מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- יד (30) Apply יד filter
- יהדות (30) Apply יהדות filter
- and (30) Apply and filter
- manuscript (30) Apply manuscript filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- letter (22) Apply letter filter
- jewri (19) Apply jewri filter
- דפוס (13) Apply דפוס filter
- יד, (13) Apply יד, filter
- manuscripts, (13) Apply manuscripts, filter
- matter (13) Apply matter filter
- print (13) Apply print filter
- כתבי-יד (11) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (11) Apply כתבייד filter
- תימן (11) Apply תימן filter
- תימן: (11) Apply תימן: filter
- yemenit (11) Apply yemenit filter
- ודברי (8) Apply ודברי filter
- מסמכים (8) Apply מסמכים filter
- איטליה (8) Apply איטליה filter
- document (8) Apply document filter
- italian (8) Apply italian filter
- אשכנז (6) Apply אשכנז filter
- הונגריה (6) Apply הונגריה filter
- אשכנז, (6) Apply אשכנז, filter
- ופולין (6) Apply ופולין filter
- germani (6) Apply germani filter
- germany, (6) Apply germany, filter
- hungari (6) Apply hungari filter
- poland (6) Apply poland filter
- צפון (5) Apply צפון filter
- (צפון (5) Apply (צפון filter
- רב (5) Apply רב filter
- אפריקה (5) Apply אפריקה filter
- אפריקה) (5) Apply אפריקה) filter
- דברי (5) Apply דברי filter
- המג (5) Apply המג filter
- המגרב (5) Apply המגרב filter
- המג'רב (5) Apply המג'רב filter
- africa (5) Apply africa filter
- north (5) Apply north filter
- עת (3) Apply עת filter
- period (3) Apply period filter
מציג 25 - 33 of 33
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $100
נמכר ב: $138
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "ערבית ללילות א' וב' של פסח כמנהג כנסת ההיכל יע"א". [רומא, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד נאה עם סדר ערבית (עד תפילת העמידה) ללילות פסח, כמנהג "כנסת ההיכל" ברומא. בברכות קריאת שמע משולבים הפיוטים "ליל שמורים אותו א'ל חצה" ו"פסח אכלו פחוזים". פיוטים אלו נאמרו בליל ראשון של פסח בקהילות אשכנז, ומופיעים גם במחזורי איטליה, רומניא ואף בכמה קטעי גניזה.
בית הכנסת "כנסת ההיכל" הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ברומא, והוא שימש את וותיקי התושבים המקומיים, לצד מספר בתי כנסת ששימשו את יוצאי ומגורשי ספרד, צרפת, אשכנז וסיציליה. לפי מסורת מקומית, בית הכנסת זה נבנה כבר בזמן בית שני ונקרא "כנסת ההיכל" על שם ההיכל שבירושלים (רבי ישראל משה חזן, שו"ת כרך של רומי, סי' ג; א' ברלינר, דברי ימי היהודים ברומה, א, עמ' 28). כמה ממנהגי "כנסת ההיכל" לחג הסוכות מופיעים גם במחזור הידוע – מחזור כל השנה כפי מנהג ק"ק איטאלייאני, ליוורנו תרט"ז (חלק ב, דפים קעה ע"א, קעח ע"ב).
בראשית המאה ה-16 פעלו ברומא כעשרה בתי כנסת של איטליאנים, ספרדים, סיציליאנים, צרפתים ואשכנזים. בעקבות גזירה של פאולוס ה-4, משנת 1555, לפיה אסור ליהודים להחזיק יותר מבית כנסת אחד, הושגה בשנת 1566 פשרה לפיה ירוכזו שישה בתי כנסת בבניין אחד ובחדרים נפרדים. ברחבת 'שוק היהודים' נבחר לשם כך בניין גדול. באמצע המאה ה-17 נותרו בו חמשה בתי כנסת: כנסת ההיכל (Scuola Tempio), המכובד ביותר ששימש את וותיקי התושבים; כנסת קאסטיליאני, של מגורשי ספרד יוצאי קסטיליה; כנסת קאטאלאני-אראגונזי, למגורשי ספרד יוצאי קטלוניה ואראגון; כנסת ציציליאני, למגורשי סיציליה; כנסת יראי ה', ליהודים איטלקים שהגיעו כנראה מחוץ לרומא. החלוקה בין בתי הכנסת לא הייתה קשיחה, נמצאו אנשים ממוצא שונה באותו בית הכנסת, וגם נוסח התפילה לא היה בהכרח הנוסח שנהג בקהילות המקור. המבנה ניזוק בשריפה בשנת 1893 ונהרס כמה שנים לאחר מכן (א' פישוף, 'אדריכלות בתי-הכנסת באיטליה', פעמים, ח, תשמ"א, עמ' 5-6).
