מכירה מקוונת 43 - חלק א' - יודאיקה: ספרים, כתבי יד, מכתבים, חפצים
- (-) Remove and filter and
- (-) Remove book filter book
- ספרי (38) Apply ספרי filter
- print (32) Apply print filter
- ספרים (30) Apply ספרים filter
- עם (30) Apply עם filter
- with (30) Apply with filter
- ביבליוגרפיה (17) Apply ביבליוגרפיה filter
- מחקר (17) Apply מחקר filter
- יהודית (17) Apply יהודית filter
- וקטלוגים (17) Apply וקטלוגים filter
- היסטוריה (17) Apply היסטוריה filter
- ביבליוגרפיה, (17) Apply ביבליוגרפיה, filter
- ואמנות (17) Apply ואמנות filter
- art (17) Apply art filter
- bibbliographi (17) Apply bibbliographi filter
- bibbliography, (17) Apply bibbliography, filter
- catalog (17) Apply catalog filter
- histori (17) Apply histori filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- refer (17) Apply refer filter
- וזיטומיר (16) Apply וזיטומיר filter
- גם (16) Apply גם filter
- דפוסי (16) Apply דפוסי filter
- ודפוסי (16) Apply ודפוסי filter
- וז (16) Apply וז filter
- כולל (16) Apply כולל filter
- וציורים (16) Apply וציורים filter
- יטומיר (16) Apply יטומיר filter
- סלאוויטא (16) Apply סלאוויטא filter
- פולין (16) Apply פולין filter
- קבלה (16) Apply קבלה filter
- במדור (16) Apply במדור filter
- במדור: (16) Apply במדור: filter
- קבלה) (16) Apply קבלה) filter
- (ראה (16) Apply (ראה filter
- וז'יטומיר, (16) Apply וז'יטומיר, filter
- (includ (16) Apply (includ filter
- engrav (16) Apply engrav filter
- engravings) (16) Apply engravings) filter
- in (16) Apply in filter
- includ (16) Apply includ filter
- paint (16) Apply paint filter
- photograph (16) Apply photograph filter
- poland (16) Apply poland filter
- prints, (16) Apply prints, filter
- russian (16) Apply russian filter
- slavita (16) Apply slavita filter
- zhitomir (16) Apply zhitomir filter
- zhitomir, (16) Apply zhitomir, filter
סט שלם של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.
מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.
חמישה כרכים. כרך ראשון – לבוש התכלת. כרך שני – לבוש החור. כרך שלישי – עטרת זהב. כרך רביעי – לבוש הבוץ וארגמן. כרך חמישי – לבוש עיר שושן. מספור דפים משובש ומשתנה. 40 ס"מ בקירוב (כרך חמישי – 33 ס"מ). נייר כחלחל בחלקו. ארבעת הכרכים הראשונים במצב כללי טוב. כרך חמישי במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. קרע חסר בדף השער של כרך ראשון, שלישי ורביעי, ללא פגיעה בטקסט (עם הדבקות נייר). סימני עש. רישומים בדפים בודדים. הדבקות נייר בשולי חלק מדפי השער. בכרך החמישי קרעים חסרים בשולי מספר דפים (ללא פגיעה בטקסט), וסימני עש (סימני עש קשים בדפים אחרונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים ברצועות נייר דבק). חותמות. רישום בשולי השער של הכרך החמישי. כריכות חדשות (אחידות).
חתימה בדף השער: "הצעיר אברהם ן' נאים הי"ו ס"ט". רישום נוסף: "הקדישה האשה מ' מסעודא זרבייא לעלוי נשמת בעלה ה"ר ראובן ב"ר שלמה ובנו נ"ע...".
[2], ו, צג, נא, מ, לט-נח דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש קלים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי שני הדפים האחרונים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה, עם פגמים.
שני ספרים על משניות מסכת קינים:
• ספר בית הלוי ותורת הבית, פירושים וחידושים על מסכת קינים, מאת רבי משה אלעזר בן רבי שמואל זנוויל הלוי. אוסטרהא, ללא שם המדפיס, תקע"ח [1818]. מהדורה שניה.
