ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.
תשעה חלקים בעשרה כרכים:
1. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שער מעטפת ושני דפי שער. [3], עו דף.
2. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק ראשון (הלכות שחיטה-רבית). ווילנא, דפוס ר' ש"י פין ור' א"צ ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ד 1874. שני דפי שער; בשער הראשון שם המחבר ומקום הדפוס נדפסו בדיו זהובה. [2], פו דף.
3. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק שני (הלכות נדה-מקוואות, וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב). ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד 1874. קכא דף.
4. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך יורה דעה, חלק שלישי (הלכות נדרים-אבלות). ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם תרל"ד [1874]. [1], נב, יג דף
5-6. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אבן העזר, חלק ראשון – שני כרכים: כרך I - הלכות אישות ועגונות; כרך II - הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן בר' מנחם מן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. בכרך I שני דפי שער; שם המחבר ומקום הדפוס נדפסו בדיו זהובה. כרך I: [2], קמז דף; כרך II: [1], פב, [1] דף.
7-8. ספר צמח צדק, שאלות ותשובות משלחן ערוך אבן העזר, חלק שני. שני כרכים: כרך I – הלכות גיטין ושמות גיטין; כרך II – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. כרך I: [2] שני דפי שער, צט דף; כרך II: קלה דף.
9. ספר צמח צדק, חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [1], קצב דף.
10. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם – שני חלקים (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. שני דפי שער לכל חלק. עותק עם המשפט "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו). [2], רפו; [2], נ; ע דף.

גודל משתנה: 32-36.5 ס"מ בקירוב ("פסקי דינים": 21.5 ס"מ). שוליים רחבים בשלושת חלקי יורה דעה. מצב כללי טוב. כתמים, בהם מעט כתמים כהים. קרעים ובלאי קל (קרע חסר ללא פגיעה בשער יו"ד ח"ג). סימני עש בכמה מקומות, עם פגיעה מזערית בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד בכמה מקומות. רישומים. חותמות (בחלק אבן העזר חותמות הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון, תרל"א-תש"א, מראשי "אגודת הרבנים" ומחבר ספרים).

הדפסת ספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים.
במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו וחידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו הרב ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' והרב ר' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס, ופסקיו ותשובותיו על ארבעת חלקי השלחן ערוך, שהיו מפוזרים בעשרות כרכים כתובים בכתי"ק ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי החסידים או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. וכך, רק לאחר שמונה עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת איסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק".
לוין, צמח צדק – מפתחות, מבוא לסדרת 'צמח צדק', עמ' 5-13.

שטר של 100 דולר שהתקבל מהאדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש.
השטר הוענק לרב שאול שמעון דויטש, שכתב בשוליו (בעט): "מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א השתתפות בהוצאת סעודת שלושים בעד יענקל רוזענבוים הי"ד".

בליל יום ט' אלול תשנ"א הקיפה חבורה של כעשרים צעירים ממוצא אפרו-אמריקני את יענקל רוזנבאום, סטודנט אוסטרלי בן 29 שלמד באותה עת בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, הכתה אותו באכזריות וסדקה את גולגלתו. אחד מהצעירים, נער בן 16 בשם למריק נלסון, דקר את רוזנבאום מספר פעמים בגבו. רוזנבאום הובל לבית החולים אך נפטר עוד באותו הלילה מפצעיו.
כמה שעות קודם התקיפה, נפגעו שני ילדים שחורים ממכונית שהייתה חלק משיירת רכבים שליוותה את מכוניתו של הרבי מליובאוויטש. נהג הרכב, חסיד חב"ד בן 22, חצה את הכביש ברמזור אדום והתנגש בעוצמה בשני הילדים - ילדה בשם אנג'לה קאטו נפצעה באורח קשה וילד בן שבע בשם גאווין קאטו נהרג במקום.
התאונה הציתה באופן מידי את מה שמכונה "מהומות קראון הייטס" - סדרת התפרעויות בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק. במשך שלושה ימים (ט-י"א אלול תשנ"א, 19-21 באוגוסט 1991) חוו יהודי השכונה התקפות אלימות מצד צעירים אפרו-אמריקאים – חנויות הוצתו ונבזזו, בתים וכלי רכב הושחתו ונזק גדול נגרם לרכוש. במהלך המהומות נהרגו שלושה אנשים, בהם יענקל רוזנבאום, ועשרות רבות מיהודי השכונה נפצעו.
לאחר הרצח, פרסם חברו הקרוב רבי שאול שמעון דויטש רשימה לזכרו של רוזנבאום באחד העיתונים היהודיים, תחת הכותרת: "אורח השבת – יענקל רוזנבאום זצ"ל" (The Shabbos Guest – Yankel Rosenbaum Zt"l)). ברשימה תיאר הרב דויטש את החברות העמוקה שנרקמה ביניהם, את עיסוקו האקדמי של רוזנבאום בהיסטוריה של יהדות פולין, ואת סעודות השבת המשותפות בביתו של דויטש. את רשימתו סיים הרב דויטש במלים: "אתגעגע לפנים המוכרות בשולחן השבת שלי – האדם שידע תמיד לרומם את רוחם של הסובבים אותו. בסעודת ליל שבת האחרונה מצאתי את עצמי בוהה בכיסא הריק. יענקל איננו" (אנגלית. ראו תצלום מצורף).
על פי האישור הנלווה מאת הרב דויטש, לאחר שקרא את רשימתו הנ"ל, הורה לו הרבי מליובאוויטש לערוך סעודת "שלושים" לזכרו של יענקל רוזנבאום, והעניק לו את השטר שלפנינו כהשתתפות בהוצאות הסעודה.
מצב טוב.