[6] דף (שני דפים ראשונים ריקים) 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים.
כתב-יד נאה עם סדר ערבית (עד תפילת העמידה) ללילות פסח, כמנהג "כנסת ההיכל" ברומא. בברכות קריאת שמע משולבים הפיוטים "ליל שמורים אותו א'ל חצה" ו"פסח אכלו פחוזים". פיוטים אלו נאמרו בליל ראשון של פסח בקהילות אשכנז, ומופיעים גם במחזורי איטליה, רומניא ואף בכמה קטעי גניזה.
בית הכנסת "כנסת ההיכל" הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ברומא, והוא שימש את וותיקי התושבים המקומיים, לצד מספר בתי כנסת ששימשו את יוצאי ומגורשי ספרד, צרפת, אשכנז וסיציליה. לפי מסורת מקומית, בית הכנסת זה נבנה כבר בזמן בית שני ונקרא "כנסת ההיכל" על שם ההיכל שבירושלים (רבי ישראל משה חזן, שו"ת כרך של רומי, סי' ג; א' ברלינר, דברי ימי היהודים ברומה, א, עמ' 28). כמה ממנהגי "כנסת ההיכל" לחג הסוכות מופיעים גם במחזור הידוע – מחזור כל השנה כפי מנהג ק"ק איטאלייאני, ליוורנו תרט"ז (חלק ב, דפים קעה ע"א, קעח ע"ב).
בראשית המאה ה-16 פעלו ברומא כעשרה בתי כנסת של איטליאנים, ספרדים, סיציליאנים, צרפתים ואשכנזים. בעקבות גזירה של פאולוס ה-4, משנת 1555, לפיה אסור ליהודים להחזיק יותר מבית כנסת אחד, הושגה בשנת 1566 פשרה לפיה ירוכזו שישה בתי כנסת בבניין אחד ובחדרים נפרדים. ברחבת 'שוק היהודים' נבחר לשם כך בניין גדול. באמצע המאה ה-17 נותרו בו חמשה בתי כנסת: כנסת ההיכל (Scuola Tempio), המכובד ביותר ששימש את וותיקי התושבים; כנסת קאסטיליאני, של מגורשי ספרד יוצאי קסטיליה; כנסת קאטאלאני-אראגונזי, למגורשי ספרד יוצאי קטלוניה ואראגון; כנסת ציציליאני, למגורשי סיציליה; כנסת יראי ה', ליהודים איטלקים שהגיעו כנראה מחוץ לרומא. החלוקה בין בתי הכנסת לא הייתה קשיחה, נמצאו אנשים ממוצא שונה באותו בית הכנסת, וגם נוסח התפילה לא היה בהכרח הנוסח שנהג בקהילות המקור. המבנה ניזוק בשריפה בשנת 1893 ונהרס כמה שנים לאחר מכן (א' פישוף, 'אדריכלות בתי-הכנסת באיטליה', פעמים, ח, תשמ"א, עמ' 5-6).
[6] דף (שני דפים ראשונים ריקים) 16 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים.
קטגוריה
יהדות איטליה – כתבי יד, מסמכים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $150
נמכר ב: $350
כולל עמלת קונה
דין וחשבון של משלחת מטעם איחוד הקהילות היהודיות בממלכת לוֹמְבְּרַדוֹ-וֶנֶטוֹ (Lombardo-Veneto), אשר נסעה לווינה על-מנת לפגוש שם את ראשי ממשלת האימפריה האוסטרו-הונגרית. [איטליה, 1843]. איטלקית.
דו"ח כתוב בכתב-יד, המסכם את רשמי המשלחת היהודית מביקורה בווינה בין ה-29 במאי וה-21 ביולי 1843. מטרת הנסיעה היתה להציג את הפגיעה בזכויותיהם של יהודי אזור לומברדו-ונטו שבשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולעתור לכך שיושבו על כנן הזכויות שהוענקו ליהודי האזור בזמן האמנציפציה בסוף המאה ה-18.
במסמך נזכרים האיסורים החדשים שהוטלו על יהודים, וזכויותיהם שהופרו – כולל הרחקתם מפעילות נוטריונית וממקצוע הרוקחות, איסור מגורי-קבע למשפחות "חדשות", איסור על מורים יהודיים להורות בפני תלמידים לא-יהודים, ועוד – כן מתוארים בו בפירוט הקושי שבו נתקלו חברי הוועדה להתקבל לפגישות אצל בעלי התפקידים הרלוונטיים בממשלה האוסטרו-הונגרית, ופגישותיהם עם דמויות מפתח, דוגמת הברון סלומון רוטשילד (אשר נפגש עבור חברי הוועדה עם שר החוץ של האימפריה, הנסיך קלמנס ונצל פון מטרניך).