[2] עמ', יח, [4] דף. 21 ס"מ. נדפס על נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות באחדים מן הדפים. במרכז דף השער קרעים חסרים קטנים והדף קצוץ בשוליו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
• ספר פירוש הרא"ש ור"ע מברטנורה על מסכת קינין, עם חידושי "דוד הלוי" מאת רבי דוד ב"ר יהודה ליב הלוי, מגיד בקהילת דובנא. ווארשא, דפוס אביגדור ב"ר יואל לבנזון, תר"ה 1845. מהדורה יחידה.
[1], ב-טז דף. כ-21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כריכה חדשה.
סגולת הלימוד במסכת קינים
הלימוד במסכת קינים העוסקת בדיני קרבנות היולדת, ידוע כסגולה לחשוכי בנים ולפקידתם בזרע של קיימא. במליצות שבסיום הקדמת המחבר לספר בית הלוי, נראה כי הוא רומז על הוצאת ספרו בשל כך: "ובכן כפי פרושות לשמים... תשוב תחייני ומתהומות הארץ תשוב תעלני ולחיים ולשלום לששון ולשמחה תבשרני... אך בטוב לב תשמחני ובשורות טובות תבשריני, ובצל כנפיך תסתירני ואזכה להשאיר אחרי ברכה, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה...".
הלימוד במסכת קינים הוא גם סגולה להצלה מפורענות ולישועות בעת צרה, כמו שמבואר בהקדמת הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר לספר "קן מפורשת" (נדפס עם ספר נחלת צבי על מסכת יבמות, אותם הדפיס מתורת בנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען – שנפטר על פניו בגיל צעיר, וללא ילדים), ועל פי דברי המדרש הוא כותב: "...ועד כמה יש כח בלימוד קינים בעת צרה, להציל מפורענות, וכשחטא לכפר עונותיו, באשר מזכיר את החיבה הגדולה של ישראל להשם יתרומם", ראה שם עוד את הבטחתו ללומדי מסכת קינים עם פירושיה (נחלת צבי, לבוב, תרל"ג).
1. ספר מים יחזקאל, על פרשיות התורה, כולל פירוש על הגדה של פסח, מאת רבי יחזקאל בן אברהם קצנלנבוגן – חלק ראשון. פאריצק, דפוס שלמה בן אברהם מלויצק, אלימלך בן יעקב מלויצק ואברהם בן יצחק מקארעץ, [תקמ"ו 1786]. חלק שני לא נדפס. חתימה לא מזוהה והגהות קצרות במספר דפים.
2. ספר שבט מיהודה, חידושים על הש"ס ועל שולחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב בן משה גולדנציל. זאלקווא, דפוס גרשון סג"ל ליטעריס, [תקס"ב 1802]. לח דף (ללא יח דף בסוף הספר: ספר פני משה וספר הלכה למשה).
רישומי בעלות וחתימות בדף השער: "קניתיו מהוני הק' ישראל בהמופלג מו"ה שלמה ז"ל"; "אהרן ב"ר מאיר...".
3. בית לחם יהודא [יהודה], על שו"ע יורה דעה (עטרת צבי), מאת רבי צבי הירש מווילנא. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ד 1804].
4. מנחת יעקב, "וזאת תורת החטאת והמנחה והשלמים", פירוש על הרמ"א מאת רבי יעקב בן יוסף ריישר. פולנאה, (דפוס יוסף הכהן), [תקס"ב, (למעשה: תקס"ד 1804)]. שני חלקים בכרך אחד (שער נפרד לכל חלק). הסכמות: רבי אברהם דוב אווערבך; רבי בצלאל ב"ר מאיר מרגליות מאוסטרהא; ורבי צבי הירש ב"ר נפתלי ממירעפאלי.
5. ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבינו יצחק הלוי מדורא. "נדפס פה ק"ק זאסלב בעיר מיידן", דפוס אליעזר בן יעקב דובלינקער ודוד בן משה מזאסלב, [תקס"ז 1807].
