פאס / Pass, דרכון מטעם ה-Deutsche Verwaltung im Gebiet des Oberbefehlshabers Ost [המנהל הגרמני באיזור האובר-אוסט]. הונפק בליטא, מרץ 1917. גרמנית ויידיש.
דרכון מודפס בגרמנית וביידיש עם מילוי פרטים בכתב-יד, שהונפק בידי השלטונות הגרמניים באובר-אוסט – שטח כבוש שהיה נתון בשליטת האימפריה הגרמנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בו נכללו: ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס, וכן שטחים מפולין וקורלנד.
הדרכון כולל תצלום של בעלת הדרכון וטביעת-האצבע שלה, וחתום בחותמת הדיו "Verwaltungsgebiet Litauen" [האזור המנהלי ליטא] ובחותמות-דיו נוספות.
[4] דף, 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל.

היהודים תחת שלטון האימפריה הגרמנית בשטחי המזרח
ככלל, בימי מלחמת העולם הראשונה שלט מנגנון הכיבוש הגרמני ב"אזורים המזרחיים" ביד רמה; הצבא הגרמני נטה להפעיל כוח רב כלפי מגוון הקבוצות האתניות אשר בשטחים שכבש במזרח אירופה, וביתר שאת כלפי היהודים המקומיים; כן עסקו הגרמנים בביזת רכוש לצרכים צבאיים ואזרחיים, ובהעסקת עובדי כפייה.

בכל זאת, באזור שכונה בפיהם "אובר-אוסט", תכננו הגרמנים להקים מדינה רב-לאומית אשר לא תישלט בידי קבוצה אתנית אחת ויחידה, ושבמסגרתה תזכה כל קבוצה לאוטונומיה ולזכויות מסוימות.

במסגרת התוכנית הוכרה בשנת 1916 היידיש כשפה רשמית באזור (לצד ליטאית, בלרוסית, ופולנית); כן הותרה ההוראה ביידיש בבתי הספר היהודיים, ונוסד עיתון ביידיש. בנוסף, מועצות מקומיות שבתחומן התגוררו דוברי יידיש נדרשו לשמור לפחות מושב אחד בהן לנציג יהודי. בהמשך המלחמה, עם פרוץ המהפכה ברוסיה, מצב היהודים באזור הורע שוב.

תשע חוברות, עלונים וקונטרסים, אלמנכים ושנתונים, המתעדים את הקהילות היהודיות השונות ברומניה במחצית הראשונה של המאה ה-20:
1. Congresul Comunităților israelite, Focșani 26 și 27 Octombrie 1905 [קונגרס הקהילות היהודיות בפוקשאן, 16-27 באוקטובר 1905]. פוקשאן (רומניה), דפוס Modernă T. Dumitrescu, 1905.
אל ראש החוברת הוצמד דף (מקופל), מודפס מטעם הנהלת הקונגרס (Biuroul Congresului Comunităților israelite), חתום בדפוס ע"י נשיא הקונגרס (S. Zoller) והמזכיר (M. Ungar), עם חתימת ידו של חוקר יהדות רומניה ההיסטוריון והעורך מוזס שוורצפלד, ועם חותמת דיו רשמית.
2. Morala Talmudului, מוסר התלמוד, מאת הרב ד"ר שמואל טויבש (Taubes; מאנשי חכמת ישראל ברומניה, רב בקאראנסבש ובברלאד. בן רבי יצחק אייזיק טויבש, 1837-1920, רבה של ברלאד ובוקרשט). בוקרשט, דפוס Modernă “Cultura”, 1915. חותמות חוג ציוני ברומניה. אינו מופיע בקטלוג הספריה הלאומית או ב-OCLC.
3-4. Comunitatea Evreilor din Bucuresti – Activitatea si gestiunea financiara [הקהילה היהדית בבוקרשט – פעילות וניהול פיננסי], שתי חוברות – הראשונה לשנים 1920-1923 והשנייה לשנים 1923-1924. בוקרשט, [שנות ה-20].