על פי הדו"ח, לא נזקפו לזכות המשלחת הישגים משמעותיים בתום המסע.
[29] עמ' כתובים (כרוכים בחוט), 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים ופגמים קלים.
דו"ח כתוב בכתב-יד, המסכם את רשמי המשלחת היהודית מביקורה בווינה בין ה-29 במאי וה-21 ביולי 1843. מטרת הנסיעה היתה להציג את הפגיעה בזכויותיהם של יהודי אזור לומברדו-ונטו שבשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולעתור לכך שיושבו על כנן הזכויות שהוענקו ליהודי האזור בזמן האמנציפציה בסוף המאה ה-18.
במסמך נזכרים האיסורים החדשים שהוטלו על יהודים, וזכויותיהם שהופרו – כולל הרחקתם מפעילות נוטריונית וממקצוע הרוקחות, איסור מגורי-קבע למשפחות "חדשות", איסור על מורים יהודיים להורות בפני תלמידים לא-יהודים, ועוד – כן מתוארים בו בפירוט הקושי שבו נתקלו חברי הוועדה להתקבל לפגישות אצל בעלי התפקידים הרלוונטיים בממשלה האוסטרו-הונגרית, ופגישותיהם עם דמויות מפתח, דוגמת הברון סלומון רוטשילד (אשר נפגש עבור חברי הוועדה עם שר החוץ של האימפריה, הנסיך קלמנס ונצל פון מטרניך).
על פי הדו"ח, לא נזקפו לזכות המשלחת הישגים משמעותיים בתום המסע.
[29] עמ' כתובים (כרוכים בחוט), 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים ופגמים קלים.
קטגוריה
יהדות איטליה – כתבי יד, מסמכים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $150
לא נמכר
חיבור בכתב-יד, "אודות מצב היהודים במדינות אירופה העיקריות". ללא ציון שם מחבר, מקום החיבור או שנה. איטליה, [אמצע המאה ה-19, 1854 בקירוב]. איטלקית.
חיבור אודות מצב היהודים במדינות אירופה, הכולל סקירה של זכויותיהם כאזרחים חופשיים בעקבות האמנציפציה. לטענת החיבור, יהודי אירופה טרם זכו להכרה מלאה בזכויותיהם, ועדיין נתונים להשפעתן של דעות קדומות, המהוות איום קיומי עבורם. בחיבור נזכרות דמויות מפתח בתחומי התרבות, הכלכלה, החקלאות והפוליטיקה, וכן נזכרת בו אחריותה ההיסטורית של הכנסייה ליחס השלילי ליהודים.
18 דף (35 עמודים כתובים). 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
חיבור אודות מצב היהודים במדינות אירופה, הכולל סקירה של זכויותיהם כאזרחים חופשיים בעקבות האמנציפציה. לטענת החיבור, יהודי אירופה טרם זכו להכרה מלאה בזכויותיהם, ועדיין נתונים להשפעתן של דעות קדומות, המהוות איום קיומי עבורם. בחיבור נזכרות דמויות מפתח בתחומי התרבות, הכלכלה, החקלאות והפוליטיקה, וכן נזכרת בו אחריותה ההיסטורית של הכנסייה ליחס השלילי ליהודים.
18 דף (35 עמודים כתובים). 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.
קטגוריה
יהדות איטליה – כתבי יד, מסמכים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $100
נמכר ב: $175
כולל עמלת קונה
שני מכתבים ממוענים לאנשי ק"ק טריאסטה, המאה ה-19. איטלקית.
1. מכתב שד"רות בכתב ידו ובחתימתו של הראשון לציון רבי חיים דוד חזן (תקנ"א-תרכ"ט) – חתום "Haim David Stein" ו-"הצעיר חיים דוד חזן". בגב: המען בטריאסטה, כתוב בכתב יד.
המכתב ממוען אל אנשי הקהילה היהודית בטריאסטה, מאת שליח הישוב (שד"ר) לאיטליה, צרפת וגרמניה – רבי חיים דוד חזן – ובו פונה השד"ר אל אנשי הקהילה בבקשה להעמיד תרומה לישוב בירושלים.