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
1. ספר הר אדני, זוהר על מגילת רות המיוחס לרשב"י. "פולנאי בעיר חדש", דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקנ"א 1791].
2. ספר מדרש שוחר טוב, והוא מדרש שמואל רבתא עם מדרש משלי רבתא, עם פירוש מלוקט בידי רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, [תק"ס 1800]. חתימה (מחוקה בחלקה) בדף השער: "הק' יעקב ישראל וואלד".
3. ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].
עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים. חתימה בדף השער: "הק' הרש ---".
4. ספר מעשה רוקח, על חיבור המשניות, ועל רמזים במשנה ובתורת הסוד, מאת רבי אלעזר בן שמואל שמעלקא רוקח. מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, [תקע"ז 1817]. רישומים בדף השער, ביניהם: "שייך להסופר כמ"ה דוב בער".
5. ספר הגן ודרך משה, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ר אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. בשער: "כ"ש בדיהרנפורט". הסכמת האדמו"ר רבי משה מזוויהל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, האדמו"ר הראשון מזוויהל).
5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
הסכמת רבי לוי יצחק חסרה בחלקה עם קרעים והדבקת נייר. בחלק החסר שבהסכמה, נדפס כי ההסכמה ניתנה אל "הרב מחזיק הדפוס דק"ק סלאוויטא... שרוצה להעלות על משבח הדפוס שלו ספרי האלפסים". כמו כן, בהסכמה שנדפסה בתחילת הכרך השני (שאינו לפנינו), מאת רבי יהודה ליבוש אויערבאך אב"ד ווישנוויץ, נכתב בפירוש שם המדפיס: "הרב הה"ג חסידא ופרישא ק"ש מה"ו משה נ"י האב"ד מק"ק סלאוויטא", וזאת על אף שבשערים נדפסו שמות מדפיסים אחרים (שכנראה היו מנהלי בית הדפוס או שותפיו של רבי משה שפירא, ועל שמם נרשם רשיון ההדפסה – ראה קטלוג "קדם", מכירה 65, עמ' 86).
הגהות אחדות בכתב יד.
[2], נב, א-יד, יג-יד, א-ק (דפים ט-י כרוכים פעמיים), א-מו דף. 33 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים (בעיקר בדפים הראשונים של הכרך), עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים וסימונים בדיו בדף השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
הגאון רבי יחזקאל פיוויל (תקט"ו-תקצ"ו, אוצר הרבנים 9092), מרואי פני הגר"א ומגדולי דורו, מגיד מישרים דק"ק דרעטשין ובסוף ימיו "מגיד" בעיר ווילנא. מחבר הספר "תולדת אדם" על הגאון רבי זלמן מווילנא. אחי הגאון רבי חיים מוואלוז'ין.
כרוך עם: ספר מעשה תורה, ביאור תרי"ג מצות דאורייתא ושבע מצות דרבנן על פי תר"כ אותיות שבעשרת הדברות, וחלק שני כתר תורה, ביאור המספרים הנמצאים בש"ס ובמדרשים. ווילנא, [ת"ר] 1839.
שני ספרים בכרך אחד. ספר מוסר השכל: 119 עמ'. ספר מעשה תורה: 108 עמ'. מצב משתנה. מרבית הדפים בספר הראשון במצב טוב. ספר שני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים רבים בדף השער של הספר הראשון. קרעים חסרים במספר דפים בספר השני, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות בספר השני. כריכה ישנה, בלויה.
1. חלק ראשון, על סדר זרעים, נשים, קדשים וטהרות. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרכ"ב 1862.
חלק א': קטז דף. חסר [1] דף עם המפתחות. ללא חלק ב' על סדר מועד, שנדפס יחד עמו.
2. חלק שלישי, פסקי הלכות על מסכת בבא קמא. ירושלים, דפוס חיים הירשענזאהן, תרמ"ז 1887.
