ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו יורק, י"א ניסן תשמ"ב 1982. "שמונים שנה לכ"ק אדמו"ר שליט"א".
מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה קסד) שנדפסה לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי מליובאוויטש – י"א ניסן תשמ"ב. בסופה נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו ופקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא. הספר חולק על ידי הרבי למשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב, בצרוף דולר לצדקה – לפנינו עותק של ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף. רישום מאת המקבל: "לה' כל הארץ ומלואה, גאלדא חי' דויטש, מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".
לקראת סיום ההתוועדות, שארכה כחמש שעות, אמר הרבי: "והנה, היות שיש צורך למהר ולזרז עוד יותר את ביאת משיח צדקנו – הועלתה הצעה נוספת: להדפיס את כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל – בכרך אחד... להדפיס צילומים מכל 'דפי השער' של כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל... ולכן, כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו... הרי הדרך לביטוי הכרת-תודה על ענין זה היא, ע"י חלוקת ספר התניא הנ"ל.... לכל אחד ואחת מהנמצאים כאן". הרבי הוסיף והתבטא: "והוא העיקר: ללמוד בספר התניא בריבוי כל כך עד שהספר יתבלה מרוב שימוש, ויצטרכו להדפיס ספרים חדשים" ("תורת מנחם" תשמ"ב, חלק ג', עמ' 1244-1245).

מעמד החלוקה
בקובץ לחיזוק ההתקשרות - כט (עמ' 13-15) מתואר מעמד חלוקת ספר התניא שלפנינו:
"י"א ניסן 'שמונים שנה' היה אחד מהאירועים הגדולים שהיו בתולדות ליובאוויטש. ביום י"א תשמ"ב גדשו את 770 המוני אורחים מכל רחבי תבל. כבר משעות אחה"צ המוקדמות החלו לתפוס מקומות להתוועדות, ולערך מהשעה שש בערב כבר הי' קשה למצוא מקום טוב. מחמת ריבוי האורחים המצופים, תוכנן שיעשו אוהל מחוץ ל-770 ואלו שלא יוכלו להיכנס, יצפו שם בהתוועדות במסך וידאו ענק. אך לפועל, מחמת הקור והרוח פירקו את כל היתדות שבנו, והרעיון נגנז.
התוועדות זו זכורה כאחת ההתוועדות עם ריבוי משתתפים הגדול ביותר. הרבי ישב קרוב לעמוד שלכיוון ארון הקודש [בדרך כלל יושב בצד העמוד לכיוון מערב]. בהתוועדות השתתפו רבנים מכובדים, ואנשי ציבור נבחרים.
בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר, שכעת יחלק תניא לכל אחד מהמשתתפים, כאות הוקרה על כך שהגיעו הנה. הרבי ציין שהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: 'לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו''.
קודם החלוקה הודיע כ"ק אדמו"ר אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו. אח"כ אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: 'כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך 'כי לא בחפזון תצאון', ולא נורא אם יקח כמה דקות', ואמר כ"ק אדמו"ר שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן. כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע ג"כ הנשים חייבות בלימוד החסידות. אח"כ חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.
לפועל החל לחלק כ"ק אדמו"ר כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב כ"ק אדמו"ר, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.
במהלך החלוקה, כ"ק אדמו"ר עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו"א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת הי' אפשר לראות על פני כ"ק אדמו"ר כמין שביעות רצון... היו כאלו שכ"ק אדמו"ר חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים...
כ"ק אדמו"ר הורה בידו הק' להגברת השירה בשירים 'כי אלוקים יושיע ציון' ו'מי לי בשמים וגו''. עברו שני שוטרים, וביניהם גוי, ואח"כ חייך כ"ק אדמו"ר לריל"ג ואמר לו משהו ע"ז שעבר גוי בתור לקבל בתניא כמו כולם.
כ"ק אדמו"ר התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש. לאחרי שנגמר התור, קם כ"ק אדמו"ר ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר 'כי בשמחה תצאו', כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו... לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח...
לאחר החלוקה, שאלו את כ"ק אדמו"ר מה לעשות [עם] התניא'ס שנשארו (כ-3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך 'י"א ניסן' שבדף השער, ואכן שינו זאת ל'י"ג ניסן'".