5. Un abuz si o usurpare [התעללות וגזלה], מטעם איגוד הקהילות היהודיות. בוקרשט, 1926.
6. Buletinul Comunitatii Israelite din Galaţi, עלון הקהילה היהודית בגאלאץ (רומניה). שנה ראשונה, גליון מספר 1. גאלאץ, דפוס Bucovina, [נובמבר-דצמבר 1931].
7. Anuarul evreilor din Romania – 5698-1937, שנתון של יהודי רומניה לשנת תרצ"ח, בעריכת ד"ר B. Iosif. בוקרשט, הוצאת Cartea, דפוס Activitatea Grafica, [1937]. תמונות.
8. Almanahul, Tineretului evreu 5699, אלמנך לנוער לשנת תרצ"ט, בעריכת דוד פייביש (David Fabis) ונחום קיצלר (Naum Kitzler). בוקרשט, Copilul Evreu, 1938.
9. Almanahul evreesc pe anul 5704 (1943-1944), אלמנך לשנת תש"ד. בוקרשט, דפוס Curentul, 1943. תמונות ואיורים.
9 חוברות ועלונים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. הפריטים באוסף לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

תשעה כרכים מתוך ה-Еврейская Энциклопедія: свод знаній о еврействѣ и его культурѣ в прошлом и настоящем [אנציקלופדיה יהודית...]. פטרבורג, ברוקהאוס-אפרון, [1908-1913 בקירוב]. רוסית.
האנציקלופדיה היהודית הראשונה בשפה הרוסית, שיצאה לאור ב-16 כרכים בין השנים 1908-1913.
הכרכים הבודדים באוסף שלפנינו: • כרך I (שני עותקים); • כרך II (שני עותקים); • כרך IX • כרך X (שני עותקים) • כרך XII.
ה"יברייסקאיה אנציקלופדיה" בהוצאת ברוקהאוס-אפרון היא מהמפעלים ההיסטוריים היהודיים המרכזיים של ראשית המאה ה-20, והפרסום הראשון מסוגו בשפה הרוסית. היא מכילה ערכים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באישים יהודים מימי התנ"ך ועד העידן המודרני, בתלמוד, בפילוסופיה יהודית, במנהגים יהודיים, בטקסטים יהודיים ועוד, ומבוססת על ה-Jewish Encylopedia (ניו יורק, 1901-1906) האמריקנית, בעריכתו של איזידור זינגר (1859-1939) – אנציקלופדיה יהודית אשר פנתה לקהל הלא-יהודי ושמה לה למטרה, בין השאר, למקם את היהדות על הרצף ההיסטורי של המסורת הדמוקרטית, להדגיש בכך את קרבתם הרוחנית של היהודים לרוח המערב, ועל-ידי כך לסייע במאבק באנטישמיות.
המו"ל הנודע איליה אברמוביץ' אפרון (1847-1917) וקבוצת היסטוריונים יהודים-רוסים בעלי שם, בראשם שמעון דובנוב, יולי גסן, יהודה לייב קצנלסון, אלברט הרכבי ואחרים, שאפו בתחילה להציע לקהל הקוראים הרוסי תרגום איכותי של האנציקלופדיה האמריקנית. אולם, משהחלה מלאכת הכתיבה פנה הפרויקט לכיוון שונה: ה"יברייסקאיה אנציקלופדיה" כיוונה בעיקרה פנימה, אל הציבור היהודי המשכיל, במטרה לטפח בקרבו גאווה יהודית-רוסית ולחזק את המפעל הלאומי היהודי; בכך היוותה האנציקלופדיה חלק מתהליך אשר היה במלוא תנופתו ברוסיה הצארית באותן שנים, שעיקרו יצירת מוסדות תרבותיים יהודיים-רוסיים, ותרבות יהודית חילונית. יחד עם זאת, המשתתפים בכתיבת האנציקלופדיה – אשר מעלה על נס את תרומתם המכרעת של היהדות והיהודים לתרבות ולמדע – ראו בה אמצעי נוסף למאבק באנטישמיות שגאתה ברוסיה לאחר מהפכת 1905.
