קונטרס קטן מעניני הבחירה, "אשר הועתק מגוף כתיבת יד קדשו... מהו' דוב בער... אשר היה נדפס בעיר שקלאב והראשונים כבר אזדו[!] ואינם בנמצא... ע"כ הדפסנוהו שנית בניר יפח[!]... לפר"ט ובחרת בחיים [תע"ח!]. [זאלקווא?, תקפ"ו או תקצ"א].
בכותרות הדפים נקרא "שער הבחירה". נדפס לראשונה בספר "שער התשובה והתפלה", חלק א (שקלוב תקע"ז); ונדפס אז גם בקונטרס בפני עצמו.
[1], ב-ח, [1] דף. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכת עור חדשה (על השדרה נדפסה דפוסת לא נכונה – קניגסברג, תר"י).
הדפוסת נרשמה ע"פ ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשל"ו), עמ' 191 (הקונטרס נדפס במקור יחד עם "קונטרס ההתפעלות", שנדפס בעיר זאלקווא, בשנת תקפ"ו או תקצ"א). וראה גם: ספר "שערי תשובה" (ברוקלין, תשמ"ה), רשימת הדפוסים, "קונטרס קטן מעניני בחירה – שער הבחירה", אות ב', עמ' 456; ספר "מאמרי אדמו"ר האמצעי – קונטרסים" (ברוקלין, תשס"ח), עמ' קפט, הערה 6.

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי

כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.

לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.

בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:

א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).

ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).

ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).

ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).

ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).

ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).

ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).

י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).

לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

ספר תורת חיים על חומש בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ו 1866. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה של חלק שני.
חלק ראשון: פרשיות בראשית – חיי שרה. חלק שני: פרשיות תולדות – ויחי. שני שערים לחלק ראשון (שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה); שער נפרד לחלק שני.
העותק של הרב מרדכי דובער סלונים מחברון (נכד המחבר). בשער השני של חלק ראשון חתימות בעלות: "מרדכי דובער סלאנים". רישומי בעלות בדף המגן הקדמי: "זה הספר שייך להרב החסיד המפורסם כ"ש מו"ה דובער סלאנים ממונה מכולל חב"ד ה"ו ואוה למושב לו פעה"ק חברון תובב"א"; "זה הספר תורת חיים שייך לה"ר המופלג שלשלת היוחסין כק"שת מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים"; "זה הספר תורת חיים שייך להרב הגביר המופלג ומפורסם לשבח, שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים נכד אדמו"ר המחבר מצד אימי'[ה] והוא דור חמישי לה"ר בעה"ח ספר מהרש"א על הש"ס, נאום הכותב לכבוד התורה ולומדיה, שניאור זלמן סלאנים בן לא"א המופ' מו"ה מרדכי דובער נ"י סלאנים".

חלק ראשון: [2], קמא דף; חלק שני: [1], קח דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש בשוליים של מספר דפים ראשונים ואחרונים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

הרב מרדכי דובער סלונים נולד בליובאוויטש בשנת ת"ר לאביו הרב יעקב (כולי) סלונים ולאמו הרבנית מנוחה רחל בת האדמו"ר האמצעי ונכדת האדמו"ר הזקן בעל התניא. מצד אביו ר' יעקב, היה דור עשירי למהרש"א [ראה ספר תולדות משפחת הרב מלאדי, עמ' 37-39]. מסופר אודותיו שקלסתר פניו היה דומה לזה של סבו האדמו"ר האמצעי. בשנת תר"ד-תר"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל. כיהן כמנהל "כולל חב"ד" בארץ לאחר פטירת אחיו לוי יצחק, והיה מעמודי התווך של קהילת חב"ד בחברון. "היה שקדן בלמודי התורה והמצות, איש חמודות, יקר רוח, תמים-דרך, טהר-לב, חרד על דבר ד', בעל מדות תרומיות. דבורו, מהלכו ויחסו אל אנשים ברוך ובנימוס היו, רחים רבנן" (תולדות משפחת הרב מלאדי, 78, עמ' 71).
נסע מספר פעמים לליובאוויטש, בתחילה בשנת תר"מ אל האדמו"ר המהר"ש, ולאחר מכן בשנים תרמ"ה ותרנ"א אל בנו האדמו"ר הרש"ב. הרש"ב היה מכנה אותו במכתביו "חתני", ובביקוריו בליובאוויטש היה יושב עמו במשך שעות ומאזין לסיפוריו על אבותיו וזקניו אדמו"רי חב"ד, אותם שמע הרמ"ד סלונים מאמו הרבנית מנוחה רחל. נפטר בה' טבת תרע"ו ומנוחתו כבוד בעיר חברון, על יד ציון אמו הרבנית מנוחה רחל.