רבי חיים דוד חזן (תקנא-תרכ"ט; כונה "חד בדרא"), מחבר הספרים נדיב לב – שו"ת על אורח חיים ויורה דעה, תורת הזבח על דיני השחיטה, וספרים נוספים. נולד באיזמיר לאביו רבי יוסף רפאל חזן, מחבר שו"ת חקרי לב. שימש כראש רבני איזמיר; בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, היה לראש בית דין בירושלים, ושימש כסגנו של החכם באשי, רבי חיים נסים אבולעפיה. בשנת תרי"ט יצא לשליחות מטעם הישוב בחברת חבר רבנים ארת-ישראליים, ונסע עד לווינה, אוסטריה. בשנת תרכ"א נבחר למחליפו של רבי אבולעפיה אשר הלך לעולמו, והיה לראשון לציון ולחכם באשי. רבי חיים דוד חזן היה איש ציבור בולט, ופעל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל. נפטר בשנת תרכ"ט, ונטמן בהר הזיתים.
[1] עמ' כתוב. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב.
2. מכתב מודפס, הממוען אל אנשי קהילת טריאסטה, ובו בקשה לתרומה עבור קהילת סראייבו. על-פי המכתב, שריפה פגעה ברובע היהודי בעיר, ושרפה שני בתי כנסת, ספרים רבים, ותשמישי קדושה, וכן הותירה כ-200 משפחות במצוקה קשה; קהילות וינה ובודפשט כבר הרימו תרומה עבור אנשי סראייבו, ואנשי טריאסטה מתבקשים גם הם לתרום לטובת קורבנות האסון.
בתחתית המכתב שמות החברים בוועד הסיוע לנפגעי סראייבו, ואישור על אמיתות מצוקתם של יהודי העיר; חתום בדפוס בשמו של רבה הראשי של טריאסטה, רבי סבטו רפאלו מלי (Sabato Raffaele Melli).
המכתב מתוארך בדפוס: ינואר, 1880, ומתוארך בכתב יד בגב: פברואר 1880.
[1] עמוד מודפס. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימן קיפול לאורך. קרעים קלים בשוליים.
1. מכתב שד"רות בכתב ידו ובחתימתו של הראשון לציון רבי חיים דוד חזן (תקנ"א-תרכ"ט) – חתום "Haim David Stein" ו-"הצעיר חיים דוד חזן". בגב: המען בטריאסטה, כתוב בכתב יד.
המכתב ממוען אל אנשי הקהילה היהודית בטריאסטה, מאת שליח הישוב (שד"ר) לאיטליה, צרפת וגרמניה – רבי חיים דוד חזן – ובו פונה השד"ר אל אנשי הקהילה בבקשה להעמיד תרומה לישוב בירושלים.
רבי חיים דוד חזן (תקנא-תרכ"ט; כונה "חד בדרא"), מחבר הספרים נדיב לב – שו"ת על אורח חיים ויורה דעה, תורת הזבח על דיני השחיטה, וספרים נוספים. נולד באיזמיר לאביו רבי יוסף רפאל חזן, מחבר שו"ת חקרי לב. שימש כראש רבני איזמיר; בשנת תרט"ו עלה לארץ ישראל, היה לראש בית דין בירושלים, ושימש כסגנו של החכם באשי, רבי חיים נסים אבולעפיה. בשנת תרי"ט יצא לשליחות מטעם הישוב בחברת חבר רבנים ארת-ישראליים, ונסע עד לווינה, אוסטריה. בשנת תרכ"א נבחר למחליפו של רבי אבולעפיה אשר הלך לעולמו, והיה לראשון לציון ולחכם באשי. רבי חיים דוד חזן היה איש ציבור בולט, ופעל רבות למען היישוב החקלאי בארץ ישראל. נפטר בשנת תרכ"ט, ונטמן בהר הזיתים.
[1] עמ' כתוב. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול לאורך ולרוחב.
2. מכתב מודפס, הממוען אל אנשי קהילת טריאסטה, ובו בקשה לתרומה עבור קהילת סראייבו. על-פי המכתב, שריפה פגעה ברובע היהודי בעיר, ושרפה שני בתי כנסת, ספרים רבים, ותשמישי קדושה, וכן הותירה כ-200 משפחות במצוקה קשה; קהילות וינה ובודפשט כבר הרימו תרומה עבור אנשי סראייבו, ואנשי טריאסטה מתבקשים גם הם לתרום לטובת קורבנות האסון.
בתחתית המכתב שמות החברים בוועד הסיוע לנפגעי סראייבו, ואישור על אמיתות מצוקתם של יהודי העיר; חתום בדפוס בשמו של רבה הראשי של טריאסטה, רבי סבטו רפאלו מלי (Sabato Raffaele Melli).
המכתב מתוארך בדפוס: ינואר, 1880, ומתוארך בכתב יד בגב: פברואר 1880.
