כתב יד, התרת נדרים ופזמונים, סדר תקיעת שופר (כולל "פזמון לתקיעת שופר" מהחכם רבי דוד בן יוסף בן חיים צאירי) וסדר סליחות ליום כיפור, הושענות ופזמונים לשמחת תורה, ברכה לרבים וברכת מילה. [תימן, תר"ס בקירוב, 1900 בקירוב].
מארי דוד בן יוסף בן חיים צאירי, היה דיין ומשורר באחת הערים במחוז שרעב. חי בשנות התר"מ-תר"ס בקירוב. שירו המפורסם "אשאל אדון עולם" לתקיעת שופר בראש השנה ומבוסס על קבלת השל"ה. שיר נוסף "הוי עם אתאנו" נכתב בשנת תר"ס למארי יוסף יתים. השיר הוא מדרש קבלי עמוק, ומשולבים בו געגועים לרעיו אשר עלו לארץ ישראל (גברא, אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 493).
[63] דף, כ-17.5-18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. בלאי וקרעים. סימני עש. כריכת עור מקורית, עם לולאות עור לסגירה, מעט בלויה.

כתב-יד, דיואן, "השירות שחיבר מורינו ורבינו שלום שבזי ושאר מחברים זיע"א". [ירושלים?], תרצ"ב [1932].
כתיבה תימנית נאה, מנוקדת. כולל מאות שירים ופיוטים לזמנים שונים, בעברית וערבית-יהודית.
קולופון הכותב בראש כתב-היד: "נשלם ביום י"ג לחודש אייר שנת התרצ"ב... על ידי... סלימאן בן חיים אלשאער יצ"ו..." [כפי הנראה הוא רבי סלימן שאער, שהיה מחכמי התימנים בירושלים].
[231] דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. דפים מנותקים. כריכה ישנה, בלויה ופגומה.

כתב-יד, "שלוש מגילות שיר השירים ורות וקהלת, עם תרגום יונתן בן עוזיאל ופרוש רש"י ז"ל". [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה נאה ומסודרת. ניקוד תחתון בנוסח המקרא, וניקוד עליון בתרגום. תיבות פתיחה מעוטרות בראש כל מגילה, בדיו שחורה ואדומה. במרכז כל מִפתח מופיע המקרא, וסביבו תרגום יונתן ופירוש רש"י. בסוף מגילת קהלת רשם הסופר: "אני הצעיר והנקלה הכותב המתאבק בעפר רגלי הסופרים משה בן יוסף בן דויד אללוי אלמכונה אלסרי הב"ה ימחול לי על כל מה שטעיתי...".
בדף האחרון רישום פטירה משנת תרצ"א.
[50] דף. חסר דף אחד (דף [2]). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, במספר דפים. רישומים וחתימות. מעטפת קרטון.

חמישה עשר ספרים וחוברות שנדפסו בעדן שבתימן, בשנות הת"ר:
• עשרת הדברות באל ערבי], [תפסי]ר אל עשר אל כלמאת [לרבי] אליעזר ברבי אלעזר זצ"ל, ועם סדר סיידנא משה ואהרן. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרנ"א 1891]. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
• ספר מקור חיים, הלכות טרפות מאת רבי יחיא ב"ר יעקב צאלח מצנעא. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרנ"ג 1893]. כרוך עם: ספר פתח האהל, הלכות גיטין, עם הלכות קדושין וכתובות, מאת רבי יחיא עמוד. עדן, [תרנ"ד 1894]. בראש הכרך כרוכים מספר דפים בכתב-יד, עם ברכות הקידושין, פיוט לראש השנה, ועוד.
• ספר זכרון הנפש, קריאה ולימוד בבית הנפטר, לרבי יעקב (יעייבי) הכהן. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרנ"ג 1893]. שני עותקים.
• ספר פתח האהל, הלכות גיטין, עם הלכות קידושין וכתובות, מאת רבי יחיא עמוד. עדן, [תרנ"ד 1894]. שני עותקים. עותק אחד עם קרעים רבים. עותק שני עם רישומים רבים בדפי המגן האחוריים.
• ספר עלוי הנשמות, סדר קריאה ולימוד לעילוי נשמות הנפטרים, כפי מנהג קהילת עדן. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרס"ב 1902].
• ספר חופת חתנים, קובץ שירים ופיוטים, מאת רבי שלום שבזי. עדן, דפוס מנחם עווץ ושותפיו, [תרפ"ה 1925]. רישום בעלות בדף השער: "זכה וקנה זה הספר הצ' סאלם בלא"א מרי עואץ הי"ו...".
• ספר זמירות ישראל, פיוטים. עדן, דפוס ככסתן, [תרפ"ט 1929].
• ספר "אסתר המלכה בלשון ערב"י... מצאנו בכתיבת יד בתימן ומכונה להחכם... כמהר"ר יוסף אל טובראני". עדן, דפוס ככסתן, [תרפ"ט 1929]. חתימה בדף השער: "הצ' עואץ יעקב סלם ס"ט".
• קינות לתשעה באב, חבור רבי יהודה הלוי וראב"ע ז"ל, וקצת מנהגים והוספות כמנהג ק"ק עדן. עדן, דפוס ככסתן, תרפ"ט [1929].
• ספר שירים מובחרים, "מלוקטים מהרבה ספרים נחמדים וגם הוספנו שירים חדשים משירי הארץ...", בעריכת רבי מנצור יהודה אהרן עדני. עדן (תימן), [תרצ"ג 1933].
• ספר עלוי הנשמות, "כולל קריאה ולימוד אשר נוהגים פה עדן יע"א לאמרם לעלוי ולמנוחת הנשמות". עדן, דפוס ככסתן, [תרצ"ה 1935].
• תפילה מספר שער השמים לאומרה אחר הלמוד, עם סדר השכבה לאיש ולאשה. עדן, [תש"א 1941]. לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית.
15 ספרים וחוברות. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
בכל הדורות לא התקיים דפוס עברי בתימן, ורוב ככל חיבוריהם של חכמי תימן היו נכתבים ומועתקים ביד. רק בשלהי המאה ה-19, בשנת תרנ"א, נוסד דפוס עברי בעיר עדן (עיר החוף של תימן שהיתה אז תחת שלטון בריטי), אך למעשה נדפסו בעדן בסביבות עשרים ספרים עבריים בלבד (ראה: יערי, הדפוס העברי בעדן, בתוך: הדפוס העברי בארצות המזרח, ירושלים תרצ"ז, עמ' 86-91. יערי מונה 13 כותרים שנדפסו בעדן).

מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.