ספר "תורת חיים"
בחיבור שלפנינו מסביר האדמו"ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו, האדמו"ר הזקן, על פרשיות השבוע. מאמר שבספר "תורה אור" נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור שלפנינו על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו"ר הזקן, מתבאר ביסודיות בספר "תורת חיים", עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו.
בכתיבת החיבור ובהדפסתו עסק האדמו"ר האמצעי בשנים תקפ"ד-תקפ"ו, והוא אשר העניק לו את השם "תורת חיים". בדעתו היה להדפיס את החיבור על כל החמישה חומשי תורה (בהקדמת בנו רבי מנחם נחום למהדורה זו מסופר שכתב היד המקורי אכן הכיל ביאורים על כל החומש), אך הדבר לא עלה בידו והוא הספיק להביא לדפוס רק חלק קטן מהדרושים על חומש בראשית.
בשנת תקפ"ו נדפס בקאפוסט חציו הראשון של חומש בראשית, על פרשיות בראשית-חיי שרה. בשנת תרכ"ו התעורר רבי מנחם נחום, בן האדמו"ר האמצעי, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, על פרשיות תולדות–ויחי (אז נדפס שוב גם החלק הראשון של החיבור, על פרשיות בראשית-חיי שרה). בשנת תש"ז בשנחאי, הדפיס האדמו"ר מליובאוויטש בהוראת חמיו האדמו"ר הריי"ץ לראשונה את המאמרים על ספר שמות, מצילום כתב יד המעתיק ר' שמואל סופר.
בהקדמה המעניינת לספר, מספר בן האדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום, על ההבדלים בין מאמרי זקנו בעל התניא למאמרי אביו האדמו"ר האמצעי. בהמשך ההקדמה הוא מתאר את הסתלקותו המופלאה של אביו תוך כדי אמירת מאמר חסידות, ואת בקשתו ממנו באותו מעמד להדפיס את הספר שלפנינו: "ואותי צוה בעת ההיא לאמור, הנך רואה כי באה שמשי שלא בעונתה [האדמו"ר האמצעי הסתלק בגיל 54]... שמש ששקעה בעבורי תזרח כאשר תתחזק והיית לאיש, להוציא לאור ס' היקר... תורת חיים... רוחי תפעם בקרבי מתי אשלם את נדרי אשר נדרתי לפני ה' לאבא מארי ז"ל בעת רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וידעתי כי אלקים מצא את עוני, וכי כל הרפתקאות דעדו עלי בנפשות רבות ר"ל הן מאותן שלשים ושש שנה שלא קיימתי מצות כ"א [כיבוד אב]...".

על מפעל ההדפסה של האדמו"ר האמצעי
כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו"ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע"ד-תקע"ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו"ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: "סידור עם דא"ח", "ביאורי הזהר", תניא עם "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון". מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו"ר ה"צמח צדק". ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו"ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו.
לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו"ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב"די, בהם "שער התשובה והתפלה", "דרך חיים" ו"פוקח עורים". אחרים הם מיסודות ההגות החב"דית העמוקה שסלל האדמו"ר האמצעי, בהם: "שער היחוד", "שערי אורה", "שער האמונה", "עטרת ראש" ו"תורת חיים", והעמוק שבהם הוא ספרו "אמרי בינה" שכתבו עבור יחידי סגולה.
בהקדמה לחלק השני של "תורת חיים", כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על "עשרה ספרי דבי רב אאמו"ר ז"ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם". כוונתו לספרים הבאים:
א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע"ז-תקע"ח).
ג. פוקח עורים (תקע"ז? חסר שנת ומקום דפוס).
ד. דרך חיים (קאפוסט תקע"ט).
ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק"פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות).
ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ"א).
ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ"א).
ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ"ב).
י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ"ו).
לאחר הסתלקות האדמו"ר האמצעי נדפסו החלק השני של "תורת חיים" על בראשית (וורשא תרכ"ו) וקונטרס "פירוש המלות" (וורשא תרכ"ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם "קונטרס ההתפעלות", שנכתב בשנת תקע"ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ"ו-תשס"ו, תשעה עשר כרכים של "מאמרי האדמו"ר האמצעי", בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס"ג נדפסו שני כרכים של "תורת חיים" על שמות.

ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס רבי מנחם מן בן ברוך ורבי שמחה זימל בן מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה (על נייר כחול).

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, כיהן כמגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה גם מכונה המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו אדמו"ר הזקן, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על כל ה'הנחות' האחרות, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת ה"שלחן ערוך" שלו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת שלו מביא ה"צמח צדק" דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
[1], מט דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש בשוליים של מספר דפים עם פגיעה מזערית בטקסט. קרעים משוקמים במילוי נייר. רישומים. חותמת בשער. כריכה חדשה.