[1] עמוד מודפס. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימן קיפול לאורך. קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
יהדות איטליה – כתבי יד, מסמכים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $100
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
שני לוחות מודפסים לתלייה על קיר, [איטליה? המאה ה-18-19?]:
1. דף שיר מודפס, לכבוד סיום כתיבת ספר תורה והכנסתו לבית הכנסת: "אברך את ה' אשר יעצני, וברחמיו וברוב חסדיו עזרני, והחייני וקיימני, ולזמן הזה הגיעני, לכתוב ספר תורת ה' תמימה [...] ולהוליכו ולהביאו בששון ובשמחה בהיכלו [...]".
במרכז הלוח, שיר ארוך, חרוז ושקול; בראש הלוח איור מלאך מכונף (חיתוך עץ) התוקע בכלי נשיפה.
נדפס ללא ציון מקום הדפוס והשנה [המאה ה-18?].
על פי מספור הבתים וקרע משוקם במרכז הדף, נראה כי חסרים 9 בתים (ד-יב) מן השיר.
35.5X25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים במילוי נייר – הדף נקרע לשניים והודבק מחדש, עם פגיעה בטקסט ובאיור. רישומים וסימונים בעט, בפנים ובגב.
2. לוח מודפס עם סדר הדלקת נרות חנוכה: הברכות, "הנרות הללו", ופרק ל' מתהלים. הטקסט נתון במסגרת מעוטרת. מתוארך לשנת [תרי"ז 1857].
44X31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קטן בשוליים.
1. דף שיר מודפס, לכבוד סיום כתיבת ספר תורה והכנסתו לבית הכנסת: "אברך את ה' אשר יעצני, וברחמיו וברוב חסדיו עזרני, והחייני וקיימני, ולזמן הזה הגיעני, לכתוב ספר תורת ה' תמימה [...] ולהוליכו ולהביאו בששון ובשמחה בהיכלו [...]".
במרכז הלוח, שיר ארוך, חרוז ושקול; בראש הלוח איור מלאך מכונף (חיתוך עץ) התוקע בכלי נשיפה.
נדפס ללא ציון מקום הדפוס והשנה [המאה ה-18?].
על פי מספור הבתים וקרע משוקם במרכז הדף, נראה כי חסרים 9 בתים (ד-יב) מן השיר.
35.5X25.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים במילוי נייר – הדף נקרע לשניים והודבק מחדש, עם פגיעה בטקסט ובאיור. רישומים וסימונים בעט, בפנים ובגב.
2. לוח מודפס עם סדר הדלקת נרות חנוכה: הברכות, "הנרות הללו", ופרק ל' מתהלים. הטקסט נתון במסגרת מעוטרת. מתוארך לשנת [תרי"ז 1857].
44X31.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קטן בשוליים.
קטגוריה
יהדות איטליה – כתבי יד, מסמכים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
מחזור חלק שני, תפילות לשלש רגלים, כמנהג פיהם פולין מערהרין ורייסן יצ"ו. זולצבאך, דפוס משלם זלמן בן אהרן [פרנקל], [תצ"ה 1735].
מכתבים כתובים איטלקית שימשו כדפי הביטנה לכריכת הספר. המכתבים מתוארכים לשנת 1793, ומתייחסים לסוחר היהודי אנג'לו ויטה פאנו (Angelo Vitta Fano), סוחר מהעיר Busseto, הסמוכה לפארמה, במחוז מיליה-רומאניה (צפון איטליה). במכתבים כלולים, בין השאר, רשימות מוצרים שרכש הסוחר היהודי פאנו, והסכם להסדרת חוב לחנות מסוימת, עבור המוצרים שרכש בה.
רלב דף. 21 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. ללא כריכה (כרוך עם דפי בטנה מקוריים בכתב-יד).
מכתבים כתובים איטלקית שימשו כדפי הביטנה לכריכת הספר. המכתבים מתוארכים לשנת 1793, ומתייחסים לסוחר היהודי אנג'לו ויטה פאנו (Angelo Vitta Fano), סוחר מהעיר Busseto, הסמוכה לפארמה, במחוז מיליה-רומאניה (צפון איטליה). במכתבים כלולים, בין השאר, רשימות מוצרים שרכש הסוחר היהודי פאנו, והסכם להסדרת חוב לחנות מסוימת, עבור המוצרים שרכש בה.
רלב דף. 21 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. ללא כריכה (כרוך עם דפי בטנה מקוריים בכתב-יד).
קטגוריה
יהדות איטליה – כתבי יד, מסמכים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $100
נמכר ב: $150
כולל עמלת קונה
עיתון הלבנון, "להודיע ולבשר ולהורות כל דבר הנדרש לאיש יהודי לדעת, באשר הוא יהודי וחבר לחברת האדם", יוצא לאור על ידי יחיאל ברי"ל. כרך גליונות, עם מרבית הגליונות מהשנה הרביעית והחמישית. פריז, שבט תרכ"ז [ינואר 1867] עד טבת תרכ"ט [דצמבר 1868].