[5], שלד, [3] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. שפשופים קלים בכריכה. שדרה מנותקת ופגומה.

מכתב "כללי-פרטי" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, טו"ב [י"ז] כסלו תשכ"ט [1968].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת בכתב ידו.
מכתב "כללי-פרטי" (מכתב שנשלח למספר אנשים בנוסח זהה), כנראה אל המחנך ר' אבא לוין מכפר חב"ד, לרגל יום הנישואים הארבעים של הרבי מליובאוויטש עם בת האדמו"ר הריי"ץ הרבנית חיה מושקא, י"ד כסלו תרפ"ט-תשכ"ט; ולרגל ימי הגאולה של האדמו"ר האמצעי, יו"ד כסלו, ויום הגאולה של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, י"ט כסלו.
בפתח המכתב מוסר הרבי את תודתו על מכתבי הברכות שקיבל "בקשר לתקופת הארבעים שנה" (לנישואיו עם הרבנית חיה מושקא, "היום שקישר אותי עם החסידים"), וממשיך ומזרז בענין תלמוד תורה ומעשה צדקה, "ובפרט שהימים – בין ימי הגאולה של אדמו"ר האמצעי – יו"ד כסלו – ושל אדמו"ר הזקן – י"ט כסלו – שגאולת שניהם הייתה (ושייכת) לקריאת (ותוכן) הכתוב: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, וביארו חז"ל פירושו: אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין או"ה [אומות העולם]".
את מכתבו מסיים הרבי: "בברכת חג הגאולה", ומוסיף בכתב יד קדשו: "ולבשו"ט תכה"י [לבשורות טובות תמיד כל הימים]".

המחנך ר' אבא לוין (סמרגון תרע"א – כפר חב"ד תשנ"א), יצא מרוסיה ב"יציאת רוסיה" תש"ז, שהה זמן מה במחנה העקורים שטייר (Steyr) שבאוסטריה, ומשם הגיע לפריז בה עסק בתחום החינוך. בשנת תש"ט בערך עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר חב"ד. התמסר לענייני הפצת המעיינות, מסר שיעורי תורה בבתי הכנסת, והמשיך לעסוק בתחום החינוך. בין היתר, כיהן כמפקח הכללי של התלמוד תורה בכפר חב"ד.
בשולי המכתב הפניות ומראי מקומות לנושאים ולרעיונות המובאים במכתב.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, יו"ד כסלו תשט"ו [1954].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל "האברך" שלמה נח קרול בבני ברק, "במה שכותב שמכמה סיבות יש קס"ד שלא תהי' חתונתם בחדש כסלו".
הרבי כותב: "לדעתי אינו נכון כלל, וכדאי להשתדל כפי האפשרי שתהי' החתונה בחדש גאולתנו ופדות נפשנו, ירחא תליתאי מתחלת שנה"; וממשיך ומתייחס לאופן עריכת החתונה ולריבוי המוזמנים וההוצאות: "לדעתי אין כדאי הדבר. וכבר ידוע פסק הרמב"ם... אשר הדרך המיצוע הוא הדרך הישר והנכון, והוא מובן עפ"י ביאור החסידות, אשר דוקא קו האמצעי הוא בריח התיכון ועולה למעלה מעלה". הרבי מסיים את מכתבו בברכה לבשורות טובות.

הגה"ח ר' שלמה נח קרול (תרפ"ח-תשנ"ט), רבו של מושב חמד וראש ישיבת "חמדת שמואל". בן הגה"ח ר' מרדכי שמואל קרול (תרנ"ט-תש"ה), רב המושב כפר חסידים, וחתן הגה"ח ר' יעקב לנדא (תרנ"ג-תשמ"ו), רבה של בני ברק. היה ממקימי ארגון ה"פעילים" ("יד לאחים"), יחד עם ידידו הרב שלום דובער ליפשיץ.
המכתב נדפס באגה"ק של הרבי מליובאוויטש, כרך י, אגרת ג'צב.
אגרת דואר אוויר. 30.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. בלאי קל.