שני ספרים על משניות מסכת קינים:
• ספר בית הלוי ותורת הבית, פירושים וחידושים על מסכת קינים, מאת רבי משה אלעזר בן רבי שמואל זנוויל הלוי. אוסטרהא, ללא שם המדפיס, תקע"ח [1818]. מהדורה שניה.
[2] עמ', יח, [4] דף. 21 ס"מ. נדפס על נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות באחדים מן הדפים. במרכז דף השער קרעים חסרים קטנים והדף קצוץ בשוליו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
• ספר פירוש הרא"ש ור"ע מברטנורה על מסכת קינין, עם חידושי "דוד הלוי" מאת רבי דוד ב"ר יהודה ליב הלוי, מגיד בקהילת דובנא. ווארשא, דפוס אביגדור ב"ר יואל לבנזון, תר"ה 1845. מהדורה יחידה.
[1], ב-טז דף. כ-21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה חדשה.

סגולת הלימוד במסכת קינים
הלימוד במסכת קינים העוסקת בדיני קרבנות היולדת, ידוע כסגולה לחשוכי בנים ולפקידתם בזרע של קיימא. במליצות שבסיום הקדמת המחבר לספר בית הלוי, נראה כי הוא רומז על הוצאת ספרו בשל כך: "ובכן כפי פרושות לשמים... תשוב תחייני ומתהומות הארץ תשוב תעלני ולחיים ולשלום לששון ולשמחה תבשרני... אך בטוב לב תשמחני ובשורות טובות תבשריני, ובצל כנפיך תסתירני ואזכה להשאיר אחרי ברכה, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה...".
הלימוד במסכת קינים הוא גם סגולה להצלה מפורענות ולישועות בעת צרה, כמו שמבואר בהקדמת הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר לספר "קן מפורשת" (נדפס עם ספר נחלת צבי על מסכת יבמות, אותם הדפיס מתורת בנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען – שנפטר על פניו בגיל צעיר, וללא ילדים), ועל פי דברי המדרש הוא כותב: "...ועד כמה יש כח בלימוד קינים בעת צרה, להציל מפורענות, וכשחטא לכפר עונותיו, באשר מזכיר את החיבה הגדולה של ישראל להשם יתרומם", ראה שם עוד את הבטחתו ללומדי מסכת קינים עם פירושיה (נחלת צבי, לבוב, תרל"ג).

חמישה ספרים מדפוסי רוסיה-פולין:
1. ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות המיוחס לרשב"י. "פולנאי בעיר חדש", דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקנ"א 1791].
2. ספר מדרש שוחר טוב, והוא מדרש שמואל רבתא עם מדרש משלי רבתא, עם פירוש מלוקט בידי רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, [תק"ס 1800]. חתימה (מחוקה בחלקה) בדף השער: "הק' יעקב ישראל וואלד".
3. ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].
עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים. חתימה בדף השער: "הק' הרש ---".
4. ספר מעשה רוקח, על חיבור המשניות, ועל רמזים במשנה ובתורת הסוד, מאת רבי אלעזר בן שמואל שמעלקא רוקח. מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, [תקע"ז 1817]. רישומים בדף השער, ביניהם: "שייך להסופר כמ"ה דוב בער".
5. ספר הגן ודרך משה, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ר אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. בשער: "כ"ש בדיהרנפורט". הסכמת האדמו"ר רבי משה מזוויהל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, האדמו"ר הראשון מזוויהל).
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר מוסר השכל, הלכות דעות והלכות תשובה להרמב"ם, עם הביאורים לשון הזהב ולשון חכמים, מאת רבי יחזקאל פייוויל אב"ד דרעטשין. זיטומיר, דפוס האחים שפירא, תר"כ 1860.
הגאון רבי יחזקאל פיוויל (תקט"ו-תקצ"ו, אוצר הרבנים 9092), מרואי פני הגר"א ומגדולי דורו, מגיד מישרים דק"ק דרעטשין ובסוף ימיו "מגיד" בעיר ווילנא. מחבר הספר "תולדת אדם" על הגאון רבי זלמן מווילנא. אחי הגאון רבי חיים מוואלוז'ין.
כרוך עם: ספר מעשה תורה, ביאור תרי"ג מצות דאורייתא ושבע מצות דרבנן על פי תר"כ אותיות שבעשרת הדברות, וחלק שני כתר תורה, ביאור המספרים הנמצאים בש"ס ובמדרשים. ווילנא, [ת"ר] 1839.
שני ספרים בכרך אחד. ספר מוסר השכל: 119 עמ'. ספר מעשה תורה: 108 עמ'. מצב משתנה. מרבית הדפים בספר הראשון במצב טוב. ספר שני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים רבים בדף השער של הספר הראשון. קרעים חסרים במספר דפים בספר השני, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות בספר השני. כריכה ישנה, בלויה.