• שנה רביעית: גליונות 2-24.
• שנה חמישית: גליונות 3-1, 16-6, 23-19, 36-26 ,42-38, 49-44. עם ההוספות (בלבד) לגליונות 17-18.
חסרים דפים 21-28 בגליון מס' 2. חלק מהדפים נכרכו שלא כסדרם.
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. בעקבות הקמתו, נוסד בירושלים עיתון מתחרה: "החבצלת", בעריכת ישראל פרומקין ובדפוס של ישראל ב"ק, שייצג את קולם של החסידים והספרדים בירושלים. התחרות בין שני העיתונים היתה כה עזה, עד ששנה לאחר הקמתם, הביאו הלשנות הדדיות לשלטון הטורקי לסגירתם של שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870, אז המצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל.
כרך גליונות. ספירות דפים רבות. 20.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות מעטות בטקסט. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים וסימונים בכתב-יד. חותמות. ללא כריכה.
• שנה רביעית: גליונות 2-24.
• שנה חמישית: גליונות 3-1, 16-6, 23-19, 36-26 ,42-38, 49-44. עם ההוספות (בלבד) לגליונות 17-18.
חסרים דפים 21-28 בגליון מס' 2. חלק מהדפים נכרכו שלא כסדרם.
"הַלְּבָנוֹן", בעריכתו של יחיאל ברי"ל, היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. העיתון נוסד בירושלים בשנת 1863, בידי יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון, ונחשב לעיתונם של האשכנזים-הפרושים (המתנגדים) בעיר. בעקבות הקמתו, נוסד בירושלים עיתון מתחרה: "החבצלת", בעריכת ישראל פרומקין ובדפוס של ישראל ב"ק, שייצג את קולם של החסידים והספרדים בירושלים. התחרות בין שני העיתונים היתה כה עזה, עד ששנה לאחר הקמתם, הביאו הלשנות הדדיות לשלטון הטורקי לסגירתם של שני העיתונים. ברי"ל חידש את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם ראה אור מסוף שנת 1864 ועד 1870, אז המצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. בהמשך עבר למיינץ וללונדון. עורכו הראשי של העיתון, לאורך כל השנים בהן ראה אור, היה יחיאל ברי"ל.
כרך גליונות. ספירות דפים רבות. 20.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות מעטות בטקסט. מספר דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים וסימונים בכתב-יד. חותמות. ללא כריכה.
קטגוריה
כתבי עת
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $120
נמכר ב: $163
כולל עמלת קונה
"המגיד" – חדשות וקורות הימים, "יגיד ליעקב מהנעשה והנשמע בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד, אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי לתועלתו ולתועלת השפה העבריה", בעריכת אליעזר ליפמאן זילבערמאן. ליק (Lyck), שלושה כרכי גיליונות מלאים:
1. שנה שישית, 1862. גיליונות 20-1, 49-22. 34 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים. כריכה אחורית בלבד.
2. שנה שמינית, 1864. גליונות 4-1, 24-6, 31-27, 43-33, 49-45. חסר דף ראשון של גליון מס' 1. 33.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, בחלקם עם פגיעות בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.
"המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית. הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית [כיום אלק (Ełk) בצפון-מזרח פולין]. מטרת "המגיד" הייתה לפרסם ידיעות הן מהמתרחש בעולם והן מהמתרחש בקרב קהילות ישראל. בנוסף, פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים. בעיתון כתבו מיטב הסופרים והמשכילים היהודים של המאה התשע-עשרה.
1. שנה שישית, 1862. גיליונות 20-1, 49-22. 34 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים. בלאי. קרעים. כריכה אחורית בלבד.
2. שנה שמינית, 1864. גליונות 4-1, 24-6, 31-27, 43-33, 49-45. חסר דף ראשון של גליון מס' 1. 33.5 ס"מ. מצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים, בחלקם עם פגיעות בטקסט. דפים מנותקים. ללא כריכה.
"המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העיתונות העברית. הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית [כיום אלק (Ełk) בצפון-מזרח פולין]. מטרת "המגיד" הייתה לפרסם ידיעות הן מהמתרחש בעולם והן מהמתרחש בקרב קהילות ישראל. בנוסף, פורסמו בו גם שירים ומאמרים מדעיים ופובליציסטיים. בעיתון כתבו מיטב הסופרים והמשכילים היהודים של המאה התשע-עשרה.
קטגוריה
כתבי עת
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
13.12.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
אוסף כרכי גיליונות של כתבי-עת יהודיים בהולנדית, המחצית הראשונה של המאה ה-20. הולנדית.
