כתוב עליו כלום, וכשנענה בשלילה, נכנס לחדרו הק'".

20 עמ'. עטיפה ירקרקה. 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש שבט תש"ל [1970].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת בכתב ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), "באחד לחודש [שבט], אשר בעשירי בו הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"ץ]".
הרבי מסביר את הנקודה הפנימית של יום ההילולא ואת ההוראה הנלמדת מפעילותו של בעל ההילולא במסירות נפש להחזקת התורה והיהדות: "יום זכרון הוא... להזכיר כאו"א את עצמו ואת כל סביבתו את נקודת עמלו (של בעל ההילולא) שעמלה נפשו בחייו חיותו בעלמא דין – מסירת נפש על הפצת היהדות... מבלי להתפעל ואפילו לא להתרשם מכל מונע ומעכב, אויב ושונא, זכרון על מנת שיבוא בפועל ובמעשה... ללכת בדרך זו אשר הורנו וסלל לפנינו".
בהמשך כותב הרבי אודות מעלת יום ההילולא המיוחד של שנה זו, שנת תש"ל: "אשר הקביעות היא כמו בשנת ההסתלקות – ביום השבת קדש ואשר קורים בו פ' בא"; ומברך: "ותהא השנה הזו שנת אורה, שנת ברכה, שנת תורה ושנת גאולה".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]"; ובשוליו: [הפ"נ נתקבל] וכן הספרים ות"ח ת"ח [תשואות חן תשואות חן]".
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 35.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.