מכתב בכתב יד, בחתימת השד"ר רבי אברהם שלמה זלמן צורף. ליוורנו, כ"ה מרחשוון ש' ירא"ת ה' [תרי"א 1850].
נשלח אל "הנגיד הישיש... כמוהר"ר שלמה בער הי"ו סאקריטרייא דע"ת פיזרא יע"א" [המזכיר של קהילת פיזרו]. על המכתב מופיעה חתימתו של "אברהם שלמה זלמן ס"ט שליח ציון ת"ו". בשולי המכתב הוסיף רבי אברהם שלמה זלמן מכתב נוסף, בכתב-ידו וחתימתו: "ואומר שלום לכבוד מעלת אהובי... כמו"ה ארי' יהודא מהזקנים הי"ו...".
רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת "עדת הפרושים" תלמידי הגר"א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע"א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר"א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית "חורבת רבי יהודה החסיד". באותם ימים יצא מספר פעמים כ"שליח ציון" לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום "החורבה" הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע"י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה.
לפנינו מכתב משליחותו של רבי אברהם שלמה זלמן בליוורנו, מראשית השנה שבה נרצח.
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול משליחת המכתב בדואר. מעבר לדף רישומי כתובת וחותמות דואר.

דף עם מפת המקומות באחד מבתי הכנסת בצפת. [צפת, שנות התר"נ בקירוב].
רשימות המקומות, עם שמות בעלי המקומות ושמות עשרות המתפללים הקבועים במקומות אלו. כפי הנראה מדובר בבית המדרש קאסוב בעיר, בו היה מתפלל רבי משה חר"ג (צייגער), שהיה הממונה של כולל ויזניץ-קאסוב.
הרשימה מפרטת את הבעלויות על מקומות שנקנו כדת וכדין, ואת החזקות על מקומות קבועים של מתפללים המשתמשים בבעלויות אחרות. למשל, בצד ארון הקודש [שבעיר צפת הוא בצד "דרום"] יושבים חשובי הקהל. מהם היושבים במקומות שבבעלותם, ומהם היושבים במקומות שבבעלות אחרים, או בבעלות ציבורית "של בית המדרש":
"ר"מ חר"ג – שלו; ישראל שמערליר – שלו; ר' שלום נאגליר – של ר' ליבער שו"ב; ר' אברהם מזאבליטוב – של ר' חיים מסקאלא; ר' צבי מנחם הגר – של ר' יהושע מסקאלא; ר' מרדכי מסלוטש – של ר' יעקב מראזינטאב; ר' דוד מברונדשיין – של ר' זונדיל; ר' חיים נחום ; של ר' צבי ווייסילבערג; ח' אסולי – של ביהמ"ד; ר' משה חר"ג – של ר' צבי קהת; ר' אפרים מנשה – של ר' שלמה מטאסט; ר' יעקב מנחם – של ב"ו [=בני וחתני?] שרה טעמי'; ר' יהושע נאגליר – שלו; ר' עזרא מבארשי' – של ר' הירש הערמאן; של ר' יאקיל מסאקלי'; ר' אברהם חיים מבארשי' – של ר' משה עזרא; ר' חיים צבי מסניטין – שלו; ר' משה צבי מנאדווערנ'; ר' דוד מבראדשין – שלו...".
דף כפול, כ-20.5X30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעט קרעים. בדף השני רישומים שונים של חשבונות ומספרים, ורישומים בכמה שפות. חותמת עזבון ר' יוסף צבי גייגר (בצורת חתימת ידו).