עיצובם של הכרכים נאה, והם מלווים באיורים רבים בגוף הטקסט, במפות, בתווי מוזיקה, בתמונות, בהדפסים ובלוחות צבעוניים.
לקריאה נוספת, ראו: • The Holocaust & the Exile of Yiddish: A History of the Algemeyne Entsiklopedye, מאת Barry Trachtenberg. ניו ברונסוויק, Rutgers University Press, 2022. פרק המבוא. • "Emancipation: See Anti-Semitism" – The Evreiskaia Entsiklopediia and Jewish Public Culture, , מאת Jeffery Veidlinger. בתוך: Simon Dubnow Institute Yearbook 9, 2010. עמ' 405-426.
9 כרכים בלבד. 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. הכרכים לא נבדקו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף גדול של כ-25 ספרי ביבליוגרפיה ומחקר, בתחומים שונים:
• ספרות ישראל, מאת פרופ' ד"ר משה שטיינשניידער, מתורגם לעברית על ידי ד"ר צבי מאלטער. וורשא, תרנ"ז 1897.
• יידישע פאלקסלידער, געזאמעל, דערקלערט און ארויסגעגעבען, פון נח פירלוצקי. וורשא, תרע"א [1911]. על שירי עם יהודיים. יידיש.
• ידיעות המכון למדעי היהדות, חוברת א'. ירושלים, ניסן תרפ"ה [1925].
• תולדות בקרת המקרא, סדר ראשון, למדעי המקרא, מאת מנחם סולוביטשיק וזלמן רובשוב. ברלין, תרפ"ה [1925].
• ספר מאגנס, קובץ מחקרים מאת אנשי האוניברסיטה העברית. ירושלים, תרצ"ח [1938].
• ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס למלאת לו שבעים שנה, חלק עברי. ניו-יורק, תש"י [1950].
• שמות הספרים העברים, מאת מנחם מענדל זלאטקין, חלק ראשון. שוויץ, תש"י [1950].
• מספרות ישראל באונגאריה, מאת נפתלי בן-מנחם. הוצאת תשבי, ירושלים, תשי"ח [1958].
• אוצר ספרים, חלק שני, מאת מנחם מנדל זלאטקין. ירושלים, תשכ"ה [1965]. הערות, תקונים והוספות לסר אוצר הספרים של יצחק אייזיק בן-יעקב.
• הדפוס העברי בקושטא, מאת אברהם יערי. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשכ"ז 1967.
• בשערי ספר, מאת נפתלי בן מנחם. הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ז [1967].
• בית המדרש, מאת אהרן יעללינעק. הוצאת ספרי ואהרמן, ירושלים, תשכ"ז [1967]. מהדורה שלישית.
• על ספריות וספרנות, מאת שלמה שונמי. הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשכ"ט [1969].
• מפתח המפתחות, ביבליוגרפיה של ביבליוגרפיות כל-ישראליות, מאת שלמה שונמי. הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, תש"ל [1970]. מהדורה מצולמת של מהדורה שניה מורחבת תשכ"ה בתוספת תקונים.
• הגניזה והגניזות, מאת א. מ. הברמן. הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשל"א [1971].
• מפתח המפתחות, ביבליוגרפיה של ביבליוגרפיות כל-ישראליות, תוספת ל"מהדורה שניה מורחבת", מאת שלמה שונמי. ירושלים, תשל"ה [1975].
• מילון למונחי הספרנות, עברי-אנגלי-צרפתי-גרמני. ירושלים, תשל"ו [1975].
• ספרי ירושלים הראשונים, מאת שושנה הלוי. הוצאת מכון בן-צבי, ירושלים, תשל"ו [1976].
• יהודי מצרים ההלניסטית והרומית במאבקם על זכויותיהם. הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, תשל"ט [1979].
• היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, מגירוש ספרד עד תום הריפובליקה הויניציאנית, מאת מאיר בניהו. הוצאת המכון לחקר התפוצות, תל-אביב, תש"מ [1980].
• דור אחד בארץ, איגרות רבי שמואל אבוהב ורבי משה זכות בענייני ארץ-ישראל, שצ"ט-תכ"ו, מאת מאיר בניהו. הוצאת יד הרב נסים, ירושלים תשמ"ח [1988].
• ספר בני מלכים, תולדות הספר העברי במרוקו משנת רע"ז עד שנת תשמ"ט, מאת אליהו רפאל מרציאנו. ירושלים, תשמ"ט [1989].
• תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה, אויגניון, איזנא, ועוד, מאת חיים דובעריש פריעדבערג. [תל-אביב?, שנות ה-80 של המאה ה-20]. דפוס צילום של מהדורת אנטוורפן תרצ"ז.
• תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה, אויגשבורג, אופיבאך, ועוד, מאת חיים דובעריש פריעדבערג. [תל-אביב?, שנות ה-80 של המאה ה-20]. דפוס צילום של מהדורת אנטוורפן תרצ"ה.
• סעודת יתרו, מקורות ומנהגים, מאת מיכל שרף. הוצאת מכון הברמן למחקרי ספרות, [תשנ"ה] 1995. מאמר קצר.
25 ספרים וחוברות. גודל ומצב משתנים. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרי ביבליוגרפיה ומחקר בנושאים שונים ובשפות שונות:
• Bibliographical Survey of Jewish Prague, [חיבור ביבליוגרפי אודות יהדות פראג], מאת Otto Muneles. הוצאת The Jewish State Museum of Prague. פראג, 1952. אנגלית. עם תמונות ואיורים.
• Bibliotheca Judaica Antichristiana, Qua Editi Inediti Judaerum, מאת Joh. Ber. De-rossi. אמשטרדם, 1964. מהדורת צילום של המהדורה שנדפסה בפרמה, 1800. כרך ראשון.
• Les Livres Imprimes A Geneve De 1550 A 1600, מאת Gustave Moeckli. ג'נבה, 1966. איטלקית.
• יודע ספר,Catalog der Hebraica und Judaica aus der L. Rosenthal'schen Bibliothek, בעריכת M. Roest. אמשטרדם, 1966. מהדורת צילום של מהדורת אמשטרדם 1875. גרמנית ועברית. שני כרכים.
• Imprimatur, Ein Jahrbuch fur Bucherfreunde, Neue Folge Band V [ספר שנה לאוהבי ספרים, עם מבחר מאמרים], בעריכת Komrad F. Bauer, Bertold Hack ו-Heinz Sarkowski. פרנקפורט, [1967]. גרמנית. עם איורים רבים.
• Magazin fur Judische Geschichte und Literatur, בעריכת אברהם ברלינר. הוצאת תשבי, ירושלים, תש"ל [1970]. גרמנית. שני חלקים בשני כרכים. מהדורת צילום של מהדורת 1874-1875.
• Etudes Sur La Typographie Genevoise, Du XV Au XIX Siecles, מאת Henri Gaullieur. Nieuwkoop, 1971. מהדורת צילום של מהדורת ג'נבה, 1855.
• Christliche Hebraisten, Nachrichten uber mehr als 400 Gelehrte, מאת מוריץ שטיינשניידר. הילדסהיים, 1973. גרמנית.
• Sammlung Dr. Ernst Hauswedell, [קטלוג מכירה פומבית של אוסף Ernst Hauswedell]. המבורג, 1984. גרמנית. קטלוג גדול בן למעלה מ-1700 פריטים, בהם ספרים עתיקים במבחר נושאים, אוטוגרפים, ועוד.
•An Abecedarium, Illuminated Alphabets From The Court of The Emperor Rudolf II. הוצאת The J. Paul Getty Museum, לוס אנג'לס, 1997. איורים צבעוניים רבים.
10 ספרים ב-12 כרכים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.