1. כרך גיליונות השנה הראשונה של השבועון De Joodsche Kroniek, בעריכת הרב יוסטוס טל (שימש כרבו הראשי של מחוז חלדרלנד, של האג ושל אוטרכט). עם המוסף לילדים "Kindercourant". אמסטרדם, גיליונות 2-40 כרוכים יחד (גיליון מס' 1 הושלם בצילום), מרץ-נובמבר, 1912.
[1] כרך גיליונות, גיליונות 2-40 כרוכים יחד (גיליון מס' 1 הושלם בצילום), 14+4 עמ' בגיליון. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים, חלקם משוקמים בנייר דבק.
2. כרך גיליונות השנה הראשונה של השבועון De Geillustreerde Joodsche Post, בעריכת הרב יוסטוס טל. גיליונות 1-40 כרוכים יחד. אמסטרדם, 1921.
[1] כרך גיליונות, גיליונות 1-40 כרוכים יחד (דף השער של גיליון מס' 5 הושלם בצילום).
3. תשעה כרכי גיליונות של כתב-העת "De Vrijdagavond – Joodsch weekblad" [ערב שבת – שבועון יהודי], בעריכת יוסטוס טל, איזאק פרינס ויעקב שמואל דה סילבה רוסה. אמסטרדם, 1924-1932. כל הגיליונות שראו אור.
כתב-העת היהודי המאויר De Vrijdagavond נוסד בידי הרב הראשי יוסטוס טל (Opperrabbijn Justus Tal, 1881-1954) ועו"ד איזאק פרינס (Izak Prins, 1887-1968), אליהם חבר הספרן והמחנך Jacob Samuel da Silva Rosa (1886-1943) אשר היה לעורך בכתב-העת, ובהמשך – לעורכו הראשי. מטרתו, "להציע למעגל הקוראים היהודים מזון "כשר" לנשמה, אשר נרקח בטוב טעם", שיהיה רציני ומעמיק ובו בזמן מהנה לקריאה (גיליון לדוגמה, 11 בינואר, 1924).
השבועון זכה לפופולריות, וקנה לו השפעה בקרב קהל הקוראים היהודי; הוא כלל כתבות מגזין בנושאים מגוונים הקשורים ליהדות ולמסורת ישראל, לתרבות יהודית, לספרות, להיסטוריה ולאמנות יהודית, וככלל, נמנע מעיסוק בפוליטיקה ובענייני דיומא.
כתב העת ראה אור במשך 9 שנים, והפסיק להופיע עקב הקשיים הפיננסיים שגרם המשבר הכלכלי העולמי (כך על-פי הגיליון האחרון (שנה 9, מס' 30), שראה אור ב-21 באוקטובר, 1932).
לקריאה נוספת, ראו: • "De Vrijdagavond as a Mirror of Dutch Jewry in the Interbellum, 1924-1932", מאת Judith Frishman. בתוך: Dutch Jewry in a Cultural Maelstrom, 1880-1940. אמסטרדם, Aksant, 2007.
[9] כרכי גיליונות, כ-30-53 גיליונות בכל כרך (מרבית הכרכים מחולקים לשני חלקים, עם שער ראשי לכל חלק, ותוכן עניינים נפרד); כ-16 עמ' לגיליון. 33.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים (מרביתם זעירים). מספר דפים מנותקים. כריכות מקוריות. פגמים וקרעים בכריכות ובשדרות.
4. שלושה כרכי גיליונות כתב-העת De Joodsche Gids: Veertiendagsch Blad voor de rijpere joodsche Jeugd [המדריך היהודי: דו-שבועון לבני-הנוער היהודים], בהוצאת Menno Hertzberger ו- Maatschappij tot nut der Israëlieten in Nederland[החברה לרווחת היהודים בהולנד]. אמסטרדם, 1928-1931. [כל הגיליונות שראו אור?].
כתב-עת מאויר לבני הנעורים העוסק ביהדות, בתרבות יהודית, באמנות, בהיסטוריה, ועוד. בין הכותבים: הרב יוסטוס טל, הרב הראשי לאמסטרדם אברהם שמשון אונדרוויזר, חוקר המקרא והבלשן יודה ליון פאלאש, ההיסטוריונית קרולינה אייטצ'ה (Eitje), ואחרים.
[3] כרכי גיליונות, כ-17-20 עמ' בגיליון; עטיפות הגיליונות הבודדים לא נכרכו – בכרכים כלולות רק עטיפות הגיליון הראשון של כל שנה. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים. קרעים קלים. דפים אחדים מנותקים. פגמים בכריכות.