[2], מ דף. עותק חסר, ללא פסקי הדינים על מסכתות בבא מציעא ובבא בתרא (במקור: [2], מ; נג; לו דף).
3. חלק רביעי, פסקי הלכות על מסכתות סנהדרין ועבודה זרה. ירושלים, דפוס חיים הירשענזאהן, תר"נ 1890. בעמוד האחרון, תמונת "הבית אשר בנה שלמה אבן שלמה מסע נבנה".
[2], מ דף.
35-37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בחלק הראשון. בשער החלק השליש כתמי דיו, וקרעים חסרים בשוליים, משוקמים בהשלמת נייר. בשער חלק רביעי, כתמים, חותמת דיו, וקרע ארוך, משוקם בהדבקת נייר דבק בגב הדף. חיתוך דפים לא אחיד בחלק הרביעי. כריכות חדשות (אינן אחידות).
המחבר, רבי יהודה ליב שניאורי [שניאור] (נפטר בתחילת תקפ"ו), בעל הוראה מובהק, אחיו ותלמידו הגדול של בעל התניא, כיהן כמו"צ וכמגיד מישרים בעיר יאנאוויטש. נודע בכינויו "מהרי"ל". אחיו הגדול בעל התניא מינה אותו לכותב מאמריו והיה משלם לו על כך. על כתיבותיו סמך אחיו הגדול יותר מאשר על כל ה"כותבים" האחרים, בהיותן נאמנות למקור בלי תוספת, מגרעת ופרשנות. על פי כתביו נדפס הספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי בעל התניא על חומשים בראשית ושמות. בחיי בעל התניא היה אחיו מהרי"ל יד ימינו ואיש סודו. מהרי"ל היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו הגדול בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות נכד אחיו בעל ה"צמח צדק", מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל מהרי"ל מאחיו, בהם פסקי הלכה שכתב בעל התניא בצעירותו ב"שולחן ערוך" וחזר בהם בזקנותו. לאחר פטירת אחיו, התמסר מהרי"ל לעריכת ה"שלחן ערוך" הרב והגהתו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
[1], לו, לט-מט דף. חסרים דפים לז-לח. 22 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי קל. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים בכתב-יד. חותמות גדולות בדפי המגן. כריכה חדשה.
חלק ראשון, עם דרושים על ספרים בראשית-ויקרא והפטרות, חלק שני, עם ליקוטי אגרות, הקדמות, ביאורים ושו"ת, חלק שלישי על ספר במדבר וחג השבועות, וחלק רביעי על ספר דברים ודרושים על המועדים.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), גדול תלמידיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מגיל י"ז שנים לא מש מאהלו של רבו, והיה לאיש סודו וליד ימינו. ברוב שנות הנהגת רבו היה ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שנהרו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ויחד חברו אגרות בענייני עבודת ה' לחסידים.
כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בליאדי בשנת תקס"ב, העתיק גם רבי אהרן את מקום מגוריו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. בשנת תקס"ט לערך חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי מסיבות שונות, וכן חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, ומפני כך עקר את דירתו מליאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, והתבטא: "נקרו עין מראשי".
לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בין רבי אהרן לבין האדמו"ר האמצעי על מהותה של חסידות חב"ד ותורתו של האדמו"ר הזקן, פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' ע"פ דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו על ידי שני הצדדים, בהם הראה כל אחד פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, ובראשם רבי אברהם שיינעס חתנו של האדמו"ר הזקן ור' משה וילנקר.
בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בשנת תקפ"א הדפיס את חיבורו השני, ספר "שערי עבודה", ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו "שערי עבודה" הוא מתפלמס באריכות עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובות הלכתיות שהשיב לשואליו בעומק העיון.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים: חלק ראשון (בראשית-ויקרא): [2], צג, [1]; עו; נו דף. חלק שני (לקוטים שונים): [1], לה, [2], מה-קו דף. חלק שלישי (במדבר): [2], כט, כט-לא, לג-עו דף. חלק רביעי (דברים): [2], סב; יח, [4] דף.