14 כרכי גליונות סך הכל. כרכי הגיליונות באוסף לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
1. כרך גיליונות השנה הראשונה של השבועון De Joodsche Kroniek, בעריכת הרב יוסטוס טל (שימש כרבו הראשי של מחוז חלדרלנד, של האג ושל אוטרכט). עם המוסף לילדים "Kindercourant". אמסטרדם, גיליונות 2-40 כרוכים יחד (גיליון מס' 1 הושלם בצילום), מרץ-נובמבר, 1912.
[1] כרך גיליונות, גיליונות 2-40 כרוכים יחד (גיליון מס' 1 הושלם בצילום), 14+4 עמ' בגיליון. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים, חלקם משוקמים בנייר דבק.
2. כרך גיליונות השנה הראשונה של השבועון De Geillustreerde Joodsche Post, בעריכת הרב יוסטוס טל. גיליונות 1-40 כרוכים יחד. אמסטרדם, 1921.
[1] כרך גיליונות, גיליונות 1-40 כרוכים יחד (דף השער של גיליון מס' 5 הושלם בצילום).
3. תשעה כרכי גיליונות של כתב-העת "De Vrijdagavond – Joodsch weekblad" [ערב שבת – שבועון יהודי], בעריכת יוסטוס טל, איזאק פרינס ויעקב שמואל דה סילבה רוסה. אמסטרדם, 1924-1932. כל הגיליונות שראו אור.
כתב-העת היהודי המאויר De Vrijdagavond נוסד בידי הרב הראשי יוסטוס טל (Opperrabbijn Justus Tal, 1881-1954) ועו"ד איזאק פרינס (Izak Prins, 1887-1968), אליהם חבר הספרן והמחנך Jacob Samuel da Silva Rosa (1886-1943) אשר היה לעורך בכתב-העת, ובהמשך – לעורכו הראשי. מטרתו, "להציע למעגל הקוראים היהודים מזון "כשר" לנשמה, אשר נרקח בטוב טעם", שיהיה רציני ומעמיק ובו בזמן מהנה לקריאה (גיליון לדוגמה, 11 בינואר, 1924).
השבועון זכה לפופולריות, וקנה לו השפעה בקרב קהל הקוראים היהודי; הוא כלל כתבות מגזין בנושאים מגוונים הקשורים ליהדות ולמסורת ישראל, לתרבות יהודית, לספרות, להיסטוריה ולאמנות יהודית, וככלל, נמנע מעיסוק בפוליטיקה ובענייני דיומא.
כתב העת ראה אור במשך 9 שנים, והפסיק להופיע עקב הקשיים הפיננסיים שגרם המשבר הכלכלי העולמי (כך על-פי הגיליון האחרון (שנה 9, מס' 30), שראה אור ב-21 באוקטובר, 1932).
לקריאה נוספת, ראו: • "De Vrijdagavond as a Mirror of Dutch Jewry in the Interbellum, 1924-1932", מאת Judith Frishman. בתוך: Dutch Jewry in a Cultural Maelstrom, 1880-1940. אמסטרדם, Aksant, 2007.
[9] כרכי גיליונות, כ-30-53 גיליונות בכל כרך (מרבית הכרכים מחולקים לשני חלקים, עם שער ראשי לכל חלק, ותוכן עניינים נפרד); כ-16 עמ' לגיליון. 33.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים (מרביתם זעירים). מספר דפים מנותקים. כריכות מקוריות. פגמים וקרעים בכריכות ובשדרות.
4. שלושה כרכי גיליונות כתב-העת De Joodsche Gids: Veertiendagsch Blad voor de rijpere joodsche Jeugd [המדריך היהודי: דו-שבועון לבני-הנוער היהודים], בהוצאת Menno Hertzberger ו- Maatschappij tot nut der Israëlieten in Nederland[החברה לרווחת היהודים בהולנד]. אמסטרדם, 1928-1931. [כל הגיליונות שראו אור?].
כתב-עת מאויר לבני הנעורים העוסק ביהדות, בתרבות יהודית, באמנות, בהיסטוריה, ועוד. בין הכותבים: הרב יוסטוס טל, הרב הראשי לאמסטרדם אברהם שמשון אונדרוויזר, חוקר המקרא והבלשן יודה ליון פאלאש, ההיסטוריונית קרולינה אייטצ'ה (Eitje), ואחרים.
[3] כרכי גיליונות, כ-17-20 עמ' בגיליון; עטיפות הגיליונות הבודדים לא נכרכו – בכרכים כלולות רק עטיפות הגיליון הראשון של כל שנה. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים. קרעים קלים. דפים אחדים מנותקים. פגמים בכריכות.
14 כרכי גליונות סך הכל. כרכי הגיליונות באוסף לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
כתבי עת
קָטָלוֹג