24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. חותמות בחלק מהכרכים. סימני עש קלים בחלק הרביעי. כריכות עור חדשות, אחידות.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ג הרה"ח ר' חיים שלום הלוי סגל (תרע"ח-תשמ"ג) בירושלים, במענה למכתב תנחומים ששלח לרבי על פטירת אמו הרבנית חנה שניאורסון (כ"ח טבת תר"מ – שבת תשובה בעת עלות המנחה, ו' תשרי תשכ"ה). במכתבו מביע הרבי את תודתו על דברי התנחומים, ומברכו בסיום בברכה לרגל חג הסוכות: "בברכה לבשורות טובות ולחג שמח".
הרבנית חנה שניאורסון (תר"מ-תשכ"ה, 1880-1964), אמו של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. בתם של רבה של ניקולייב שבאוקראינה, רבי מאיר שלמה וזוגתו הרבנית רחל ינובסקי (בת הרב יצחק פושניץ, רבה של העיירה דוברינקה הסמוכה לניקולייב). אשת-חבר לאביו של הרבי – רבי לוי יצחק שניאורסון. פעלה לצדו במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי, תחילה במקום רבנותו בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרו), ולאחר מכן גלתה עמו לכפר צ'אילי בקזחסטן, אליו גורש בעקבות פעילותו לשימור גחלת היהדות. בתקופה זו הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב, ומאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. מכתביו אלו נדפסו סדרת ספריו "ליקוטי לוי יצחק" על הזהר. רבי לוי יצחק נפטר באלמא-אטא שבקזחסטן בשנת תש"ד.
בשנת תש"ו עברה הרבנית חנה את הגבול מרוסיה לפולין, ומשם נדדה עד שהגיעה לפריז באדר תש"ז. כשקיבל בנה הרבי, שכבר התגורר בברוקלין, את הידיעה שאמו הצליחה להגיע לפריז, עלה על מטוס כדי להיפגש עם אמו לאחר עשרים שנה בהן הפריד ביניהם מסך הברזל. בפריז התעכב הרבי שלושה חודשים כדי לסדר את כל האישורים הדרושים לצורך הגירתה לארה"ב, ובחודש סיון הפליג עמה באנייה לארה"ב.
לאחר הגעתה קבעה הרבנית חנה את מקום מגוריה בסמוך למקום מגורי בנה ובקרבת מקום לבנין 770, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ניו יורק, ברחוב פרזידנט פינת רחוב קינגסטון, בנין מספר 1418. כשלוש שנים לאחר בואם הסתלק האדמו"ר הריי"ץ ורבי מנחם מענדל שניאורסון עלה על כסאו.
הייתה מעורה היטב בחיי החסידים ובפעילויות השונות של חסידות חב"ד, ושימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית. את זיכרונותיה פרסמה בהמשכים בביטאון נשי חב"ד העולמי "די אידישע היים", בשנת תשכ"ד. בשנת תשמ"ג נדפס הספר "אם בישראל", על אישיותה המיוחדת ועל תולדות חייה.
הסתלקה ביום שבת קודש, ו' תשרי תשכ"ה ומנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לציון האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית חנה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתם דיו בשוליים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' דוד פרקוביץ בלונדון: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
הגה"ח ר' דוד ב"ר אברהם ישעיהו פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים. מחשובי חסידי האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לאחר הסתלקות רבו התקרב אל האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ. נודע כבעל שמועה וכבעל מנגן. התגורר מספר שנים בלונדון, שם זכה לשמש את רבי יהודה לייב אשלג בעל ה"סולם". בשנות השואה סייע (יחד עם רבו האדמו"ר ממודז'יץ ובשיתוף פעולה עם האדמו"ר הריי"ץ) בהצלתם של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואחיו הרב מרדכי רוקח מבילגוריי. עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"רי חב"ד; היה ממתפללי בית המדרש ובית כנסת חב"ד בשכונת "בית ישראל" בירושלים, ונהג להשתתף בשיעורי חסידות ובהתוועדויות.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.